פורום אוצר החכמה

דְּאָתְיָא לְאוֹרוּיֵי: מֵעִקָּרָא אָכְלִי בִּתְרוּמָה דְבֵי נָשָׁא, אִנַּסְבִי לֵהּ לְהַאי אָכְלִי בִּתְרוּמָה דְגַבְרַאי, וְהַשְׁתָּא הָדְרִי לְמִלְּתָא קַמָּיְתָא.

הי' כדאי אולי להוציא לאור כמה כרכי מבוא לש"ס

י. אברהם כתב:קבלתי מידיד הערות ותיקונים על סדר מועד ועוד, ע"מ לפרסם כאן

אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא סְמַכִי וְאִתְּזַקִי. אֲמַר לֵהּ: בְּמַאי אִתְּזַקְתָּ? דְּאַמְטַיִית אַסָּא לְבֵי מַלְכָּא. הָתָם נַמֵּי מִבָּעֵי לָךְ לְמֵיהַב אַגְרָא לְמִחְזֵי אַפֵּי מַלְכָּא.

סגי נהור כתב:דרך הגמרא להפסיק ב"אמר ליה".

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תּוֹרָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם'.
אָמַר לָהֶן: לְמִצְרַיִם יְרַדְתֶּם?! לְפַרְעֹה הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם?! תּוֹרָה לָמָּה תְּהֵא לָכֶם?
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים'.
– בֵּין עֲרֵלִים אַתֶּם שְׁרוּיִין שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'.
– כְּלוּם אַתֶּם עוֹשִׂים מְלָאכָה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִין שְׁבוּת?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'לֹא תִשָּׂא'.
– מַשָּׂא וּמַתָּן יֵשׁ בֵּינֵיכֶם?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'.
– אָב וָאֵם יֵשׁ לָכֶם?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב'.
– קִנְאָה יֵשׁ בֵּינֵיכֶם?! יֵצֶר הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיכֶם?!

ביקורת תהיה כתב:

סגי נהור כתב:דרך הגמרא להפסיק ב"אמר ליה".

שלילי! העדר ציון חלופי הדוברים - סגנון רווח הוא בלשון חכמים;
ולא בדו־שיח בלבד, אלא אף בתלת־שיח, כדלהלן:

סגי נהור כתב:א. לא ברור שיש חילופי דוברים.
ב. האם יש לך דוגמא נוספת?

מַקְרֵי לֵהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵהּ 'וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה'. אָמַר לֵהּ: כְּגוֹן מַאן?
כְּגוֹן אִמָּךְ!

ביקורת תהיה כתב:א. אלא מי הוא זה שענה 'אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם'?

ביקורת תהיה כתב:ב. דומה כי נטל ההוכחה עליך. ובכל זאת דוגמה קלה:

מַקְרֵי לֵהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵהּ 'וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה'. אָמַר לֵהּ: כְּגוֹן מַאן?
כְּגוֹן אִמָּךְ!

סגי נהור כתב:הכל מדברי משה.

סגי נהור כתב:הקב"ה אמר לו להחזיר להן תשובה, ומצפה שאכן יחזיר להם תשובה.

סגי נהור כתב:עכ"פ הוא עומד ומדבר לפני הקב"ה.

ביקורת תהיה כתב:ברכות ט, ב

אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא סְמַכִי וְאִתְּזַקִי. אֲמַר לֵהּ: בְּמַאי אִתְּזַקְתָּ? דְּאַמְטַיִית אַסָּא לְבֵי מַלְכָּא. הָתָם נַמֵּי מִבָּעֵי לָךְ לְמֵיהַב אַגְרָא לְמִחְזֵי אַפֵּי מַלְכָּא.

כלומר, רבי זירא נשאל: במה נזקת? ענה: שהבאתי הדס לבית המלך. ונענה: נשכרת ולא נפסדת.
ובמהדורת שוטנשטיין לא שמו לב כי יש כאן שאלה ותשובה ותגובה, משום שקראו ולא דקדקו באותיותיה (שכתוב 'דאמטיית' ולא 'דאמטית').

ביקורת תהיה כתב:הפירוש 'הבאתי' מחוזק בנוסח המופיע בכת"י 'אַמְטַ[א]י'.

הָאט מֶען אִים גִיפְרֶעגְט: אִין וָואס בִּיסְטוּ נִיזוּק גִיוָוארְן?
הָאט עֶר גִיזָאגְט: אִיךְ הָאבּ גִמוּזְט זַיין אַיין שְׁלִיחַ צוּ בְּרֵיינְגִן אַיין מַתָּנָה צוּם מֶלֶךְ.
הָאבְּן דִי חֲכָמִים גִיזָאגְט צוּ אִים: דָאס הֵייסְט נִיט קַיין הֵיזֶק, דֶען דוּ וָואלְסְט נָאךְ גִדַארְפְט גֶעלְט גֶעבְּן מֶען זָאל דִיךְ לָאזְן זֶעהן דֶעם מֶלֶךְ מִיט זַיין כָּבוֹד.

תניא: נִשְׁתַּיְּרוּ בּוֹ צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה - הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל לֹא בִּתְרוּמָה, וְלֹא בְּפֶסַח, וְלֹא בְּקָדָשִׁים, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר.

עושה חדשות כתב:א. זהו דין פשוט מתחילת הפרק, ערל אסור בפסח בקדשים ובתרומה, כדילפי' מקרא.
ב. ראה למשל בדף עב ע"א שנכתב בפירוש "וערל אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים".