בקשת סיוע: מאיזה תכלאל תימני לקוחים הצילומים הללו ?

[ויינשנקר]

מבקש לדעת מאיזה תכלאל (סידור) תימני בלדי (כנראה על פי מנהגי צנעא) לקוחים צילומים אלו ? כנראה ראה אור סביב שנות השמונים

[לכשיבקע]

קשה להאמין שהוא משנות השמונים, כי הגופן (וילנא מודגש) לא היה קיים אז לענ''ד.

[ויינשנקר]

לכל המאוחר 1991 (יודע מכיוון אחר). אבל לדעתי קצת לפני

[יהושע100]

בתחילה שיערתי שזה צילום מתכלאל 'שיבת ציון' של הר"י קאפח (הגלגול הראשון של תכלאל 'שיח ירושלים' המצוי יותר היום בידי תלמידיו) מצד הניסוח בצילום של תפילת ערבית 'ונהגו עתה לומר מזמור זה', וזו דרכם לומר על כל מנהג שלא נזכר ברמב"ם שהוא מנהג של 'עתה' ולא קדום.

אבל הסידור הזה יצא לאור החל משנת תשי''ב דהיינו שנות החמישים אז זה לא כ"כ מסתדר. גם הפונט לא מתאים כי סידורים אלו יצאו בהוצאת 'אשכול' והפונטים שלהם לא דומים כ"כ.

[מה שנכון נכון]

בתחילה שיערתי שזה צילום מתכלאל 'שיבת ציון' של הר"י קאפח (הגלגול הראשון של תכלאל 'שיח ירושלים' המצוי יותר היום בידי תלמידיו) מצד הניסוח בצילום של תפילת ערבית 'ונהגו עתה לומר מזמור זה', וזו דרכם לומר על כל מנהג שלא נזכר ברמב"ם שהוא מנהג של 'עתה' ולא קדום.

אין שום קשר. משפט זה מופיע בתכלאלים הקדומים.

בצילום שהועלה יש שיבושים בניקוד. גם הכותרת קדיש על ישראל (לפני קדיש תתקבל) מוטעית.

[יהושע100]

בתחילה שיערתי שזה צילום מתכלאל 'שיבת ציון' של הר"י קאפח (הגלגול הראשון של תכלאל 'שיח ירושלים' המצוי יותר היום בידי תלמידיו) מצד הניסוח בצילום של תפילת ערבית 'ונהגו עתה לומר מזמור זה', וזו דרכם לומר על כל מנהג שלא נזכר ברמב"ם שהוא מנהג של 'עתה' ולא קדום.

אין שום קשר. משפט זה מופיע בתכלאלים הקדומים.

ודאי שמשפט זה מופיע בתכאליל ( - כך הטיית המילה ברבים) כי בזמן הקדום נכון לומר על הרבה דברים - 'נהגו עתה' שמורה על חידוש, אבל ככל שעבר זמן השינוי, כך הושמטו משפטים מעין אלו כי זה כבר לא 'עתה' אלא נהגו כבר זמן רב. וע"כ לענ"ד יש בספרי הרב קאפח זצ"ל ותלמידיו יותר ביטויים בסגנון זה בגלל שיטתם שגם מנהגים ונוסחאות שהשתרשו אצל קהילות תימן 'בלדי' נקראים 'חדשים'.

אכן ציינתי בסוף שמבחינת הגופן והשנה זה לא מסתדר. אנסה לחפש בלנ"ד.

[איש_ספר]

ידיד המצוי בתחום מוסר שמדובר בהדפסה של ר' יוסף קראוני.

[יהושע100]

ידיד המצוי בתחום מוסר שמדובר בהדפסה של ר' יוסף קראוני.

מי הוא זה ר' יוסף קראוני? יש מו"ל ידוע בשם יעקב קראוני מראש העין (ומה שכתב הרב משנ"נ לעיל דווקא מתאים מאוד לסידורים בהוצאת מו"ל זה).

למו"ל הנ"ל יש תכלאל בשם 'תפילת אבות' עם ברכה של מארי חיים כסאר בראשו וזה אומר לא יאוחר משנת ה'תשנח אבל בצילום שמופיע בגוגל עם התוכן העמודים לא מתאימים למה שצורף כאן.

הרב ויינשנקר - התוכל לשתף אותנו מה כ"כ מיוחד בתכלאל זה שאתה תר אחריו?

[לבי במערב]

ידיד המצוי בתחום מוסר שמדובר בהדפסה של ר' יוסף קראוני.

הכוונה לתכלאל זה?

למו"ל הנ"ל יש תכלאל בשם 'תפילת אבות' עם ברכה של מארי חיים כסאר בראשו . .

הכוונה לתכלאל זה?


השערה בעלמא: שמא ר' יעקב קראוני הוא בנו של ר' יוסף?

[לכשיבקע]

כנראה הכוונה ליעקב קרואני.

אלא שהמו''ל הנ''ל הדפיס רק מהדורה אחת מנוסח בלדי, ורוב סידוריו נוסח שאמי, כמו שניתן לראות בספרו של ד''ר משה גברא שממנו העתקתי את הרשימה. בכל מקרה, מה שמעורר עניין כאן הוא הגופן שאינו נפוץ כלל בסידורי תימן (ובכלל בסידורי ע''מ), ושככל הנראה לא הוזכר ברשימה שאצרף כאן.

קרואני הדפיס בעבר בגופן כשל 'עבודת ה' מודגש, ואח''כ עבר לאחד מסוגי פרנקריהל.

מחקרים בסידורי תימן - ר_ה ויוה_כ גברא, משה עמוד 563.png (59.13 KiB) נצפה 2199 פעמים

[יהושע100]

למו"ל הנ"ל יש תכלאל בשם 'תפילת אבות' עם ברכה של מארי חיים כסאר בראשו . .

הכוונה לתכלאל זה?


אכן לזה כיוונתי, אך שוב, נראה לי שזה לא מה שהרב ויינשנקר העלה.

[ויינשנקר]

תודה לכל המכוונים והמסייעים - פה ובכלל.
זה עתה סיימתי שיחה עם ר' יעקב קרואני מראש העין -וזה אינו סידור שלו, אבל הוא השלים לי כמה פרטים שהיו חסרים (חלק ידעתי כבר מראש).
מדובר על סידור שראה אור בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים, בראשית שנות התשעים. חשבתי שהיה העתק של סידור קודם -אך כנראה לא כך הוא.
לסידור קטן וייחודי זה- שגברא אינו מזכירו ברשימתו ! - אקדיש את סקירתי השבועית במסגרת "סידור אחד בשבוע", לקראת השבת הקרובה.
מוזמנים להצטרף לקבל הסקירות (כ-500 מילים כל פעם) בקביעות (כתבי לי בפרטי מס' נייד), או לעקוב אחריהן בפייסבוק תחת "סידור אחד בשבוע".

[לכשיבקע]

תוכל להעלות כאן לטובת אלו שמכשירם אינו בתורת קריאה וכתיבה?

[לכשיבקע]

מדובר על סידור שראה אור בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים, בראשית שנות התשעים. חשבתי שהיה העתק של סידור קודם -אך כנראה לא כך הוא.

זה אכן מסביר קצת את השימוש הלא - מקובל אצל עדות המזרח בגופן וילנא.