בשערי קדושה שער א' פרק א:
גוף האדם הנוצר מארבעה היסודות התחתונים, והנה הם כלולים טוב ורע, וגוף האדם נוצר מן הטוב שבארבעה יסודות - אש, רוח, מים, עפר, אמנם מן הרע שבהם נוצרו בגוף ארבע מרות שהם - הלבנה, והשחורה, והאדומה, והירוקה. וכאשר תתגבר איזה מהם מבחינת הרע שבהן, על בחינת הטוב שבהן, באים חלאים ונגעים על האדם, ואם תתגבר ביותר תמית לגוף האדם:
וכבר נתבאר כי בכל העולמות היה עירוב טוב ורע, ונמצא כי גם בנפש האדם היה כן, כי הלא חוצבה מן ארבע יסודות רוחנים שמהם נוצרו כל העליונים והם ארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, ועל זה נאמר (יחזקאל ל"ז ט') מארבע רוחות בואי הרוח וגו'. וזו הנקרא נפש האדם עצמו מצד הטוב. והנה גם את זה לעומת זה עשה האלהים, והוא הנקרא - אדם בליעל, כולל ארבעה אבות נזיקין, וארבעה מראות נגעים, מן ארבעה יסודות הרעים ומשם נמשכה נפש רעה אל האדם הנקרא יצר הרע, וכשתתגבר נפש זו על נפש הטובה יבואו אליה נזקין ונגעים וחלאי הנפש, ואם תתגבר יותר תמיתנו, עכ"ל:
בתחילה אומר שבגוף יש שני חלקים, טוב ורע. ואם מתגבר זה על זה נהיה מחלות ר"ל. ואחר כך כותב אותו דבר על הנפש. ולכן נלע"ד הכוונה, שהגוף והנפש קשורים זה בזה, ומה שקורה לגוף הוא בגלל שכך קרה לנפש.
אלא שעדיין צריך להבין מה גורם לחולאת?
אילו היה אומר שחוסר האיזון בין יסוד ליסוד, מביא לחולאים, היה מובן. לדוגמה אם אדם יש לו חום מידי גבוה, הכוונה שהמרה אדומה ויסוד האש מתגברים על האחרים וזה סכנה. וכמו כן להיפך, אם אין לאדם מספיק חום או יתר לחץ דם, או לחץ דם מידי נמוך וכו'.
אך מכאן משמע שלא חוסר האיזון של ארבעת היסודות גורמים למחלה, אלא חוסר האיזון של הגברת החלק הרע על החלק הטוב.
וצריך ביאור למה? הרי אם מתגבר חלק הרע, אז לכאורה נהיה יותר רע, ויש בו יותר אחיזה של הסט"א. אך איך ולמה נגרם מחלות? וכמו שלהיפך, כשמגבירים את הלק הטוב על ידי תורה ומצוות, האם חלילה זה יביא לידי מחלה?