זקן ששכח כתב:מנהג עתיק יומין לערוך שולחן ולהכין סעודה לכבוד בן המצוות, אם ביום הולדתו השלשה עשר ואם ביום הנחתו תפלין. לעומת זאת, בהגיע הבת לעול מצוותיה לא כן עשו, וטעמא בעי. הלא אף הבת מתחייבת בעול מצוות ולמה תיגרע?
ואף שחיובה פחות משל הבן ומספר מצוותיה שמתחייבת בהן קטנה משל אחיה, אולם עדיין מצדה מוכנת ומזומנת היא ומקבלת עליה עול מלכותו יתברך, אם כן איפוא יש להבין מדוע לא נהגו כן.
(ואין רצוני להתייחס בזה למנהג אשר זה מקרוב בא לערוך סעודת בת מצוה).
אשמח אם יש ביד מי אפשרות לציין מקורות לענין זה. תודה רבה.
חכם באשי כתב:להרבה מהאוסרים עמדו שיקולים של אנטי-מודרניצזיה. דוק וראה.
י. רבינוביץ כתב:עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי מנהג תימן היה לא לעשות סעודת בר מצוה. (אולי בגלל שבסמוך לכך עשו סעודת נישואין...)
המקור הראשון הקדום לסעודת בר מצוה כמדומני בתיקוני זוהר שם כתוב שיום בר המצוה הוא כמו חתונה.
[שאלתי קצת מבני מרוקו ממקומות שונים, חלקם אמרו שעשו להם וחלקם אמרו שלא, כנראה זה תלוי בכמה דברים]
הסיבה לדעתי שבנות לא עשו סעודה, משום שסעודה לבנים היא גופא חידוש, והיה ברור מאליו שייקח קצת זמן עד שיעשו כך לבנות, למרבה הצער,
גם כאלו שאמורים להיות יראי ה' וחושבי שמו.
יאיר. כתב:י. רבינוביץ כתב:עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי מנהג תימן היה לא לעשות סעודת בר מצוה. (אולי בגלל שבסמוך לכך עשו סעודת נישואין...)
המקור הראשון הקדום לסעודת בר מצוה כמדומני בתיקוני זוהר שם כתוב שיום בר המצוה הוא כמו חתונה.
[שאלתי קצת מבני מרוקו ממקומות שונים, חלקם אמרו שעשו להם וחלקם אמרו שלא, כנראה זה תלוי בכמה דברים]
הסיבה לדעתי שבנות לא עשו סעודה, משום שסעודה לבנים היא גופא חידוש, והיה ברור מאליו שייקח קצת זמן עד שיעשו כך לבנות, למרבה הצער,
גם כאלו שאמורים להיות יראי ה' וחושבי שמו.
לא הבנתי. מה כוונתך חידוש אם זה מופיע בתיקוני הזהר?
א. בודאי כונתך לדברי היעב"ץ במטפחת שקלסם החת"ס, ומה זה שו"ת שאגת אריה? אולי התבלבלת עם ארי נוהם של הרב מודינא?י. רבינוביץ כתב: זה שזה מופיע בתיקוני הזוהר זה לא אומר כלום על המנהג... זה רק יכול לתת כיוון איך זה התחיל והיכן. וידועים דברי היעב"צ והחת"ס ושו"ת שאגת אריה ועוד רבים. ובזה אחתום את דברי בעניין זה
קול אומר קרא כתב:א. בודאי כונתך לדברי היעב"ץ במטפחת שקלסם החת"ס, ומה זה שו"ת שאגת אריה? אולי התבלבלת עם ארי נוהם של הרב מודינא?י. רבינוביץ כתב: זה שזה מופיע בתיקוני הזוהר זה לא אומר כלום על המנהג... זה רק יכול לתת כיוון איך זה התחיל והיכן. וידועים דברי היעב"צ והחת"ס ושו"ת שאגת אריה ועוד רבים. ובזה אחתום את דברי בעניין זה
האם הזוהר מדבר על מנהג שהיה נהוג או שנותן טעם לשבח בסעודה זו, אם כאפשרות השניה אז דברי היעב"ץ וכו' אינם ממין הענין.
תולעת ספרים07 כתב:לסיכומו של דבר בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סימן קנ"ו כתב לעשות בבית באופן צנוע ורק לבנות כמו חברותיה וקרובותיה אבל לא באולם כדרך המתחדשים והרפורמים שנוהגים כן.
וכן נוהגים בכל בתי ספר של בית יעקב הסרים למרותם של גדולי ישראל שעושים סעודה בבית ספרם לבנות בלבד.
ובזה כנראה אין כל חשש.
י. רבינוביץ כתב:קול אומר קרא כתב:א. בודאי כונתך לדברי היעב"ץ במטפחת שקלסם החת"ס, ומה זה שו"ת שאגת אריה? אולי התבלבלת עם ארי נוהם של הרב מודינא?י. רבינוביץ כתב: זה שזה מופיע בתיקוני הזוהר זה לא אומר כלום על המנהג... זה רק יכול לתת כיוון איך זה התחיל והיכן. וידועים דברי היעב"צ והחת"ס ושו"ת שאגת אריה ועוד רבים. ובזה אחתום את דברי בעניין זה
האם הזוהר מדבר על מנהג שהיה נהוג או שנותן טעם לשבח בסעודה זו, אם כאפשרות השניה אז דברי היעב"ץ וכו' אינם ממין הענין.
מחלפא שיטתי, התכוונתי לתלמיד שו"ת נודע ביהודה- בעל שו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן כו. ובמקום זאת התבלבלתי בין סוגיה דק"ש דרבנן של שו"ת שאג"א..
רצה לומר: וממילא כל מה שהבאתי את דברי היעב"ץ והחתם סופר היה בלי קשר לשום דבר.י. רבינוביץ כתב:בזו"ח: "ביום חתונתו, חתנות דא ממאן הוא. א"ר פנחס, מההוא אום. חתונתו של אותו אום שלו. מהו חתונתו ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא, דהוא חדוותא דצדיקיא. ואימתי כשרן. א"ר יצחק, מתליסר שנין ולעילא, דההוא יומא חובתא על צדיקיא למיעבד חדוותא דלבא, כיומא דסליק לחופה. ובגין ההו אזכותא, עתיד הקב"ה לאתערא להו ולעברא כרוזא קדמיהון בחדוה, צאינה וראינה בנות ציון"...
אכן, אין מכאן שום הוכחה לסעודה.
י. רבינוביץ כתב:טעיתי.
י. רבינוביץ כתב:
בזו"ח: "ביום חתונתו, חתנות דא ממאן הוא. א"ר פנחס, מההוא אום. חתונתו של אותו אום שלו. מהו חתונתו ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא, דהוא חדוותא דצדיקיא. ואימתי כשרן. א"ר יצחק, מתליסר שנין ולעילא, דההוא יומא חובתא על צדיקיא למיעבד חדוותא דלבא, כיומא דסליק לחופה. ובגין ההו אזכותא, עתיד הקב"ה לאתערא להו ולעברא כרוזא קדמיהון בחדוה, צאינה וראינה בנות ציון"...
אכן, אין מכאן שום הוכחה לסעודה.
יאיר. כתב:מהו ר"ת חיו"ד? האם זו טעות והתכוונת ליחו"ד או שהכוונה ל"חלק יורה דעה"?
דראל כתב:
א. שאלה: האם מותר לבנות בת מצוה לשיר במקהלה?
תשובה: לא ראוי לעשות בציבור, אלא אם כן הציבור יורכב מנשים בלבד.
בסימן רסד בחלק יו"ד כתב במענה לשאלת רב בית ספר:
"לדעתי יש חשיבות להזמין גם את האבות למסיבת בת מצוה כיתתית", עד כדי כך שהתיר (שם) בתנאים מסוימים לאבות לראות מופע ב.אולטרה סגול של הבנות!
דראל כתב:אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.
אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.
אוצר החכמה כתב:א. אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.
נהגו בנות הסמינרים לשיר בתוך הסמינר, אע"פ שהעוברים בחוץ, שומעים שירתם, ואומרים שהתירו להם מפני תרי קלי לא משתמעי, ואיני יודע באמת מי התיר להם, ועל סמך מה, ואולי סוברים שכיוון שאין כוונת העובר לשמוע זה קל יותר, ומה הראייה לזה, אולי מישהו יודע?
תולעת ספרים07 כתב:בשו"ע נפסק שאם אינו מכירה מותר לו לשמוע אותה מדברת ולא דובר שם על שירה.
צודק רבינו אוצר שיש לדון מדין תרי קלא לא משתמעי - הבעיה היא שהרי אנו פוסקים כיון דחביב יהיב דעתיה וכך גם נפסק לגבי שופר ומגילה וכו' וכו'
בהכרח שעלינו לחלק בין כאלו אשר חביב וכו'.
בכל אופן בזמנו בפוניבז' כאשר שמעו את הקולות מוולף ציוו לסגור את החלונות באופן שלא יוכלו לשמוע
תולעת ספרים07 כתב:אני באמצע נסיעה וקשה לי הכתיבה במקלדת של הנטבוק - אנא ממך חפש אתה את השו"ע שכבר ציטטת מהרב עובדיה.
הדבר ברור כשמש שאין כל היתר לעבוד עם גברים כמו בבנקים וכו' [???, מי בכלל דיבר על זה?] ואסור בתכלית האיסור לשמוע קול אשה אשר מכירה זה אביזריהו ממש ואני מתפלא עליך יאיר...
בטוחני שאין אתה רציני בדבר זה.
אסור בתכלית האיסור לשמוע קול אשה אשר מכירה זה אביזריהו ממש ואני מתפלא עליך יאיר..
אוצר החכמה כתב:א. אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.
נהגו בנות הסמינרים לשיר בתוך הסמינר, אע"פ שהעוברים בחוץ, שומעים שירתם, ואומרים שהתירו להם מפני תרי קלי לא משתמעי, ואיני יודע באמת מי התיר להם, ועל סמך מה, ואולי סוברים שכיוון שאין כוונת העובר לשמוע זה קל יותר, ואיני יודע לזה טעם ומה הראייה לזה, אולי מישהו יודע?
תולעת ספרים07 כתב:הפוסקים כולם דנו בזה אריכות גדולה עד למאוד כאשר אינו נהנה כלל ועל זה נאמר הנסתרות לשם אלוקינו כאשר כל אחד יודע נפש בהמתו.
איני רוצה להצטייר כקנאי וכדו' לא מתאים לי להיות על תקן זה כתבתי מה שכתבתי כאשר בזמנו כך יצא לי להחמיר ויתכן בהחלט שכל הרוצה להקל ויודע בנפשו שאין לו כל הנאה כלל ועיקר יש להתיר.
בכל אופן מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אינו מדבר עם אשה בשום פנים ואופן שבעולם.
ופעם גם ראיתי שהרבנית קצת התקרבה יותר מידי לעבר מקום מושבו והתפרץ מרן הגר"ח לעברה בזה"ל דו קענסט זיי אופ פוצן פון דאנען...
הרב ליאור כתב כן לאסור שירה במקהלה, לאפוקי מהשרידי אש שצידד להתיר (את אשר התירו בתנועות הנוער באשכנז) במקרה הצורך. ובמקום לשבחו על דבריו שאינם מובנים מאליהם בחוגים מסוימים, מתגוללים עליו בגסות?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 268 אורחים