עמוד 1 מתוך 1

אם יש ללמוד מהחזו"א שיש מקום להחמיר בסוזק"ש לפי חשבון מעה"ש לשקיעה?

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2020 2:52 pm
על ידי לוח עתים לבינה
ראיתי כעת שנתפרסם שיעור מהגאון המופלא הגר"ש ברמן זצ"ל, בקובץ מוריה תשע"ט, ואני מביא אותו לתועלת המעיינים
111.PNG
111.PNG (173.74 KiB) נצפה 595 פעמים
222.PNG
222.PNG (216.82 KiB) נצפה 595 פעמים
333.PNG
333.PNG (95.68 KiB) נצפה 595 פעמים

תורף דבריו שהנה חידש הרב אליעזר פלצינסקי זצ"ל בספרו שלום יהודה שיש לחשב את השעות כהלבוש מהנץ לשקיעה, ולקחת ג' שעות קצרות כאלו ולמנותם מעה"ש וזה סוף זמן ק"ש שאליו התכוון המג"א בריש סימן נ"ח דהכא לכו"ע מנינן מעה"ש, היינו דגם הלבוש מודה שלוקחים את השעות של מהנץ לשקיעה ומתחילים אותם לענין ק"ש מעה"ש.
והחזו"א במכתב אליו שנדפס בספרו או"ח סימן י"ג דחה דבריו בתוקף גדול וז"ל:
0000.PNG
0000.PNG (121.01 KiB) נצפה 595 פעמים

והנה הגאון ר"ש ברמן איך שהוא מביא את דברי החזו"א בקטע השני נראה שלמד שהוא מודה לדברי השלום יהודה
דז"ל:
5555.PNG
5555.PNG (36.26 KiB) נצפה 595 פעמים
6666.PNG
6666.PNG (63.87 KiB) נצפה 595 פעמים

ונוראות נפלאתי על דבריו
דדבר ברור הוא שהחזו"א דוחה את דברי השלום יהודה מכל וכל, שאין לחשב ג' שעות קצרות אחרי עה"ש בשום אופן, ואמר החזו"א דאם יש לקבל את דברי המג"א להרמב"ם היינו שמחשבים את היום מעה"ש עד צאה"כ לענין ק"ש, כדי שיהיה סוף הזמן ברביע היום, דאילו להשלום יהודה לא הוי סוף הג' שעות הקצרות ברביע היום כלל, אבל לא לחבר את שיטת הלבוש ולהלבישה על שיטת המג"א, ואיך עלה על דעת הגאון המופלא הנ"ל למצוא סמך מהחזו"א להחמיר את שיטת השלום יהודה אחר שדחאה בתוקף גדול.

[וכל זה עוד לפני הידוע בדור האחרון שלא מוכרח בכלל שהמג"א התכוון לשיטת הלבוש שמודה לענין ק"ש אלא לשיטת הזוהר שהזכירה בריש סימן א' שמונים הי"ב שעות דלילה בשעות שוות והלילה מסתיים בחורף באמצע הבוקר, על זה בא לומר דהכא לכו"ע מנינן את שעות היום מעה"ש ולא מסוף שעות הלילה, אמנם זה רק לשיטת תוס' דהשעות הזמניות מעה"ש, אמנם הלבוש סובר שמתחילים מהנץ כידוע שיטתו תמיד וכשם שהביאה בסימן רל"ג, ואיני רוצה להאריך בזה כאן דהוא ענין אחר].
אתמהה וצ"ע.

Re: אם יש ללמוד מהחזו"א שיש מקום להחמיר בסוזק"ש לפי חשבון מעה"ש לשקיעה?

פורסם: א' אוקטובר 18, 2020 12:46 am
על ידי תבא
לפו"ר יש כאן שתי שיטות שונות:
הגר"א פלצ'ינסקי כתב לחשב את אורך השעות מהנץ עד השקיעה, ואח"כ למנותן מעלות השחר.
ואילו הגר"ש רוצה להחמיר לחשב את השעות עצמן מעלות השחר עד השקיעה [במקום עד צאה"כ כמקובל].
ולכאורה טענת החזו"א דלא יתכן לחלק ולומר שחישוב אורך השעות נעשה לפי חשבון א' (מן הנץ עד השקיעה) ומנין שעות היום ורביע היום לפי חשבון ב' (מעלות השחר).
דאם מנין השעות מתחיל בעלות השחר, בהכרח שגם חלוקת י"ב שעות היום וחישוב אורך השעה הן מעלות השחר.
אבל לפי החומרא שבנידו"ד, הוא גם מחשב את אורך השעות מעלות השחר, וגם מונה אותן מעלות השחר, ורק סיומן בשקיעה במקום בצאה"כ. ובזה לכאורה לא שייכא טענת החזו"א.