פורום אוצר החכמה

מהו המקור לזה?

היא שיחתי כתב:מהו המקור לזה?

ח"ס

זלמניו כתב:

היא שיחתי כתב:מהו המקור לזה?

ח"ס

מיקום?

לדוגמא:
http://www.otzar.org/crops/83812195-7707554676.html

ואם תעשה חיפוש +תענית +מס'-חולין תמצא עוד חומר בזה. (רווח 5 מילים או יותר).

[ואפשר גם +צום (במקום תענית) ו +מסכת].

זלמניו כתב:

היא שיחתי כתב:מהו המקור לזה?

ח"ס

ד"א זה לא החתם סופר שחשש ללמוד אבילות במו"ק?
ומהיכן החשש ללמוד אבילות בכתובות? זוכרני בשיעור מהגרב"ד פוברסקי שסיפר משהו מר' שמואל רוזובסקי

היא שיחתי כתב:

זלמניו כתב:

היא שיחתי כתב:מהו המקור לזה?

ח"ס

מיקום?

עיין כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?52691&&page=40

יאיר. כתב:לדוגמא:
http://www.otzar.org/crops/83812195-7707554676.html

הוא מספר נוהג כצאן יוסף שלפי מה שכתוב בשער הודפס לראשונה בתע"ח! שזה קדום למדי
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8193&page=92

עיי"ש בעמוד שמזכיר הספרים דלהלן- זרע בירך, דעת חכמה, ולא מצאתי אפי' אחד מהם באוצר
תיקון: יוסיף אומץ אין אבל הוא ביוסף אומץ וכפה"נ י"ל זרע ברוך ולא זרע בירך וההגיה שיבשתם

היא שיחתי כתב:

זלמניו כתב:

היא שיחתי כתב:מהו המקור לזה?

ח"ס

מיקום?

יאיר ציין קודם וגם מצאתי לזה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 78&page=75

הספר יוסף אומץ נגמרה כתיבתו בשנת ש"צ
וראה בקישור הזה שכתב למנהג זה שראה אצל הקדמונים
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?8 ... 0&page=285
כלומר יש למנהג זה רגליים מעל 400 שנה!

בדורנו יש שהנהיגו בישיבות שלמדו בהן חולין, להתחיל הלימוד בשבת כדי להסתלק מחשש הצורך בתענית הנ"ל.

היא שיחתי כתב:

יאיר. כתב:לדוגמא:
http://www.otzar.org/crops/83812195-7707554676.html

הוא מספר נוהג כצאן יוסף שלפי מה שכתוב בשער הודפס לראשונה בתע"ח! שזה קדום למדי
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8193&page=92

עיי"ש בעמוד שמזכיר הספרים דלהלן- א.זרע בירך, ב.דעת חכמה, יוסיף אומץ ולא מצאתי אפי' אחד מהם באוצר

א.חפשת ב"זרע ברך"?

ב.אולי פה: http://hebrewbooks.org/7801

היא שיחתי כתב:

זלמניו כתב:

היא שיחתי כתב:מהו המקור לזה?

ח"ס

ד"א זה לא החתם סופר שחשש ללמוד אבילות במו"ק?
ומהיכן החשש ללמוד אבילות בכתובות? זוכרני בשיעור מהגרב"ד פוברסקי שסיפר משהו מר' שמואל רוזובסקי

עיין שו"ת חת"ס יו"ד סי' שמ"ו בתחילת תשו' לרעק"א בעניני אבלות שכ' שהיה גברא קפדנא בענין זה.

תוהה אני לאור המקרים הנוראים הנשמעים לאחרונה, האם אך מקרה הוא שזה קורה בדיוק בזמן לימוד מסכת חולין...

מלבד המקור הראשון שצוין לא הצלחתי להכנס לשאר המקורות, עקב כך שאין לי האוצר המקוון.

רק שאלה קטנה לי אליכם אישים: איך ייתכן שדברי תורה הטהורה, מגנא ומצלא בין בעידן דעסיק בה ובין בעידן דלא עסיק בה, יגרמו ח"ו מיתה למישהו?! היעלה על הדעת דבר שכזה?! תורת חיים, תורת חסד, אהבת עולם ואהבה רבה, היייתכן שתוצאותיה דרכי מוות?! איני מאמין לדבר זה כלל וכלל, ולו אמר לי כן... לא צייתנא ליה!

אחד הלומדים כתב:תוהה אני לאור המקרים הנוראים הנשמעים לאחרונה, האם אך מקרה הוא שזה קורה בדיוק בזמן לימוד מסכת חולין...

יכולות להיות עוד סיבות: חודשים תמוז ואב הם חודשי פורענות (הוזכר בפורום בעבר), "כי מפני הרעה נאסף הצדיק" וכו' ואין כוונתי למקרה ספציפי אלא בכלליות.

כמובן שא"א לומר שלימוד מסכת לכשעצמו יביא פורענות, ולכאורה הכוונה בזה על דרך של מין סימן-לא-טוב וכדומה (אין לי הבנה ברורה בזה), רק מה שהיה בולט היא הצורה של הפורעניות האחרונות שנעשו ע"י סכין וזה מה שהזכיר לי את הקשר למסכת הנ"ל.

אחד הלומדים כתב:כמובן שא"א לומר שלימוד מסכת לכשעצמו יביא פורענות, ולכאורה הכוונה בזה על דרך של מין סימן-לא-טוב וכדומה (אין לי הבנה ברורה בזה), רק מה שהיה בולט היא הצורה של הפורעניות האחרונות שנעשו ע"י סכין וזה מה שהזכיר לי את הקשר למסכת הנ"ל.

זה חלק מחלקי התורה ונצטווינו ללומדו, ולא שייך בזה שום סימן לא טוב, ח"ו.

ואם כדבריך, גם המסכת הנקראת "שחיטת קדשים", היינו זבחים, מלאה בסכינים ושחיטות. ומסכת סנהדרין מלאה בד' מיתות ב"ד. והנטייה של בני אדם לחפש קשרים במקומות לא קשורים ידועה זה מכבר, אך כשזה מגיע כבר לתורה הקדושה זה נורא ואיום!

באופן כללי השקפתי די זהה להשקפתך,
ובכל זאת עניין אותי מה דעת חו"ר הפורום בזה לאור ד' החת"ס.

לפי זכרוני, שמעתי פעם, שהיה החת"ס סופר נוהג תענית בישיבתו, כשהחלו ללמוד מס' ב"ק, וזה כדי לבטל קליפת שבמה - עיר אחרונה מערי הכנעני בפ' מטות הרמוזה בריש המס' ש'ור ב'ור מ'בעה ה'בער, כדאי' בס' י' מאמרות, וכדהביא החת"ס משמו בריש חידושיו לב"ק, שבזה מיושבים כמה מקושיות הגמ' והתוס'*).
ופעם אחת החלו ללמוד ב"ק ללא התענית הנ"ל ופרצה שריפה בפרשבורג (ראה בחת"ס שם שיש לענין שבמה קשר לאש).
כל זה שמעתי פעם, יתכן ויש כאן ערובי דברים, יתכן שהכל לא נכון, מישהו יכול לאשש את אחד הפרטים?

*)הקושיות:
א. למה לא נקט "הן"
ב. למה נקט הבער ולא אש כלשון הכתוב
ג. למה לא נקט כסדר הכתוב

הור ההר, עיין במבוא לחי' חת"ס ב"ק, שלמד עם בני הישיבה רק עד דף ו', כי בעת שלימד מרן בישיבה בתחילת ב"ק מעניני ארבע אבות נזיקין פרצו שריפות והיזקות בבתי היהודים בעיר פרעשבורג והפסיק מרן את לימוד המסכתא. עי"ש.

בהקדמה לדרשות חת"ס עמוד י"ח הערה א' הובא בשם הג"ר זעקיל פאללק ז"ל, תלמידו של מרן ז"ל שאמר משמיה דרביה שכשלמד החת"ס מסכת חולין משנת תק"צ - תקצ"ד אמר שממהר ואץ מאד לפטור מסכת חולין כי אין קץ להרפתקאות שעברו עליו מעת התחיל מסכתא זו.
-----------
כ"ז לקחתי מהספר הנפלא מנהגים והליכות החת"ס של רעק"ב בהגר"י סופר (אין באוצר לע"ע).

לאור קריאת אשכול הנוכחי, משהו מתרקם במחשבתי:
בדיוק בזמן שלמדתי בכולל הלכות טרפות (גמ' ושו"ע),
נקטפה - בעוונותי הרבים - בתי הבכורה ע"ה, בתאונת דרכים, ל"ע.
פחד פחדים.
בשורות טובות.

אמרתי אחכמה כתב:לאור קריאת אשכול הנוכחי, משהו מתרקם במחשבתי:
בדיוק בזמן שלמדתי בכולל הלכות טרפות (גמ' ושו"ע),
נקטפה - בעוונותי הרבים - בתי הבכורה ע"ה, בתאונת דרכים, ל"ע.
פחד פחדים.
בשורות טובות.

המקום ינחם אתכם, אבל אתה יודע כמה אנשים לומדים כל יום הלכות טרפות?!...

אפרקסתא דעניא כתב:

אמרתי אחכמה כתב:לאור קריאת אשכול הנוכחי, משהו מתרקם במחשבתי:
בדיוק בזמן שלמדתי בכולל הלכות טרפות (גמ' ושו"ע),
נקטפה - בעוונותי הרבים - בתי הבכורה ע"ה, בתאונת דרכים, ל"ע.
פחד פחדים.
בשורות טובות.

המקום ינחם אתכם, אבל אתה יודע כמה אנשים לומדים כל יום הלכות טרפות?!...

אולי לימוד בחבורה (דוגמת החת"ס) שאני?

אמרתי אחכמה כתב:לאור קריאת אשכול הנוכחי, משהו מתרקם במחשבתי:
בדיוק בזמן שלמדתי בכולל הלכות טרפות (גמ' ושו"ע),
נקטפה - בעוונותי הרבים - בתי הבכורה ע"ה, בתאונת דרכים, ל"ע.
פחד פחדים.
בשורות טובות.

את תנחומי הדלים, לאסונו הנורא של חברנו, שלחתי באישי (אני מציין זאת כי נראה לי שאין מין הנימוס להשאר שווי נפש מול הודעה שכזו)

אחד הלומדים כתב:כמובן שא"א לומר שלימוד מסכת לכשעצמו יביא פורענות, ולכאורה הכוונה בזה על דרך של מין סימן-לא-טוב וכדומה (אין לי הבנה ברורה בזה), רק מה שהיה בולט היא הצורה של הפורעניות האחרונות שנעשו ע"י סכין וזה מה שהזכיר לי את הקשר למסכת הנ"ל.

אולי אפשר להסביר את זה בדרך אחרת, לא בדרך של סימן לא-טוב ח"ו. אלא, שיש מסכתות שצריכה להם הכנה רוחנית מתאימה, לא נופלים אליה סתם ככה ללמוד, אלא בהכנה של תענית וכדו', להשריש בלב את גודל האחריות בלימוד.

האם יש איזה דרך לבדוק (או מי שיש לו זכרון טוב) לפני שבע שנים במחזור הקודם של לימוד מסכת חולין האם היו מקרים מיוחדים בישראל?

הרגשה אישית ונקודה למחשבה
אולי כל הרצון למצוא תלויות באיזה לימוד וכדומה, הוא מעצת היצר שלא נחזור בתשובה, כי הרי אין זה מרוע עמלינו או מיעוט מעשינו, רק מחמת איזה לימוד שלומדים ולא קשור אלינו ישיר...

כבר ציינו לעיל לתשובה המדהימה של החת"ס שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן שמו
וזה לשונו:

שלום ושמחת י"ט וכ"ט לי"נ מו"ח הגאון מופת הדור קדוש ישראל נזר תפארתינו נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מהו' עקיבא איגר ני' אב"ד ור"מ דק"ק פוזנא יע"ש וכאל"ש וכ"ט.

יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו"ח הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הכ"מ ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט"ב שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא.

ועכ"פ מבואר דרק גברא קפדנא הוא דקפדינן בהדיה ואין לחוש.

ובעיקר הדבר שמעתי לתמוה מדוע דווקא בט"ב שחל בשבת ולמה לא בט"ב עצמו, ויש ליישב.

אליהוא כתב:
ובעיקר הדבר שמעתי לתמוה מדוע דווקא בט"ב שחל בשבת ולמה לא בט"ב עצמו, ויש ליישב.

הדבר פשוט כי מאחר והדברים אינם רק הלכה אלא עיון והעמקה הרי יש בזה משום משפטי ה' ישרים משמחי לב ואסור להגות בזה בתשעה באב עצמו.

היום יומא דהילולא קדישא, כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע.

ראיתי בקובץ 'אור הצפון' של חודש תמוז, במדור 'קריינא דאגרתא',
במכתב ח' מתאריך חשון תש"ח לפ"ק, כותב הרב מבילגורייא זצ"ל אל הגה"צ רבי משה ניישאלאס זצ"ל, שהיה תופס ישיבה באותה תקופה, וז"ל:
כ"ק שליט"א (=מהר"א מבעלזא) א"ל (=אמר לי) לכתוב לו כי אין שום קפידא על לימוד מסכת חולין, ילמוד מסכת זו,
אך מקפידין שלא יתחילו במסכת בדף הראשון, וסגולה להמשכת הלימוד בלי מניעות -
אבל דיבורים אלו א"ל (=אמר לי) אחר ר"ח (=ראש חודש), וא"ל אעפ"כ (=ואמר לי אף על פי כן) אכתוב לו אף שבוודאי כבר התחיל השיעור בשטומ"צ (=בשעה טובה ומוצלחת).

הנ"ל נכתב בשנת תשע"א ובעזרת השי"ת זכינו לעמוד השתא הכא בשנת תשע"ט