אליעזר בלוי כתב:אני מחבב מאוד את הרב מאזוז
אולם בשבוע האחרון הוא הביא בשם הבית יוסף
שטוב להדחיק הלשון מלהדחיק הענין
בדקתי במקור
ושם מדובר על לשון הירושלמי שהבית יוסף גם אומר שהלשון שלו בד"כ משונה
ואין ככ ראיה על דרך הלימוד בכללות
היה נראה לי לכאורה שהיה צריך להדגיש את זה
ייש"כ.
אך אע"פ ששם הדיון הוא בדברי הירושלמי נראה מלשון הב"י שם שהוא טעם בפני עצמו ורק הוסיף כצירוף לסברא זו שלשון הירושלמי משונה לפעמים.
וז"ל:
.....ואף ע"פ שפשט הלשון מורה על פירוש הריב"ש כיון שהענין אינו מתיישב לפירושו מוטב לדחוק הלשון ולכוונו עם הענין ולשון הירושלמי משונה לפעמים וכ"ש בדבר פשוט שהוא סומך על המבין....
ואף שנזכר בדבריך שכתבת שהב"י גם אומר וכו' הבאתי הציטוט כיון שהסקת שלא ניתן כ"כ ללמוד לדרך הלימוד מהב"י ולענ"ד נראה כדכתבתי שנראה מהב"י שהוא עומד בפני עצמו.(אלא שלכאורה כדבריך שכדאי לציין כן ולהסביר)
ובאסף המזכיר עמ' קצד הרב הראל זנזורי הביא שכן כתבו בדעת הרמב"ם שמעדיף דוחק הלשון ע"פ דוחק העניין וז"ל ההערה שם:
1) וכ"כ הריטב"א בס' הזכרון ירושלים תשמ"ג סוף פרק ג' וז' שכן דרכו של הרמב"ם וכ"כ בסוף ס' תחלת חכמה למהר"י חאגיז בקונט' לקט יוסף שדרכו של הרמב"ם להטריח עצמו שיהיה הענין מסכים אל האמת כפי סברתו יותר מישוב המלות והדברים וזה מחמת שהיה שכלו שכל אלהי וכו' משא"כ שאר המעיינים התורניים ע"ש וראה לדוגמא בס' לא תשיך חידושי ב"מ דף ס"ד ע"ב בד"ה אבל חצר דלא קיימא לאגרא ע"ש וע"ע בקונטרס הכללים שבסוף שו"ת איש מצליח ח"א חאו"ח מהדורת שיח אלעזר ערך מוטב הראל.
וכמדומה שבישיבות מלמדים שעל הרוב זה המחלוקת בין תוס' לרש"י, שרש"י מעדיף דוחק העניין ולהצמד ללשון ותוספות מעדיפים דוחק הלשון.
עוד כמדומה לי שכך הסביר הרב מאזוז שליט"א במחלוקות אביי ורבא שהאחר מעדיף דוחק הלשון ולא דוחק העניין והאחר להיפך והביא הרבה מקורות לזה ואינני זוכר כעת היכן כתב כן.