השלמה:Emanuel White כתב דיסרטציה על תרגום תהלים שמהווה בעצם אפראט ביקורתי של נוסח 16 מכתה"י שהיו ידועים לו (הוא לא כלל את כתב-היד שפורסם ע"י דיאז מרינו, מכיון שנוסחו זהה לכת"י נוסף שהוא כן כלל, ראה בהע' 3), קטע גניזה אחד ונוסח מק"ג דפו"ר.
[1]Max Wilcox (
פה) פילג את עדי הנוסח לשלשה ענפים, ע"פ קוים לשוניים וסגנוניים: אשכנזי (מרבית כתה"י
[2]), ספרדי (כת"י ספורים [ומהדו' דיאז מרינו], פוליגלט אנווטרפה
[3]), ונוסח ביניימי (כת"י אחד -
נורמברג, מק"ג [כנראה ע"פ אותו כת"י], מהדו' Lagarde ודפוסים
(ע"פ מק"ג)). חלוקה זו מקויימת בידי Emanuel White, בידי Luis Diez Merino (
פה ו
פה), ובידי David Stec, מהדיר התרגום המדעי לאנגלית שבהוצאת The Aramaic Bible (בהקדמה למהדו' זו).
מלבד הנוסח הא"י המעולה, מתייחדים כתה"י הספרדיים בכך שמצוי בהם הוספות אגדיות במקומות אלו: ט:א, לז:לג (ואחרי זה הנוסח הנפוץ בהקדמת 'תרגום/נוסח/ ענין אחר'), סו:י יא יב יג, סח:י יד טז יח (אחרי האגדה שבנוסח הנפוץ, בהוספת 'תרגום אחר'), לח:ד, נו:יד (הוספה זו מצויה גם בברסלאו).
[4]ההוספה שבפרק סח פסוק טז מצויה בכת"י מונטיפיורי פריס אסקוריאל ומדריד (White לא ציין באשר לכת"י סלמנקה, ושמא חסר פה; ק"ג שטרסבורג חסר פה). לא יכולתי לבדוק בפוליגלט אנווטרפה.
במבוא למק"ג הכתר תהלים (עמ' י) נאמר שלנוסח הטקסט שימש כת"י פריס 110 (ספרדי) יסוד, וכת"י פריס 17, פריס 114 וורוצלב (כולם אשכנזיים) שימשו כקבוצת ביקורת (הניקוד מבוסס על כת"י פריס 17, ופריס 114 וורוצלב שימשו כקבוצת ביקורת). אולם, משום מה רק ההוספות שבפרקים ט:א ונו:יד נוספו.
נוסח CAL מבוסס על מהדו' Lagarde, עם ש"נ ממהדו' מרינו (דרכם להשמש בטקסט ערוך ולא בכת"י). כך שמוצגת שם הנוסח הביניימי והענף הספרדי.
מהדו' של פרקים נבחרים (ביניהם פרק סח), עם אפראט המכיל ש"נ ע"פ 2 כת"י (אשכנזי וספרדי), נדפסה בידי ט. אדווארדס, Exegesis in the Targum of Psalms.
_________________
[1] רשימה עדכנית נכתבה ע"י William Smelik (
פה; אחד מכתה"י המוּספים האלה מוזכר גם אצל מ. ברנשטיין, The Book of Psalms: Composition and Reception, עמ' 477 הע' 5). אולם, כמה מכתה"י (לפחות) שהוא רשם לא נבדקו על ידו, ולכן נפלו כמה שגיאות ברשימתו. להלן מוער על אלו שהבחנתי בהן.
[2] ע"פ White, לענף האשכנזי ידועים 11 כת"י:
קמברידז',
פריס 17 &
114,
פרמה 3095,
3231 ו-
3232,
וורוצלב,
ברלין,
וטיקן,
אנג'ליקה,
פלורנס. [ניכרת גם חלוקה לתת-קבוצות: תת-קבוצה 1: פריס 114, וורוצלב, גליון נורמבורג, ושמא פרמה 32 (?), תת-קבוצה 2: ברלין, אנג'ליקה, קמברידז.]
על אלה יש להוסיף:
ברלין 1211,
ג'נובה (כת"י זה היה בידי מ. ברנשטיין, לעיל הע' 1) ו
וטיקן 164 (Smelik לא הצליח לאתר כת"י זה). [כת"י
פרמה 3187-9 אינו כולל תהלים, שלא כדברי Smelik ברשימתו. כת"י
רויכלין 1 אינו מכיל תרגום תהלים. גם כת"י
בולוניה 2208 אינו כולל תרגום לתהלים, לפי הרשום בכתיב. כת"י
פרמה 2189 וכת"י
וינה 28 טרם בדקתי.]
[3] לענף הספרדי ידועים, מלבד פוליגלט אנווטרפה (משנת 1569-72), 5 כת"י ולפחות קטע גניזה אחד:
אסקוריאל (משנת 1476),
מדריד (1517, הוכנה בידי המומר אלפונסו די סמורה לצורך פוליגלוט קומפלוטנסיה, אלא שלבסוף התרגום לא נכלל במהדו' זו והוא נדפס לראשונה - ע"פ נוסח כת"י נורמברג, כאמור, במק"ג הראשנה ושנייה של בומברג (1517-8, 1524-5); דיאז מרינו הדפיס כת"י זה, White ו-Smelik מציינים שזה והקודם זהים),
סלמנקה (מאה הטז; גם הוא בידי די סמורה, והוא העתק של כת"י אסקוריאל או מדריד),
מונטיפיורי (משנת 1486),
פריס 110 (נכתב באלגיריה בשנת 1455), ושטרסבורג 4105 (דומה לכת"י מנטפיורי ופריס; White ציין שהקטע מכיל ת' לפרקים סו:ד עד עה:א, אולם לפי בדיקתי בתצלום המוצג באתר הגניזה של פרידברג אין זה מדוייק: לכתה"י 4 עמודים והמכילים תרגום לחלקים מפרקים סה-סו ועג-עד. נתון זה הטעה את Smelik שחשב את כתה"י הזו וכת"י נוסף הקיים באותה ספרייה ש-2 כתבי יד, ואינם אלא אחד).
[4] אולם, עצם תופעת ההוספות אינה מיוחדת לענף הספרדי דווקא, כי תרגומי תהלים ואיוב (וקהלת) מתייחדים בכך שמצוי בהם הוספות בעלות אופי מדרשי תחת הכותרת 'תרגום/נוסח/ענין אחר'.