האם כתוב באיזה מקום לא לאכול בשר בער"ח ובימי שני וחמישי?

[נאשער]

שאלתי היום מו"צ חשוב מאוד שבביתי הכינו ארוח"צ בשרי, והיום ער"ח ויום שני מה לעשות, וענה לי בכהאי לישנא, 'היכן כתוב שאין לאכול אז בשר'..
יבואו הבקיאים ויחוו דעותיהם בנידון.

[רצונך בעוד אלפי עמ'?]

באר היטב אורח חיים סי' קלד: "נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ביום שני וחמישי, מפני שבית דין של מעלה יושבים ודנים".

[נאשער]

אכן נזכרתי מהבאר היטב,אמנם מה עם ערב ראש חודש, יש איזה איזכור?

[חכם באשי]

ערב ראש חודש היה מתקופה קדומה יום תשובה וחשבון נפש. כתבו על כך רבים, לדוגמא, הרב גולדהבר, בספרו 'מנהגי הקהילות', בפרק על ראש חודש.
גם בענין אי אכילת בשר בימים שני וחמישי, מצינו כבר לקדמונים. איני זוכר עתה. אבל לזכרוני זה מופיע בין ההנהגות של מקובלי צפת מדורו של הבית יוסף. הדפיסם לראשונה ש"ז שכטר ואח"כ נדפסו פעמים רבות (כדומני הם נדפסו גם בסוף ראשית חכמה, מהדורת ולדמן)

[מורה צדק]

כעת אני נזכר שבישיבה, בערב ר"ח לא היינו יורדים לחדר אוכל כלל, מפני שידענו שלא נשבע שם.
ושמעתי שבחברון גאולה לא אכלו בשר בשני וחמישי בהוראת הגר"ח סרנא.

[איש_ספר]

ערב ראש חודש היה מתקופה קדומה יום תשובה וחשבון נפש. כתבו על כך רבים, לדוגמא, הרב גולדהבר, בספרו 'מנהגי הקהילות', בפרק על ראש חודש.
גם בענין אי אכילת בשר בימים שני וחמישי, מצינו כבר לקדמונים. איני זוכר עתה. אבל לזכרוני זה מופיע בין ההנהגות של מקובלי צפת מדורו של הבית יוסף. הדפיסם לראשונה ש"ז שכטר ואח"כ נדפסו פעמים רבות (כדומני הם נדפסו גם בסוף ראשית חכמה, מהדורת ולדמן)

בהנהגות מקובלי צפת נזכר פרישות מבשר בכלל ולא בקשר לשני וחמישי. המשותף לשני וחמישי וער"ח שהיו זמני תענית ומזה כנראה מגיע דרגה נמוכה יותר של פרישות מבשר. בכ"א כמדומה שאינו נזכר כלל שם.

[עשוי לנחת]

כעת אני נזכר שבישיבה, בערב ר"ח לא היינו יורדים לחדר אוכל כלל, מפני שידענו שלא נשבע שם.
ושמעתי שבחברון גאולה לא אכלו בשר בשני וחמישי בהוראת הגר"ח סרנא.

ואכן בישיבת מיר לא אוכלים בשרי בשני וחמישי, ואמנם לא ברור המקור [אולי מטעמי חסכון] אך נראה שהוא משום האי טעמא, וכשחל ר"ח בשני וחמישי 'גונבים' את הבשר מיום אחר בשבוע בשביל ר"ח.

[נאשער]

ערב ראש חודש היה מתקופה קדומה יום תשובה וחשבון נפש. כתבו על כך רבים, לדוגמא, הרב גולדהבר, בספרו 'מנהגי הקהילות', בפרק על ראש חודש.
גם בענין אי אכילת בשר בימים שני וחמישי, מצינו כבר לקדמונים. איני זוכר עתה. אבל לזכרוני זה מופיע בין ההנהגות של מקובלי צפת מדורו של הבית יוסף. הדפיסם לראשונה ש"ז שכטר ואח"כ נדפסו פעמים רבות (כדומני הם נדפסו גם בסוף ראשית חכמה, מהדורת ולדמן)

בהנהגות מקובלי צפת נזכר פרישות מבשר בכלל ולא בקשר לשני וחמישי. המשותף לשני וחמישי וער"ח שהיו זמני תענית ומזה כנראה מגיע דרגה נמוכה יותר של פרישות מבשר. בכ"א כמדומה שאינו נזכר כלל שם.

כן מסיק הבאר היטב שצויין מקודם בסוף דבריו, אשרי למי שיכול לפרוש בכלל מבשר בימות השבוע...ל"ד בימי שני וחמישי.

[שבטיישראל]

יצויין שמנהגו של מרנא החת"ס זי"ע (וכן נהגו תלמידיו אחריו) שלא לאכול בשר ביום רביעי כזכר לחורבן

[חכם באשי]

מדוע דווקא ביום רביעי?

[מורה צדק]

כעת אני נזכר שבישיבה, בערב ר"ח לא היינו יורדים לחדר אוכל כלל, מפני שידענו שלא נשבע שם.
ושמעתי שבחברון גאולה לא אכלו בשר בשני וחמישי בהוראת הגר"ח סרנא.

ואכן בישיבת מיר לא אוכלים בשרי בשני וחמישי, ואמנם לא ברור המקור [אולי מטעמי חסכון] אך נראה שהוא משום האי טעמא, וכשחל ר"ח בשני וחמישי 'גונבים' את הבשר מיום אחר בשבוע בשביל ר"ח.

ישיבת מיר אינה ידועה במידת החיסכון, ואינם חוסכת מטובת הבחורים, ואם הם גונבים מיום אחר, זה מסיבות תפריטיות ולא מחמת חיסכון וכיו"ב.

[עשוי לנחת]

ואגב, זכורני ששאלתי ע"כ את המשגיח רבי אהרן חדש ממתי הונהג מנהג זה בישיבה, שלא אוכלים בשרי בשני וחמישי, ואמר לי שזה דבר ממש חדש, לא יותר מ- 10-15 שנה, ולא ברור לו למה זה נכנס, איננו נוהגים בזה, אבל מישהו הכניס את זה, לא זוכר מי.
[הוא הוסיף לי שפעם פשוט לא היה בכלל בשר כמעט.]

[חכם באשי]

אני שמעתי, שההנהגה בישיבת מיר היא מתקונו של ר' ביניש.
כך שמעתי.

[איש_ספר]

יצויין שמנהגו של מרנא החת"ס זי"ע (וכן נהגו תלמידיו אחריו) שלא לאכול בשר ביום רביעי כזכר לחורבן

מעולם לא שמעתי (ואינה ראיה...) מנהג כזה מבית מדרשו של החת"ס. תוכל לתת ציון?

[חכם באשי]

וגם להוסיף ביאור: מדוע דווקא ביום רביעי?

[איש_ספר]

באשי כשימצא המקור יתורץ הכל...

[חד וחלק]

אני שמעתי, שההנהגה בישיבת מיר היא מתקונו של ר' ביניש.
כך שמעתי.

אכן מתיקונו. אבל איני יודע מאיזה טעם.

[נאשער]

הלום מצאתיה לה בספרו של השלה"ק מסכת שבועות פרק נר מצוה אות י"ב בעובדא הידועה מליל שבועות כותב בא"ד שתיקנו יום רביעי כזכר לחורבן לא לאכול בשר ולא לשתות יין...
אמנם, א"ס הבטחת כי כאשר נמצא המקור נדע למה דווקא ביום רביעי, אכן כאן אנו רואים רק שתיקנו כן על יום רביעי מבלי הסבר למה דווקא ביום זה, נשאיר חלק זה לאחרים,
לא מצאתי ממנהג החת"ס כך, אמנם כנראה שסמך על דברי השל"ה אלו, האומנם?!

[נאשער]

של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה

יא. ואחר כך כחצות הלילה, חזר הדיבור פעם שנית, ודיבר שיעור שעה ויותר, וחזר לשבח ענין הלימוד ההוא. ואמר, 'ראו, השמע עם קול מדבר ככם' 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך', אם זה כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן והלאה תהיינה עיניכם פקוחות על דרככם, 'ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק', 'והחלש יאמר גבור אני', והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני היכלא דמלכא, וזכיתם לפרוזדור, השתדלו ליכנס לטרקלין, ולא תצאו מהפרוזדור, כי אשר יצא מפתח שער הפרוזדור דמו בראשו. הקיצו בניי וראו כי אני מסברת אתכם, הקיצו ידידי, התאמצו והיו לבני חיל, ועתה אל תתלוצצו, חזקו ועלצו, וחוט של חסד (ה)משוך עליכם מידי יום ביומו.
זרו הלאה ומעכו אותה וראו כי אתם שכורים מחמדת העולם, הקיצו שכורים, כי הנה יום בא, ויסיר האדם את אלילי כספו ומאודיו בהנאת העולם, ואת אלילי זהבו חמדת הממון, ועלו לארץ ישראל, כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבליו, והיוצא מכם ונזור אחור דמו בראשו, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים מכמה דורות'. והאריך הרבה בענין הזה.

יב. ועתה בנים שמעו לי, הטו אזנכם, תנו לבבכם, מי פתי ישמע הדברים האלה ולא יקח ערמה, וחסר לב ולא יקנה, מי עיור ועינים לא יראה זכות בזה, ולא יתן אל לבו לשוב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו. ומעיד אני שמים וארץ, כי כל זה שדברתי פה ובקונטריס, אינו חלק אחד ממאה ואחד. ואפילו בקונטריס ההוא, תראו בין תיבה לתיבה סגולתא כזה /במקור ישנו ציור של סגול/ לפעמים. והוא הוכחה, כי שם היה דבר נעלם, ולא הרשיתי עצמי לכתוב אותו. אחי ועמי שמעו ותחי נפשיכם, כי החברים השלמים אשר ראו כל זה, רוח חדשה נתן בקרבם. וגם ביום השבת, חזר הדיבור אל החסיד, והפליא לשבח את אשר עשינו בשני הלילות האלה, ואמר פעם ופעמיים ושלש, פקוד לחבריא דיסתמרון מחובייהו, מאחר שנכנסו לפרוזדור ישתדלו ליכנס לטרקלין, כי אשר יצא החוצה דמו בראשו, ואנחנו נקיים. ואז עמד החסיד קודם אכילת הבוקר, וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה, ואחר כך אמר, 'אני עבדכם'. ויענו כולם ויאמרו, 'נעשה ונשמע', ותקנו תקנות רבות. ואחר מהן, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות, אם לא יהיה בסעודת מצוה או אכסניא או הולך בדרך. וכאלה רבות.

[שבטיישראל]

יצויין שמנהגו של מרנא החת"ס זי"ע (וכן נהגו תלמידיו אחריו) שלא לאכול בשר ביום רביעי כזכר לחורבן

מעולם לא שמעתי (ואינה ראיה...) מנהג כזה מבית מדרשו של החת"ס. תוכל לתת ציון?

האמת, שלע"ע גם אני לא מצאתי מקור לזו
וביודעי ומכירי קאמינא שהם נכדי החת"ס וכן נהוג אצלם(בצעירותי למדתי בישיבה הונגרית שגם שם נהגו כן ע"פ מנהג החת"ס הנ"ל)

ובוודאי זה מובא באיזשהו מקום ! צריך רק לחפש (אולי זה נמצא במנהגי חת"ס החדש של בנו הגדול של הערלוי'ער מלאנדאן)

[חכם באשי]

באיזה יום בשבוע היה חורבן הבית? זכור לי שיש משהו בגמ' תענית, ואיני מצליח להזכר.

[נאשער]

באיזה יום בשבוע היה חורבן הבית? זכור לי שיש משהו בגמ' תענית, ואיני מצליח להזכר.

בתענית כט. מדובר מזה, אמנם שם אי' שהיה החורבן בת"ב שחל במוצ"ש דהיינו ביום ראשון כמו שכתב רש"י שם, אבל לא ביום הרביעי.

[עשוי לנחת]

בתענית כט. מדובר מזה, אמנם שם אי' שהיה החורבן בת"ב שחל במוצ"ש דהיינו ביום ראשון כמו שכתב רש"י שם

וראיתי בטעמי המנהגים תנג שלכן מקדשים הלבנה במוצ"ש כי אז נחרב הבית והלכה השכינה בגלות, ולכן אנו אומרים שעתידין להתחדש כמותה, הרי ביום שנחרב אנו מבשרין חדוש ישראל והשכינה. (פע"ח שער ר"ח פי"ג בשם רח"ו)

[איש_ספר]

הלום מצאתיה לה בספרו של השלה"ק מסכת שבועות פרק נר מצוה אות י"ב בעובדא הידועה מליל שבועות כותב בא"ד שתיקנו יום רביעי כזכר לחורבן לא לאכול בשר ולא לשתות יין...
אמנם, א"ס הבטחת כי כאשר נמצא המקור נדע למה דווקא ביום רביעי, אכן כאן אנו רואים רק שתיקנו כן על יום רביעי מבלי הסבר למה דווקא ביום זה, נשאיר חלק זה לאחרים,
לא מצאתי ממנהג החת"ס כך, אמנם כנראה שסמך על דברי השל"ה אלו, האומנם?!

בכל קבצי הנהגות מרן החת"ס אין זכר להנהגה זו, גם לרבות בספר האחרון בזמן וראשון במעלה 'מנהגי רבותינו והליכותיהם' בכרך המוקדש לחת"ס (עלה לאוצר לאחרונה). באופן שככה"נ שטעות נזדקרה לפני רבינו שבטי. עתה ראיתי (בחיפוש באוצר) בתשובות חיי הלוי (ואזנר) סי' מז תשובה על מניעת אכילת בשר ביום רביעי ויום ב' וה'. ובכלל דבריו הביא איזה טעם על מה שנבחר יום ד' דייקא. וברוך היודע.

[שבטיישראל]

בכל קבצי הנהגות מרן החת"ס אין זכר להנהגה זו, גם לרבות בספר האחרון בזמן וראשון במעלה 'מנהגי רבותינו והליכותיהם' בכרך המוקדש לחת"ס (עלה לאוצר לאחרונה). באופן שככה"נ שטעות נזדקרה לפני רבינו שבטי.

הספר הנ"ל אינו נמצא תח"י כעת, ואכן מעולם לא ראיתי המנהג שמה, והצגתי את הס' כמראה מקום אפשרי למנהג. ותו לא מידי

מ"מ כן נהוג אצל כמה וכמה מנכדי החת"ס וכן ראיתי נוהגין כן
(יתכן שזה מנהג הונגרי עממי עאצל בני הגליל העליון, ובטעות יחסוהו להחת"ס, ובל"נ אברר את הענין)

[איש_ספר]

הספר הנ"ל אינו נמצא תח"י כעת, ואכן מעולם לא ראיתי המנהג שמה, והצגתי את הס' כמראה מקום אפשרי למנהג. ותו לא מידי

לא הבנתי. איפה ואיזה ספר הצגת כמראה מקום אפשרי?

[שבטיישראל]

אולי זה נמצא במנהגי חת"ס החדש של בנו הגדול של הערלוי'ער מלאנדאן

כוונתי היה שזה מש"כ. ותו לא מידי

[איש_ספר]

רק עתה ראיתי הודעתך זו. כאמור הספר באוצר. ותיקון קל. המחבר אינו בנו הגדול ולא מלונדון. אלא הגאון ר' עקיבא מנחם סופר רב ביהמ"ד ערלוי בבני ברק.
(חתנו של הגביר בנו של ה'מנחת יצחק' אשר הוא מתגורר בלונדון)

[נאשער]

אי"ס!, יש לך הקבצים מחסידות ערלוי 'בית סופריהם'?, בזכרוני מלפני הרבה שנים שיש שם איזה מדור ועלהו לא יבול, לשונות מעניינים מהח"ת ופנינים ומנהגים, אם יש לך או אתה יכול להשיגם יעיין נא מר שם אולי ואולי נמצא משהו...

[וונדרבר]

במוסף שבת קודש, של יתד נאמן, פסח תשע"ז, (גליון מיוחד לרגל מאתים שנה לישיבת מיר), עמ' 104, יש כתבה על המטבחים וחדרי האוכל של ישיבת מיר בירושלים, ובתוך הדברים כותב העיתונאי בשמו של ר' אלי לנדסמן (מהנהלת מיר): "לא בכל יום יש בשרי, ודאי שלא בימי שני וחמישי – בהתאם להוראת המשנה ברורה".
[בהנחה שהעיתונאי הבין נכון מה שאמרו לו],
מעניין, האם נוהגים כך בעוד מקומות?
והאם זה באמת כתוב במשנה ברורה?
אמנם הבאר היטב או"ח סי' קל"ד ס"ק ג' כותב (בשם שכנה"ג והאר"י): "נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ביום שני וחמישי, מפני שבית דין של מעלה יושבין ודנין".
אבל המשנה ברורה שם ס"ק ז' כותב: "עיין לקמן סוף סימן תק"פ ומה שנכתוב שם במ"ב".
ושם בסי' תק"פ כותב המשנה ברורה ס"ק ט"ז: בכל שני וחמישי. "... ויש מתענים מבשר ויין בהם".
לכאורה המשנה ברורה לא כותב שכן צריך לנהוג, אלא הוא רק אומר שיש נוהגים כך!
(וכן מבואר במגן אברהם סי' תק"פ ס"ק ט', ובאר היטב שם ס"ק י').
[אולי בין כה אין לישיבה תקציב לבשר בכל יום, וחייבים להחליט באיזה ימים אין בשר, אז ראוי לבחור את ימי שני וחמישי להרויח את המנהג?]
האם צריך לנהוג כך עפ"י הלכה?

[מה שנכון נכון]

גם עוף בכלל?
(ראה סי' תקנא,י ותקנב,ב).

[וונדרבר]

גם עוף בכלל?
(ראה סי' תקנא,י ותקנב,ב).

שאלה מעניינת.
עיין סי' תקנ"ב במ"ב ס"ק ה' שהביא ב' טעמים להוא אמינא לחלק בין בשר בהמה לבשר עוף, א' דטעם איסור בשר [בערב תשעה באב] משום שנתבטלו הקרבנות, ב' אין שמחה אלא בבשר בהמה.
[ולדינא גם עוף אסור שם].
ויש לדון מה טעם של הנוהגים לא לאכול בשר בשני וחמישי, האם כמבואר בסי' קל"ד מפני שבי"ד של מעלה יושבין ודנין, או כמבואר בסי' תק"פ שזה נובע מהגזירה להתענות בב' וה' על החורבן ועל התורה שנשרפה ועל חילול השם. (או שילוב של שני הטעמים).
אם הטעם משום ב"ד של מעלה דנין (בלבד), לא שייך טעם הקרבנות, אבל שייך טעם השמחה.
אם הטעם משום החורבן, שייך שני הטעמים.
(אולם, יש סברא לחלק בין ערב ת"ב או שבוע שחל בו, לבין כל השנה בשני וחמישי).

[איש גלילי]

מעניין, האם נוהגים כך בעוד מקומות?

בישיבת ויז'ניץ ב"ב.

[פלגינן]

במוסף שבת קודש, של יתד נאמן, פסח תשע"ז, (גליון מיוחד לרגל מאתים שנה לישיבת מיר), עמ' 104, יש כתבה על המטבחים וחדרי האוכל של ישיבת מיר בירושלים, ובתוך הדברים כותב העיתונאי בשמו של ר' אלי לנדסמן (מהנהלת מיר): "לא בכל יום יש בשרי, ודאי שלא בימי שני וחמישי – בהתאם להוראת המשנה ברורה".
[בהנחה שהעיתונאי הבין נכון מה שאמרו לו],
מעניין, האם נוהגים כך בעוד מקומות?
והאם זה באמת כתוב במשנה ברורה?
אמנם הבאר היטב או"ח סי' קל"ד ס"ק ג' כותב (בשם שכנה"ג והאר"י): "נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ביום שני וחמישי, מפני שבית דין של מעלה יושבין ודנין".
אבל המשנה ברורה שם ס"ק ז' כותב: "עיין לקמן סוף סימן תק"פ ומה שנכתוב שם במ"ב".
ושם בסי' תק"פ כותב המשנה ברורה ס"ק ט"ז: בכל שני וחמישי. "... ויש מתענים מבשר ויין בהם".
לכאורה המשנה ברורה לא כותב שכן צריך לנהוג, אלא הוא רק אומר שיש נוהגים כך!
(וכן מבואר במגן אברהם סי' תק"פ ס"ק ט', ובאר היטב שם ס"ק י').
[אולי בין כה אין לישיבה תקציב לבשר בכל יום, וחייבים להחליט באיזה ימים אין בשר, אז ראוי לבחור את ימי שני וחמישי להרויח את המנהג?]
האם צריך לנהוג כך עפ"י הלכה?

בדיוק אמש קראתי זאת. פשיטא שהמרואיין היקר לא דק, אולי לאחר כמה גלגולים נקבע כך בזיכרונו.
למעשה, בישיבת מיר נוהגים כך כבר עשרות שנים, ומסתבר שמאחר שאי אפשר להביא בשרי בכל יום [אם מחיסכון ואם לשם גיוון], לכן העדיפו לקבוע שימים ב' וה' יהיו ימי הפרווה, כך - על הדרך - להתחשב גם בנוהגים בהנהגה זו.
(שוב שמתי לב שהעלית כן בסוגריים).

[זסבה]

מעניין, האם נוהגים כך בעוד מקומות?

בישיבת ויז'ניץ ב"ב.

הרה"ק מוה"ר אהרן מבעלזא ז"ל הורה לנהוג כן בישיבתו.

[חד ברנש]

אותי מעניין משהו אחר,
אם המשנה ברורה היה כותב, שצריך לאכול בשרי בכל יום, האם גם אז היו נוהגים כמותו?...

[מלך זקן וכסיל]

בהרבה ישיבות המנהג היא כך.

[ר' יונה]

מנהג רווח אצל ירושלמים מדורי דורות. (כנלע"ד)

[שי אבי דוד]

במוסף שבת קודש, של יתד נאמן, פסח תשע"ז, (גליון מיוחד לרגל מאתים שנה לישיבת מיר), עמ' 104, יש כתבה על המטבחים וחדרי האוכל של ישיבת מיר בירושלים, ובתוך הדברים כותב העיתונאי בשמו של ר' אלי לנדסמן (מהנהלת מיר): "לא בכל יום יש בשרי, ודאי שלא בימי שני וחמישי – בהתאם להוראת המשנה ברורה".
[בהנחה שהעיתונאי הבין נכון מה שאמרו לו],
מעניין, האם נוהגים כך בעוד מקומות?
והאם זה באמת כתוב במשנה ברורה?
אמנם הבאר היטב או"ח סי' קל"ד ס"ק ג' כותב (בשם שכנה"ג והאר"י): "נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ביום שני וחמישי, מפני שבית דין של מעלה יושבין ודנין".
אבל המשנה ברורה שם ס"ק ז' כותב: "עיין לקמן סוף סימן תק"פ ומה שנכתוב שם במ"ב".
ושם בסי' תק"פ כותב המשנה ברורה ס"ק ט"ז: בכל שני וחמישי. "... ויש מתענים מבשר ויין בהם".
לכאורה המשנה ברורה לא כותב שכן צריך לנהוג, אלא הוא רק אומר שיש נוהגים כך!
(וכן מבואר במגן אברהם סי' תק"פ ס"ק ט', ובאר היטב שם ס"ק י').
[אולי בין כה אין לישיבה תקציב לבשר בכל יום, וחייבים להחליט באיזה ימים אין בשר, אז ראוי לבחור את ימי שני וחמישי להרויח את המנהג?]
האם צריך לנהוג כך עפ"י הלכה?

מהיכרותי את העיתונאי ומבירור שערכתי עמו, אכן הבין נכון את מה שאמרו לו. עוד ביקש להוסיף: בהיות ומקובלנו שאין פוסקים הלכה מפי עיתון, לפיכך לא דק בדבריו. אמנם הדברים יצאו מפורשים מפיו של הרב לנדסמן, ואפשר שגם הוא לא דק. יפה עשה המעיין שהעלה את הנושא, וחיפש מקור לדבריו של הכותב. יטעמו החברים וישבעו.

[פלגינן]

מהיכרותי את העיתונאי ומבירור שערכתי עמו, אכן הבין נכון את מה שאמרו לו. עוד ביקש להוסיף: בהיות ומקובלנו שאין פוסקים הלכה מפי עיתון, לפיכך לא דק בדבריו. אמנם הדברים יצאו מפורשים מפיו של הרב לנדסמן, ואפשר שגם הוא לא דק. יפה עשה המעיין שהעלה את הנושא, וחיפש מקור לדבריו של הכותב. יטעמו החברים וישבעו.

"תמסור" לכותב שהוא עשה עבודה יפה.