פורום אוצר החכמה

היכן לראשונה הובא פסוק זה בהקשר של שמירת הגוף והנפש. {ולא כפשוטו שהוא שמירה מדעה כוזבת}
לבינתיים מצאתי קיצוש"ע

גמרא ערוכה היא בברכות לב: באותו חסיד...

יישר כח
לא זכרתי את הגמרא.
אבל מ"מ אין זה אלא מדברי השר ששאל את החסיד. ותחילת דבריו ודאי אינם נכונים שהרי הפסוק של רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. זה ודאי אינו קשור כלל...

גם המהרש"א שם על אתר כתב דהך קרא לא מיירי כלל משמירת הגוף והנפש

עיינו בתוס' שבועות ל"ו ע"א שהבינו בפשטות שהיה אפשר ללמוד מפסוק זה כשלעצמו גם לשמירת הגוף, ורק אמנם הקשו שהרי מצינו פלוגתא אם מותר לאדם לחבול בעצמו (ואולי אפש"ל דאה"נ נחלקו אי איכא למילף מפסוק זה. אבל לכאו' לא כן מבואר במחלוקת זו, בב"ק צ"א ע"ב. אלא י"ל בפשטות דלא מיירי היכא דמביא עצמו לידי סכנה). ויותר מזה בריטב"א שם העלה שלומדים מהפסוק השכן "ושמור נפשך מאד" (שהובא שם בגמ', והוא אותו לשון של "ונשמרתם" רק ליחיד) שצריך אדם לשמור גם את גופו, עיי"ש שלכאורה כוונתו לגמ' הנ"ל בברכות.
וראיתי שבעקבותיו למד כן באותו אופן הרשב"ש בריש השו"ת שלו, עיי"ש ואולי כוונתו שלכן קראו חז"ל לסכנת הגוף "סכנת נפשות" (שאף שלא היה לנו לומר קל וחומר מנפש לגוף, דאדרבא איפכא מצאנו כ"פ ופשוט, מכל מקום הרי המאבד גופו מסלק נפשו. א"כ ודאי גם זה כלול בה"מאד". כן נ"ל לשיטת הני רבנן, ולפי הסבר זה הכל א"ש)

וראה כאן:
http://www.otzar.org/crops/147526348486672381651.html

בספר 'הרב מבריסק' מובא שהגרי"ז הבין שפשטות הפסוק הוא לשמירת הבריאות, באמרו שראינו מה רבה חשיבותה מתוך כך שהתורה סמכה שמירת הנפש לעבודה זרה החמורה.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:בספר 'הרב מבריסק' מובא שהגרי"ז הבין שפשטות הפסוק הוא לשמירת הבריאות, באמרו שראינו מה רבה חשיבותה מתוך כך שהתורה סמכה שמירת הנפש לעבודה זרה החמורה.

לא נפיק מפומיה דרב, פשטות הפסוק זה לא.

אפרסם כאן משהו נחמד, המתאים לימי בין הזמנים שאנו עומדים כעת בסופם.

למה הנושא מופיע גם פה וגם בפורום בית המדרש. שני בתי מדרשות למה לי?

עוקר הרים כתב:למה הנושא מופיע גם פה וגם בפורום בית המדרש. שני בתי מדרשות למה לי?

פשוט מאוד, חדש אני כאן וכשעלה בדעתי לפתוח נושא זה לא עשיתי חיפוש לבדוק אם הנושא כבר קיים, ופתחתיו בפורום בית המדרש משום שע"פ הכותרות של הפורומים היה נראה לי שהוא מתאים יותר לשם,
ובאמת מעניין לשמוע את דעתם של שאר המשתמשים לאיזה פורום שייך הנושא.

צדקת. אכן נהגת כשורה, ומקומו בפורום בית המדרש, כיאה וכיאות לדיונים הילכתיים.
רק עכשיו שמתי לב, שהאשכול הנוכחי קדם לך בשנה. השאלה א"כ עוברת שנה אחורה.

ספר מסילת ישרים פרק ט

כללו של דבר, צריך שישים האדם את עצמו עראי בעולם וקבוע בעבודה, יתרצה ויסתפק בכל עניני העולם במה שמזדמן לו, ויקח מן הבא בידו, ויהיה רחוק מן המנוחה וקרוב למלאכה ולעמל, ויהיה נכון לבו בטוח בה', ולא יירא מתולדות הזמן ופגעיו. שמא תאמר הרי מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה ולא ישים עצמו בסכנה אפילו הוא צדיק ובעל מעשים, ואמרו (כתובות ל): הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים, ומקרא כתוב (דברים ד): ונשמרתם מאד לנפשותיכם, הרי שאין להחליט הבטחון הזה על - כל - פנים. והתם אמרו, ואפילו לדבר מצוה.

לבוש יורה דעה סימן קטז

כתיב [דברים ד, ט] השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו', וכתיב [שם ד, טו] ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה, מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה. ונ"ל לומר שנוכל ללמדנו זה ממצות בני נח שנאמר להם [בראשית ט, ה] ואך את דמכם לנפשתיכם אדרוש, לפיכך גזרו ואמרו חמירא סכנתא מאיסורא, ואפילו יאמר אדם הריני מסכן את עצמי ומה לאחרים עלי בכך אם אני איני מקפיד בכך, אין מניחין אותו, אלא מכין אותו מכת מרדות כמו בכל שאר איסורין שאסרו חכמים ז"ל.

אמנם לענד י"ל שהרי שכר עוה"ב לא נזכר בתורה, וע"כ לנפשותיכם היינו בעוה"ז [ועי' תו"ת], ומהא תילף לכל שמירת הגוף והנפש.