פורום אוצר החכמה

הוגה כתב:
על תופעה מרתקת הזו, של הוספות חיצוניות בתוך המרדכי שבדפוסים שהוא נוסח ריינוס, עמדו במהדורת "מרדכי השלם" במקומות רבים לאורך הספר. היו ששיערו לפי חישובים שונים, שמספר הפיסקאות החדשות, הקיימות בנוסח ספר מרדכי שבדפוסים, שלא היו כתובות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, הוא מעל 450 פיסקאות חדשות הכוללות חידושי דינים להלכה הפזורים לאורך מסכתות הספר! כלומר שמספר פיסקאות אלו נדפסו גם כן על שם "המרדכי", ומיוחסות משום כך בפוסקים בטעות בשם "המרדכי", אך באמת אינן שלו ולא היו כתובות בספרו של תלמיד מהר"ם, אלא מלוקטות משאר ספרי הראשונים שבידינו או שאינן בידינו. ומובן מאליו שבכך מתורצות מאליהן סתירות רבות - מדומות - הקיימות בספר המרדכי, ואכ"מ להאריך בזה יותר כעת. על כל פנים גם כאן מסתבר כנראה שמקורו של המרדכי ריינוס שבת שם, בתוך סדר מנהג הדלקת חנוכה שכתב אחד מתלמידי מהר"ם, ונמצא בכת"י פריס מס' 2288 בכותרת "סדר רבנא מאיר זצ"ל", ונדפס במוריה בשם "פסקי מהר"ם מרוטנבורג על הלכות חנוכה" (שנה כ"ה, גליון יא-יב, כסלו תשד"מ, עמ' ג-ד אות ד)

גם זו לטובה כתב:

הוגה כתב:
על תופעה מרתקת הזו, של הוספות חיצוניות בתוך המרדכי שבדפוסים שהוא נוסח ריינוס, עמדו במהדורת "מרדכי השלם" במקומות רבים לאורך הספר. היו ששיערו לפי חישובים שונים, שמספר הפיסקאות החדשות, הקיימות בנוסח ספר מרדכי שבדפוסים, שלא היו כתובות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, הוא מעל 450 פיסקאות חדשות הכוללות חידושי דינים להלכה הפזורים לאורך מסכתות הספר! כלומר שמספר פיסקאות אלו נדפסו גם כן על שם "המרדכי", ומיוחסות משום כך בפוסקים בטעות בשם "המרדכי", אך באמת אינן שלו ולא היו כתובות בספרו של תלמיד מהר"ם, אלא מלוקטות משאר ספרי הראשונים שבידינו או שאינן בידינו. ומובן מאליו שבכך מתורצות מאליהן סתירות רבות - מדומות - הקיימות בספר המרדכי, ואכ"מ להאריך בזה יותר כעת. על כל פנים גם כאן מסתבר כנראה שמקורו של המרדכי ריינוס שבת שם, בתוך סדר מנהג הדלקת חנוכה שכתב אחד מתלמידי מהר"ם, ונמצא בכת"י פריס מס' 2288 בכותרת "סדר רבנא מאיר זצ"ל", ונדפס במוריה בשם "פסקי מהר"ם מרוטנבורג על הלכות חנוכה" (שנה כ"ה, גליון יא-יב, כסלו תשד"מ, עמ' ג-ד אות ד)

האם בלאו הכי, יש מקום להקשות על סתירה במרדכי? יתכן דביסודו של הספר הוא ליקוט מדברי מהר"ם או"ז וכו'.
אולי צריך לבדוק האם גם במרדכי המקורי מצוי שיש סתירות, או שכל הסתירות הם מההוספת.

איש_ספר כתב:אגב, האם עמדו ע"כ במבוא, על הסדר של המרדכי שאינו לפי סדר הש"ס.

הוגה כתב:

גם זו לטובה כתב:

הוגה כתב:
על תופעה מרתקת הזו, של הוספות חיצוניות בתוך המרדכי שבדפוסים שהוא נוסח ריינוס, עמדו במהדורת "מרדכי השלם" במקומות רבים לאורך הספר. היו ששיערו לפי חישובים שונים, שמספר הפיסקאות החדשות, הקיימות בנוסח ספר מרדכי שבדפוסים, שלא היו כתובות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, הוא מעל 450 פיסקאות חדשות הכוללות חידושי דינים להלכה הפזורים לאורך מסכתות הספר! כלומר שמספר פיסקאות אלו נדפסו גם כן על שם "המרדכי", ומיוחסות משום כך בפוסקים בטעות בשם "המרדכי", אך באמת אינן שלו ולא היו כתובות בספרו של תלמיד מהר"ם, אלא מלוקטות משאר ספרי הראשונים שבידינו או שאינן בידינו. ומובן מאליו שבכך מתורצות מאליהן סתירות רבות - מדומות - הקיימות בספר המרדכי, ואכ"מ להאריך בזה יותר כעת. על כל פנים גם כאן מסתבר כנראה שמקורו של המרדכי ריינוס שבת שם, בתוך סדר מנהג הדלקת חנוכה שכתב אחד מתלמידי מהר"ם, ונמצא בכת"י פריס מס' 2288 בכותרת "סדר רבנא מאיר זצ"ל", ונדפס במוריה בשם "פסקי מהר"ם מרוטנבורג על הלכות חנוכה" (שנה כ"ה, גליון יא-יב, כסלו תשד"מ, עמ' ג-ד אות ד)

האם בלאו הכי, יש מקום להקשות על סתירה במרדכי? יתכן דביסודו של הספר הוא ליקוט מדברי מהר"ם או"ז וכו'.
אולי צריך לבדוק האם גם במרדכי המקורי מצוי שיש סתירות, או שכל הסתירות הם מההוספת.

בספר המרדכי המקורי הנקי מהוספות כפי שהוא בכתבי יד בדרך כלל יש מקום אמיתי להקשות סתירות, מפני שהספר היה ספר הלכה למעשה ממש כמו משנה ברורה בדורינו, אז כיצד יכולות להיות סתירות, כאן ינהג הישראל באופן זה וכאן ינהג לפי הסברא הסותרת? אמת היא שהספר ביסודו הוא ליקוט מסודר על הרי"ף מדברי התוספות ספר התרומה ראבי"ה ומהר"ם ומטבע הדברים ליקוט מזמין סתירות, אך אעפ"כ, סוף סוף הספר הוא שיטה ברורה להלכה למעשה. ובאמת, יש כמה מקומות (שאינם לפני כעת) שיש סתירה ומחלוקת בין הדברים המובאים כאן לדברים במקום אחר, מעיר רבינו המחבר שדברים אלו שהביא כאן חולקים על דברים שהביא שם, ומכלל הן נלמד שבסתמא לא. בפרט בענייני הלכה למעשה לכל אדם מישראל במסכת ברכות וסדר מועד, שאינם ביותר לת"ח כסדר נזיקין ונשים, כיצד יהיו סתירות. וכך בדרך כלל למדו האחרונים מפרשי המרדכי, השל"ה והגדולת מרדכי ומהר"ם בנעט, את הספר כמקשה אחת והקשו סתירות מכאן לכאן.

הוגה כתב:

איש_ספר כתב:אגב, האם עמדו ע"כ במבוא, על הסדר של המרדכי שאינו לפי סדר הש"ס. דומה לו בסדר זה הוא האגודה.

המבוא איננו לפני כעת אך הסדר של ספר המרדכי הוא על הרי"ף, שתיבות הדיבור המתחיל שלו הוא תיבות הרי"ף, בפרט בכתבי היד הנקיים מהוספות הדבר ניכר ובולט יותר, אך גם במרדכי שבדפוס שמו לב לזה השל"ה ושאר המפרשים שהדיבור המתחיל של המרדכי הוא הרי"ף, וכך ציינו את המראי המקומות לרי"ף. כשהמרדכי רוצה להוסיף דברים חדשים מהגמרא שאינם ברי"ף, בדרך כלל הוא יפתח (כמו הר"ן) "גרסינן בתלמודא" וכיוצא בזה. ספר האגודה התרחב גם על מסכתות שאין בהם רי"ף, והוא סדר חדש משל עצמו.
עניין זה שבדפוס ראשון הדפיסו את המרדכי בסוף הרי"ף, ולא על העמוד, גרם למבוכות ובעיות גדולות בהרבה מקומות. אך עדיין קיימים כיום כמה וכמה כתבי יד אשכנזיים של הרי"ף מהמאה הי"ד ט"ו למניינם בהם המרדכי מועתק בשלימותו בגיליון הרי"ף.

בין גברא לגברא כתב:אין אחידות בין כתה"י, בסדר המסכתות. המהרי"ל בסי' עו נתן סימן לדעת איזה כת"י אושטרייך ואיזה ריינוס, שכת"י ריינוס רגילין להתחיל בב"ק. נראה מלשון 'רגילין' שהיה ידוע למהרי"ל מכת"י ריינוס שלא התחילו בב"ק. ובאמת כת"י פרמה שהוא ריינוס אינו מתחיל בב"ק. ומאידך כת"י וטיקן, שהוא אוסטרייך וכפה"נ הכי קרוב להמקור מכל כת"י השלימות של המרדכי, מתחיל בב"ק.

הוגה כתב:א

מלכיאל גרינוולד כתב:

בין גברא לגברא כתב:אין אחידות בין כתה"י, בסדר המסכתות. המהרי"ל בסי' עו נתן סימן לדעת איזה כת"י אושטרייך ואיזה ריינוס, שכת"י ריינוס רגילין להתחיל בב"ק. נראה מלשון 'רגילין' שהיה ידוע למהרי"ל מכת"י ריינוס שלא התחילו בב"ק. ובאמת כת"י פרמה שהוא ריינוס אינו מתחיל בב"ק. ומאידך כת"י וטיקן, שהוא אוסטרייך וכפה"נ הכי קרוב להמקור מכל כת"י השלימות של המרדכי, מתחיל בב"ק.

ילמדנו רבינו!
מקובל מרבותינו הקדמונים שיש נוסחים שונים של ספר המרדכי, ריינוס ואושטרייך. [רבינו מרדכי עצמו התגורר בריינוס, אך כנראה מדבריך אין לכך משמעות.]
בידינו מצויים עשרות כתבי יד של ספר המרדכי למסכתות שונות, וביניהם שינויים מפליגים, הרבה יותר משני נוסחים שונים.
כפי שתיאר כאן הרב הוגה, במהלך הדורות נוספו עוד הרבה הרבה הוספות לספר.
וכאן הבן שואל ארבע קושיות:
א. הרי כתבי היד עצמם שותקים ואינם מגלים איזה נוסח הם. אם כן, מהם הכללים לפיהם ניתן לקבוע איזה כת"י הוא ריינוס ואיזה אושטרייך? (נתת כאן סימן של מהרי"ל, אבל תוך כדי דיבור הכחשת אותו ואמרת שהוא לא הכרחי.)
ב. איך ניתן כיום לדעת איזו מההוספות המרובות משקפת הבדל בין ריינוס לאושטרייך? אולי ההבדלים בכתבי היד שלפנינו נעוצים בהוספות אחרות לגמרי, שאינן קשורות לנוסחי ריינוס ואושטרייך?
ג. על סמך מה נקבע במסמרות שכת"י וטיקן הוא הכי קרוב למקור מכל כתבי היד השלמים? קיים בידינו המקור שניתן להשוותו לשם?
ד. האם קיימים שני כתבי יד, שאינם תלויים זה בזה, המשקפים מהדורה נקיה מהוספות, שיהיה ניתן לקבוע על הדמיון שביניהם שמה שאין בהם הוא הוספה חיצונית ואכן הם נקיים מהוספות? (או שמא כתב היד הנחשב נקי מהוספות הוא נוסח מצונזר או כיו"ב).

בן מיכאל כתב:

הוגה כתב:א

שני הדוגמאות של הבדלי המנהגים הובאו כדוגמא בעלמא ויש עוד רבים כמותן, או שאלו שני הדוגמאות היחידות?

הוגה כתב:יישר כח לרבנים על ההוספות החשובות.
כתבתי את מה שהיה ידוע לי, כעת מצאתי בס"ד דוגמא שלישית.

לוצאטי כתב:הרב הוגה, יישר כחך על כל הטוב שאתה מוריק לנו מאוצרך.
אולי תארגן הכל ותכתוב מבוא למרדכי?

הצעיר באלפי כתב:אתמול השתתפתי בחתונה בה הוציא לאור החתן (!)הרה"ג רבי יקותיאל יהודה פולטמן שליט"א, ספר "מרדכי קטן" עם הערות וציונים והשוואות לרוב.
ואכן אני מכיר הבחור המו"ל מקרוב הוא אכן ת"ח מובהק מצויין ובקי היטב בכתבי ראשונים, ועבדותו על הנ"ל נראה מצויין ממש !

הוגה כתב:

הצעיר באלפי כתב:אתמול השתתפתי בחתונה בה הוציא לאור החתן (!)הרה"ג רבי יקותיאל יהודה פולטמן שליט"א, ספר "מרדכי קטן" עם הערות וציונים והשוואות לרוב.
ואכן אני מכיר הבחור המו"ל מקרוב הוא אכן ת"ח מובהק מצויין ובקי היטב בכתבי ראשונים, ועבדותו על הנ"ל נראה מצויין ממש !

אמת ויציב! ת"ח מופלג שהכרתיו כמה שנים במייל ולא העליתי על דעתי שהוא בחור עד שקיבלתי הזמנה לאירוסיו...
יה"ר רק שפע שמחות.

הוגה כתב:סוף דבר בספר מרדכי של אוסטריה יכתב ככל אשר צוה מרדכי, ובספר מרדכי של אוסטריה ימצא כתוב כפי אשר הגיד בר הלל בן יאיר, כמו שכתב רבינו בשו"ת הרא"ש (כלל פד סי' ה) "כאשר כתב קרובי מורי הרא"ש, כן נראה לי אני הדיוט, בר הלל בן יאיר".

יוצא פוניבז' כתב:כמו"כ המרדכי קטן להלכות קטנות שיצא לאור לאחרונה כמובא כאן, נכלל שם בחיבור, (הל' ציצית מעריכת ידידנו הרב הוגה, והל' סת"ם מעריכת החתן הנ"ל), וזאת משום שבהלכות קטנות גם הנדפס הוא מאותו מחבר.

בין גברא לגברא כתב:א-ב. באמת אינו קל וברור תמיד. בפרט שבהמשך הזמן נתערבו נוסחאות אוסטרייך וריינוס ע"י מעתיקים שניסו לשלב בין הנוסחאות. ויש כת"י שכפה"נ חלק ממנו נוסח אוסטרייך בעוד שחלק השני ריינוס. אבל בכל זאת יש מקום לנחש. יש לניחושים דרגות שונות של ודאות, אבל לגבי כת"י מסוימים אפשר להיות בטוח שזה ודאי או קרוב לודאי.
כמה מחברים לפני עידן הדפוס כשכולם למדו מכת"י וידעו מקורם, כגון מהרי"ל תרומת הדשן ומהרי"ק, הזכירו לפעמים שקטעים מסויימים נמצאים רק באוסטרייך או ריינוס. וגם הזכירו איזה מרדכי היה תחת ידם, וע"פ מה שהם ציטטו מהמרדכי, שנמצא רק בכת"י אחדים ולא באחרים, אפשר לנחש שזה ייחודי לנוסח שלהם ותלוי באוסטרייך וריינוס.
ואז כבר אפשר להכיר הבדלים בין אוסטרייך לריינוס. מהרי"ל הנ"ל כתב קצת סימנים, והזכיר שיש עוד.
נכון שמה שריינוס מתחיל בב"ק אינו כלל קבוע כמבואר במהרי"ל גופא, אבל זה אינדיקציה ומצטרף לעוד ראיות.

ג. אני באמת כתבתי 'כפה"נ' ולא קבעתי במסמרות. אבל זה הפשטות.
פעם הרבה סופרים לא החשיבו את עצמם כמעתיקים בעלמא, אלא כשותפים בעריכת הספר, ולקחו לעצמם רישיון ל'שפר' הספר ע"פ הבנתם. בפרט בנוגע ללשון הספר בלי שינוי התוכן, שהרבה מעתיקים כנראה הרגישו צורך להמיר הלשונות ללשון מודרני ועדכני יותר. אחד השינויים הנפוצים היה מגוף ראשון לגוף שלישי, וראה מאמרו של שמחה עמנואל בתרביץ (פא, תשע"ג). במרדכי תמצא את זה הרבה, שבמקום שהוא כתב 'נראה לי' וכיוצא בו, שינו את זה ל'נראה למורי ר' מרדכי' וכיו"ב. ככל שמתאחר הכת"י יש יותר שינויים כאלו. בכת"י וטיקן פחות שינויים כאלו משאר כתה"י, וכנראה המעתיק לא לקח לעצמו רישיון לשפר הספר כמו מעתיקים אחרים. ע"פ זה נקבע שזה הכי קרוב למקור.
כת"י אוקספורד [נויבאראר 778] אמור להיות עוד יותר קרוב למקור מוטיקן, אבל חסר שם נשים, רוב נזיקין, ונדה.

ד. כנראה לא. זה קושי מיוחד בספר המרדכי, שכמעט כל כת"י שונה במקצת, ואפילו בתוך כתה"י בעצמם אין תמיד אחידות בין המסכתות כנ"ל. אבל הרבה פעמים יש מקום לניחוש סביר.

בין גברא לגברא כתב:אחד השינויים הנפוצים היה מגוף ראשון לגוף שלישי, וראה מאמרו של שמחה עמנואל בתרביץ (פא, תשע"ג). במרדכי תמצא את זה הרבה, שבמקום שהוא כתב 'נראה לי' וכיוצא בו, שינו את זה ל'נראה למורי ר' מרדכי' וכיו"ב. ככל שמתאחר הכת"י יש יותר שינויים כאלו. בכת"י וטיקן פחות שינויים כאלו משאר כתה"י, וכנראה המעתיק לא לקח לעצמו רישיון לשפר הספר כמו מעתיקים אחרים.
כת"י אוקספורד [נויבאראר 778] אמור להיות עוד יותר קרוב למקור מוטיקן, אבל חסר שם נשים, רוב נזיקין, ונדה.

לענין כתב:הכוונה כנראה שזה נדפס שם בפסקים ומנהגים אך לא כמקור.