ההבדל בין 'הכי גרסינן...' ל'... גרסינן' - ברש"י

[י. אברהם]

הר"א גבאי ני"ו כתב (בהערה על מאמרו 'עיונים בהגהות רש"י לנוסח התלמוד בפרק ראשון דגיטין' נדפס בקובץ חצי גבורים ניסן תשע"ז) לחלק בין מקום שרש"י כותב 'הכי גרסינן הרי זו חזקה' למקום שכותב 'הרי זו חזקה גרסינן', שכאשר רש"י כותב הכי גרסינן, כוונתו שבספרים שלפניו היה נוסח אחר, ובא לומר שיש לגרוס אחרת. אבל כאשר רש"י כותב ה"ז חזקה גרסינן כוונתו שהנוסחא שלפנינו נכון רק שלא תחשוב שצריך להגיה מחמת איזה קושיא.
וע"ע בחצי גבורים תמוז תשע"ט עמ' א'קלז הוספות למאמר הנ"ל.

ולכאורה כן מבואר בב"מ טז, ב
איתיביה רבי ירמיה לר' אבהו כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר א"ל ירמיה ברי לא כל מעשה ב"ד שוים וכו'.
וברש"י 'ירמיה ברי גרסינן'. ובנמוק"י כתב 'דרך חביבות קראו בן ולא היה בנו',
וכמעט בהך לישנא ברש"י כת"י 'ירמיה ברי גרסינן, בלשון חביבות קראו בן ולא היה בנו' (וכ"ה בר"י מלוניל 'בלשון' חביבות).

ועי' בשתי הלחם לר"מ חאגיז סי' לו שפי' כן בכוונת רש"י שם (אך לא סבירא ליה לכללא הנזכר לעיל).

[י. אברהם]

מדברי רבינו דוד, פסחים ב, א משמע דלית ליה הך כללא. ואלו דבריו:

גרסינן.PNG (49.86 KiB) נצפה 899 פעמים

[תורה יהדי''ר]

באותו ענין
זכורני שבספר חיים שנים ישלם למהרש"ו על בבא מציעא (אולי ר"פ השואל), כותב כלל ברש"י. שאיפה שרש"י כותב 'הכי גרסינן' - הוא בא לאפוקי מגירסא אחת, אבל איפה שכותב 'הכי גרסינן... ולא גרסינן...'. בא לאפוקי מב' גירסאות.
וכנראה הביאור בזה: שיש גירסא שנכונה בעיני רש"י, ועליה כותב הכי גרסינן. ויש עוד גירסא שהיתה נראית נוכנה, וגם אותה בא רש"י לשלול, ולכן מוסיף 'ולא גרסינן'. ויש גירסא שלא נראית בכלל, עד שאפילו אין צורך להזכיר מה היא, והיא נכללת ב'הכי גרסינן'.

[י. אברהם]

באותו ענין
זכורני שבספר חיים שנים ישלם למהרש"ו

נמצא בס' שתי הלחם לר"מ חאגיז סי' לו
הביאו בשם יש מפרשים וכתב עליו "ולא הוה מתיתבא דעתי"
ושוב כתב ביאור אחר וז"ל:

לא קדמני.PNG (90.66 KiB) נצפה 829 פעמים

[עץ הדעת]

הר"א גבאי ני"ו כתב (בהערה על מאמרו 'עיונים בהגהות רש"י לנוסח התלמוד בפרק ראשון דגיטין' נדפס בקובץ חצי גבורים ניסן תשע"ז) לחלק בין מקום שרש"י כותב 'הכי גרסינן הרי זו חזקה' למקום שכותב 'הרי זו חזקה גרסינן', שכאשר רש"י כותב הכי גרסינן, כוונתו שבספרים שלפניו היה נוסח אחר, ובא לומר שיש לגרוס אחרת. אבל כאשר רש"י כותב ה"ז חזקה גרסינן כוונתו שהנוסחא שלפנינו נכון רק שלא תחשוב שצריך להגיה מחמת איזה קושיא.
וע"ע בחצי גבורים תמוז תשע"ט עמ' א'קלז הוספות למאמר הנ"ל.

נמצא בס' שתי הלחם לר"מ חאגיז סי' לו
הביאו בשם יש מפרשים וכתב עליו "ולא הוה מתיתבא דעתי"
ושוב כתב ביאור אחר וז"ל:

הנה ביאורי הר"א גבאי והר"מ חאגיז סותרים זא"ז:
להר"א גבאי: 'הכי גרסינן' הוא לאפוקי גירסא מסויימת, ו'גרסינן' הוא לאפוקי קושיא על הגירסא.
להר"מ חאגיז: 'הכי גרסינן' לאפוקי קושיא. לא לאפוקי גירסא.

עתה נבוא לבחון דברי הר"א גבאי הנ"ל:
הנה אין עוד נביא ולא אתנו יודע מה היו הגירסאות לפני רש"י.
משכך, אם נמצא שיש גירסא אחרת בשאר הראשונים, ונראה את רש"י כותב 'גרסינן' או 'הכי גרסינן', הסברא הפשוטה היא שבא לאפוקי מהגירסא ההיא.

אם כנים אנו בזה, הרי לנו כמה דוגמאות מ'גרסינן' שהם לאפוקי גירסא קיימת:
ברכות מב. אמר רב נחמן עדי כפנא - גרסינן. [ולפי המבואר במאירי יש גירסת 'כפנא הוא דין'].
שבת מב: נשברה לו חבית של טבל גרסינן - מביא כלי, ואף על גב דטבל דבר שאינו ניטל הוא, וחבית לא שכיחא דפקעה. [מבואר בראשונים שבא לשלול גירסא אחרת שאין בה 'של טבל'].
עירובין מט. משנה. מי שבא בדרך וחשכה לו - גרסינן. [מבואר בראשונים שבא לאפוקי מגירסת 'והיה ירא שמא תחשך'].
פסחים ב. משנה. אור לארבעה עשר - גרסינן. [ומבואר בראשונים שיש גירסא 'אור ארבעה עשר' או 'לאור ארבעה עשר'].
שם נז. כפליים במעושר - גרסינן אני אתן לכם כפליים שיש לכם עכשיו פיאה, אתן לכם חולין מתוקנין ומעושרין. [נראה שבא לשלול גי' ר"ח כפלים 'מעשר עני'].
סוכה ה. קדש למ"ד מלמטה - גרסינן. [נראה שבא לשלול גירסת 'למטה'. ועיין בראשונים פירושים שונים בזה, ואפשר לתלותם בשינוי הגירסא].
כתובות נז: בבית אביה - גרסינן. [וע' ריטב"א שכוונתו לשלול גירסת 'בבית חמיה'].
שם פ. הרי זו חזקה - גרסינן הכא ובבבא בתרא. [ומבואר בראשונים שבא לשלול גירסת 'אינה חזקה'].
שם קה. קיטמה נטיעה גרסינן - בב"ק גבי בהמה שנכנסה לרשות הניזק והזיקה קטמה נטיעת אילן כמה שמין אותה. [וע' שיטמ"ק שרש"י במהדו"ק גרס 'קוטמי נטיעה'].
סוטה כ. רבי יהושע אומר רוצה אשה בקב ותיפלות - גרסינן ובגמרא מפרש מאי קאמר. [במאירי מבואר שגרס 'בקב תיפלות'].
שם לב. מתני'. אלו נאמרין (בכל לשון) - גרסינן. [בפשטות לשלול גירסת התוס'. וכ"כ מרומי שדה ופרחי כהונה. אמנם ע' מהרש"א שלא כ"כ, וכשיטתו סגרו תיבות 'בכל לשון'].
גטין יב: אמרנו לו למאיר גרסינן - מפני שחבירו הוא אינו קורהו רבי. [פסקי רי"ד גורס 'לרבי מאיר'].
שם פז: וליתכשר - האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני והאי בעד אחד עברי ועד אחד יווני גרסינן. [ומבואר בראשונים שבא לשלול גירסא שמוחקת מתיבת 'יווני' הראשונה].
ב"ק נח: קטמה נטיעה גרסינן - בהמה שקטמה נטיעה. [והובא לעיל מסוף כתובות].
ב"מ לג: דעבידי דאתו - גרסינן. [וגם הרמב"ן כתב דהכי גרסינן. ומשמע שבא לשלול גירסא אחרת].
שם צג: הלסטם - גרסינן, וחד לסטם קאמר. [נראה שבלי יו"ד הוא לשון יחיד. וצ"ע. עכ"פ הכל גורסים 'לסטים' ביו"ד, ומפרשים שהוא יחיד. וכנראה הוא לשון רבים כמו 'בעלים' ו'אדונים' למרות שהוא יחיד].
ע"ז מג. דמות צורות לבנות - גרסינן. [ע' בפסקי רי"ד ובריטב"א שיש גירסא 'לבנה'. אלא שבריטב"א גרס אחרת ברש"י].
שם עג. צרצור קטן - גרסי' והוא פך קטן ובעירובין לגבי בגדים בפ' אחרון (דף קג:) גרסינן צלצול קטן והוא קשר של משי. [ובראשונים מבואר שגרסו גם כאן 'צלצול'].
זבחים עח: דלי שהוא מלא רוקין - גרסינן. [וכ"כ התוס'. ומבואר שבאו לשלול גירסא].

על 'הכי גרסינן' לא בדקתי כלל, כי הוה פשיטא לי שהיא לשלול גירסא קיימת.
ומ"מ אתן דוגמא אחת ושתים:
ברכות יד. הכי גרסינן - אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל. [והרי"ף והרא"ש והרי"ד גרסו: אסור לאדם 'לצאת לדרך' קודם שיתפלל].
שבת ח. הכי גרסינן: רבא אמר גומא לא מאי טעמא תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש - הלכך: לאו צורך רבים הוא, אלא כרמלית הוא. [מבואר בריטב"א שמחק גירסת 'הילוך ע"י הדחק שמיה הילוך'].

וכל היד המרבה לבדוק תמצא כהנה וכהנה.

אגב, יש לרש"י הקדוש עוד כמה סגנונות:
'גרסינן, ולא גרסינן' וכו'.
'הכי גרסינן וכו', ולא גרסינן' וכו'.
ויש 'גרס' במקום 'גרסינן' או 'לא גרסינן'.
וכן 'גרס, ולא גרס' וכו'.
ומי יודיענו ההבדל ביניהם..

ובפרט מה שיש אומרים [הובא גם כאן] ש'הכי גרסינן ולא גרסינן' ממעט שתי גירסאות,
הרי הם נראים דברי נביאות שכל מקורם מכפל המילות.
כלום מצאנו מקור לדברים אלה? או שאחר שיש כלל [שנובע מסברת הלב] אנו מתאמצים 'למצוא' מה היה כנראה לפניו?
[צריך לזכור שגם לאחר ש'נמצא' שתי גירסאות, עדיין יש לברר מה היא הגירסא העיקרית הנשללת ומה היא הטפלה. והעבודה רבה ומייגעת].

ולדברי הכל המבקשים דקדוקים כגון אלו: אולי יודיעונו מדוע פעם פירש שיחתו וביאר דבריו בשינוי הגירסא, ופעם כתב בסתם ה"ג.

דרך כלל, נראה שקשה להכריח את רש"י לכתוב הכל בסגנון אחד.
ולענ"ד הדבר קשור לנוחות הכתיבה, ואינו מרמז על דבר מעבר לכך.

החילוק היחיד שנראה מצד טבע הלשון, הוא ש'הכי גרסינן' הוא משמעות כבדה יותר, ו'גרסינן' הוא משמעות קלה.
אמנם מה טיבה של הבדלה זו? איני יודע.
אבל ברי לי שנמצא גם מאלה וגם מאלה שהן לאפוקי גירסא.

[בדורנו, דור המאגרים המשוכללים (משם כל הדוגמאות הנ"ל, כמובן), לא רק שקשה להחיל כללים חדשים מסברא,
אלא גם הכללים הנודעים בספרי הכללים, אינם תמיד עולים בקנה אחד עם המציאות בשטח.
ועל הראשונים אנו בושים וכו'].

[י. אברהם]

יישר כח עבור דבריך.

ויש 'גרס' במקום 'גרסינן' או לא גרסינן.

היכן שנדפס גרס, אם תבדוק בדפו"ר תמצא שנדפס גר', והמדפיס המאוחר פתח גרס במקום גרסינן.

וכן יש לאלפים 'אמר' במקום 'אמרינן' מהך טעמא (בדפו"ר אמ')
ישראל במקום ישראלים (בדפו"ר ישר')