פורום אוצר החכמה

כהמשך לאשכול סמוך, (שאין רצוני להטות בו את המכוון) אבקש לברר.

שני לוחות אבנים הוריד משה בידו, וכתוב בהן עשרת הדברים. כשירד, ראה את העם ברעה, ושברן. ויישר ה' כוחו ששבר.
לאחר מכן, נכתבו שניים שנתנו בחשאי ויש להם קיום.

אבקש לברר, לאחר שקיבלו ישראל את התורה על שמועותיה ודיניה, שבכתב ושבע"פ, האם כל החסרון בשבירת הלוחות
הינו סמלי בלבד להפרת הברית?! או שיש כאן חסרון בעצם ידיעת התורה?!

אני בטוח - וגם למדתי לא מעט - שבספרי החסידות, מוגדר עניין הלוחות כהשפעה ששרתה מלעילא, ובכל זאת אשמח אם
ימצאו עוד מקורות מראשונים ואחרונים, ועד ספרי החסידות, שיבארו את הדברים ויגדירום

לא לענין ידיעת התורה אבל זכורני שכתוב שאם לא היו משתברין הלוחות לא היתה שכחת התורה כלל וכלל ואם טעיתי העמידוני על טעותי.

עד כמה שזכור לי הרי אמרו חז"ל שמשה למד ק"ו מוכל נכר לא יאכל וכו' משמע שלקח מהם את התורה שהיה אסור להם לקבל את התורה.

יאיר כתב:לא לענין ידיעת התורה אבל זכורני שכתוב שאם לא היו משתברין הלוחות לא היתה שכחת התורה כלל וכלל ואם טעיתי העמידוני על טעותי.

נראה לי שמובא בהקדמת שערי יושר.

הנה הקדמת שערי יושר-

גמרא ערוכה היא בעירובין נד,א "וא"ר (אליעזר) [אלעזר] מאי דכתיב (שמות לב, טז) חרות על הלוחות אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת בהן שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות".

ולתוספת: עשרה מאמרות מאמר חקור דין ב, טז

מרן החזו"א בקונטרס קבלת התורה (פסחים סי' קכ"ה) מביא שבעת שנשתברו הלוחות בטלה הברית, ולפיכך הוצרך לפסול לוחות שניות ולכתוב עליהן את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונות אשר שיבר.

וגם דבר זה מופיע בגמ' יבמות ס"ב עמוד א
"...שיבר את הלוחות מאי דרש אמר ומה פסח שהוא אחד משש מאות ושלש עשרה מצות אמרה תורה (שמות יב, מג) כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל מומרים על אחת כמה וכמה..."

ככלל לא הבנתי בדיוק מה כוונתו של ר' שמעון בזה:
והיכן ראה משה אצל כל בן נכר לא יאכל בו...
שלא טוב יהיה אם אפיקורסים יזכרו את התורה ולא ישכחו.
משמע שאילו רק כדי ללמוד פעם אחת שפיר דמי - ולא ידעתי איך בדיוק ר' שמעון מיישב את דברי הגמ' ביבמות.

ישבב הסופר כתב:מרן החזו"א בקונטרס קבלת התורה (פסחים סי' קכ"ה) מביא שבעת שנשתברו הלוחות בטלה הברית, ולפיכך הוצרך לפסול לוחות שניות ולכתוב עליהן את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונות אשר שיבר.

אדאתינן להכא, כיצד ניתן להבין - וביותר ע"פ דברי החזו"א הנזכרים - את העובדה ישנם שינויים בלוחות השניות, שכל עיקרן היה לשחזר את הראשונות?

רבינו ישבב אם זכרוני לא מטעה אותי אין זה החזו"א
וכבר הקדימו הרמב"ן פרשת כי תשא פרק ל"ד פסוק כ"ז ועוד הרבה ראשונים.

בר ששת, לע"ע לא ראיתי תשובה הגונה לשאלתך, וכידוע דברי הראב"ע התמוהים בזה ועיין אבי עזר.

תולעת, תודה, ידעתי שראיתי א"ז בכמה מקומות, ודברי החזו"א למדתי לפני שבוע ואיידי דחביבי זכרתי שהוא כותב כך.

תולדות אדם כתב:גמרא ערוכה היא בעירובין נד,א "וא"ר (אליעזר) [אלעזר] מאי דכתיב (שמות לב, טז) חרות על הלוחות אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת בהן שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות".

אע"פ שגמרא ערוכה היא מצאתי חידוש בדברי ר' שמעון שקאפ שהיינו שהיה לומד אדם את התורה פעם אחת וחקוקה בזכרונו לעולם. כי בגמרא היה אפשר לפרש על שכחת התורה הכללית בישראל ועיין ברש"י שם.

בספר הכתב והקבלה כתב:וכן מבוארים דברי ר"א שאמר מ"ד חרות על הלוחות אלמלא לא נשתברו לוחות ראשונות לא נשתכחה תורה מישראל כי כיון שהיה הכל מפורש ומבואר על הלוחות, הנגלה והנסתר, ההלכות והאגדות, לולא שגרם החטא לשבירת הלוחות היה הכל מבורר לעיני כל הדורות, ולא היה לנו שום ספק ביסודותי' ובפרטותי'.

כלומר לא רק שכחה אלא עצם הבנת התורה

אפשר שניתן לסכם את הדברים כך:
שבירת הלוחות הייתה
א. כדי לבטל את הברית – רמב"ן חזו"א
ב. שלא יזכרו אפיקורסים את התורה – עירובין על פי רש"ש
ג. שהיה אסור לעובדי ע"ז ללמוד תורה ולמד משה ק"ו – יבמות

ובנוגע למה שכתבתי בתחילה (באות א) שהיה זה כדי לבטל את הברית איני בטוח בפשט הדבר – שלפי מה שזכור לי הכוונה בזה שישראל הם אלו שהפרו תחילה את הברית על ידי זה שעבדו לעגל וצ"ע

ישבב הסופר כתב:מרן החזו"א בקונטרס קבלת התורה (פסחים סי' קכ"ה) מביא שבעת שנשתברו הלוחות בטלה הברית, ולפיכך הוצרך לפסול לוחות שניות ולכתוב עליהן את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונות אשר שיבר.

כך מבואר לכאו' ברמבן פ' בחקתי.

שמעתי פעם באריכות מאמר שתוכנו שיהושע שעמד לרגלי ההר נשלם לו שכרו שקיבל חלקו מלוחות הראשונות

אולי יועיל א' מחכמי הפורום לפענח צפונותיו

הקפצה

מאמר נפלא בעניין נושא האשכול בשפתי חיים אמונה ובחירה ח"ב עמוד 305 בדפי האוצר.

אגרת כתב:מאמר נפלא בעניין נושא האשכול בשפתי חיים אמונה ובחירה ח"ב עמוד 305 בדפי האוצר.

נשמח אם יעלה אחד הפתוחים - ויקחיה לנו וישמענו אותה ונהנה.

גוראריה כתב:

ישבב הסופר כתב:מרן החזו"א בקונטרס קבלת התורה (פסחים סי' קכ"ה) מביא שבעת שנשתברו הלוחות בטלה הברית, ולפיכך הוצרך לפסול לוחות שניות ולכתוב עליהן את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונות אשר שיבר.

כך מבואר לכאו' ברמבן פ' בחקתי.

היכן?

דומני שיש בית הלוי בעניין
ויש בזה הרחבת דברים בגדר תושבע"פ (אולי שטרם השבירה אף העל פה הייתה כתורה שבכתב?)

ביקוש האמת כתב:

גוראריה כתב:

ישבב הסופר כתב:מרן החזו"א בקונטרס קבלת התורה (פסחים סי' קכ"ה) מביא שבעת שנשתברו הלוחות בטלה הברית, ולפיכך הוצרך לפסול לוחות שניות ולכתוב עליהן את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונות אשר שיבר.

כך מבואר לכאו' ברמבן פ' בחקתי.

היכן?

במשנה ובגמרא בסוף תענית משמע שע"י שבירת הלוחות בטל מתן תורה, ולכן יוה"כ שבו ניתנו לוחות שניות מוגדר כיום מתן תורה.

אפרקסתא דעניא כתב:היכן?
במשנה ובגמרא בסוף תענית משמע שע"י שבירת הלוחות בטל מתן תורה, ולכן יוה"כ שבו ניתנו לוחות שניות מוגדר כיום מתן תורה.

ישבב לבטח התכוון לרמב"ן בסוף פרשת כי תשא שהאריך בזה שבטלה הברית שעשו בסוף פרשת משפטים.
ולך הרב אפרקסתא, לאיזה גמ' בדיוק אתה מתכוון ושמא כוונתך לט"ו באב ויוה"כ על הפסוק צאינה וראינה וכו' ביום שמחת ליבו וביום מתן תורתו עיין היטב ברש"י שם וכבר היה על זה אשכול בשום מקום מה הפשט ברש"י וגם רבי צדוק הכהן טרח להבין שם דברי הגמ' - אם כי שאני כותב כל זה מזכרון.

בר ששת כתב:

אגרת כתב:מאמר נפלא בעניין נושא האשכול בשפתי חיים אמונה ובחירה ח"ב עמוד 305 בדפי האוצר.

נשמח אם יעלה אחד הפתוחים - ויקחיה לנו וישמענו אותה ונהנה.

הועלה באשכול נא שגבם וכו'