הנה כמה תחנות שלא לפי סדר התרחשותן....
תמונת מכתב אדמו"ר הזקן בעל התניא. אף כי כמו חי נחשב הוא אצל כל לומדי תורתו בנגלה ובנסתר, ועכ"ז התבוננות במכתב, קריאת תכנו, והבנת הרקע בו נכתב, הרי היא מחזירה לחיים את דמותו כמנהיג ושר ישראל הנושא על ליבו את צרותיהם וחסרונם של כל יושבי ארץ רוסיא, והשפעתו הכבירה מתרחבת הרבה מן המקושרים עמו. מתוך המכתב כאילו עולה המיית כנסת ישראל, אלפי אלפים מיושבי הכפרים שבמדינת רוסיא, שנעקרו ממקומם והם מושלכים תחת כיפת השמים באין מעמד תחת רגליהם, ואדמו"ר בעה"ת מחלה את פני העם לבוא לעזרתם ולתת להם איזה בסיס נכון. (כידוע אגרות אדמוה"ז מצטיינות כולן ביופי הסגנון, וניתן להתרשם מכך אף באיגרת קצרה זו).
- a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_015.jpg (141.22 KiB) נצפה 2379 פעמים
אגרת קודש בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של כ"ק האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא
תקס"ח בערך
*
מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא ושולחן ערוך הרב, לעמוד לימין החקלאים היהודים המגורשים מהכפרים ברוסיה על ידי רכישת אתרוגים עם דברי ברכה ל'כל מילי דמיטב' לעוזרים והמסייעים.
זו לשון המכתב:
שאלתי ובקשתי שטוחה ופרושה לפני כל אוהביי ורעיי להתאמץ בכל עוז האפשרי להרבות קונים אתרוגים שיבואו עה"ח [על החתום] בפנקס שתחת יד ציר נאמן מוכ"ז, כי ה' יודע ועד שכונתי היתה לשמים להיות לעזר מעט להנוסעים לעבודת האדמה שממה וגם ההכרח היה למלאת בקשת הקיר"ה כמבואר במכתבי הארוך [מכתב זה לא נודע], נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין ואם אפשר לפעול שיותן איזה אויף גאב [דמי קדימה] מכל אתרוג, להיות עזר מעט להוצאות השליח מה טוב.
וה' הטוב ימלא משאלותם לטובה בכל מילי דמיטב.
כנפש תדרשנו דו"ש מלונ"ח [דורש שלומם מלב ונפש חפצה]
שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה
הרקע למכתב וזמן כתיבתו
בשנת תקס"ד הוציא הצר הצורר אלכסנדר הראשון גזירה לגרש את כל היהודים מהכפרים. באותן שנים הותר ליהודים לקנות קרקעות רק בדרום רוסיה, לעסוק בעבודת האדמה. למעשה הגזירה יצאה לפועל בשנת תקס"ז, אז נעקרו אלפי יהודים מבתיהם בעירום ובחוסר כל על ילדיהם וטפם. היטיב לבטא את מצבם רבינו הזקן: 'לא יכולתי לסבול הצער והיסורים מאנשי הכפרים שגלו ממקומם לעיירות ומושלכים בחוצות נפוחי כפן ומתים ברעב' (אגרות קודש מהאדמו"ר הזקן אגרת צ"ח).
באותה עת התחילה ההתיישבות במושבות החקלאיות, וזה כוונתו במכתבו 'לעבודת האדמה שממה', ובתחילת שנת תקס"ח ניתנה סמכות לראש הפלך להטיל על הקהילות חובת תמיכה ביהודים המגורשים. חלק מפדיון מכירת האתרוגים הוקדש לטובת התמיכה בהם.
באותן שנים פעל הרה"ק בעל התניא רבות ונצורות, וערך מגביות נרחבות ופעולות רבות לטובת היהודים החקלאים המגורשים, אשר היו כאמור במצב של חרפת רעב.
מכתב נדיר זה, משקף את פעילותו העצומה למען יהודי רוסיה באותם ימים קשים.
לדעת חוקרי חסידות חב"ד במקורות הנזכרים לעיל, תאריך כתיבת המכתב הוא בין השנים תקס"ד-תקס"ח, וראה עוד בהרחבה בענין זה במאמר המצוין 'גירוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות' בקובץ היכל הבעש"ט, קובץ י"ג עמ' קל"ג-קנ"ז ובפרט בעמ' קמ"ג הע' 33.
גלגולו של מכתב
המכתב היה שמור בגנזי האדמו"ר רבי שמריהו נח מבאברויסק בן רבי יהודה ליב מקפוסט בן הצמח צדק נכדו של בעל התניא, וממנו עבר בירושה על פי צוואתו לנכדו ר' משה דוד שניאורסון, וז"ל בצוואתו סעיף ז': הכתבים והביכער יחלקו ביניהם נכדי ישראל משה נ"י עם נכדי משה דוד נ"י. (הצוואה נדפסה בספר זכרון לקהילת באברויסק עמ' 278.)
אגרת זו נדפסה לראשונה בגנזי נסתרות, ירושלים תרפ"ד (חלק אור רב סי' א') ולאחר מכן נדפס באגרות בעל התניא סי' קי"ב, ובשוליו נרשם: העתקתי מגוף כי"ק של רבנו הנמצא בידי ר' משה דוד שניאורסון נ"י מירושת זקנו האדמו"ר ר' שמרי' נח ז"ל מבאברויסק.
בחודש טבת שנת תש"מ הורה הרבי לרש"ב לוין לכנס את אגרות האדמו"ר הזקן, ושם נדפסה אגרת זו באגרות קודש סי' נ"ב ובאגרות קודש מהדורת תשע"ב אגרת צ"ג.
נשמר עד לאחרונה באוסף גורמן לונדון.