מקור הביטוי 'סגולה' (סגולה ל...)
פורסם: ה' מרץ 03, 2022 11:54 pm
ברצוני לברר אצל הציבור הקדוש אם יש איזה מידע בדבר מקור הביטוי 'סגולה ל'...
לצורך הבהרת השאלה אני מעתיק מויקיפדיה, ערך 'סגולה' :
שאלתי:
מהיכן הגיעה באמת הפירוש החדש למילה סגולה כסוג של אמצעי מיסטי?
לצורך הבהרת השאלה אני מעתיק מויקיפדיה, ערך 'סגולה' :
המילה סגולה מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים, ובחמש מתוכן היא מתארת את עם ישראל. למשל, נאמר: ”וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ“.
בשאר המקומות שהמילה מוזכרת נראה שהיא מתפרשת במשמעות אוצר. כך, למשל, בספר דברי הימים נאמר: ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ“ (דברי הימים א', כ"ט, ג')
בתלמוד הבבלי נאמר, שאין להשיב לקטן פיקדון שהתקבל ממנו, כדי שלא יבזבזנו, אלא יעשו ממנו "סגולה" - לקנות לו מהם נכס יקר עד שיגדל וישתמש בו. ('מאי סגולה? רב חסדא אמר: ספר תורה; רבה בר רב הונא אמר: דיקלא דאכל מיניה תמרי').
הביאור הפשוט למלה סגולה שעולה מהמקורות שלעיל הוא: דבר חשוב שנבחר והוטמן באוצר מיוחד. כמו כן הביטוי הרווח "יחיד סגולה" נובע ממקור זה, ופירושו: יחיד במינו.
אולם גם הסברים אחרים ניתנו למילה: רבי יהושע בן קרחה הסביר שסגולה היא מלשון קניין, כמו שאדם מסגל לעצמו = אדם קונה לעצמו. כך אמר ה' לעם ישראל שהם קנויים לו. להסבר זה יש סימוכין גם מאכדית, בה משמעות המילה Sagullu היא עדר. לפי הסבר זה, עם סגולה הוא עם שהקב"ה דואג לו, ורועה אותו.
בימינו ובעקבות ספרות הקבלה נתייחד מובן המילה לפעולה רוחנית שאינה מצווה מהתורה, ושמסוגלת לפעול ישועות. עיסוק נרחב בנושא 'סגולות' התפתח בדורנו, ואנשים רבים מחפשים סגולות כאלו לפעמים כתחליף ליהדות האותנטית ולקיום מצוות. כמו קשירת חוט אדום על הזרוע, אכילת אתרוג לאשה עקרה ועוד.
שאלתי:
מהיכן הגיעה באמת הפירוש החדש למילה סגולה כסוג של אמצעי מיסטי?