גיורי וינה
פורסם: ה' נובמבר 10, 2022 4:00 pm
פרשת גיורי וינה
באזור שנת תשכ"ט-ל' יצאו גדולי הדור ובתוכם חברי מועצג"ת נגד גיורים שנעשו בוינה והיו פקפוקים רבים על כשרותם.
כעת מפרסם הרב מלמד כי הגיורים נעשו כדת ובתום לב והרב אלתר שטיינמץ - המגייר הראשי - כתב על כך אף חיבור מיוחד ששרד ממנו עתק אחד ועתיד להתפרסם, יש היודע להאיר את זווית המחמירים בזה?
מעיתון "בשבע" השבוע
· ט״ז במרחשון ה׳תשפ״ג ( 10 בנובמבר 2022 )
בשנת תשכ " ט הצליחה הסוכנות היהודית לחלץ מברית המועצות מעט יהודים , אך בתחנת המעבר בווינה התברר שחלקם נישאו נישואי תערובת • פעילי עלייה דתיים שגובו בהסכמה שבשתיקה מהרבנות הראשית עמלו כדי לגיירם , אך ספגו מתקפה חמורה שגרמה לרבנות הראשית לחזור בה ולגיירם מחדש בארץ • בניגוד למה שנטען , היוזמים היו אנשים יראי שמיים ואידיאליסטים שפעלו למען המשכיות עם ישראל , כמו ר ' אלתר שטיינמץ שאחר דמותו התחקו לאחרונה חוקרי מכון הר ברכה .
פרשיית גיורי וינה , שהתנהלו ברובם בחורף תשל " א , הייתה אחד הפולמוסים הקשים ביותר בנושא הגיור . רבים מבני הציבור החרדי ורבותיו התייצבו כנגד פעילי העלייה הדתיים בסוכנות , והאשימו אותם בכך שהם מגיירים בסיטונאות בניגוד להלכה . גם הרבנים שנתנו גיבוי לגיורים אלה ספגו איומים והותקפו בצורה קשה . מאז , כל רב שרצה לתמוך בגיורים על פי דעת המקילים , היה צריך לקחת בחשבון שהעולם החרדי יוקיע אותו ושמו הטוב יושמץ באופן חסר תקנה .
בשנת תשכ " ט ( 1969 ) הוסר קמעה מסך הברזל שהבדיל בין ברית המועצות ובין העולם החופשי , וטיפין טיפין הורשו יהודים לצאת . בהמשך נפתח השער יותר , ובמשך כעשר שנים עלו למדינת ישראל כ־ 200,000 עולים חדשים . בדרכם ארצה הגיעו העולים תחילה אל וינה , בירת אוסטריה , והשתכנו לזמן במלון ששכרה הסוכנות היהודית כדי לקלוט אותם ולאשר את עלייתם .
עם בוא העולים הראשונים לווינה נוכחו אנשי המחלקה הדתית של הסוכנות היהודית בתופעה של נישואי תערובת וממילא גם בילדים שאינם יהודים על פי ההלכה . אי אפשר היה להפריד בין בני הזוג היהודים לנוכרים , על כן המדיניות הברורה של הסוכנות היהודית הייתה להעלות ארצה כל יהודי עם בני משפחתו , גם אם הם אינם יהודים . מיד עם הגעתם לישראל , קיבלו היהודים אזרחות ישראלית יחד עם בני משפחתם . בעקבות ערעורים על מדיניות זו , בשנת תש " ל נקבעה בחוק זכותם של בני משפחות היהודים כולל סעיף הנכד , ומאז הייתה הסוכנות מחויבת לקיים את מדיניותה על פי החוק .
מכיוון שהיה מדובר בבני משפחות של יהודים שהחליטו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי ולעלות לישראל , אנשי המחלקה הדתית בסוכנות השתדלו לגיירם לפני הגעתם לארץ . לשם כך האריכו את ימי שהותם בווינה ולימדו אותם יהדות ובסוף התהליך גיירום.
העומדים בראש תוכנית זו היו הרב מרדכי קירשבלום , יושב ראש עמית של מחלקת העלייה בסוכנות היהודית ונציג המפד " ל בהנהלתה , ועימו הרב שמאי גינזבורג , מגאוני הדור . הם קיבלו הסכמה בשתיקה ליוזמתם מהרבנות הראשית , והנחו את רבי אלתר מאיר שטיינמץ לארגן במחנה המעבר בווינה את הלימוד והגיור של המעוניינים בכך . הגיור בחו " ל היה חיוני , מפני שעם בואם ארצה היו העולים צפויים להיטמע בארץ , ללא כל צורך בגיור . בנוסף לכך , זמן השהות במחנה המעבר היה זמן אידיאלי ללימודי יהדות , בלי טרדות פרנסה והפרעות נוספות .
הקמת בית הדין לגיור בווינה
רבי אלתר שטיינמץ פעל ביעילות . הוא פנה אל הרב ד " ר עקיבא אייזנברג , רבה הרשמי של וינה ופעיל ציוני באוסטריה , שהיה בעל אופי מודרני , ושכנע אותו לעמוד בראש בית הדין לגיור . כדיין שני הוא גייס את הרב יוסף ברונר , מנהל תלמוד התורה לבנים ובית יעקב לבנות של קהילת אגודת ישראל בווינה . הוא עצמו היה הדיין השלישי . לעיתים היו משתתפים דיינים נוספים . בכל שאלה שהייתה להם פנו לרב חיים גרינפלד , שהיה רבה של אגודת ישראל בעיר , שהדריכם ותמך במעשיהם . בדרך זו גוירו בווינה בין אביב תשכ " ט לקיץ תש " ל 54 איש ואישה .
המתקפות הקשות נגד בית הדין וסגירתו
מדובר היה בגיור רציני . הגרים למדו הרבה יהדות וקיבלו על עצמם את המצוות , ואף בפועל היה ניתן לצפות שיקיימו אורח חיים מסורתי . אומנם לפי דעת המחמירים הסוברים שאין לגייר מי שאינו צפוי לקיים אורח חיים דתי , אסור היה לגיירם . כלומר גיורים אלו היו טובים מרוב הגיורים שהונהגו בקהילות ישראל על ידי גדולי הרבנים שהלכו בשיטת המקילים . למרות זאת טענו כנגד הגיורים בווינה טענות קשות וחמורות ביותר . נטען כי הוקם שם " בית חרושת לגיורים ," והוא מנוהל על ידי עסקנים דתיים מהסוכנות היהודית שנכנעו לחילונים ומגיירים בו " בסיטונות " ו " בסרט נע ," וכי " מאות גרים " שאינם אלא נוכרים גמורים כבר עלו ארצה . עוד נטען כי לאחר ימי הכנה בודדים וקלושים מפצירים ומפתים את הנוכרים להתגייר , בלא שהם מבינים את משמעות העניין , שכן המתגיירים אינם מבינים את השפה של המגיירים . עוד נטען כי הדיינים המגיירים הם קלי דעת , או ניאולוגים ורפורמים אשר מזלזלים בהלכה , או הדיוטות שאינם מוסמכים לרבנות אלא משגיחי כשרות בלבד שמעולם לא התמחו בהלכה בכלל ובהלכות גיור בפרט .
במשך חודשים טענות אלה ואחרות נאמרו ונכתבו על ידי רבנים מפורסמים , אדמו " רים וראשי ישיבות . הן פורסמו במודעות חוצות שהופצו באלפי עותקים ונדפסו בעמודי השער של העיתונים החשובים בישראל , בחוברות ייעודיות ובספרים , בשיחות מוקלטות ובראיונות לרדיו . בהמשך רוב האדמו " רים בארץ ישראל וכן ראשי ישיבות מפורסמות חתמו על פשקווילים חמורים ביותר נגד " שערוריית הגיור בווינה ." לבסוף קבעה מועצת הרבנות הראשית כי הגיורים כולם מוטלים בספק , והם ייבדקו על ידי רבני ארץ ישראל .
בית הדין לגיור העולים בווינה נסגר , ומאז בני ובנות הזוג הנוכרים וילדיהם עלו לארץ ללא גיור .
מיהו אלתר שטיינמץ המושמץ
כשקראתי את הטענות החמורות נגד גיורי וינה והביזויים הקשים נגד ר ' אלתר שטיינמץ , שהוא הדיוט ועם הארץ ובלא סמכות החליט להקים בית חרושת לגיור פיקטיבי , חשבתי בליבי שעושה רושם שהוא מורה דתי ציוני ואידיאליסט , והחרדים לא מבינים שכוונתו לשם שמיים . לאחרונה אמרתי לחברי מכון הר ברכה הרב ד " ר בועז הוטרר והרב צוריאל חלמיש , שהתמחו בהיסטוריה , שמוכרחים לברר מי היה אלתר שטיינמץ , שמאז אותה פרשה נעלם מהזירה הציבורית .
בחסדי ה ' נמצא האוצר
בסייעתא דשמיא אותרו צאצאיו של ר ' אלתר , שהקימו משפחות דתיות מפוארות , לדוגמה , נכד אחד שלו משמש בתפקיד חינוכי בכיר . התברר שמאז אותה פרשה ועד יומו האחרון היה ר ' אלתר פגוע . לקראת סוף ימיו , לאחר שעבר את גיל שמונים , רכש לעצמו מחשב , הקליד את קורות חייו , צירף את המסמכים והמכתבים הרבים שהיו ברשותו ותיאר את פרשת גיורי וינה באופן מלא . הספר כולל חמש מאות עמודים . הוא תכנן להדפיסו באופן פרטי . בחודש תמוז תשנ " ז , לאחר שטיוטת הספר נדפסה בשלושה עותקים , נפטר ר ' אלתר לבית עולמו במיתת נשיקה . בהמשך , בתלאות מעברי דירה אבד המחשב שבו נכתב הספר , וגם שני עותקים מודפסים אבדו . בחסדי ה ' העותק האחרון נותר שמור אצל בתו כחצי יובל שנים , ולפני כשבוע הרב ד " ר בועז הוטרר צילם את רובו . הרב צוריאל חלמיש בדק ומצא שמסמכים שהביא מדויקים , שכן נמצאו להם העתקים בגנזך המדינה , וכן אישים נוספים שהיו מעורבים בפרשה אישרו את דבריו .
בעזרת ה ' עוד אמשיך לספר את פרשיית המחלוקת הגדולה אודות גיורי וינה .
מילים אחדות על הרב אלתר מאיר שטיינמץ
הרב אלתר מאיר שטיינמץ זצ " ל ( תרס " ט - תשנ " ז , 1997–1909 ) נולד בעיירה בורשה שבמחוז מרמרוש שבטרנסילבניה . משפחתו הייתה עשירה ומקושרת לחסידות ויז ' ניץ . הוא עצמו למד אצל הרב מנחם מנדל הגר , האדמו " ר מווישובה , ואף הוסמך על ידו לרבנות . במשך לימודו אצל האדמו " ר התגורר במשך כשנה בביתו ולמד עם בנו בחברותא . כמו כן למד בישיבות אצל הרב מרדכי בריסק בטושנד והרב אליעזר דוד גרינוולד ( ה ' קרן לדוד (' בסאטמר . כדי לסייע בעסקי משפחתו עבר לגרמניה והמשיך ללמוד שם תורה בקהילה חרדית מודרנית , ובמקביל למד כלכלה . בכישרונו כי רב ידע שש שפות . לאחר עליית הנאצים לשלטון עזב את גרמניה ושב לבית הוריו . שם המשיך בפעילות ציונית והיה ממנהיגי הפועל המזרחי , ייסד את סניף בני עקיבא והיה חבר הנהלת תנועת תורה ועבודה בסיגט ובאוראדיה ( גרוסוורדיין ) . בשנת תרצ " ה ( 1935 ) בזכות תושייתו היה שותף בארגון עליית סיטקוב , שבמסגרתה עלו לארץ מאות משפחות , חלקן ממחוז מרמורש . על תקופת השואה כתב בספרו באריכות . החל מקיץ תש " ד שהה במחנות אושוויץ , בוכנוולד ועוד , ועבר ייסורים קשים . בהיותו דובר גרמנית מונה על ידי הנאצים ימ " ש לשמש אחראי המחנה במרצבכטל , ובפיקחות ובמסירות נפש הצליח להציל מאות יהודים ממוות . 42 מבני משפחתו הקרובה נרצחו בשואה אך הוא שרד , רזה וחולה , ושנתיים עברו עד שהבריא . לאחר השואה נרדף על ידי השלטון הקומוניסטי על היותו בעל נכסים ועל היותו ציוני חבר הנהלת תנועת המזרחי באראד . בסופו של דבר כל רכוש משפחתו הוחרם ובמאמצים רבים הצליח בשנת תש " י לעלות לארץ בחוסר כול .
במשך יותר מעשרים שנה ( תשי " ב - תשל " ד ) עבד כאחראי כשרות וצורכי הדת במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית . היה אב לשלושה והתגורר עד לפטירתו בבני ברק . מתוך הכרת צדיקותו והכרת העובדות לאמיתן בפרשה לא הסכים האדמו " ר מוויזניץ ,' רבי חיים מאיר הגר זצ " ל , להצטרף לחבריו האדמו " רים שחתמו נגד גיורי וינה .
מעט על מסירותו להצלת אחיו
כאשר הגרמנים ימ " ש עמדו לסגת , גילה לו סגן מנהל מחנה מרצבכטהל שהגיעה פקודה לחסל את המחנה ולהצעיד את כל היהודים ברגל 15 , קילומטרים ליום , עם כל המטען בלי שום רכב , ולירות בכל מי שלא יוכל ללכת ולהשאירו בצד הדרך . עוד הוא גילה שמי שיהיה במרפאה , שנועדה לאנשים שעומדים למות והייתה בכפר קטן סמוך , לא יילקח למצעד . איש הוורמאכט הזהיר שאם יידעו שסיפר לו על חיסול המחנה יהרגו את שניהם . באותו לילה אסף ר ' אלתר את הרופאים שבמחנה , ותוך סיכון נפשות גדול פינו לכפר המרפאה יותר מ־ 400 אנשים חלשים והצילו בכך את חייהם .
בספרו מובאים צילומי מכתבים שכתבו אליו אחרי המלחמה יהודים שהציל . אחד כתב " : אתה בכל פעם הוצאת אותי בכוח , ולא ידעתי פשר הדבר … כך תהילה לא־ל עליון ולך בתור שליח מצווה דרחמנא , ניצלתי מתאי הגזים … לעולם לא אשכחך ." ואחר כתב לר ' אלתר שהוא היה " מאותם שוטרי בני ישראל … שלקו מן המצרים על שלא עינו את ישראל , ואני זוכר היטב אשר כבודו שליט " א היה הרבה מאוד בסכנה , אשרי חלקו וצדקתו בזה ובבא
באזור שנת תשכ"ט-ל' יצאו גדולי הדור ובתוכם חברי מועצג"ת נגד גיורים שנעשו בוינה והיו פקפוקים רבים על כשרותם.
כעת מפרסם הרב מלמד כי הגיורים נעשו כדת ובתום לב והרב אלתר שטיינמץ - המגייר הראשי - כתב על כך אף חיבור מיוחד ששרד ממנו עתק אחד ועתיד להתפרסם, יש היודע להאיר את זווית המחמירים בזה?
מעיתון "בשבע" השבוע
· ט״ז במרחשון ה׳תשפ״ג ( 10 בנובמבר 2022 )
בשנת תשכ " ט הצליחה הסוכנות היהודית לחלץ מברית המועצות מעט יהודים , אך בתחנת המעבר בווינה התברר שחלקם נישאו נישואי תערובת • פעילי עלייה דתיים שגובו בהסכמה שבשתיקה מהרבנות הראשית עמלו כדי לגיירם , אך ספגו מתקפה חמורה שגרמה לרבנות הראשית לחזור בה ולגיירם מחדש בארץ • בניגוד למה שנטען , היוזמים היו אנשים יראי שמיים ואידיאליסטים שפעלו למען המשכיות עם ישראל , כמו ר ' אלתר שטיינמץ שאחר דמותו התחקו לאחרונה חוקרי מכון הר ברכה .
פרשיית גיורי וינה , שהתנהלו ברובם בחורף תשל " א , הייתה אחד הפולמוסים הקשים ביותר בנושא הגיור . רבים מבני הציבור החרדי ורבותיו התייצבו כנגד פעילי העלייה הדתיים בסוכנות , והאשימו אותם בכך שהם מגיירים בסיטונאות בניגוד להלכה . גם הרבנים שנתנו גיבוי לגיורים אלה ספגו איומים והותקפו בצורה קשה . מאז , כל רב שרצה לתמוך בגיורים על פי דעת המקילים , היה צריך לקחת בחשבון שהעולם החרדי יוקיע אותו ושמו הטוב יושמץ באופן חסר תקנה .
בשנת תשכ " ט ( 1969 ) הוסר קמעה מסך הברזל שהבדיל בין ברית המועצות ובין העולם החופשי , וטיפין טיפין הורשו יהודים לצאת . בהמשך נפתח השער יותר , ובמשך כעשר שנים עלו למדינת ישראל כ־ 200,000 עולים חדשים . בדרכם ארצה הגיעו העולים תחילה אל וינה , בירת אוסטריה , והשתכנו לזמן במלון ששכרה הסוכנות היהודית כדי לקלוט אותם ולאשר את עלייתם .
עם בוא העולים הראשונים לווינה נוכחו אנשי המחלקה הדתית של הסוכנות היהודית בתופעה של נישואי תערובת וממילא גם בילדים שאינם יהודים על פי ההלכה . אי אפשר היה להפריד בין בני הזוג היהודים לנוכרים , על כן המדיניות הברורה של הסוכנות היהודית הייתה להעלות ארצה כל יהודי עם בני משפחתו , גם אם הם אינם יהודים . מיד עם הגעתם לישראל , קיבלו היהודים אזרחות ישראלית יחד עם בני משפחתם . בעקבות ערעורים על מדיניות זו , בשנת תש " ל נקבעה בחוק זכותם של בני משפחות היהודים כולל סעיף הנכד , ומאז הייתה הסוכנות מחויבת לקיים את מדיניותה על פי החוק .
מכיוון שהיה מדובר בבני משפחות של יהודים שהחליטו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי ולעלות לישראל , אנשי המחלקה הדתית בסוכנות השתדלו לגיירם לפני הגעתם לארץ . לשם כך האריכו את ימי שהותם בווינה ולימדו אותם יהדות ובסוף התהליך גיירום.
העומדים בראש תוכנית זו היו הרב מרדכי קירשבלום , יושב ראש עמית של מחלקת העלייה בסוכנות היהודית ונציג המפד " ל בהנהלתה , ועימו הרב שמאי גינזבורג , מגאוני הדור . הם קיבלו הסכמה בשתיקה ליוזמתם מהרבנות הראשית , והנחו את רבי אלתר מאיר שטיינמץ לארגן במחנה המעבר בווינה את הלימוד והגיור של המעוניינים בכך . הגיור בחו " ל היה חיוני , מפני שעם בואם ארצה היו העולים צפויים להיטמע בארץ , ללא כל צורך בגיור . בנוסף לכך , זמן השהות במחנה המעבר היה זמן אידיאלי ללימודי יהדות , בלי טרדות פרנסה והפרעות נוספות .
הקמת בית הדין לגיור בווינה
רבי אלתר שטיינמץ פעל ביעילות . הוא פנה אל הרב ד " ר עקיבא אייזנברג , רבה הרשמי של וינה ופעיל ציוני באוסטריה , שהיה בעל אופי מודרני , ושכנע אותו לעמוד בראש בית הדין לגיור . כדיין שני הוא גייס את הרב יוסף ברונר , מנהל תלמוד התורה לבנים ובית יעקב לבנות של קהילת אגודת ישראל בווינה . הוא עצמו היה הדיין השלישי . לעיתים היו משתתפים דיינים נוספים . בכל שאלה שהייתה להם פנו לרב חיים גרינפלד , שהיה רבה של אגודת ישראל בעיר , שהדריכם ותמך במעשיהם . בדרך זו גוירו בווינה בין אביב תשכ " ט לקיץ תש " ל 54 איש ואישה .
המתקפות הקשות נגד בית הדין וסגירתו
מדובר היה בגיור רציני . הגרים למדו הרבה יהדות וקיבלו על עצמם את המצוות , ואף בפועל היה ניתן לצפות שיקיימו אורח חיים מסורתי . אומנם לפי דעת המחמירים הסוברים שאין לגייר מי שאינו צפוי לקיים אורח חיים דתי , אסור היה לגיירם . כלומר גיורים אלו היו טובים מרוב הגיורים שהונהגו בקהילות ישראל על ידי גדולי הרבנים שהלכו בשיטת המקילים . למרות זאת טענו כנגד הגיורים בווינה טענות קשות וחמורות ביותר . נטען כי הוקם שם " בית חרושת לגיורים ," והוא מנוהל על ידי עסקנים דתיים מהסוכנות היהודית שנכנעו לחילונים ומגיירים בו " בסיטונות " ו " בסרט נע ," וכי " מאות גרים " שאינם אלא נוכרים גמורים כבר עלו ארצה . עוד נטען כי לאחר ימי הכנה בודדים וקלושים מפצירים ומפתים את הנוכרים להתגייר , בלא שהם מבינים את משמעות העניין , שכן המתגיירים אינם מבינים את השפה של המגיירים . עוד נטען כי הדיינים המגיירים הם קלי דעת , או ניאולוגים ורפורמים אשר מזלזלים בהלכה , או הדיוטות שאינם מוסמכים לרבנות אלא משגיחי כשרות בלבד שמעולם לא התמחו בהלכה בכלל ובהלכות גיור בפרט .
במשך חודשים טענות אלה ואחרות נאמרו ונכתבו על ידי רבנים מפורסמים , אדמו " רים וראשי ישיבות . הן פורסמו במודעות חוצות שהופצו באלפי עותקים ונדפסו בעמודי השער של העיתונים החשובים בישראל , בחוברות ייעודיות ובספרים , בשיחות מוקלטות ובראיונות לרדיו . בהמשך רוב האדמו " רים בארץ ישראל וכן ראשי ישיבות מפורסמות חתמו על פשקווילים חמורים ביותר נגד " שערוריית הגיור בווינה ." לבסוף קבעה מועצת הרבנות הראשית כי הגיורים כולם מוטלים בספק , והם ייבדקו על ידי רבני ארץ ישראל .
בית הדין לגיור העולים בווינה נסגר , ומאז בני ובנות הזוג הנוכרים וילדיהם עלו לארץ ללא גיור .
מיהו אלתר שטיינמץ המושמץ
כשקראתי את הטענות החמורות נגד גיורי וינה והביזויים הקשים נגד ר ' אלתר שטיינמץ , שהוא הדיוט ועם הארץ ובלא סמכות החליט להקים בית חרושת לגיור פיקטיבי , חשבתי בליבי שעושה רושם שהוא מורה דתי ציוני ואידיאליסט , והחרדים לא מבינים שכוונתו לשם שמיים . לאחרונה אמרתי לחברי מכון הר ברכה הרב ד " ר בועז הוטרר והרב צוריאל חלמיש , שהתמחו בהיסטוריה , שמוכרחים לברר מי היה אלתר שטיינמץ , שמאז אותה פרשה נעלם מהזירה הציבורית .
בחסדי ה ' נמצא האוצר
בסייעתא דשמיא אותרו צאצאיו של ר ' אלתר , שהקימו משפחות דתיות מפוארות , לדוגמה , נכד אחד שלו משמש בתפקיד חינוכי בכיר . התברר שמאז אותה פרשה ועד יומו האחרון היה ר ' אלתר פגוע . לקראת סוף ימיו , לאחר שעבר את גיל שמונים , רכש לעצמו מחשב , הקליד את קורות חייו , צירף את המסמכים והמכתבים הרבים שהיו ברשותו ותיאר את פרשת גיורי וינה באופן מלא . הספר כולל חמש מאות עמודים . הוא תכנן להדפיסו באופן פרטי . בחודש תמוז תשנ " ז , לאחר שטיוטת הספר נדפסה בשלושה עותקים , נפטר ר ' אלתר לבית עולמו במיתת נשיקה . בהמשך , בתלאות מעברי דירה אבד המחשב שבו נכתב הספר , וגם שני עותקים מודפסים אבדו . בחסדי ה ' העותק האחרון נותר שמור אצל בתו כחצי יובל שנים , ולפני כשבוע הרב ד " ר בועז הוטרר צילם את רובו . הרב צוריאל חלמיש בדק ומצא שמסמכים שהביא מדויקים , שכן נמצאו להם העתקים בגנזך המדינה , וכן אישים נוספים שהיו מעורבים בפרשה אישרו את דבריו .
בעזרת ה ' עוד אמשיך לספר את פרשיית המחלוקת הגדולה אודות גיורי וינה .
מילים אחדות על הרב אלתר מאיר שטיינמץ
הרב אלתר מאיר שטיינמץ זצ " ל ( תרס " ט - תשנ " ז , 1997–1909 ) נולד בעיירה בורשה שבמחוז מרמרוש שבטרנסילבניה . משפחתו הייתה עשירה ומקושרת לחסידות ויז ' ניץ . הוא עצמו למד אצל הרב מנחם מנדל הגר , האדמו " ר מווישובה , ואף הוסמך על ידו לרבנות . במשך לימודו אצל האדמו " ר התגורר במשך כשנה בביתו ולמד עם בנו בחברותא . כמו כן למד בישיבות אצל הרב מרדכי בריסק בטושנד והרב אליעזר דוד גרינוולד ( ה ' קרן לדוד (' בסאטמר . כדי לסייע בעסקי משפחתו עבר לגרמניה והמשיך ללמוד שם תורה בקהילה חרדית מודרנית , ובמקביל למד כלכלה . בכישרונו כי רב ידע שש שפות . לאחר עליית הנאצים לשלטון עזב את גרמניה ושב לבית הוריו . שם המשיך בפעילות ציונית והיה ממנהיגי הפועל המזרחי , ייסד את סניף בני עקיבא והיה חבר הנהלת תנועת תורה ועבודה בסיגט ובאוראדיה ( גרוסוורדיין ) . בשנת תרצ " ה ( 1935 ) בזכות תושייתו היה שותף בארגון עליית סיטקוב , שבמסגרתה עלו לארץ מאות משפחות , חלקן ממחוז מרמורש . על תקופת השואה כתב בספרו באריכות . החל מקיץ תש " ד שהה במחנות אושוויץ , בוכנוולד ועוד , ועבר ייסורים קשים . בהיותו דובר גרמנית מונה על ידי הנאצים ימ " ש לשמש אחראי המחנה במרצבכטל , ובפיקחות ובמסירות נפש הצליח להציל מאות יהודים ממוות . 42 מבני משפחתו הקרובה נרצחו בשואה אך הוא שרד , רזה וחולה , ושנתיים עברו עד שהבריא . לאחר השואה נרדף על ידי השלטון הקומוניסטי על היותו בעל נכסים ועל היותו ציוני חבר הנהלת תנועת המזרחי באראד . בסופו של דבר כל רכוש משפחתו הוחרם ובמאמצים רבים הצליח בשנת תש " י לעלות לארץ בחוסר כול .
במשך יותר מעשרים שנה ( תשי " ב - תשל " ד ) עבד כאחראי כשרות וצורכי הדת במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית . היה אב לשלושה והתגורר עד לפטירתו בבני ברק . מתוך הכרת צדיקותו והכרת העובדות לאמיתן בפרשה לא הסכים האדמו " ר מוויזניץ ,' רבי חיים מאיר הגר זצ " ל , להצטרף לחבריו האדמו " רים שחתמו נגד גיורי וינה .
מעט על מסירותו להצלת אחיו
כאשר הגרמנים ימ " ש עמדו לסגת , גילה לו סגן מנהל מחנה מרצבכטהל שהגיעה פקודה לחסל את המחנה ולהצעיד את כל היהודים ברגל 15 , קילומטרים ליום , עם כל המטען בלי שום רכב , ולירות בכל מי שלא יוכל ללכת ולהשאירו בצד הדרך . עוד הוא גילה שמי שיהיה במרפאה , שנועדה לאנשים שעומדים למות והייתה בכפר קטן סמוך , לא יילקח למצעד . איש הוורמאכט הזהיר שאם יידעו שסיפר לו על חיסול המחנה יהרגו את שניהם . באותו לילה אסף ר ' אלתר את הרופאים שבמחנה , ותוך סיכון נפשות גדול פינו לכפר המרפאה יותר מ־ 400 אנשים חלשים והצילו בכך את חייהם .
בספרו מובאים צילומי מכתבים שכתבו אליו אחרי המלחמה יהודים שהציל . אחד כתב " : אתה בכל פעם הוצאת אותי בכוח , ולא ידעתי פשר הדבר … כך תהילה לא־ל עליון ולך בתור שליח מצווה דרחמנא , ניצלתי מתאי הגזים … לעולם לא אשכחך ." ואחר כתב לר ' אלתר שהוא היה " מאותם שוטרי בני ישראל … שלקו מן המצרים על שלא עינו את ישראל , ואני זוכר היטב אשר כבודו שליט " א היה הרבה מאוד בסכנה , אשרי חלקו וצדקתו בזה ובבא