פלוריש כתב:מישהו מכיר את ביאור הירושלמי של יהושפט הראל ויכול לפרט?
עדיאל ברויאר כתב:פלוריש כתב:מישהו מכיר את ביאור הירושלמי של יהושפט הראל ויכול לפרט?
איני מכיר את הביאור. בנוגע לאיש - הוא כתב דוקטורט על סוגיות ארץ ישראליות לסדר קדשים (זכור לי שכתב אותו לא בצעירותו).
פלוריש כתב:מישהו מכיר את ביאור הירושלמי של יהושפט הראל ויכול לפרט?
נתן הירש כתב:בעז"ה אשתדל להעלות לכאן בכל יום ספרים חדשים אשר מתקבלים בספרייה הלאומית. בממוצע בין 4-7 ספרים ביום.
[/size]
נתן הירש כתב:
ספר בני אמי נחרו בי מדברי חכמינו ורבותינו אודות אחאב בן עמרי מלך ישראל אשר הסתה אתו אשתו איזבל בת אתבעל מלך צידונים : לקט עודותיהם מדברי חכמינו ... וכן מרבותינו הראשונים, המקובלים האחרונים.
ליקט וערך להביא לדפוס הרב אליעזר ויספיש.
מכון שלטי הגבורים, תש"פ.
חיבורי קבלה רבים מהתקופה הזו וכן מתקופות אחרות שמים דגש על האותיות, משמעותן, תפקידן בבריאת העולם, העיצוב שלהן כמכיל סמלים וסודות, משחקי מלים המבוססים על אותיות, שילובים וצירופים. נהוג לומר שהאותיות הן הדי-אנ-איי של העולם וכל אשר בו. לעומת זאת ר' יוסף ג'יקטילה מעמיד את כל היקום והקיום על הניקוד. בעזרת הניקוד מציג רי"ג' את התיאוריות, הן הפילוסופית והן הקבלית, זו בצד זו. והלוז - הניקוד משתלב במערך הספירות. הניקוד משקף אפוא את התיאוריות על היקום.אמנם ג'יקטילה מכניס לתמונת העולם שלו, המבוססת על הניקוד, גם את האותיות, אולם הוא הופך אותן לחלק ממערך הניקוד. ולא רק על ארבע אותיות הניקוד, אימות הקריאה אהו"י, הוא מדבר. ג'יקטילה מדבר על עוד קבוצת אותיות גדולה המשמשת כמדריכת קריאה, וזאת בעקבות המדקדקים העבריים בראשית ימי הביניים.התייחסות זאת לאותיות בקבלה היא ייחודית לג'יקטילה, ומאוד מעניין לראות איך הוא בונה את השיטה ויוצר זאת תוך קישור קבוצות האותיות לנושא ה"חם" ביותר בקבלה - המרכבה. הוא מחלק את האותיות לקבוצות על פי מושגים מחזון המרכבה הנשגב של יחזקאל, ובכך הוא מכניס את הניקוד ואת השפה העברית לליבה של המרכבה.טקסט זה שעוסק בדברים כל כך גבוהים ואזוטריים - הנגשתי אותו לציבור הרחב, לציבור משכיל. קל לקרא אותו הודות לניקוד ולעיצוב המרהיב והודות לביאורים הנלווים.מצד אחר הוא עומד בקריטריונים אקדמיים, אך עם זאת בלי להעיק על הקורא שאינו מורגל בעיון בספרים אקדמיים.
לענין כתב:[כדאי אולי להקטין את התמונות שאתה מעלה, זה יותר נח לרצף הדפדוף. תבורך!]
נתן הירש כתב:מאתר המו"ל:חיבורי קבלה רבים מהתקופה הזו וכן מתקופות אחרות שמים דגש על האותיות, משמעותן, תפקידן בבריאת העולם, העיצוב שלהן כמכיל סמלים וסודות, משחקי מלים המבוססים על אותיות, שילובים וצירופים. נהוג לומר שהאותיות הן הדי-אנ-איי של העולם וכל אשר בו. לעומת זאת ר' יוסף ג'יקטילה מעמיד את כל היקום והקיום על הניקוד. בעזרת הניקוד מציג רי"ג' את התיאוריות, הן הפילוסופית והן הקבלית, זו בצד זו. והלוז - הניקוד משתלב במערך הספירות. הניקוד משקף אפוא את התיאוריות על היקום.אמנם ג'יקטילה מכניס לתמונת העולם שלו, המבוססת על הניקוד, גם את האותיות, אולם הוא הופך אותן לחלק ממערך הניקוד. ולא רק על ארבע אותיות הניקוד, אימות הקריאה אהו"י, הוא מדבר. ג'יקטילה מדבר על עוד קבוצת אותיות גדולה המשמשת כמדריכת קריאה, וזאת בעקבות המדקדקים העבריים בראשית ימי הביניים.התייחסות זאת לאותיות בקבלה היא ייחודית לג'יקטילה, ומאוד מעניין לראות איך הוא בונה את השיטה ויוצר זאת תוך קישור קבוצות האותיות לנושא ה"חם" ביותר בקבלה - המרכבה. הוא מחלק את האותיות לקבוצות על פי מושגים מחזון המרכבה הנשגב של יחזקאל, ובכך הוא מכניס את הניקוד ואת השפה העברית לליבה של המרכבה.טקסט זה שעוסק בדברים כל כך גבוהים ואזוטריים - הנגשתי אותו לציבור הרחב, לציבור משכיל. קל לקרא אותו הודות לניקוד ולעיצוב המרהיב והודות לביאורים הנלווים.מצד אחר הוא עומד בקריטריונים אקדמיים, אך עם זאת בלי להעיק על הקורא שאינו מורגל בעיון בספרים אקדמיים.
נתן הירש כתב:לענין כתב:[כדאי אולי להקטין את התמונות שאתה מעלה, זה יותר נח לרצף הדפדוף. תבורך!]
הקטנתי עוד קצת. מקווה שזה לא קטן מדי ככה
"מהו חינוך לחיי קדושה? מהי דעתם של חז"ל ורבותינו האחרונים בנושא? כיצד יש לנהוג בהתלבטויות של מתבגרים בנושאי קדושה? ומהן הסיבות שהביאו לכתיבת החיבור שבידכם?"
נתן הירש כתב:מהדורה שניה לספר דע לך בני פרקי הדרכה והתמודדות בענייני קדושה להורים ולמחנכים.
נכתב ע"י הרב מוטי זולברג ; עריכה: הרב משה שוחט.
ארגון אקשיבה, תשע"ט.
מן המעטפת האחורית:"מהו חינוך לחיי קדושה? מהי דעתם של חז"ל ורבותינו האחרונים בנושא? כיצד יש לנהוג בהתלבטויות של מתבגרים בנושאי קדושה? ומהן הסיבות שהביאו לכתיבת החיבור שבידכם?"
השירה היא אפשרות נוספת לתפיסת העולם והמציאות. ספרו החדש של מירון ח. איזקסון מבקש להציע קריאת משורר בפרשיות התורה: האירועים והדמויות מקבלים משמעות מקורית ולעִתים מפתיעה, כל זאת מתוך נאמנות רבה לפסוקי התורה עצמם. מסתבר שהפלאיות הטמונה בתורה מאפשרת לגלות בה פנים נוספות ובכך לחזק את התפיסה שהתורה עצמה היא מעין שירת הדורות הנמשכת. קרבה לשונית בין מילים שונות, ביטויים המאפיינים דמויות מסוימות דווקא, שכבות נפשיות נסתרות – כל אלה צפוֹת ובאות לידי ביטוי בפירוש הייחודי והרגיש המוצע כאן.ספרו של איזקסון אינו מתיימר להיות מאמרוֹ של תלמיד חכם ולא פרשנות מחייבת, אלא פועל יוצא של קריאה, לימוד ושיחה של שנים רבוֹת בתודעתו של מאמין ומשורר.
רבי משה חיים לוצאטו זצוק"ל, הרמח"ל, הינו אחת מדויות הפלא שהאירו בשמי העולם היהודי לדורותיו. גאון עולם שהקיף את כל מכמני התורה בנסתר ובנגלה, אשר כל שבילי רקיע היו פרוסים לפניו. קדוש עליון אשר לו שיג ושיח עם מגידים, ואשר חותמו המיוחד השאיר רישום בל ימחה לדורות עולם. ספריו, תחומי התורה השונים, מאירים ומהירים גם כיום, ומהווים ספרי יסוד והעמקה.
פלוריש כתב:מישהו מכיר את ביאור הירושלמי של יהושפט הראל ויכול לפרט?
נתן הירש כתב:שו"ת פוע"ה היריון, לידה ורפואת נשים
עורך: הרב אריה כץ
כרך ד. תש"פ.
מכון פוע"ה,
"קובץ זה מאגד בתוכו מאות תשובות של פוסקים רבים מכל החוגים בעם ישראל, לשאלות מעשיות בענייני הריון, לידה ורפואת נשים שנשאלו על ידי מכון פוע"ה במהלך שנות קיומו." -- מן הכריכה האחורית.
לתמונות ותשובות לדוגמה עיינו כאן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p ... 1e#p649958
נתן הירש כתב:א"ד יעלה על פירוש רש"י לתורה : פרשת שלח
נערך בידי מפעל מתיבתא דרש"י, תש"פ.
כולל: ביאורי מהרא"י לרבינו איסרלין בעל תרומת הדשן ; בעריכה מחודשת על פי כתב היד ודפוסים ראשונים ... אמרי דוסא לרבינו דוסא היווני רעו של המהרי"ל ; מופיע לראשונה מכתבי היד מלפני כ600 שנה ...
יצא לאור לרגל השמחה במעונו של ריש המתיבתא רבי ישראל מרדכי פלס, בנישואי נכדתו.
ש. ספראי כתב:במקומות תורה קטנים יותר, מצטברים הספרים טיפין טיפין והמשלוחנים מגיעים רק אחת לחודשיים-שלש, לפי המצב.
כך יתכן מאד שספרך נותר בבית הנציג זמן ממושך. אתה שלחת אותו, אך לספה"ל הוא עדיין לא הגיע.
לכן קיבלת מכתב התראה נוסף.........
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 332 אורחים