פורום אוצר החכמה

נודע בשער בת רבים מ"ש רבי יהודה החסיד בספר חסידים סימן רסא שדין מת מצוה אינו נוהג רק בבני אדם אלא גם בתלמוד ובמצוות. שאם רואה אדם שאנשים נמנעים מלעשות איזו מצוה או ללמוד איזו מסכת מחמת איזו סיבה הוי כמת מצוה והלומדה נוטל שכר כולם.
וכתב בשיירי כנסת הגדולה (יו"ד סימן רמה הגה"ט אות ג) והובאו דבריו בספר קמח סולת להגאון רבי יהודה עלי זצ"ל (מהדורת שובי נפשי עמוד ע"א) שבקושטא היו נמנעים מלקרות עירובין נדה יבמות משום שר"ת שלהם עני וכן נמנעו מלקרות בבא בתרא מפני שנראה שזו אחרונה וי"א מפני שחלה בה רש"י ויראה דאינם נמנעים מכל אלה אלא ללומדם עם חברים בישיבה אבל לעצמו כל אחד ואחד צריך ללומדם וכמ"ש בספר חסידים, עכת"ד.
ולי הקטן קשה מדוע נמנעו דווקא מהני מסכתות ולא מנו יחד עמהם עבודה זרה נדרים נזיר יומא שר"ת שלהם עני. ושמא גם מהם היו נמנעים ולהרב כנסת הגדולה הגיעה שמועה רק על הנ"ל. וצ"ע.

תם מה הוא אומר כתב:המקור לזה בזוה"ק.

ראיתי פעם שאדם גדול אמר שהאות נון היינו מסכת נדרים, ולא מסכת נדה. וזה טעות (לא ראיתי עוד עד הלום מישהו אחר שפירש כך).

לייטנר כתב:

תם מה הוא אומר כתב:המקור לזה בזוה"ק.

ראיתי פעם שאדם גדול אמר שהאות נון היינו מסכת נדרים, ולא מסכת נדה. וזה טעות (לא ראיתי עוד עד הלום מישהו אחר שפירש כך).

אני שמעתי כן על נזיר, וישר בעיני, משום שלשונה קשה.
מסכת נדה אינה קשה, אלא משום צניעות (ואכמ"ל).

לייטנר כתב:

תם מה הוא אומר כתב:המקור לזה בזוה"ק.
אני שמעתי כן על נזיר, וישר בעיני, משום שלשונה קשה.

אורח כתב:שאלתי לגריח"ס שליט"א והראה לי זוהר חלק ג' רעו א: ובגין דא כתיב ביה במשיח, (זכריה ט) עני ורוכב על חמור. עני איהו תמן בסימן, ערובין נדה יבמות, ושאר מתניתין בכלל.