פי האתון כתב:נשאלתי: האם המושג 'מידה' במובן 'מידות טובות' מופיע כבר בחז"ל, או שכוונתם רק למידה במובן 'מידות ומשקלות' דהיינו: מידת גאווה כדוגמה, יש לה שיעור, שיש מי שיש לו 50 אחוז גאווה ויש שיש לו יותר.
ומסופקני אם ניתן להוכיח מרש"י:
רש"י מסכת ראש השנה דף יז.
המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו, ומניח מדותיו והולך לו, כמו אין מעבירין על המצות (יומא לג, א) אין מעבירין על האוכלין (עירובין סד, ב) - מניחן והולך לו.
מה אומרים חו"ר?
מדות בלשון חז"ל הוא מושג רחב מאוד, שהמשמעות הנפוצה מדות = תכונות נובעת ממנה באופן ישיר.
מדה - דפוס פעולה או דפוס התייחסות, כמו י"ג מדות הרחמים, מדות שהתורה נדרשת בהן, ועוד. מזה מדות של מעלה, ומזה גם מדות במובן תכונות של האדם.
אינני בקי בלשון ערבי אבל כיון שהקשר הלשוני ברור נראה לי מיותר להניח שיד הערבית באמצע.
דרומי כתב: בספרות הקבלה (והחסידות) המושג 'מדות' מיוחס תמיד לענין ה'רגשות': מדת החסד, מדת הגבורה וכו'.
"רגשות" הוא תרגום לא שלם ולא מדויק כלל.