'משעה שכהנים נכנסים לאכול בתרומתן' - איזה כהנים?

[איש_ספר]

כתב בעל הטורים בפרשת תרומה:

בעל הטורים.jpg (20.14 KiB) נצפה 9808 פעמים

והמהדיר הרב יק"ר קרא שם בצדק:

יקר.jpg (50.16 KiB) נצפה 9808 פעמים

וכבר קדמו ג"ע האדר"ת והוסיף להביא משמעות כן מן הש"ס:

אדרת.jpg (80.09 KiB) נצפה 9808 פעמים

ואלו דברי רבי שלום אלבעק שציין הרב יק"ר שם:

8.jpg (155.92 KiB) נצפה 9804 פעמים

6.jpg (21.09 KiB) נצפה 9797 פעמים

[איש_ספר]

אשמח לכל מקור נוסף בענין זה שלא נזכר מעלה.

[סמבוסק]

הנה מקור שאינו סובר כך. רש"י דמפרש דהכוונה לכהנים טמאים דוקא. וכן הרמב"ם בפירוש המשנה. ולא בדקתי אבל מסתמא שכן הוא דעת שאר הראשונים:
וכוונת הבעל הטורים ג"כ יש לפרש דוקא על כהנים טמאים, ועדיף לדחוק קצת בלשונו מאשר להעמיס חידושים עצומים שלא שזפתם העין.

1.JPG (38.38 KiB) נצפה 9761 פעמים

[חיים]

דברי אלבעק נדפסו בקובץ בית הועד עמ' 242 מעמודי האוצר. שם העיר המהדיר (הרב יואל קטן):

"כל הפירוש הזה לא הכרחי. אפשר להסביר בפשטות שהכהנים שהיו טמאים - ורבים היו, שהרי כל מי שלא מקפיד על טהרתו מסתמא נטמא במשך היום, והיו רוצים לאכול פת תרומה שהיא זולה הרבה יותר, היו הולכים עדרים עדרים לטבול ולאכול לערב, לכן היה דבר הגלוי וניכר לכל".

[מנחם]

"כל הפירוש הזה לא הכרחי. אפשר להסביר בפשטות שהכהנים שהיו טמאים - ורבים היו, שהרי כל מי שלא מקפיד על טהרתו מסתמא נטמא במשך היום, והיו רוצים לאכול פת תרומה שהיא זולה הרבה יותר, היו הולכים עדרים עדרים לטבול ולאכול לערב, לכן היה דבר הגלוי וניכר לכל".

זה קצת קשה, שהרי אם רבים היו החפצים לאכול תרומה, היה עליהם להיזהר מטומאה במשך היום, אלא אם כן חששו באמת מספק טומאה כנ"ל.

[מבי מדרשא]

השאלה הגדולה היא לא רק מרש"י והרמב"ם, אלא מפשט הגמ'. דאמנם הגמ' לא מזכירה מפורשות 'טומאה': "משעה שהכהנים נכנסים לאכול... מכדי כהנים אימת קא אכלי... מלתאאגב אורחי' קמ"ל כהנים אימת קא אכלי..." אכן לומדת היא מכאן לענין עיכוב טומאה, דביאת שמשו מעכבתו ואין כפרתו מעכבתו. הרי דעיקר הדיון הוא על כהנים טמאים. ואל"ה היתה הגמ' יכולה לתרץ פשוט אמאי נקטה המשנה לשון זו ולא כתבה מפורשות מצאת הכוכבים. דזה הוא חידוש עצום! ולכך פשטות יש לומר תפסת מרובה לא תפסת. ואין כל הכרח לחידוש זה.

[איש_ספר]

סמבוסק, דחקתו לבעל הטורים, ומה תאמר על סתמות הראבי"ה: שהיו טובלות בכל יום!
חיים, אילו ידעתי שדברי ר"ש אלבאק הועתקו לבית ועד לא היתי טורח להמציאם לכאן.
מבי מדרשא, לא הבנתי, ברור שהמעלה שעשו- אם עשו - בנויה על סרך טומאה.

[מבי מדרשא]

אמת. אבל הגמ' באומרה דאגב אורחי' קמ"ל זמן אכילת תרומה, הי' לה להזכיר חידוש נוסף דאכילת כהנים היתה גם אצל הטהורים מערב ולא רק אצל טמאים.

[סמבוסק]

א. חושבני שהערת מדרשא, היא הערה יפה מאד. ועדין לא השבתנו עליה.
ב. מסתמא כוונתך לראבי"ה דלהלן:
ב. הראבי"ה מיירי לענין כהנות דוקא, משום חששא דפולטת שכבת זרע.
ג. גם להראבי"ה אינו מוכרח דבעי הערב שמש, כיון שכל עיקר טבילה זו אינה אלא משום מעלה. וכמו שאינה צריכה חפיפה, כמבואר בדבריו כן י"ל לענין הערב שמש.

[איש_ספר]

מבי מדרשא, הא דאכילת תרומה בעי הערב שמש הוא אינו פשוט ונלמד כן מקראי ולפיכך יש בו מן החידוש. מה שנהגו, אם נהגו שלא לאכול תרומה אלא בלילה אינו דין אלא מנהג שנהגו בעצמם, ואין צריך להשמיענו זה.

[ווונדערלעך]

לא הבנתי, והלא לכאורה פשיטא דהכהנים היו אוכלים תרומה גם ביום. שאם היו מחמירים על עצמם להיות כטמאים במשך היום, היאך היו נכנסים למקדש, והיאך היו מקריבים והיאך היו אוכלים קדשים? דקדשים פשיטא שהיו אוכלים ביום שלא יבואו לידי נותר. ואין לומר דרק לתרומה החמירו, דהא ודאי חשיב ככוחא ואטלולא שיאכלו קדשים ויכנסו למקדש אבל תרומה לא יאכלו משום חשש טומאה.
ואם תאמר שכל המנהג היה רק אחר החורבן? ומתניתין דקתני משעה שהכהנים נכנסים וכו', איירי לאחר החורבן, אכתי קשה מקרא דמייתי הבעל הטורים, וכי קרא מיירי רק לאחר החורבן?

[איש_ספר]

שו"מ תוספתא ביצה פ"ב (הנוסח ע"פ ליברמן): אמ' רבן שמעון בן גמליאל אומ' היו בית שמיי שאין כהן טובל לתרומתו בו ביום אבל מטביל הוא מגב לגב וכו'.
ותמוה מאד, שהרי לב"ש אין טובלין כלל בשבת ויו"ט (משנה ביצה יז ב). ואלו דברי הרש"ל שם

ליברמן.jpg (70.95 KiB) נצפה 8810 פעמים

[פלתי]

האם כוונתך להביא ראיה שגם הטהורים היו טובלים, מן התוספתא הזו?
או שמא כוונתך להביא ראיה מדברי הרש"ל?
לא הבנתי.

[אורח]

בנוסחאות אחרות כתוב אומר היה רשב"ג מודים ב"ש וזה קשה בתרתי: מלבד שלא מובן מה החידוש שהרי לב"ש כל הטמאים אינם טובלים, לא שייך לשון מודים, והגר"א הגיה מודים היו ב"ש וב"ה, אבל ג"ז עדין קשה שב"ש לא שייכים לכאן וכנ"ל. ולכן התוספתא הזו תמוהה, גם אחרי הגהת הגר"א. ההסבר של ליברמן נשמע לא רע בהעדר הסבר אחר.

[פלתי]

בנוסחאות אחרות כתוב אומר היה רשב"ג מודים ב"ש וזה קשה בתרתי: מלבד שלא מובן מה החידוש שהרי לב"ש כל הטמאים אינם טובלים, לא שייך לשון מודים, והגר"א הגיה מודים היו ב"ש וב"ה, אבל ג"ז עדין קשה שב"ש לא שייכים לכאן וכנ"ל. ולכן התוספתא הזו תמוהה, גם אחרי הגהת הגר"א. ההסבר של ליברמן נשמע לא רע בהעדר הסבר אחר.

אני שמעתי הסבר אחר. שהיה מקום לומר דלא הוי כשאר טבילות, דכיון שבלא"ה אינם מותרים לאכול עד שיעריב שמשם, שאז כבר יצאה השבת, לפיכך לא מיחזי כמתקן. קמ"ל דאפ"ה אסור. כמדומה שראיתי כך בחסדי דוד, אבל איני בטוח.

[איש_ספר]

הפירוש שלך מעניין אבל אינו בחס"ד ובכל מקרה, גם הוא כחס"ד נזקק להגהה נמרצה, ואילו הפירוש של רש"ל, כשהם שהוא נכתב הוא נקרא.

בחסדי דוד מתקן את הגרסא מודים היו ב"ה ומפרש שלרשב"ג לב"ה אדם אסור לטבול. ודלא כמו שאמרו בגמ' שנראה כמיקר. ולא ברור מהו לשון מודים לדבריו.
ושוב כתב שאף לרשב"ג לא אסרו ב"ה לטבול אלא לכהן לתרומה או משום שהוא כהכנה ליום חול שהרי בלא"ה צריך הערב שמש (וכ"פ הגר"א) או שכהן לתרומה חשוב תיקון אבל אדם לחולין על טה"ק אינו תיקון כ"כ.

[פלתי]

באמת לא ברור לי ההמצאה הזו. כמו שראיתי שכבר הקשו כן למעלה. וכי הכהנים היו מחזיקים מעצמם טמאין כל היום? והאיך אכלו קדשים ועבדו במקדש?
וגם ברמב"ם וגם ברש"י מפורש דאיירי בכהנים טמאים, אז איך הם יפרשו התוספתא הזו?

[איש_ספר]

באמת לא ברור לי ההמצאה הזו. כמו שראיתי שכבר הקשו כן למעלה. וכי הכהנים היו מחזיקים מעצמם טמאין כל היום? והאיך אכלו קדשים ועבדו במקדש?

לק"מ. כהני בית אב שעבדו והתחלקו בקדשים ושהו במקדש, כמובן וכפשוט שנשמרו מאד מטומאה. במה אנן קיימין בכהנים שאוכלים תרומה והם דרים עם זרים וטומאה בשכנותם וכו' וכו'. וק"ל.

[פלתי]

באמת לא ברור לי ההמצאה הזו. כמו שראיתי שכבר הקשו כן למעלה. וכי הכהנים היו מחזיקים מעצמם טמאין כל היום? והאיך אכלו קדשים ועבדו במקדש?

לק"מ. כהני בית אב שעבדו והתחלקו בקדשים ושהו במקדש, כמובן וכפשוט שנשמרו מאד מטומאה. במה אנן קיימין בכהנים שאוכלים תרומה והם דרים עם זרים וטומאה בשכנותם וכו' וכו'. וק"ל.

אז כהן שלא יצא מביתו, וברור לו שלא נטמא, מה איתו?
ועוד מהיכא פסיקא לך שכהני בית אב אינם יוצאים מן המקדש כל השבוע?
ועוד, רש"י והרמב"ם שפירשו דמיירי בכהנים טמאים דוקא, היאך יפרשו התוספתא?

[פלתי]

עוד צריך ביאור בפירוש הרש"ל, בשעת צאת הכוכבים הם מותרים בתרומה. אבל עד מתי הם מותרים? כל הלילה? כל זמן שלא יצא מביתו? האם מרגע שקמים בבוקר? האם מרגע שיצא מביתו? האם מעלות השחר או מהנץ החמה? מודע לא נתנו בשום מקום שיעור לדבר?

[דרומי]

חידוש בעיניי כל מה שכתוב כאן וכמו שכתבו כמה לפניי שפשוט הדבר שהכוונה היא דוקא לכהנים הטמאים.
ואוסיף עוד פרפרת בענין זה, ואולי כבר ידוע בעולם הישיבות, אשר המשנה מדייקת "בתרומתן" ואינה כותבת "בתרומה" סתם, משום שתרומה סתם הרי היא מדרבנן בזמן בית שני (שאין כל יושביה עליה), ולכן אין הכהנים צריכים לחכות עד צאת הכוכבים אלא יכולים לאוכלה כבר בבין השמשות, דספקא דרבנן לקולא, והדיוק "תרומתן" הוא התרומה השייכת להכהנים והיינו ביכורים, שהם מדאורייתא גם בזמן בית שני, ולכן לאכילת הביכורים צריכים הכהנים להמתין עד צאת הכוכבים בוודאות

[הקיר]

להלן קישור למאמר חדש שדן בנושא זה:
https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=45&id=1336

[איש_ספר]

שו"מ שר"ש אלבק פרסם את חידושו זה בתוך עמודים לדוגמא שהו"ל מהוצאה חדשה של תלמוד בבלי, בוורשא תרע"ג.
ר' ירוחם ליינער המכונה אדמו"ר מראדזין, התנפל עליו בשצף קצף (כמו בשאר ביקורותיו הנשכניות), ועיקר קצפו יצא על חידוש זה.
ביקורתו התפרסמה (לראשונה?) בקובץ הדרום נט בסופו (יש באוצר), ואח"כ בתפארת ירוחם (אין באוצר) עמ' תס"ב.

[פולסברג]

שו"מ שר"ש אלבק פרסם את חידושו זה בתוך עמודים לדוגמא שהו"ל מהוצאה חדשה של תלמוד בבלי, בוורשא תרע"ג.
ר' ירוחם ליינער המכונה אדמו"ר מראדזין, התנפל עליו בשצף קצף (כמו בשאר ביקורותיו הנשכניות), ועיקר קצפו יצא על חידוש זה.
ביקורתו התפרסמה (לראשונה?) בקובץ הדרום נט בסופו (יש באוצר), ואח"כ בתפארת ירוחם (אין באוצר) עמ' תס"ב.

אפשר להעלות את המקורות הנ''ל?

תודה רבה!

[איש_ספר]

שו"מ שר"ש אלבק פרסם את חידושו זה בתוך עמודים לדוגמא שהו"ל מהוצאה חדשה של תלמוד בבלי, בוורשא תרע"ג.
ר' ירוחם ליינער המכונה אדמו"ר מראדזין, התנפל עליו בשצף קצף (כמו בשאר ביקורותיו הנשכניות), ועיקר קצפו יצא על חידוש זה.
ביקורתו התפרסמה (לראשונה?) בקובץ הדרום נט בסופו (יש באוצר), ואח"כ בתפארת ירוחם (אין באוצר) עמ' תס"ב.

אפשר להעלות את המקורות הנ''ל?

תודה רבה!

ליינער.pdf

(1.7 MiB) הורד 70 פעמים