...והקולות והניגונים ההם נערכים בחכמה ובסדר נאה, כדי לעורר הלבבות השומעים שיתנו לב להבין פנימיותיהם. ולזה אחז"ל כל השירים קודש.
ורצונו לומר בהנחה הוא הנחת מערכת המחייבם סדר קריאתם וערכי נגינתם, והוא מה שאמרו ז"ל לבנה על גבי אריח אריח על גבי לבנה, אריח על גבי אריח לבנה על גבי לבנה.
וביאור זה שהנה מייסדי השירים הקדמונים הצריכו להעריך מנין האותיות כפי ערך הניגון אשר יסדו לשורר עימהם ולעשות סדר הנחתם במשקל סדר הברותיהם. ובסדר זה המשקל שמו מגמתם אל ערכי הניגון. כי יש ניגון ערוך שיענה הראשונה עם הג' ויענה הב' עם הד' שווים באורך משיכת הניגון או בקיצורו, אשר סדר הניגון הנמשך באורך קראוהו לבנה. והנמשך בקצור קראוהו אריח, שהוא חצי לבנה בשיעור גופה. וזה המשקל הערוך אשר יענה הראשון עם השלישי והשני עם הרביעי בשיעור גופה. וזה גבי אריח ולבנה על גבי לבנה.
וכן נתייסדה שירת האזינו ומעניות איוב ומשלי, ארוך על גבי ארוך וקצר על גבי קצר. כפי ערך עניין השירה נערך לקריאתה בזאת הצורה, יערוף כמטר לקחי א', תזל כטל אמרתי ב'. כשעירים עלי דשא ג', וכרביבים עלי עשב ד'.
והנה נבחרו השירים האלה על הסיפורים והדיבורים הפשוטים, לפי שהסיפורים הפשוטים רוב בני אדם שוכחים אותם, ואפילו שיהגו בהם יומם ולילה. אך כשהם על מערכת הניגונים, לשורר ולנגן אותם, יהיו נזכרים תמיד באמצעות ניגוניהם. וכמו שאמר וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו.
ועל זה אחז"ל כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר גם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'. רצונו לומר שיצא מן הדעת זיכרונם.
והנה השירים שהם אריח על גבי לבנה וההפך, הם רבים ומתחלפים במיניהם, כמו שירת דבורה, וידבר דוד לה' את השירה הזאת, ובכלל כל ספר תהלים. ובקצת ספרים מדויקים תמצא גם כן הרבה ממעניות איוב ודברי ספר משלי שלמה מזה המין. וכל מייסדי השירים האלה, שמו מגמתם כל אחד מהם לשקול האותיות שיענו כאחד בערך הניגון שלהם, וכפי התחלף מערכות הניגונים יתחלפו משקלי אותיותיהם.
ואין ספק שהיו להם ניגונים ידועים, ונשתכחו מרוב הזמנים אשר חלפו למו, ובאורך הגליות. והכל היה אצלם כפי תנועות הכלים המתחלפים ומנין חוטיהם נימיהם ונקביהם, כינור ועוגב ותוף וחליל ומינים ומצלתיים ונגינות וגיתית ושמינית ועשור ונבל ומחול ודומיהם.
וכפי זה השתנו גם כן ערכי הניגונים ההם הידועים בשמותיהם, כמו מנצח מזמור משכיל מכתם שיר ודומיהם. ונשתנו משקלי אותיות השירים ההם כפי שינוי ניגוניהם, כי הנה יוכללו בחכמה הזאת עניינים נפלאים בהשגות האלהיות. וזהו המין השני מהשירים.
...ואחרי שידענו מיני השירים האלה, ראוי לבאר עתה שירת הים שעשה משה רבנו מאיזה מין ממיני השירים האלה הייתה, ואם יש בה דברים ממינים מתחלפים או לא.
וידוע שאינה מהמין האחד מהשירים השקולים, אבל היא מהמין השני ומהמין השלישי גם כן מהם. אם מהמין השני כי היא מיוחסת ושקולה על שמונה מערכות הניגון, אשר השניים מהם קצרים מאוד ושנים אחרים ארוכים מאוד, והארבעה בינוניים. והנה הראשון עונה לתשיעי ולשמיני [לענ"ד יש כאן ט"ס עיין לקמן] מהקצרים, והשני עונה לעשירי. וכן השלישי לאחד עשר וארבעתם בינוניים וכן הרביעי עונה עם השנים עשרה והחמישי עונה עם הי"ג ארבעתם ארוכים
ועוד השישי עונה עם הארבעה עשר, גם השביעי עונה אל התשיעי [צ"ל ט"ו וכן הוא בדפוס ישן] וזו היא צורתה.
א' רמה בים.
ב' עזי וזמרת יה.
ג' ויהי לי לישועה.
ד' זה אלי ואנוהו.
ה' אלהי אבי וארוממנהו.
ו' ה' איש מלחמה.
ז' ה' שמו.
ח' מרכבות פרעה.
ט' וחילו.
י' ירה בים.
י"א ומבחר שלישיו.
י"ב טובעו בים סוף.
י"ג תהומות יכסיומו.
י"ד ירדו במצולות כמו אבן.
ט"ו ימינך ה' נאדרי בכח.
ט"ז ימינך.
ועל זה הערך והמשקל חוזר חלילה כפי הניגון הנערך לו. אך כל שירה יסדו לה מערכות ניגונים ידועים. ולזה תמצא בשירה הזאת כי בעבור המשקל נדחקו האותיות, והוצרך בהרבה מקומות להאריך ולהוסיף אותיות, כדי להצדיק המשקל והניגון. ובמקומות הוצרך לחסר אות או אותיות גם כן מפני זה.
והנה האותיות שנתווספו בשירה הזאת הם שני יודי"ן ווא"ו מן יכסיומו שהיו מספיקים לומר כיסום. יו"ד נאדרי. ווא"ו תאכלמו. ווא"ו תורישמו. ווא"ו כסמו. ווא"ו תבלעמו. ווא"ו יאחזמו. תי"ו אימתה. ווא"ו תביאמו. ווא"ו תטעמו.
ואמנם החסרים הם יו"ד וזמרתי יה. וכן תמלאמו במקום תמלא מהם. ווא"ו נהלת בעזךשהיה לו לומר נהלתו. וכן מלת לבב בפסוק נמוגו כל יושבי כנען. התחשוב שטעה אדון הנביאים בדקדוק האותיות וסדר כתיבתם? אלא שעניין השיר וצורך הניגון והזמר הצריכולכך.
הנה התבאר מזה שהייתה השירה הזאת מהמין השני מהשירה שזכרתי.
ולא עמדתי על סוד דבריו [ולענ"ד יש ט"ס בדבריו, חוץ ממה שהגהתי דו"ק כי עשירי קודמת לתשיעי, וחסר ט"ז]
גם למה התחיל ברמה בים ולא באשירה לה' וכיצד נשלם מערכת הנגון בתיבת ימינך