ספר עין יעקב ואיזכוריו המוקדמים בספרי האחרונים

[ושא_נס]

בס"ד
ספר עין יעקב נדפס בשנת רע"ו-רפ"ב בעיר שאלוניקי בשני חלקים (כך הוא במפעל הביבליגורפיה בשם משה שטיינשנידר בספרו קטלוג הבודליאנה).

שאלתי היא מה הם איזכוריו הראשונים בספרים המוכרים לנו? בין אם אצל חכמי עירו שאלוניקי ובני אימפרייתו העות'מאנית בקושטא אדירני ירושלם ת"ו וצפת ת"ו ודומיהן ועוד, ובין אם אצל חכמי מדינות איטליה וגלילותיהן וחכמי מדינות אשכנז ופולין דוגמת חכמי פראג לובלין וקראקא.

חשוב לי להבין באיזו מהירות ספרו נתפשט ועד כמה ומתי נתקבל, ולכן עיקר שאלתי היא עד שנת ש"ה לערך, אך גם השנים אחריהן הן מכלל השאלה.

בנוסף:
מה הוא המקור המוקדם המוסמך שבו נזכר הגאון ר' יעקב ן' חביב זצ"ל בברכת המתים (כמובן הוא נזכר כך בח"ב של ספרו עין יעקב על ידי בנו הגאון רלב"ח, אך שאלתי היא על מקורות נוספים לזה).

רב תודות

[מחולת המחנים]

המהרש"א בחידושי אגדות כידוע מזכירו פעמים רבות בשמו (המוקדם) עין ישראל.

[תוכן]

אני בטוח שאתה יודע, אבל אני כותב את זה פה בשביל אחרים. ר' שמואל יפה בהקדמת יפה מראה מזכיר לעין יעקב.

[ושא_נס]

יישר כוח למגיבים.

מהרש"א - הדבר ידוע, והוא מאוחר יחסית. חידושי אגדות שלו נדפס כמאה שנה ויותר אחר שנדפס עין יעקב לראשונה.
תפוצת ספר עין יעקב משנת ש"ן לערך רבה מאד בדפוסי פולין, ואפשר לומר כי מיני אז ואילך הספר הזה נהיה יותר אשכנזי מאשר ספרדי ואיטלקי, ובקראקא לבדה נדפס כחמש פעמים, האחת בפרוסטיץ (כולן מצויות אצלי בס"ד בשלימותן למעט אחת עם קצת חסרונות, ואי"ה אשים ידי גם על החסרונות בעזר משדי. לבי אומר לי שגם בדפוס קראקא שע"ט ח"ב אמור להיות דף שער, וכן מוכח מספירת הקונטריסים, אלא שבעותק היחידי הידוע של הגאון רבי דוד אופנהיים מפראג זצ"ל חסר דף השער. ועוד חזון למועד). אינו מן הנמנע כי גם המהדורות הויניציאניות של ספר עין יעקב יתכן כי היו מצויות אצל מהרש"א, אך לא סביר ששתי המהדורות משאלוניקי היו אצלו (דומני גם מהר"ש יפה בספרו יפה מראה נזכר אצל מהרש"א). ואין ספק כי לו המצב בפולין היו שלו ורגוע בשנת ת"ח והשנים שאחריה, היו מדפיסים בקראקא שוב ושוב ספר עין יעקב, וכפי שנהגו שם במסכתות התלמוד שהאחרונה שבהן שבתה ממלאכתה עקב הפרעות והשחיטות באותן הזמנים, ה' יקום דם עבדיו השפוך (פעם נזדמן וראיתי כרך מסכתות תלמוד, ובאחת מהן כתב הבעלים דומני כי התחיל המסכת איפה שהוא בפולין, וסיימה בבריסק דליטא בבורחו מחמת המציק בשנים הנ"ל, ואף הגיה הכותב הנ"ל לא מעט הגהות בכ"י באותו הכרך).

מהר"ש יפה - גם זה הדבר ידוע, וגם הוא מאוחר יחסית. הוא מזכירו לא רק בהקדמת יפה מראה, אלא מן הסתם בכמה וכמה מקומות (סביר שיעלו לכדי "מקומות רבים", ובפרט אם נצרף ציטוטים עקיפים שלו מספר עין יעקב במאמרי חז"ל ולא בפרשנות ר' יעקב ן' חביב "הכותב"), אחד מהם בגוף ספרו יפה מראה ויניציאה ש"ן דף שסא ע"ד. ומן הסתם בדוכתין סגיאין בדרושיו ובשיטתו למדרש רבות.
(אגב אשאל: האם מישהו בדק שיטתית אם מהר"ש יפה בספרו יפה מראה באגדות של סדר זרעים מועד, בגוף הירושלמי הנדפס אצלו, הגיה ונעזר ותיקן את דפוס ויניציאה על פי הנדפס בספר עין יעקב? הדעת נותנת מאד שאכן כן).

איך שיהיה הן מהר"ש יפה והן מהרש"א - אצלם הבעיה היא כבר אחרת, והיא "איזה דפוס של עין יעקב היה להם", ולא אם הכירו את הספר, ודאי שהם הכירו והם מאוחרים יחסית.

השאלה היא במוקדמים יותר: האם מרן בספרו בית יוסף עשה איזה שימוש ישיר או עקיף בעין יעקב? (הוא כמובן הכיר שיטתו של הרב עין יעקב לריש טור או"ח וריש טור יו"ד, יעויין בהקדמתו). כמובן ספר בית יוסף ענינו הלכה וספר עין יעקב ענינו אגדה, ולמרות זאת (מן הסתם יש ענינים הלכתיים הגובלים באגדה או השזורים במאמרי אגדה, ומאמרי התלמוד אלו שהביאם מרן בבית יוסף מצויים גם בעין יעקב).
האם אפילו מור"ם בספרו תורת העולה עשה איזה שימוש בעין יעקב?

כעת לא זכור לי אם בספר ראשית חכמה השתמש בספר עין יעקב, אך הדעת נותנת שכן. ויש לבדוק אצל עוד חכמי צפת בדור ההוא. אך זו תקופה יחסית מאוחרת וכנ"ל.

לא סביר שספר שנדפס שלש פעמים עד שנת שכ"ו, לא ימצא זכרו בספרים שנדפסו עד שנה זו. ואנחנו לא נדע.

תשומת לב מיוחדת יש לתת על ספרים שנתחברו ונדפסו בשאלוניקי נניח עד שנת של"ב (דומני בשנה זו היתה הפסקה בדפוס שם), דוגמת ספרי ר' משה אלמושנינו.

אחר כותבי זה ראיתי מה ששלח לי חכם אחד בהודעה פרטית, ואלו דבריו נר"ו:
"מחיפוש קל נראה שהוא [עין יעקב] מוזכר בב"י (או"ח סי' תצד), תשובות רדב"ז, מהרש"ל תוי"ט וכמובן ב"ח".
תשואות חן על התשובה הנכבדה.

ב"י או"ח - לפי שעה מוקדם לכולם ונדפס בשנת ש"י-שי"א אצל המדפיס יושטיניאן בויניציאה.
תשובות הרדב"ז - מענין מאד אם אפשר לדעת ממתי הן.
מהרש"ל - מענין מאד אם אפשר לדעת איפה וממתי כתיבותיו אלו, אני משער שהיה לו כנראה דפוס שני, ובדוחק דפוס שלישי. בהגהותיו הנדפסות בספר חכמת שלמה הוא מתקן ומגיה מאמרים בתלמוד על פי עין יעקב?
ב"ח - מאוחר כנ"ל.

[הכל בכתב]

המהרש"א בחידושי אגדות כידוע מזכירו פעמים רבות בשמו (המוקדם) עין ישראל.

השם "עין ישראל" אינו השם מוקדם, אלא השם שנשתנה מחמת הצענזור, שלא הרשוהו להדפיס (אף אחר שצונזר) רק תחת השם החדש.
בדפו"ר (שלוניקי רפ"ב) נדפס תחת השם "עין יעקב" וכמובן שכך קראו המחבר על שמו "ר' יעקב אבן-חביב".
אבל כשחזרו והדפיסוהו אחר שריפת התלמוד (שנת שי"ד-שט"ו) הוצרכו לשנות גם שמו, וכמו שכתוב שם בהקדמה ברמז "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל".
זאת אומרת, דהמהרש"א (אם מזכירו תחת שם עין ישראל), היה לו המהדורה המצונזרת.

[א איד]

כמדומה שהדבר ידוע שהמהר"ל רגיל להביא בספריו דרשות חז"ל כגירסת העין יעקב.
לא אדע האם הוא מוקדם או מאוחר בעיני מר.