פליאה על פסק מפורסם בהלכות "ייהרג ואל יעבור"

[אפרקסתא דעניא]

השו"ע יו"ד קנ"ז ס"ב פסק: "אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבים כדי שלא יהרגוהו", ומקורו בטור, שכתב "אסור לאדם לומר שהוא גוי כדי שלא יהרגוהו, דכיוון שאומר שהוא גוי הרי מודה לדתם וכופר בעיקר".

משמעות הלכה זו היא, שאם איזה שהוא ערבי רוצה לרצוח יהודים, ושואל אדם אם הוא יהודי, אסור ליהודי לענות שהוא אנגלי, למשל. והדבר צריך ביאור: איזו כפירה בעיקר יש אם אומר שהוא אנגלי. הלא יכול אפילו להצהיר שהוא מאמין שהתורה אמת, ושהקב"ה קיים והיהודים הם עם ה', אך מצהיר שלא זכה להיוולד יהודי. היכן יש בהצהרה כזו, אם נשמעת היא מפי יהודי, כפירה כלשהי, ובאיזה עיקר?

והנה עיינתי במקור הדברים הראשון, והוא הרא"ש בפ"ב דע"ז אות ד', ושם כתב בפשוטו דין שונה לגמרי: "אין לדקדק מכאן (כלומר מירושלמי שמביא שם) שיהא מותר לישראל לומר עובד כוכבים הוא כדי שלא יהרגוהו, דודאי כופר בעיקר הוא, דכיון שרוצים להורגו אם לא יהפוך לדתם ויהיה עובד כוכבים כמותם, ודאי כשאומר עובד כוכבים הוא - הודה לדתם וקיבל עליו אלוה שלהן". עכל"ק.

א"כ המבואר ברא"ש, שמדובר באופן שאותם גויים רוצים שיודה בע"ז שלהם, וכדי להינצל מזה אומר שהוא כבר עכו"ם ואינו יהודי. באופן זה הרי העושה כן הוא מודה לדתם ומקבל עליו ע"ז שלהם. וזה מובן מאוד, שהרי כל רצונם הוא שיעבוד ע"ז והנה הוא מצהיר שהוא מודה בדת העכו"ם.

אבל משמעות הטור והשו"ע, שגם באופן שאין הגויים רוצים שיודה בע"ז פלונית או אלמונית, אלא רק רוצים לרצוח יהודי, ואם יאמר להם שהוא יהודי אתאיסט - יהרגוהו, ואם יאמר להם שהוא גוי אתאיסט - יניחוהו, גם בזה אסור לומר שאינו יהודי. וזה דבר שצריך ביאור רב.

א. מדוע? מה כאן הבעיה?

ב. כיצד הוציא זאת הטור מדברי הרא"ש, שכאמור מלשונו נראה שהוא מדבר על גויים הרוצים "שיהפוך לדתם ויהיה עובד כוכבים כמותם", ותו לא?

[איש_ספר]

כבר עמדו בזה שהטור השמיט כל לשון אביו הרא"ש. (ומשם השו"ע).
ואם כדבריך דרק ברוצה להעבירו על דת וכו', אסור, א"כ מה הוה קשה ליה להרא"ש מן הירושלמי, עד שכתב דאין לדקדק משם שיהיה מותר, הא שם איירי ברציחה בעלמא. עי"ש.

[הבונה]

אפרקסתא
תאר לך שלשון הרא"ש היה: "אין לדקדק מכאן שיהא מותר לישראל לומר גוי הוא כדי שלא יהרגוהו, דודאי כופר בעיקר הוא, דכיון שרוצים להורגו אם לא יהפוך לדתם ויהיה גוי כמותם, ודאי כשאומר גוי הוא - הודה לדתם וקיבל עליו אלוה שלהן".
האם גם במקרה כזה היה קשה לך?
קרוב לודאי שזו לשונו המקורית של הרא"ש אלא שנשתבשה ע"י הצנזורה, צריך כמובן לבדוק בכמה כת"י.
מ"מ אתה מעיר טוב, אם אדם יאמר "אנגלי אני" הרי לפחות לפי המושגים כיום הוא הצהיר על לאומיות לא על דת, אולי זה באמת שונה?
נמשיך הלאה, אולי לאו דוקא לפי המושגים של היום, ולאו דוקא "אנגלי". יתכן שגם אם יאמר "ערבי אני" לא עשה שלא כהוגן, והלא משנה שלימה שנינו "ערביות יוצאות רעולות" (שבת סה.), והכונה לבנות ישראל שבארצות ערב (שאז כללו את חצי האי הערבי וקצת מירדן והנגב, וכיום מדינות רבות).

[אדג]

אבל אם ישאלו אותו "אתה יהודי?" ויענה "אני אנגלי", הרי שבעצם כפר ביהדותו.

[הבונה]

אבל ישאלו אותו "אתה יהודי?" ויענה "אני אנגלי", הרי שבעצם כפר ביהדותו.

זה שענה "אנגלי אני" לא אומר שאיננו יהודי, וכמעשה הידוע של זה שענה "קיין יודע" שהשומעים סברו שעונה בגרמנית "אינני יהודי", ולמעשה ענה בלשה"ק "כן יהודי".

[אפרקסתא דעניא]

אפרקסתא
תאר לך שלשון הרא"ש היה: "אין לדקדק מכאן שיהא מותר לישראל לומר גוי הוא כדי שלא יהרגוהו, דודאי כופר בעיקר הוא, דכיון שרוצים להורגו אם לא יהפוך לדתם ויהיה גוי כמותם, ודאי כשאומר גוי הוא - הודה לדתם וקיבל עליו אלוה שלהן".
האם גם במקרה כזה היה קשה לך?

כן, גם במקרה כזה היה קשה לי (ושיערתי שזה הנוסח המקורי). היכן באמירה של אדם שהוא אינו יהודי יש הודאה בדת כלשהי וקבלת אלוהות זרה?

נחדד את השאלה: התורה אוסרת עלינו להודות בדעות מסוימות. לא בעובדות. אם אדם מודה שע"ז היא אמת, או שראוי לעובדה - הרי עבר על דין התורה. אם אדם מודה שיש בעולם ע"ז ושיש כאלו שעובדים אותה, הרי סיפר עובדה בס"ה ואין בכך בעיה.
מעתה, כשאדם אומר שהוא לא נולד לאם יהודיה - האם יש בזה הודאה שע"ז היא אמת או שראוי לעובדה? או שמא יש בזה סיפור דברים, שכשם שיש בעולם כך וכך מיליארד גויים, ישנו עוד אחד מהם בעולם.

מה, א"כ, האיסור בזה?

[איש_ספר]

אפקרסתא לפני כל הפלפולים, למה לא תעיין בירושלמי עליו דיבר הרא"ש ושכתב שאין ללמוד ממנו היתר לומר שאינו יהודי, ושם לא איירי בעבירה על דת, אלא בהריגה בעלמא. ושלא כדבריך.

[למאי_נמ?]

הגר"י זילברשטיין שליט"א דיבר בזה באיזה מקום (ונשמח אם יש מי שיכול להביא), שבפיגוע באוטובוס בעמנואל אחד הילדים צעק לרוצח: "אני ערבי אל תירה עלי", ואכן המחבל לא ירה עליו (אין לדעת אם הסיפור היה אכן כך, כבר שמעתיו שדן בשאלה הלכתית מהפיגוע במרכז, לפי מה ששמעתי לא כך היה המעשה...), ודן שם בזה.

ד"א, http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6440#p60888

[בברכה המשולשת]

ויעויין מה שהרחיב מאוד בסוגיא זו מע"כ ידידי הרב שלמה גליקסברג שליט"א בשו"ת ניצני ארץ (ירושלים תשע"א), סימן ו, עמ' 153 - 174.

[ישיבה מאן דהו]

הרצאת פרופ' מנחם בן ששון: http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/madua ... bam48K.mp3

[מרחביה]

מענין לענין, ידיעה מעניינת בנושא, ממהרי"ל: http://www.otzar.org/aspcrops/108106_8_ ... 762012.asp]

[אוצר החכמה]

אכן, כי אחת השאלות שיש לדון כאן הוא מה האיסור, העובדה שהוא אמר כך או העובדה שהציג את עצמו כך, ונפ"מ בלישנא דמששמע לתרי אפי, וחזינן דס"ל ששרי.

[הבונה]

לכאורה יש להתיר לומר "אני ערבי" שהרי משנה שלמה שנינו (שבת סה.): ערביות יוצאות רעולות, ופירש"י: נשים ישראליות שבערב.

[אפרקסתא דעניא]

אפקרסתא לפני כל הפלפולים, למה לא תעיין בירושלמי עליו דיבר הרא"ש ושכתב שאין ללמוד ממנו היתר לומר שאינו יהודי, ושם לא איירי בעבירה על דת, אלא בהריגה בעלמא. ושלא כדבריך.

מלשון הרא"ש והאו"ז מוכח שהבינו שהירושלמי מדבר שרוצים להורגו מחמת שהוא יהודי ואינו מודה בדתם, ולא סתם מחמת הגזע.

[יוסי 10]

לאדג

מה זה כפר ביהדותו?

מי אמר שאסור לכפור ביהדותו.

בשו"ע כתוב אסור לאדם לומר שהוא עו"כ, לא שהוא גוי, ואין ללמוד מכאן רק בגוונא שאומר שהוא עובד עבודה זרה,ואף שלא תמיד עובד עבו"ז כופר, אבל יש לפרש כוונת השו"ע על עבודת כוכבים שיש בהם כפירה,או שבד"כ העובד ע"כ הוא כופר, וגם בטור כתוב בגלל שהוא מודה בדתם, א"כ פשוט שאין ללמוד מכאן לגוונא שהודאתו שהוא גוי לא אומרת שהוא מאמין לדתם.

השאלה הא גופא מה המקור שאדם צריך למסור נפשו כדי לא לומר שהוא מאמין בדבר כפירה?

ויותר מזה, מה המקור שצריך למסור נפשו כדי לא להיות כופר, אמנם זה י"ל שכל כפירה בכלל עו"כ, או שזה מסברא, כמו שמובא משהו בשם החזו"א, שבגוונא שאדם יצא לתרבות רעה אמרינן יהרג ואל יעבור, גם אם לא יעבור על ג' עבירות,אבל עדיין מה המקור שאסור לאדם לומר שהוא כופר?.


ואולי רק בגוונא שאמיתו נראית כאומרה מרצונו ויש חילול ה שאדם יהודי מראה שמאמין בכפירה, אבל כשרואים שזה כדי להנצל ממיתה, א"כ כולם יודעים שאמירתו היא רק מהשפה לחוץ, ואולי בכה"ג ל"א יהרג ואל יעבור.

[אליהוא]

באו"ז בפסקי ע"ז כותב שהוא פלוגתא בירושלמי אם מותר.
מ"מ ודאי צודק האפרקסתא שכל האיסור היה בזמנם שהיתה חפיפה בין הלאום לדת, אבל בזמנינו ולהבדיל בזמן השואה לכאו' לא היה איסור זה, וצ"ע.
הסיפור עם הקיין יודע מובא כבר בתורת חיים.

[כרם]

לאדג

בשו"ע כתוב אסור לאדם לומר שהוא עו"כ, לא שהוא גוי, ואין ללמוד מכאן רק בגוונא שאומר שהוא עובד עבודה זרה,ואף שלא תמיד עובד עבו"ז כופר, אבל יש לפרש כוונת השו"ע על עבודת כוכבים שיש בהם כפירה,או שבד"כ העובד ע"כ הוא כופר, וגם בטור כתוב בגלל שהוא מודה בדתם, א"כ פשוט שאין ללמוד מכאן לגוונא שהודאתו שהוא גוי לא אומרת שהוא מאמין לדתם.

בדקת בשו"ע בדפוס מארצות המזרח, או קדום (בלי פגעי הצנזורה, בהם כל גוי הפך להיות לעכו"ם וכדו')?

[בברכה המשולשת]

בהמעין לפי כמה זמן היה מאמר על סוגיא זו, כמדומני של הרב יעקבזון ראש ישיבת שעלבים.