"אין ראוי לילך למירון" - מלחמת מצוה של הגה"ק משינאווא

[איש_ספר]

עם התקרב יום הילולא דרשב"י, ובגין דא מתעוררים שוב לדון בדרכי מירון, הבית והעליה שע"ג מערת הקבר, אם מתוקנים הם לכניסת כהנים, מוגש בזה מאמר מעניין ומיוחד הסוקר את מלחמתו של הגה"ק משינאווא, להוציא מדעת הסוברים שדין מירון שונה משאר קברי צדיקים, והכרוז יוצא גם מביה"ד בצפת על דרכי העליה לציון.

מפליא הוא הסמך שמצא בדברי האריז"ל בספר הגלגולים [מיסוד הרנ"ש]: 'אין ראוי לילך למירון ולטבריה, וליונתן בן עוזיאל טוב מאד'
ואיך שנפרשו ישאר פלאי. שאם בא לשלול לכהנים בלבד, כפירוש המיוחס לגה"ק הנז', הרי שמבואר בסוף דבריו דיוב"ע מותר לילך וג"ז חדש, ואם אינו מדבר בכהנים, א"צ להאריך בפליאת הדברים. [שו"מ באוצר, תשו' הבקי ר"מ שפילמן מח"ס תפארת צבי, בקובץ אורייתא יט, ושם עמד בדברי ספה"ג ותמה ע"ז]
---------------
המאמר פורסם בקובץ המיוחד עץ חיים באבוב, קובץ יד.

[איש_ספר]

המקורות גלויים לפנינו, שכן ספר הגלגולים נדפס לאח"ז מכתב היד.
ולמזלינו המו"ל היה הרב משינאווא בעצמו! אחרת היו אומרים שיש כמה נוסחאות והוא ראה משהו אחר וכו' וכו'.
[שכן יש המביאים בשמו, כיבכול מצא בסה"ג שם, שכתוב להדיא שביוב"ע יש פותח טפח, באופן שלפי"ז ברור שכונת האר"י לענין כהנים, אלא שכאמור עינינו הוראות דלהד"ם]. והנה הקטע בשלימותו מתוך הספר פרק ס"ד:

הגלגולים א.JPG (79.2 KiB) נצפה 3428 פעמים

הגלגולים ב.JPG (23.87 KiB) נצפה 3428 פעמים

[איש_ספר]

לענ"ד שורש האמת שבסיפור שהשינאווער ראה בסה"ג רמז מן השמים המעודד את מאבקו, שלא יחוש לטענת מנהג ותיקין וכו'. קשה להאמין שמישהו חשב להוציא איסור מתוך הדברים שם, וכהנים מאן דכר שמיה.
-------------------
ואם כבר עלה כאן ספר הגלגולים של מהרנ"ש ארשום כאן פליאה אחת.
א. אחד מספריו של רבי יעקב צמח שנותרו בכתב יד הוא 'רנו ליעקב', בספר רשם רבי יעקב צמח מה ששמע ממהר"ש ויטאל בדמשק שלימד בחבורה, מתוך כתבי אביו. (רוב הדברים מצויים ככה"נ בשאר הכתבים הנדפסים).
ב. בנוסף יש בספר דרושים שונים שאין חותם תורת האר"י עליהם. יתכן שהם מחלק הנגלי של הרח"ו, שהרי רבי יעקב צמח מספר שהרש"ו היה מלמדם גם מעץ הדעת טוב.
ג. בקובץ אליבא דהלכתא פורסם דרוש יפה מתוך כתב היד של הספר, בענין יתרון אכילת שבת על פני אכילת ימות החול, הדרוש פותח: הדרוש הזה שמע מהור"ר יוסף דון דון מפי מורי זלה"ה. לכאורה 'מורי' הוא האר"י (ודו"ל שהוא מהרש"ו) ובכן מיהו יוסף דון דון המתייחס כאן כתלמיד האר"י? (ואם הוא תלמיד האר"י, הרי שבטלה ההשערה, שהדברים הם מחלק הנגלי של הרח"ו).

אליבא דהלכתא.png (221.84 KiB) נצפה 3364 פעמים

ד. עם סיום העתקת הדברים מכתב היד, התברר לידידי הרה"ג ר' שלום הלל שליט"א, כי הדרוש כולו (למעט קטע אחד בסופו) מופיע (אם כי בשיבוש רב) בספר הגלגולים הלזה, פרק לח.
והנה עובדת המצאות הדרוש בשני החיבורים מבססת לכאורה את הקשר למהרח"ו והאריז"ל, אבל עדין פלא, כי הסגנון כולו אינו נראה מתורת האר"י, וגם לא ידענו מיהו תלמיד זה (רבי יוסף דון דון) שלא בא זכרו בין התלמידים.

[איש_ספר]

לרגל ל"ג בעומר הקרב ובא.

[שפופרת של ביצה]

בהקשר זה מומלץ לעיין בספר הפלאי "ספר נמתיק סוד" [מצוי באוצר] בסוף ספרו של הגאון הצדיק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב זצ"ל "דברי יחזקאל שרגא" תנינא על המועדים.

[הבונה]

אני לראשונה שמעתי על שורות אלו מפי חסיד צאנז, בתוך סיפור לפיו הרה"ק משינעווע התכוין ליסוע למירון, ואז ראה בס' הגלגולים שמי שבר-פלוגתא של אביו לא יסע למירון אלא לקבר ר"י ב"ע (השוה ללשון הצילום דלעיל). והואיל והוא עצמו היה בר-פלוגתא דאביו בכמה הלכות ועניינים, נסע אכן לקבר ר"י ב"ע, ואז התברר כי בדרך למירון היה גוי ששכרו שונאיו צודה לקחת נפשו, וכיון שציית לדברי ס' הגלגולים ניצל, והיות וניצל בזכות הספר, ראה לנכון להדפיסו מחדש

אם יש גרעין אמת בסיפור, למדנו מכאן, שאין הכונה בכללות לא ליסוע למירון, אלא רק מי שבר פלוגתא דאביו.

[בריושמא]

הובא למעלה צילום של כתי"ק של ר' יעקב צמח.
טעות היא.
אין זו כתיבת ידו של ר' יעקב צמח, וגם אינה דומה לה כלל וכלל.

הנה כאן כתיבת ידו של ר' יעקב צמח, כפי שהוא עצמו מעיד עליה:

רי צמח.jpg (1.16 MiB) נצפה 822 פעמים

[פלוריש]

הובא למעלה צילום של כתי"ק של ר' יעקב צמח.
טעות היא.
אין זו כתיבת ידו של ר' יעקב צמח, וגם אינה דומה לה כלל וכלל.

הנה כאן כתיבת ידו של ר' יעקב צמח, כפי שהוא עצמו מעיד עליה:

רי צמח.jpg

מעניין אם כן מה היו הנימוקים לזיהוי בקובץ אליבא דהלכתא.
ומה כת"ר אומר על המובא מספר הגלגולים?

[בריושמא]

ומה כת"ר אומר על המובא מספר הגלגולים?

'ספר הגלגולים הלזה', כפי שהוא נקרא כאן משום מה, איננו ספר הגלגולים שכתב ר' חיים ויטל.
איננו ספר הגלגולים שערך וסידר ר' מאיר פופרש.
ספר הגלגולים הזה הוא ספר הגלגולים שערך וסידר ר' נתן שפירא.
כתבתי עליו בספר קבלת האר"י, עמ' 708 - 709.