חדש: אוצר מפרשי התורה - במדבר ח"ב

[ח. רוזנברג]

בס"ד יצא לאור הכרך השישי בסדרת "אוצר מפרשי התורה" שע"י מכון ירושלים, במדבר ח"ב, פרשיות חקת-מסעי.
הספר מגיע היום לחנויות.

מצו"ב דוגמא מפרשת השבוע (בארה"ק), ביאור ספר מלחמות ה' ושירת הבאר.

[דרומי]

מזל טוב!

שמועה טובה תדשן עצם

יש הנחה לחברי הפורום?...

[שמואל שלומוביץ]

מזל טוב! וברכות מאליפות לרגל ההו"ל של כרך חדש בסדרה מדהימה בערכה.

שמועה טובה תדשן עצם, מחכים לראות בעינים, ומאור עינים ישמח לב.

אולי יש בחיבור החדש תשובה לשאלה למה עם ישראל הוצרך לסבוב את ארץ אדום ולא נכנס מדרומה של הארץ מאזור קדש - קדש ברנע?

כמו שהיו אמורים להכנס בשנה השנית לפני חטא המרגלים.

זו כמובן שאלה גם ברמה הרעיונית.

[ח. רוזנברג]

מזל טוב! וברכות מאליפות לרגל ההו"ל של כרך חדש בסדרה מדהימה בערכה.

שמועה טובה תדשן עצם, מחכים לראות בעינים, ומאור עינים ישמח לב.

אולי יש בחיבור החדש תשובה לשאלה למה עם ישראל הוצרך לסבוב את ארץ אדום ולא נכנס מדרומה של הארץ מאזור קדש - קדש ברנע?

כמו שהיו אמורים להכנס בשנה השנית לפני חטא המרגלים.

זו כמובן שאלה גם ברמה הרעיונית.

ברוכים תהיו.

לגבי שאלתך, לא כ"כ הבנתי.
הפשטות היא שאדום לא נתן להם לעבור ולכן הוצרכו לסבוב את ארץ אדום.
וראה כאן

לסבב את ארץ אדום.jpg (321.1 KiB) נצפה 1464 פעמים

.
אא"כ שאלתך היא מדוע בכלל הוצרכו לעבור דרך אדום, ולכאורה התשובה היא שמקדש לא"י חייבים לעבור דרך אדום (זה תלוי כמובן בשאלות איפה קדש ואיפה אדום).
דעת ראב"ע ורמב"ן (הובא בעמ' 82 בכרך החדש) ש'קדש' של מי מריבה (שמשם שלחו לאדום לעבור בארצו) אינה 'קדש ברנע', ואולי אתה מתכוון לשאול למה בסוף ארבעים שנה הגיעו לשם ולא חזרו ל'קדש ברנע' שבה היו בשנה השנייה וממנה היו נכנסים לארץ?

[צופה_ומביט]

למה בסוף ארבעים שנה הגיעו לשם ולא חזרו ל'קדש ברנע' שבה היו בשנה השנייה וממנה היו נכנסים לארץ?

כך אני הבנתי את השאלה.

והתשובה בפשטות שעל פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו, ומי יודע דעת עליון למה ציווה כך או כך.

ועכ"פ, לשאלה הזו יש התייחסות מפורשת בתורה (דברים ב, א):
וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֵלָי וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים.

ופירש רש"י:
"ונפן ונסע המדברה" - אלו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר ליכנס לארץ מן דרומו לצפונו ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר שהוא בין ים סוף לדרומו של הר שעיר והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח דרך ים סוף דרך יציאתן ממצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית משם היו הולכים לצד המזרח.
"ונסב את הר שעיר" - כל דרומו עד ארץ מואב.

ברש"י משמע שהסיבוב והטורח הזה הוא בכלל העונש על החטא.
ואולי בעומק הכוונה נכלל שבחטא העגל ומרגלים [יחד, כי המרגלים הוא מילוי הסאה של העגל כמו שהביא רש"י] איבדו את הזכות לנצח את עמלק היושב בארץ הנגב, והוצרכו להיכנס מצד מזרח ומשם לקנות אחיזה בא"י, ורק אח"כ יוכלו לנצח את עמלק, כשכבר ירשו את הארץ ומינו מלך וכו'.


[עוד יש לציין שרש"י מזכיר שגם לולא החטא היו עוברים דרך הר שעיר, ובפשטות הכוונה משמאלו, כשהוא לימינם, ולא עוברים דרך ארץ אדום. וק"ק למה א"כ הזכיר רש"י את הר שעיר כלל. אבל אולי אדום ישב בכל שטח הר שעיר, וגם לעבור משמאלו היה נחשב לעבור בגבולו והיו צריכים לבקש רשותו, איני יודע, ועכ"פ אינו נוגע לשאלת השואל].

[שמואל שלומוביץ]

.

.

מפשטי המקראות נראה ברור שקדש וקדש ברנע אם לא זהות הרי שהן קרובות זו לזו מאד, שהרי מצינו במעפילים (במדבר יד, מה) 'וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה', והמקום הנקרא חרמה התפרש בפרשת חוקת במעשה שהיה במיתת אהרן בהר ההר, כמ"ש (במדבר כא, א-ג) 'וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל … וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה', ושניהם קרובים אל מדבר צין היא קדש. והמרגלים נשתלחו מקדש ברנע ועלו לתור את הארץ ממדבר צין. ומדבר צין על ידי אדום, ובחרמה שבמעשה המרגלים נאמר (דברים א, מד), 'וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה', וכן הר ההר שסמוך לחרמה הוא נמצא על גבול ארץ אדום (עי' במדבר כ, כג. ושם לג, לז) (ומכאן יסוד לדברי חז"ל שהיו הכנעני במעשה חרמה עמלקים כי במקום הזה הייתה מלחמת הכנעני במעפילים עם העמלקי הנזכר שם לעיקר במלחמה הזאת, ומכאן ראו חכמים לייחס גם המלחמה כאן לעמלק).
אונקלוס תרגם, 'כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים' ות"א שם, 'ארח מאלליא', כמו 'דרך התרים' (עיי"ש רש"י ורשב"ם ראב"ע ועוד), כלומר שהיותם בקדש מדבר צין ובסמוך אליה בגבול אדום עלו להכנס אל הארץ בדרך שנכנסו המרגלים בעלותם ההר ממדבר צין, והיא או סמוך לה מקום כניסתם במעפילים וכך רצו לעלות גם כעת ושוב מצאו מלחמה במקום הזה,
רק ששם רצו להכנס והוכו, וכאן ג"כ שבו מהם שבי, וחזרו לכבשם ולהחרימם, אבל עכ"פ לא נכנסו משם..