סליחות כתב:במחילה רבה, ישנה הגזמה בכמות ותוכן ההערות עד כדי כך שאנו מוצאים בין חצי פסוק לפסוק לעמוד בודד(!), אולי היה עדיף לשנות את העימוד ולהכניס יותר פסוקים בעמוד אחד, כי זה ממש מטריח. (כמו כן סימן הערת השוליים של וורד נשאר משום מה).
הלוואי שספר זה יצא במהדורה עם הערות והפניות קצרות (אם אפשר עם הנוסח הערבי במקביל לו), ועם הערות על התרגום במקומות הנצרכים לכך וכן השוואה ביקורתית לכתב(י) היד שממנו הועתקה המהדורה הראשונה, אולי נשארו שם לקט שכחה ופאה. לאחר שתצא מהדורה כזאת אפשר להשאיר לעוז והדר מאוחר יותר את כתיבת הפירוש עם מדורי הרחבות כיד הטובה עליהם.
סליחות כתב:האם יש לכך התייחסות במבוא?
י. אברהם כתב:סליחות כתב:האם יש לכך התייחסות במבוא?
כב' עדיין לא עיין במבוא?!
אין הדברים מחוורים. גם בלשון ימינו המלה לשון נכתבת לעתים בלשון זכר כמו "תפוס לשון ראשון" "לשון נופל על לשון" ועוד ונידון דבר זה כבר במק"א בפורום. המלה "מאד" נכתבת בדרך כלל בכתיב חסר וההחרגה היא לכתבה בכתיב מלא. לא ראיתי תעודה שכתוב בה הציון "טוב מאוד" אלא "טוב מאד" ולכן תלונות אלו אין בהם ממש.בלשון בת ימינו היא נקבה בלבד. מאידך המילה מאד כתובה בכתיב חסר שלא כפי שרגיל הקורא בן ימינו לראות.
לענין כתב:קניתי את הספר והתפעלתי עד בלי די.
סליחות כתב:בעמ' ח - המהדיר קובע בהחלטיות על הגהות של ר"ד הנגיד, וע"ס כך(?) מחליט להשמיט הערות או סימונים על הגהות ש[אפילו לדעתו] לא כתב בעל הפירוש המקורי.
י. אברהם כתב:בירושלים בגירסא (לפחות) 70 ש"ח
י. אברהם כתב:הופיע ויצא לאור פי' רבינו אברהם בן הרמב"ם לספר שמות
י. אברהם כתב:פ' ויצא (ל, כג) ותאמר אסף אלהים את חרפתי.
פי' רבינו אברהם: או שראתה כי הזיווג שאין בו פרי, חרפה היא, שהרי מה שמכסה על חרפת המשגל, השגת תכליתה הנכבדה בפרי זרע.
עי' עוללות אפרים (מאמר תסח) שגם הוא פי' כן, "שמשם והלאה היה התשמיש שלה לקיום המין לאפוקי כשהיתה עקרה".
וכ"כ בכלי יקר בראשית (ל, כה)
ושם כתב: כי חוש המישוש שלא לקיום המין חרפה היא לנו. (ההדגשה היא הוספת הכל"י)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 481 אורחים