יתכן שספר מגד מתתיהו גם הוא מאותו בית יוצר. ולא חפשתי מספיק.אחת מן המעלות בהם נצטיין רמב"ם מהדורת הרב פרנקל הוא ספר הליקוטים והוא: 'חידושים ומקורות והגהות וציונים לדברי הרמב"ם ונושאי כליו שנדפסו בסוף הרמב"ם בדפוסים הקודמים ושהוספנו עליהם משאר ספרים'
וראה זה דבר חדש לא היה לעולמים:
בספר הליקוטים שבסדר קרבנות ישנם קטעים שלמקורם נסמנים הספרים הבאים: שבית שבי (עמ' רל"ט מדפי ספר הליקוטים), המצליח (עמ' רמ"א), בעזר חברים (שם), יבין לאשורו (עמ' רמ"ג), ביתה יוסף (עמ' רמ"ד), נצח אלכנסדר (שם), לחשבי שמו (עמ' רמ"ז), מזכרת מנחם (עמ' רמ"ט).
חיבורים אלו, למיעוט ידיעתי, אינם קיימים כלל ועיקר (וסימנך שלא תמצא זכרם ברשימת הספרים שבספר המפתח שם !).
כמעט כל החיבורים (למעט אולי ביתה יוסף שיש ממנו רק אזכור אחד) מתאפיינים בנוסח (ישיבתי מאד!) שווה. מה שנותן בסיס לחשוד שמדובר בחיבור אחד שפוצל לשמות רבים מהטעם הכמוס..
התופעה קיימת (כמדומה) רק בספר קרבנות (שיצא לאור אחרי מות הרש"ף ותחת ניהולו של ר' נפתלי קפלן, ואני לא מציין זאת רק בשביל ההיסטוריה).
יש בידי ידיעות קלושות על תופעה מוזרה זו אבל אולי יש מן הקוראים היודעים דברים מבוססים יותר ויחלקום עמנו.
לענ"ד מדובר בהונאה ממש משום שהקורא הממוצע שנותן כבוד לאות מודפסת ולמיקומה, ואינו יודע להבחין בטיב הנוסח, כו' משוכנע שמדובר כאן בחיבורי קדמונים, גאוני קושטא ואזמיר או חכמי ווילנא....
כפי שגונב לאוזני רוב ככל החיבורים הללו הינם מתוך מחברת חידו"ת של הגאון ר' ישראל חיים קפלן אביו של ר' נפתלי קפלן שמשום סיבה עלומה הוחלט לפצלה לשמות שונים ומשונים. אבל כנראה מדובר גם בחידושי העורכים שזכרו את שמם על הדברים.
אין שום מניעה מלהכניס מחידושי העורכים בספר הליקוטים ובכל מקום ורק 'למען הגילוי הנאות' חובה על לציין למקור חידושים אלה ולא לבוללם בין חידושי קדמונים ואחרונים תחת שמות בלתי ניתנים לאיתור.
איש_ספר כתב:ברשימת הספרים לא בא שם ספר זה?
ואעתיק בזה מש"כ במקו"איתכן שספר מגד מתתיהו גם הוא מאותו בית יוצר. ולא חפשתי מספיק.אחת מן המעלות בהם נצטיין רמב"ם מהדורת הרב פרנקל הוא ספר הליקוטים והוא: 'חידושים ומקורות והגהות וציונים לדברי הרמב"ם ונושאי כליו שנדפסו בסוף הרמב"ם בדפוסים הקודמים ושהוספנו עליהם משאר ספרים'
וראה זה דבר חדש לא היה לעולמים:
בספר הליקוטים שבסדר קרבנות ישנם קטעים שלמקורם נסמנים הספרים הבאים: שבית שבי (עמ' רל"ט מדפי ספר הליקוטים), המצליח (עמ' רמ"א), בעזר חברים (שם), יבין לאשורו (עמ' רמ"ג), ביתה יוסף (עמ' רמ"ד), נצח אלכנסדר (שם), לחשבי שמו (עמ' רמ"ז), מזכרת מנחם (עמ' רמ"ט).
חיבורים אלו, למיעוט ידיעתי, אינם קיימים כלל ועיקר (וסימנך שלא תמצא זכרם ברשימת הספרים שבספר המפתח שם !).
כמעט כל החיבורים (למעט אולי ביתה יוסף שיש ממנו רק אזכור אחד) מתאפיינים בנוסח (ישיבתי מאד!) שווה. מה שנותן בסיס לחשוד שמדובר בחיבור אחד שפוצל לשמות רבים מהטעם הכמוס..
התופעה קיימת (כמדומה) רק בספר קרבנות (שיצא לאור אחרי מות הרש"ף ותחת ניהולו של ר' נפתלי קפלן, ואני לא מציין זאת רק בשביל ההיסטוריה).
יש בידי ידיעות קלושות על תופעה מוזרה זו אבל אולי יש מן הקוראים היודעים דברים מבוססים יותר ויחלקום עמנו.
לענ"ד מדובר בהונאה ממש משום שהקורא הממוצע שנותן כבוד לאות מודפסת ולמיקומה, ואינו יודע להבחין בטיב הנוסח, כו' משוכנע שמדובר כאן בחיבורי קדמונים, גאוני קושטא ואזמיר או חכמי ווילנא....
כפי שגונב לאוזני רוב ככל החיבורים הללו הינם מתוך מחברת חידו"ת של הגאון ר' ישראל חיים קפלן אביו של ר' נפתלי קפלן שמשום סיבה עלומה הוחלט לפצלה לשמות שונים ומשונים. אבל כנראה מדובר גם בחידושי העורכים שזכרו את שמם על הדברים.
אין שום מניעה מלהכניס מחידושי העורכים בספר הליקוטים ובכל מקום ורק 'למען הגילוי הנאות' חובה על לציין למקור חידושים אלה ולא לבוללם בין חידושי קדמונים ואחרונים תחת שמות בלתי ניתנים לאיתור.
איש_ספר כתב:בספר הליקוטים שבסדר קרבנות ישנם קטעים שלמקורם נסמנים הספרים הבאים: שבית שבי (עמ' רל"ט מדפי ספר הליקוטים), המצליח (עמ' רמ"א), בעזר חברים (שם), יבין לאשורו (עמ' רמ"ג), ביתה יוסף (עמ' רמ"ד), נצח אלכנסדר (שם), לחשבי שמו (עמ' רמ"ז), מזכרת מנחם (עמ' רמ"ט).
חיבורים אלו, למיעוט ידיעתי, אינם קיימים כלל ועיקר (וסימנך שלא תמצא זכרם ברשימת הספרים שבספר המפתח שם !). כמעט כל החיבורים (למעט אולי ביתה יוסף שיש ממנו רק אזכור אחד) מתאפיינים בנוסח (ישיבתי מאד!) שווה. מה שנותן בסיס לחשוד שמדובר בחיבור אחד שפוצל לשמות רבים מהטעם הכמוס..
מ.ל. כתב:איש_ספר כתב:בספר הליקוטים שבסדר קרבנות ישנם קטעים שלמקורם נסמנים הספרים הבאים: שבית שבי (עמ' רל"ט מדפי ספר הליקוטים), המצליח (עמ' רמ"א), בעזר חברים (שם), יבין לאשורו (עמ' רמ"ג), ביתה יוסף (עמ' רמ"ד), נצח אלכנסדר (שם), לחשבי שמו (עמ' רמ"ז), מזכרת מנחם (עמ' רמ"ט).
חיבורים אלו, למיעוט ידיעתי, אינם קיימים כלל ועיקר (וסימנך שלא תמצא זכרם ברשימת הספרים שבספר המפתח שם !). כמעט כל החיבורים (למעט אולי ביתה יוסף שיש ממנו רק אזכור אחד) מתאפיינים בנוסח (ישיבתי מאד!) שווה. מה שנותן בסיס לחשוד שמדובר בחיבור אחד שפוצל לשמות רבים מהטעם הכמוס..
בעמ' רפ, מובא ליקוט מ'זכרון אברהם דוד', שאינו נזכר בשער הספר - בפירוט המפרשים שנקבצו ובאו בספר הליקוטים, וכנראה מתייחס לאותו בית יוצר.
איש_ספר כתב:חשדתי בספר הזה אבל מכיון שראיתי קישור זה, ולא ידעתי טיבו, לא יכלתי לכתוב בבטחה.
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H001003972
אולי מישהו באמת יודע מה טיבו של ספר זה שבקישור?
מלך שלם כתב:כתוב שם שהפלס העתיקו מכאן כתבה שלימה ומתהדרים בחשיפה לא להם.
[זה נכון?]
אפרקסתא דעניא כתב:קישורי ירמוז לטענה שהופיעה באתר המקושר, שהחשיפה שבאשכול זה פורסמה באחד העיתונים באופן שנראה כאילו כתב העיתון גילה את "הספרים הבדויים" ממש לאחרונה, וכאילו זו תגלית שמעולם לא התפרסמה בשום מקום, בעוד שאשכול זה על התגלית המעניינת שבו קיים כבר כמה וכמה שנים.
נוטר הכרמים כתב:אפרקסתא דעניא כתב:קישורי ירמוז לטענה שהופיעה באתר המקושר, שהחשיפה שבאשכול זה פורסמה באחד העיתונים באופן שנראה כאילו כתב העיתון גילה את "הספרים הבדויים" ממש לאחרונה, וכאילו זו תגלית שמעולם לא התפרסמה בשום מקום, בעוד שאשכול זה על התגלית המעניינת שבו קיים כבר כמה וכמה שנים.
במילים אחרות, באים בטענות לחושף פה למה לא פרסם את חשיפתו קודם...
הרי בכתבה עצמה מופיע שהכותב שוחח על התופעה עם הגרד"צ הילמן זצ"ל שכידוע כבר אינו בין החיים כחמש שנים? אז איפה 'נראה כאילו כתב העיתון גילה את הספרים הבדויים ממש לאחרונה'?
שוב הוכח כי בכל הקשור לאכסניה בה בחר החושף לפרסם את הדברים, אין ענייניות כלל, ובמקום להתמודד עם השערוריה הנוראה שאמורה להסעיר כל צורבא מרבנן, בוחרים לתקוף את העיתון ואת הכותב גם יחד.
איש_ספר כתב:בקיצור ולענין. אני הק' עמדתי על התופעה לפני כמה שנים, (ומן הסתם עוד לומדים הבחינו בה), הודעתי עליה בכמה אתרים מקוונים ועד האחרון באתר קדוש זה. ועתה בחרתי לי אכסניא ראויה לפרסם את הדברים בשלימותם, תחת השם חיים זאב באקשט. מקוה שעכשיו הכלל ברור.
---
הרב אפרקסתא לא כוונתי אליך ח"ו אלא על הכותבים שבאתר ההוא. ועמך הסליחה והיה זה שלום.
עושה חדשות כתב:הבחנתי בעבר בתופעה, (שטיק'ל של ר' אהרן קוטלר בהל' קרבן פסח, והעתק אות באות מר' ירוחם ממיר בהל' תשובה, -לתשומת לב אי"ס), ותודה לראיס על כל פועליו.
חובב_ספרים כתב:איש_ספר כתב:חשדתי בספר הזה אבל מכיון שראיתי קישור זה, ולא ידעתי טיבו, לא יכלתי לכתוב בבטחה.
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H001003972
אולי מישהו באמת יודע מה טיבו של ספר זה שבקישור?
זה הלכות תפילין באנגלית, מר' שמעון איידר, מו"ץ בלייקווד שכתב כמה ספרי הלכה באנגלית. בד"כ יש לו תשובות בלה"ק בסוף ספריו, ואולי יש שם התייחסות לדברי הרמב"ם.
חובב_ספרים כתב:עושה חדשות כתב:הבחנתי בעבר בתופעה, (שטיק'ל של ר' אהרן קוטלר בהל' קרבן פסח, והעתק אות באות מר' ירוחם ממיר בהל' תשובה, -לתשומת לב אי"ס), ותודה לראיס על כל פועליו.
מה הבעיה בהבאת דברים מרא"ק ורי"ל? בפרט אם זה הובא בשם.
איש_ספר כתב:לא אמרת דברים ברורים, עכשיו אני שומע ממך משהו מפתיע מאד, שיש דברים מרא"ק ור"י החתומים בשמות בדויים???
תוכל להפנות למר"מ ושוברם בצידם?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 198 אורחים