ידועים דברי חז"ל -
רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: שמונים וחמישה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים היו מצטערין על הדבר הזה. אמרו כתיב: "אלה המצות אשר צוה ה' את משה" (ויקרא כז, לד). אילו המצות שנצטוינו מפי משה. כך אמר לנו משה: אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר. מעתה ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר? לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר. עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים. הדא היא דכתיב: "ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר" (שמות יז, יד). "זאת"- תורה. "זכרון" אלו הנביאים. "בספר" אלו הכתובים. "ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר" (אסתר ט, לב).
ובפי' מהרז"ו על רות רבה כ' -
שמונים וחמשה זקנים. הם המנוים בנחמיה יו"ד וכמ"ש בסמוך ועל החתומים שהם אנשי כנה"ג ובהכרח שחושב גם האבות עם הבנים נחמיה בן חכליה וישוע בן אזניה בינוי מבני חנדד שהרי כל החתומים שחושב שהם יותר משמונים לא כתב אבותם רק באלה אלא שגם אבותם היו מן החתומים וביחד הם פ"ה וצ"ע שא"כ הם פ"ו ואם לא נחשוב האבות הם פ"ג ואולי צ"ל פ"ו כי אנשי כנסת הגדולה היו ק"כ אנשים פ"ו הם החתומים ול"ד מהם היו נביאים וצ"ע מנין להם ומ"ש במדרש ומהם שלשים וכמה נביאים הלשון אינו מדוקדק שהרי לא זכר תחלה הק"כ זקנים אלא סמך על שכבר הדבר ידוע שאנשי כנסת הגדולה הם ק"כ גם מ"ש וכמה יקשה למה לא אמר ל"ד היינו להשלים חשבון הק"כ:
אני מחפש כעת מקורות על הענין הזה, שהזקנים שנו"נ על מגילת אסתר, המה המנויים בנחמיה שם כדברי מהרז"ו. אשמח לעזרתכם.