ארבעה עשר חילוקים מספר תורה שלנו - לס״ת תימני

[אצרן]

כידוע אין לנו את כתר ארם צובה מחמשה חומשי תורה כמה שקיבל אדונינו הנשר הגדול הרמב״ם ז״ל חסרות ויתרות כפי שקיבל חכמי הטבריינים ובראשם רבינו אהרן בן אשר וחקקו עלי כתר ארם צובה שנשמר למעלה מאלף שנה.

ובגלל הדבר הזה נמצא ארבעה עשר חילוקים בין ספר תורה שלנו לבין ספר תורה התימנים, וכפי שניתן ללמוד, ידם של התימנים על העליונה, שכל שארי פסקי בן אשר שאכן נמצאים בידינו, מוכיחים שהתמנים שמרו בקפדנות יתירה על דקדוקי בן אשר בכל שארי ספרי קודש שנשארו בידינו:

ארבעה עשר הבדלים ישנם בין ספרי תורה שלנו, לבין הנמצא בספרי ספרי תורה התימנים, ואלו הם.

א' - גדול עוני מִנְּשֹׂא, חסר וי"ו אחר השי"ן.

ב' - נבקעו כל מעינֹת, חסר וי"ו אחר הנו"ן.

ג' - וַיִּהְיוּ כל ימי נח, נוסף וי"ו אחר היו"ד, לא וַיְהִי.

ד' - ה' - ו' - פוטיפרע, תיבה אחת, לא פוטי פרע.

ז' - מקשה תֵּעשה המנורה, חסר יו"ד אחר התי"ו.

ח' - אל עבר האפֹד, חסר וי"ו אחר הפ"א.

ט' - וידבר וגו' כל חלב, פרשה פתוחה, וידבר וגו' המקריב, אין פרשה כלל, לא בהיפך.

י' - אשר נקבו בשמֹת, חסר וי"ו אחר המי"ם.

י"א - ובראשי חדשיכם, מלא יו"ד אחר השי"ן.

י"ב - וישלח מלאכים אל בלעם בן בעֹר, חסר וי"ו אחר הע'.

י"ג - פצוע דַּכָּא, באל"ף, לא דכה בה"א.

י"ד - הלה׳ תגמלו זאת, תיבה אחת, לא ה לה׳ שתי תיבות.

והתימה שגניזה הקהירית לא גילה חידושים משמעותיים בענין, ולפשר החידה באיזה זמן עלו ה14 חילוקים בתורתינו הקדושה.

הלא דבר הוא.

[אצרן]

ויהי כל ימי נח (חסר ו)
בראשית ט׳ כ״ט

ויהיו כל ימי נח - מלא

6118F2F5-6335-4671-87FD-F5502199376E.jpeg (494.91 KiB) נצפה 10467 פעמים

[שבענו מטובך]

אודות ויהי כל ימי נח ראה גם כאן.

[חיים שאול]

אגב, סתם מדהים לראות שאחרי 3500 שנים עם כל כך הרבה גלויות והעתקות על ידי אלפי סופרים במאות מקומות ותנאים קשים אין אפי׳ שינוי אחד בספרי התורה היהודיים ברמת הקריאה (מלבד המקומות הנ"ל שהם ברמת הכתיבה נטו בלי שום משמעות), ובהשוואה לנצרות שבחצי מהזמן יש 200000 גירסאות (וכמו שאומר הרב נויגרשל - + 0 אחד גדול כי הכל אצלם זה שטויות...), 400 מהם עושים ספק בכוונה ו50 מהם יוצרים ספק בעיקרי אמונתם!!!

[יוצא פוניבז']

כידוע אין לנו את כתר ארם צובה מחמשה חומשי תורה כמה שקיבל אדונינו הנשר הגדול הרמב״ם ז״ל חסרות ויתרות כפי שקיבל חכמי הטבריינים ובראשם רבינו אהרן בן אשר וחקקו עלי כתר ארם צובה שנשמר למעלה מאלף שנה.

ובגלל הדבר הזה נמצא ארבעה עשר חילוקים בין ספר תורה שלנו לבין ספר תורה התימנים, וכפי שניתן ללמוד, ידם של התימנים על העליונה, שכל שארי פסקי בן אשר שאכן נמצאים בידינו, מוכיחים שהתמנים שמרו בקפדנות יתירה על דקדוקי בן אשר בכל שארי ספרי קודש שנשארו בידינו:

ארבעה עשר הבדלים ישנם בין ספרי תורה שלנו, לבין הנמצא בספרי ספרי תורה התימנים, ואלו הם.

א' - גדול עוני מִנְּשֹׂא, חסר וי"ו אחר השי"ן.

ב' - נבקעו כל מעינֹת, חסר וי"ו אחר הנו"ן.

ג' - וַיִּהְיוּ כל ימי נח, נוסף וי"ו אחר היו"ד, לא וַיְהִי.

ד' - ה' - ו' - פוטיפרע, תיבה אחת, לא פוטי פרע.

ז' - מקשה תֵּעשה המנורה, חסר יו"ד אחר התי"ו.

ח' - אל עבר האפֹד, חסר וי"ו אחר הפ"א.

ט' - וידבר וגו' כל חלב, פרשה פתוחה, וידבר וגו' המקריב, אין פרשה כלל, לא בהיפך.

י' - אשר נקבו בשמֹת, חסר וי"ו אחר המי"ם.

י"א - ובראשי חדשיכם, מלא יו"ד אחר השי"ן.

י"ב - וישלח מלאכים אל בלעם בן בעֹר, חסר וי"ו אחר הע'.

י"ג - פצוע דַּכָּא, באל"ף, לא דכה בה"א.

י"ד - הלה׳ תגמלו זאת, תיבה אחת, לא ה לה׳ שתי תיבות.

והתימה שגניזה הקהירית לא גילה חידושים משמעותיים בענין, ולפשר החידה באיזה זמן עלו ה14 חילוקים בתורתינו הקדושה.

הלא דבר הוא.

בחלק מהשינויים המפורטים כאן דווקא מנהג תימן הוא דלא כבן אשר

[עזריאל ברגר]

אין אפי׳ שינוי אחד בספרי התורה היהודיים ברמת הקריאה (מלבד המקומות הנ"ל שהם ברמת הכתיבה נטו בלי שום משמעות)

יש שינוי אחד - ויהי/ויהיו.
זאת מלבד שינויי ניקוד רבים בין הספרים.

[חיים שאול]

אין אפי׳ שינוי אחד בספרי התורה היהודיים ברמת הקריאה (מלבד המקומות הנ"ל שהם ברמת הכתיבה נטו בלי שום משמעות)

יש שינוי אחד - ויהי/ויהיו.
זאת מלבד שינויי ניקוד רבים בין הספרים.

בס"ת אין ניקוד והספרים המנוקדים פחות מוגהים מספרי התורה, וגם בניקוד כמה מהם משנים משמעות? (באסתר יש לאשכנזים פעמיים שינוי בקריאה, להרוג ובפניהם, אבל גם מגילות פחות היגיהו מסתמא דהרי אפי׳ חצי מגילה בע"פ זה בסדר)

[באמונתו]

יוצא פונוביז' צודק, שחילוקים אלו, הנם בין ספרי תורה האשכנזיים - ספרדיים, לבין נוסח בן אשר - מסורה הטבריינית - כתר ארם צובה, ואמנם ברובם דומה נוסח התימני אל בן אשר, אך לא בכולם, ואף יש ביניהם חילוקים אשר מעכבים ופוסלים את כל הספר! בשינוי האחרון, הנה המסורת של אשכנז וספרד דווקא, תואמת אל בן אשר, בעוד נוסח התימני שונה הוא ממנו. מן הראוי אפוא שישנו הכותרת כאן הבלתי אמתית, והדברים הבאים אחריהם, מפני שאינם נכונים!!

כאן רשימה המפורטת, אשר כוללת אף את שמונת שינויי מגילת אסתר, שבין נוסח אשכנז ספרד, ובין נוסח התימנים, לבין המסורה הטברנית;

ספר תורה: נוסח אשכנז וספרד - נוסח התימני - המסורה הטברנית

1. מנשוא - מנשא - מנשא (בראשית ד' י"ג)
2. מעינות - מעינת - מעינת (שם ז' י"א)
3. ויהי - ויהיו - ויהיו (שם ט' כ"ט)
4. כי בא בצורת שירה - כי בא אינו בצורת שירה - כי בא אינו בצורת שירה (שם ט"ו י"ט)
5. תיעשה - תעשה - תעשה (שמות כ"ה ל"א)
6. האפוד - האפד - האפד (שם כ"ח כ"ו)
7. פסל לך פתוחה - פסל לך פתוחה - פסל לך סתומה (שם ל"ג כ"ג)
8. וידבר דכל חלב שור בלי ריווח פרשה, וידבר דהמקריב את זבח שלמיו פתוחה - וידבר דכל חלב שור פתוחה, וידבר דהמקריב את זבח שלמיו אין ריווח פרשה - וידבר דכל חלב שור פתוחה, וידבר דהמקריב את זבח שלמיו פתוחה (ויקרא ז' כ"ב, כ"ח)
9. בשמות - בשמת - בשמת (במדבר א' י"ז)
10. חדשכם - חדשיכם - חדשיכם (שם י' י')
11. בעור - בער - בער (שם כ"ב ה')
12. דכה - דכא - דכא (דברים כ"ג ב')
13. ארור שכב עם אשת אביו בלא ריווח פרשה - ארור שכב עם אשת אביו בלא ריווח פרשה - ארור שכב עם אשת אביו פרשה (שם כ"ז כ')
14. ה לה' - הלה' - ה לה' (שם ל"ב ו')

נמצא אפוא, שספר תורה התימני, קרובה היא למסורה הטבריינית של בן אשר כלפי ט' דברים, יותר משאר ספרי ימינו, ועדיין השתנו מבן אשר בכתר בחמשה חילוקים אחרים, (אשר שניים מהם מעכבים אפילו בדיעבד ודאי), כאשר בשינוי אחד, דווקא ספרי אשכנז וספרד דומים לכתר, יותר מנוסח התימני.

מגילת אסתר: נוסח אשכנז וספרד - נוסח התימני - המסורה הטברנית

1. גם ושתי פרשה, ביום השביעי אין ריווח פרשה - גם ושתי אין ריווח פרשה, ביום השביעי פרשה - גם ושתי אין ריווח פרשה, ביום השביעי פרשה (אסתר א' ט', י')
2. והלבשו - והלבישו - והלבישו (שם ו' ט')
3. ותוסף אסתר ריווח פרשה - ותוסף אסתר אין ריווח פרשה - ותוסף אסתר ריווח פרשה (שם ח' ג')
4. להרג - ולהרג - ולהרג (שם ח' י"א)
5. בפניהם - לפניהם - לפניהם (שם ט' ב')
6. ארידי - ארדי - ארדי (שם ט' ט')
7. ומשלוח - ומשלח - ומשלח (שם ט' י"ט)
8. לקיים - לקים - לקים (שם ט' ל"א)

נמצא אפוא שמגילת אסתר תימנית, דומה וקרובה היא למסורה הטבריינית של בן אשר כלפי שבע דברים, יותר משאר ספרי ימינו, ועדיין השתנו מבן אשר בחילוק אחד המעכב, כששאר ספרי ימינו דומים לכתר בו דווקא. (אריכות דברים בכל אלו, מצויים באוצר בספר "יושב כרובים" ז', ע"ש).

[יוצא פוניבז']

גם בהודעה מעודכנת זו חלו שיבושים.
כמו"כ בענין הפרשיות הנושא הוא לא החילוק בין המסורות לספרו של בן אשר אלא הנושא הוא מה היה כתוב בספר בן אשר.

[מרדכי וינטרויב]

ספר תורה: נוסח אשכנז וספרד - נוסח התימני - המסורה הטברנית

1. מנשוא - מנשא - מנשא (בראשית ד' י"ג)
2. מעינות - מעינת - מעינת (שם ז' י"א)
...

יש להוסיף:
כס יה - כס יה - כסיה

[אב בבינה]

ספר תורה: נוסח אשכנז וספרד - נוסח התימני - המסורה הטברנית

1. מנשוא - מנשא - מנשא (בראשית ד' י"ג)
2. מעינות - מעינת - מעינת (שם ז' י"א)
...

יש להוסיף:
כס יה - כס יה - כסיה

למי יש "כסיה"?

[מרדכי וינטרויב]

בכתר היה כתוב כך

[באמונתו]

גם בהודעה מעודכנת זו חלו שיבושים.
כמו"כ בענין הפרשיות הנושא הוא לא החילוק בין המסורות לספרו של בן אשר אלא הנושא הוא מה היה כתוב בספר בן אשר.

נא לפרט, אם יש שיבושים, מה הם, ונוכל לתקנם!
בעניין הפרשיות, כתבתי כפי המסתבר ועולה היום מחקרי הכתר של בן אשר.

יש להוסיף:
כס יה - כס יה - כסיה

נמשכתי אחרי הכרעת רב ברויאר ז"ל בכל מהדורותיו, וכן נהג קדיש אחריו ב"מקרא על פי המסורה", (ואך פרופסור מנחם כהן, עורך ה"מקראות גדולות הכתר", אכן העתיק "כסיה").
וז"ל תלמיד הרב ברויאר ז"ל, היינו פרופסור יוסף עופר, במאמרו "הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה": מילה אחת או שתיים [שם בהערה: על שאלת התיבות המורכבות כתב ברויאר במקום אחר: "במקומות רבים קשה להגיע לכלל הכרעה ברורה במחלוקות אלה, ומסתבר ששני הכתיבים כשרים [...] הכרענו על פי שיקולים שונים; ביניהם: המנהג המקובל על הכתר [...] המנהג המקובל היום – או הערת מסורה" ("הנוסח ומקורותיו", בתוך: כתובים, ירושלים תשמ"ב, עמ' שצח-שצט)].
שמ' יז, טז: כֵּס יָהּ (כֵּסְיָהּ) – ברויאר מכריע פה שלא ככתר, ושלא כמסורה, כדעת מדינחאי ולא כדעת מערבאי. הסיבה הסמויה להכרעתו היא נוסח ספרי התורה בכל עדות ישראל (כס יה): נוסח קהילות ספרד ואשכנז, הנסמך על הכרעת הרמ"ה, המאירי ומנחת שי, ונוסח קהילת תימן, שלא הושפע מפוסקי ההלכה האלה. וע"ש בהערות.

שוב מצאתי שם ב"יושב כרובים": גם פוטיפרע למסורת תימן נכתבת כאחת ובניגוד לכתר, כאשר דווקא מסורת שארי העדות אשר מחלקים אותה לשתי תיבות, תואמת מסורת שבכתר. אך בשאלת תיבות מורכבות, כבר כתב ר"מ ברויאר: יש מחלוקות רבות בין כתבי היד ביחס לצירופי תיבות שונות: יש כותבים אותן כתיבה אחת ויש - כשתי תיבות. במקרים אחדים יש חוסר עקיבות גם בתוך כתב יד אחד; כגון מלכישוע, שהכתר כותבו לפעמים כתיבה אחת ולפעמים כשתי תיבות. וכעין זה עשהאל, פתבג בכתב יד לנינגרד. במקומות רבים קשה להגיע לכלל הכרעה ברורה במחלוקות אלה, ומסתבר, ששני הכתיבים כשרים - בחינת "דעביד כמר עביד דעביד כמר עביד". עוד כתב במקום אחר: בדיקת הנוסח תתייחס רק לעצם כתיב האותיות. לא נדון כאן במלים מורכבות, הכתובות כתיבה אחת או כשתי תיבות. שכן כתבי היד חלוקים כאן במידה כזאת, עד שאי אפשר לדבר על נוסח אחיד של המסורה... עכ"ל.
אך כאן לעניין ה לה', ספק רב אם נוכל לדמות תיבות אלו, ולהשוות אותם לרשימת תיבות מורכבות שבתורה, והלא אינם דומים לשאר תיבות מורכבות שזכרנו מקצתם, וגם אין להשוות אותם לתיבות כס יה, הנכתבת כא' בכתר, ולמעשה הכול מחלקים אותה. הנ"מ היא בדיעבד, ע"פ המסורת של בן אשר בכתר, אשר כן נהגו רוב עדות שבישראל, שהם ב' תיבות שונות, וכאן הם דבוקות ומחוברות. ע"כ.

גם פרופסור עופר גופו, במאמר "כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו", טוען: נראה לי להציע את ההסבר הבא... כי בעניין התיבות המורכבות - לא הגיעו בעלי המסורה לכלל אחידות והכרעה. מבחינה זו שונה תחום התיבות המורכבות מתחום הכתיב, ושווה לתחום הפרשיות הפתוחות והסתומות, שבו 'בעלי המסורת שכותבין ומחברין להודיע הפתוחות והסתומות נחלקים בדברים אלו [כמחלוקת] הספרים שסומכין עליהם' (רמב"ם הלכות ספר תורה פ"ח ה"ד). ולכן... לא היה די בסתם רשימת מסורה בנושא, והוא ראה לנכון להיתלות בספר מופת... וע"ש בהערות.

[אצרן]

בקודקס הוושינגטוני שנכתב למעלה מאלף שנה, שנגלתה זה עכשיו,
ג״כ מצינו כנוסחת הכתר וכשירות התימנים בכמה מקומות.

גדול עוני מנשא (לא מנשוא כס״ת שלמו)

קודקס ווושינגטון - אלף שנה.

2BA24962-F7C6-4DC1-A536-CAC0B2226CE9.jpeg (407.16 KiB) נצפה 10105 פעמים

[זאב ערבות]

בקודקס הוושינגטוני שנכתב למעלה מאלף שנה, שנגלתה זה עכשיו,
ג״כ מצינו כנוסחת הכתר וכשירות התימנים בכמה מקומות.

גדול עוני מנשא (לא מנשוא כס״ת שלמו)

2BA24962-F7C6-4DC1-A536-CAC0B2226CE9.jpeg

מדוע לא תראה מקום לכאן? viewtopic.php?f=45&t=48184

[yankev]

כאן רשימה המפורטת, אשר כוללת אף את שמונת שינויי מגילת אסתר, שבין נוסח אשכנז ספרד, ובין נוסח התימנים, לבין המסורה הטברנית;
מגילת אסתר: נוסח אשכנז וספרד - נוסח התימני - המסורה הטברנית

1. גם ושתי פרשה, ביום השביעי אין ריווח פרשה - גם ושתי אין ריווח פרשה, ביום השביעי פרשה - גם ושתי אין ריווח פרשה, ביום השביעי פרשה (אסתר א' ט', י')
2. והלבשו - והלבישו - והלבישו (שם ו' ט')
3. ותוסף אסתר ריווח פרשה - ותוסף אסתר אין ריווח פרשה - ותוסף אסתר ריווח פרשה (שם ח' ג')
4. להרג - ולהרג - ולהרג (שם ח' י"א)
5. בפניהם - לפניהם - לפניהם (שם ט' ב')
6. ארידי - ארדי - ארדי (שם ט' ט')
7. ומשלוח - ומשלח - ומשלח (שם ט' י"ט)
8. לקיים - לקים - לקים (שם ט' ל"א)

נמצא אפוא שמגילת אסתר תימנית, דומה וקרובה היא למסורה הטבריינית של בן אשר כלפי שבע דברים, יותר משאר ספרי ימינו, ועדיין השתנו מבן אשר בחילוק אחד המעכב, כששאר ספרי ימינו דומים לכתר בו דווקא. (אריכות דברים בכל אלו, מצויים באוצר בספר "יושב כרובים" ז', ע"ש).

מה לגבי המקרים הבאים?
1. "וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכׇּל־הַבְּתוּל֑וֹת" (ע"פ אר"צ ותימן), שבשנוסחאות אחרות כמדומני כתוב מכל הבתולת?
2. "בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמׇרְדֳּכַ֖י יוֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ" (אר"צ ותימן) לעומת ומרדכי ישב
3. וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖ה וּמָרָֽה (אר"צ ותימן) לעומת וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גדלה וּמָרָֽה.
4. וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֹֽדְעִ֗ים (אר"צ ותימן) לעומת וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יודעים
5. וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם וְהָרוֹג֙ בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם (אר"צ ותימן) לעומת והרג וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם והרג בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם
6. בְּיוֹם־שְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר (אר"צ ותימן) לעומת בְּיוֹם־שלשה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר
7. נִקְהֲלוּ֙ בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ (אר"צ ותימן) לעומת נִקְהֲלוּ֙ בשלשה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ
8. אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם (אר"צ ותימן) לעומת אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵאֹ֣ויְבֵיהֶ֔ם
9. וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיֹנִֽים (אר"צ ותימן) לעומת וּמַתָּנ֖וֹת לאביונים
10. וְהִפִּ֥ל פּוּר֙ (אר"צ ותימן) לעומת וְהִפִּ֥יל פּוּר֙
11. אִגֶּ֧רֶת הַפֻּרִ֛ים (אר"צ ותימן) לעומת אגרת הפורים.
12. דִּבְרֵ֥י הַצּוֹמ֖וֹת (אר"צ ותימן) לעומת דברי הצמות

[מעט דבש]

מה לגבי "וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכׇּל־הַבְּתוּל֑וֹת" (ע"פ אר"צ ותימן), שבשאר הנוסחאות כמדומני כתוב מכל הבתולת?

בקסת הסופר כתב על 'הבתולות' - 'מלא דמלא' (דהיינו שנכתב בשתי אותיות ו'), וכן נוהגים.

[אשי ישראל]

אגב, סתם מדהים לראות שאחרי 3500 שנים עם כל כך הרבה גלויות והעתקות על ידי אלפי סופרים במאות מקומות ותנאים קשים אין אפי׳ שינוי אחד בספרי התורה היהודיים ברמת הקריאה (מלבד המקומות הנ"ל שהם ברמת הכתיבה נטו בלי שום משמעות), ובהשוואה לנצרות שבחצי מהזמן יש 200000 גירסאות (וכמו שאומר הרב נויגרשל - + 0 אחד גדול כי הכל אצלם זה שטויות...), 400 מהם עושים ספק בכוונה ו50 מהם יוצרים ספק בעיקרי אמונתם!!!

שאלת תם [לא התעמקתי בענין מעולם]: כך היה גם בעבר? אני שואל משום שלזכרוני הרמ"ה נזקק להכריע בין גרסאות שונות שהיו בספרי התורה [וידועים המקומות בש"ס ובראשונים בהם היתה להם גרסא שונה בפסוקים]. לכן אני שואל האם גם לפני ימיו השינויים בין הספרים היו רק בכתיבה ולא בקריאה [למעט "ויהי" "ויהיו"]?

[תלמוד_ישן]

זכורני שראיתי רשימה של שינויים בסוף אחד מהכרכים של חומש תורת חיים, ושם היו רק תשעה שינויים

[מעט דבש]

אלו השינויים שלא נמנו בסוף 'תורת חיים' (נוסח ברויאר):

(ד - ה- ו) פוטיפרע, תיבה אחת, לא פוטי פרע (ברויאר הדפיס שתי תיבות).

(ט) וידבר וגו' כל חלב, פרשה פתוחה, וידבר וגו' המקריב, אין פרשה כלל, לא בהיפך (לא נמנו שם שינויים בפרשיות).

(יד) הלה׳ תגמלו זאת, תיבה אחת, לא ה לה׳ שתי תיבות (ברויאר הדפיס שתי תיבות).

[מעט דבש]

מה לגבי המקרים הבאים?
1. "וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכׇּל־הַבְּתוּל֑וֹת" (ע"פ אר"צ ותימן), שבשנוסחאות אחרות כמדומני כתוב מכל הבתולת?
2. "בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמׇרְדֳּכַ֖י יוֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ" (אר"צ ותימן) לעומת ומרדכי ישב
3. וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖ה וּמָרָֽה (אר"צ ותימן) לעומת וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גדלה וּמָרָֽה.
4. וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֹֽדְעִ֗ים (אר"צ ותימן) לעומת וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יודעים
5. וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם וְהָרוֹג֙ בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם (אר"צ ותימן) לעומת והרג וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם והרג בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם
6. בְּיוֹם־שְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר (אר"צ ותימן) לעומת בְּיוֹם־שלשה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר
7. נִקְהֲלוּ֙ בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ (אר"צ ותימן) לעומת נִקְהֲלוּ֙ בשלשה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ
8. אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם (אר"צ ותימן) לעומת אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵאֹ֣ויְבֵיהֶ֔ם
9. וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיֹנִֽים (אר"צ ותימן) לעומת וּמַתָּנ֖וֹת לאביונים
10. וְהִפִּ֥ל פּוּר֙ (אר"צ ותימן) לעומת וְהִפִּ֥יל פּוּר֙
11. אִגֶּ֧רֶת הַפֻּרִ֛ים (אר"צ ותימן) לעומת אגרת הפורים.
12. דִּבְרֵ֥י הַצּוֹמ֖וֹת (אר"צ ותימן) לעומת דברי הצמות

אם נביא את כל השינויים שיש בכתבי היד השונים, הם רבים.
הנושא כאן השוואת הנוסחאות המקובלות כיום, לנוסח כתר ארם צובה.
הנוסחאות שמנית, כולן הם מכת"י לניגרד, אבל אינן נוסח המקובל כיום בשום עדה.
------------------
ואגב, יש עוד שינויים בלנינגרד שלא מנית:
(ב, ג) תמרקיהן (כאר"צ, וקסת הסופר) / תמרוקיהן (לניגרד)
(ב, ו) נבוכדנצר (כאר"צ, וקסת הסופר) / נבוכדנאצר (לניגרד)

לגבי 'ומשלוח מנות' -
המקובל (על פי קסת הסופר):

(ט, יט) ומשלוח (מלא)
(ט, כב) ומשלח (חסר)

ואילו בלניגרד שניהם מלאים, ובכתר שניהם חסרים.

[במסתרים]

השינויים שלא נמנו בסוף 'תורת חיים' (נוסח ברויאר)

למה

[עץ הזית]

שכל שארי פסקי בן אשר שאכן נמצאים בידינו, מוכיחים שהתמנים שמרו בקפדנות יתירה על דקדוקי בן אשר בכל שארי ספרי קודש שנשארו בידינו:

איני יודע אם ערכו בדיקה מדוקדקת על אחוזי התאמת ספרי תימן לבן אשר בנביאים ובכתובים, אבל ודאי שיש כמה וכמה שינויים בנביאים וכתובים בין ספרי תימן לבן אשר, השינוי המפורסם ביותר הוא בהפטרת החודש ("ובדרכם יצאו" בספרי תימן - "ובצאתם יצאו" בשאר הספרים כולל בן אשר) ויש עוד הבדלי כתיב, וכן בפרשיות יש הבדלים רבים.