גילוי מדהים ביותר בבעל הטורים - שלחן ערוך!

[יאיר]

הגילוי והקרדיט לרב 'ציון הלא תשאלי' מפורום לתורה:

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, (סך הכל 1705 סימנים) ...

ומבדיקת הגימטריא של כל שמות הארבעה טורים שהם : אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. חשן משפט = עולה בדיוק 1705 !!!

[מה שנכון נכון]

כ"כ הרע"י בסוף כללי השו"ע שנדפסו בריש יחו"ד ח"ז. [אולי קדמוהו].

[יאיר]

יישר כח!

[איש_ספר]

הקש אלף-שבע-מאות-וחמש. ביטוח ישיר למצוא שמועה זו וגלגוליה. טרם שנולד הגרע"י.

[מה שנכון נכון]

לכאו' זה המקור הראשון: ילקוט אברהם (תרצ"א), הביאו הריח"ס בברית יעקב עמ' שט. [יש שציינו לס' שמע ישראל סאמעט, וכנראה נתחלף להם בגלל שמובא להלן בברית יעקב שם].

[פנת יקרת]

הגילוי והקרדיט לרב 'ציון הלא תשאלי' מפורום לתורה:

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, (סך הכל 1705 סימנים) ...

ומבדיקת הגימטריא של כל שמות הארבעה טורים שהם : אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. חשן משפט = עולה בדיוק 1705 !!!

לא מדויק.
בשלחן ערוך יש סימן אחד יותר מאשר בטור: בחושן משפט יש בשולחן ערוך תכז סימנים, בעוד בטור חושן משפט מסתיים בסימן תכו.
נו טוב, "עם הכולל"...

[מה שנכון נכון]

מצו"ב ד' הריח"ס עם עוד רמזים מרמזים שונים.

ברית יעקב.PDF

(659.53 KiB) הורד 124 פעמים

[פרנצויז]

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, (סך הכל 1705 סימנים) ...
ומבדיקת הגימטריא של כל שמות הארבעה טורים שהם : אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. חשן משפט = עולה בדיוק 1705 !!!

כבר הקדימוכם באשכול ישן
viewtopic.php?f=7&t=25563&hilit=#p653527

ויעויין באותו אשכול, שבכתבי היד השונים [ובדפוסים?] של הטור, יש שינויים במספרי הסימנים,
viewtopic.php?f=7&t=25563&hilit=#p653629

[יאיר]

הגילוי והקרדיט לרב 'ציון הלא תשאלי' מפורום לתורה:

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, (סך הכל 1705 סימנים) ...

ומבדיקת הגימטריא של כל שמות הארבעה טורים שהם : אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. חשן משפט = עולה בדיוק 1705 !!!

לא מדויק.
בשלחן ערוך יש סימן אחד יותר מאשר בטור: בחושן משפט יש בשולחן ערוך תכז סימנים, בעוד בטור חושן משפט מסתיים בסימן תכו.
נו טוב, "עם הכולל"...

אבל יש להפחית אחד, בגלל סי' קסח־קסט ביו''ד. (קרדיט ל'בר יוכני')

[מה שנכון נכון]

לכאו' זה המקור הראשון: ילקוט אברהם (תרצ"א), הביאו הריח"ס בברית יעקב עמ' שט.

באשכול שציין הרב פרנצויז הובא הדברים מס' מקור ברוך שנד' בתרפ"ח (ונכתב לד' המחבר בתרע"ט), וא"כ כנראה שהמקור קדום אף יותר (מלבד הידוע, כאן המחבר עצמו כתב שחלק מהסימנים לקח מספרים שונים).

[בלום]

הגילוי והקרדיט לרב 'ציון הלא תשאלי' מפורום לתורה:

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, (סך הכל 1705 סימנים) ...

ומבדיקת הגימטריא של כל שמות הארבעה טורים שהם : אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. חשן משפט = עולה בדיוק 1705 !!!

לא מדויק.
בשלחן ערוך יש סימן אחד יותר מאשר בטור: בחושן משפט יש בשולחן ערוך תכז סימנים, בעוד בטור חושן משפט מסתיים בסימן תכו.
נו טוב, "עם הכולל"...

ביו"ד סימן רצ"ז יש שני סימנים בשו"ע.

[בקרו טלה]

וא"כ כנראה שהמקור קדום אף יותר (מלבד הידוע, כאן המחבר עצמו כתב שחלק מהסימנים לקח מספרים שונים).

בספר "הנוטריקון הסמנים והכנויים"

הנוטריקון.png (36.19 KiB) נצפה 2864 פעמים

[מה שנכון נכון]

וא"כ כנראה שהמקור קדום אף יותר (מלבד הידוע, כאן המחבר עצמו כתב שחלק מהסימנים לקח מספרים שונים).

בספר "הנוטריקון הסמנים והכנויים"

ייש"כ. הנה המקור מהמגיד ב' ניסן תרכ"א.

mgd18610313-01.2.9.pdf

(927.27 KiB) הורד 115 פעמים

---
אגב, 1705 בגימטריה גם: 'מנין סימני הטור והשלחן ערוך במקרה בלי כונה'.

[קמנו ונתעודד]

אגב, 1705 בגימטריה גם: 'מנין סימני הטור והשלחן ערוך במקרה בלי כונה'.

נראה לי שמתאים לרבינו בעל הטורים לעשות את זאת בכוונה.
עוד אוסיף, שמספר הפרקים וההקדמות במשנה תורה עולה כמניין משנ"ה תור"ה. במקרה בלי כוונה.

[מה שנכון נכון]

אגב, 1705 בגימטריה גם: 'מנין סימני הטור והשלחן ערוך במקרה בלי כונה'.

נראה לי שמתאים לרבינו בעל הטורים לעשות את זאת בכוונה.
עוד אוסיף, שמספר הפרקים וההקדמות במשנה תורה עולה כמניין משנ"ה תור"ה. במקרה בלי כוונה.

אתה מקלקל את כל הענין של רוה"ק ופלא והפלא. הגימטרי' שכתבתי יכולה להתפרש בתרי אנפי...

משנה תורה עולה 1006. החלוקה של ו' הקדמות במשנ"ת היא מלאכותית.
ואם כבר, באמת 'משנה תורה' עולה אף הוא כמנין 'אלף הפרקים במקרה לא בכונה', וכן עולה כמנין 'בספר אלף פרקים בדיוק', וגם כמנין 'הרמב"ם בלי גימטריות'.

[מקדש מלך]

אני אליעזר בירבי יעקב קיליר

[ספרים וועלט]

אגב, 1705 בגימטריה גם: 'מנין סימני הטור והשלחן ערוך במקרה בלי כונה'.

נראה לי שמתאים לרבינו בעל הטורים לעשות את זאת בכוונה.
עוד אוסיף, שמספר הפרקים וההקדמות במשנה תורה עולה כמניין משנ"ה תור"ה. במקרה בלי כוונה.

מהיכ"ת?

[קמנו ונתעודד]

מהיכ"ת?

התכוונתי שלא מצאתי שהרמב"ם התעסק בחידודי גימטריות.
אין מקרה בעולם כלל. למרות שלשיטת הרמב"ם אולי יש אבל זה לא הנושא.

[מה שנכון נכון]

אין מקרה בעולם כלל. למרות שלשיטת הרמב"ם אולי יש אבל זה לא הנושא.

בדברים כנד"ד שאינם מעלים ואינם מורידים יש לכו"ע (ואפי' לבעלי הדעה שיש השג"פ בבע"ח).

וכמובן ג"ז רמוז בגימטריה: 'יש מקרה בעולם' בגימ' 'כשאין הוא מעלה ומוריד'.

[בחפשי כותב]

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, (סך הכל 1705 סימנים) ... ומבדיקת הגימטריא של כל שמות הארבעה טורים שהם : אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. חשן משפט = עולה בדיוק 1705 !!!

דומה לזה מצינו שמנין הסימנים בטור ושו"ע מרמזים על הענין המדובר באותו סימן, כמו שכתב היעב"ץ ז"ל בסידורו (דיני תקיעת שופר ניצוץ ו אות ז), שדבר נפלא אירע בטור אורח חיים בסימניו, שנזדמנו דיני שופר להכתב בסימן תקפ"ו שעולה בגימטריא שופ"ר. ואע"פ שלא נתכוין הטור לכך, מכל מקום נפל האמת באמת, להראות כי מן השמים הסכימו על ספריו ארבעה טורים, לפי שחיברם לשם שמים, וכל העוסקים במלאכת שמים לשמה, מראין להם סימן טוב מה שלא עלה על דעתם, עיין שם.

ועיין ב'דברים אחדים' שבסוף ספר 'מור וקציעה' מהדורת מכון ירושלים, שכתב העורך: "אינה ה' לידינו אחד מעותקי השו"ע של רבינו [היעב"ץ] (אמשטרדם תכ"ד), וכמעט בכל סימן וסימן כתב את הרמז של אותו סימן".

ואעתיק איזה דוגמאות
סימן צא - סימן צורך אזור לתפלה
סימן קכח - סימן קדושת כהן חובה
סימן קנח - סימן קנח לשון קינוח ונקיון בנטילה
סימן ש - סימן שלחן למוצאי שבת

[יאיר]

יישר כח

בדומה לזה מצוי כיום 'שיטת הסימנים' העוזרת לזכור כל נושאי עמ' ועמ' בגמרא

אגב, תק"ס גמטריה שירים

[מה שנכון נכון]

על ענין זה ראה כאן.

וכמובן וכרגיל הכל רמוז: 'הרב יעב"ץ בזכור לאברהם תשנד' = 'כתב רמזים לסימנים בשלחן ערוך' = 'העלה אותם בקרו טלה לפורום אוצר החכמה'.

[א איד]

אני אליעזר בירבי יעקב קיליר

שעשועי תעתועים – על תעתועי הגימטריאות.

אגב, רשימה זו חסרה בביבליוגרפיא שב"ספר סופר וסיפור".

[כדכד]

אין מקרה בעולם כלל. למרות שלשיטת הרמב"ם אולי יש אבל זה לא הנושא.

בדברים כנד"ד שאינם מעלים ואינם מורידים יש לכו"ע (ואפי' לבעלי הדעה שיש השג"פ בבע"ח).

וכמובן ג"ז רמוז בגימטריה: 'יש מקרה בעולם' בגימ' 'כשאין הוא מעלה ומוריד'.

וגם "מה שנכון נכון" בגימטריא "אדם תלמיד חכם"