המעיין ניסן תשעא - חדש!

[קלונימוס הזקן]

יצא לאור בשעה טובה ומוצלחת גליון ניסן תשעא (כרך נא גליון ג) של כתב העת הותיק 'המעיין' בעריכת הרה"ג והצנוע ר' יואל קטן שליט"א

לתועלת חו"ר הפורום מועלה כאן תוכן הענינים כנהוג באתרא קדישא הדין (הגליון עדיין לא הועלה לאתר ישיבת שעלבים ואי"ה מן הסתם יעלוהו בהמשך).

באדיבות המערכת, מועלה כאן לראשונה מכתב מעניין מאד של מרן החזו"א זללה"ה, שימו לב להשמטות בקובץ אגרות ובפאר הדור המוזכרות בהערות השוליים.

[חד וחלק]

יישר כח על העלאת המכתבים. מצאתי כאן לפחות שני חידושים: האחד התבטאות החזו"א על עצמו, והשני התייחסותו לקיבוץ הגלויות. לגבי הענין השני, הרי שיחסו מסופק, אך שמא אנחנו ממרחק דור נוכל לקבוע אם אמנם "קונם ישמח", או שמא להיפך...

[איש_ספר]

האגרת הראשונה נדפסה בקובץ אגרות אות באות תיבה בתיבה! ומה שכתבו עורכי המעיין כי בקו"א 'נשמטה הפסקה האחרונה משום מה', איני יודע למה ירמזון דבריהם. כאמור לפני מונח קו"א ח"ג, ב"ב תש"נ, אגרת קצ"א, ואין במכתב (הראשון) שנדפס עתה, ולו אות אחת נוספת!

[ר' גרונם יקום פורקן]

האגרת הראשונה נדפסה בקובץ אגרות אות באות תיבה בתיבה! ומה שכתבו עורכי המעיין כי בקו"א 'נשמטה הפסקה האחרונה משום מה', איני יודע למה ירמזון דבריהם. כאמור לפני מונח קו"א ח"ג, ב"ב תש"נ, אגרת קצ"א, ואין במכתב (הראשון) שנדפס עתה, ולו אות אחת נוספת!

ישפשף מר את עיניו ויבדוק שוב באגרת קצ"א אם מופיעות שם אחרי החתימה השורות הבאות:

על דבר ארצנו, מחריש ומשתאה לדעת האמנם קרובים הימים שקונם ישמח לדברים הוודאים הבאים, שיבת ציון ששבה מיאוש לדבר בלתי מסופק? ידעתי כי לא השבתי על שאלתך.

[איש_ספר]

טעות היה בידי (אולי בגלל מיקום התאריך בראש העמוד השני) שסברתי ששני מכתבים באו כאן, ובדקתי אחד אחד. ולכן כתבתי שבראשון לא מצאתי שום דבר חדש. ועתה אני מבין שהכל אגרת אחת.

[היא שיחתי]

אי"ס
טעיתי כמוך
אולם יעויין בכותרת במכתב הראשון

[איש_ספר]

ועתה שהובהר הענין אצלי, אני מבין שכך הם הדברים: בקובץ אגרות ח"ג אגרת קצ"א התפרסמה אגרת ממרן החזו"א. בגניזה בבני ברק נמצא העתקה של האגרת (שראשה חסר) ובה - לאחר החתימה - שתי שורות שאינם מופיעות באגרת הנדפסת. לדעת המלבה"ד אין ספק ששתי שורות אלו גם הם יצאו מתחת ידי מרן החזו"א. ע"כ.
---------
ובכן כדאי להוסיף את הפרטים הבאים: קו"א ח"ג יצא לאור בעת חליו של המו"ל, ה"ה הגאון ר' שמריהו גריינמן זצ"ל, ולכן התעסקו בהדפסתו בניו הרבנים ר' שמואל ור' אברהם ישעיהו. בפתיחה כותבים המולי"ם: 'כמו בקבצים הקודמים עשינו גם כאן ציון כעין כוכב בתוכן האגרות, ליד המכתבים שלא ראינו כי"ק'.

אגרת קצ"א, שהיא האגרת שלפנינו, לא בא כוכב בראשה, הוי אומר המדפיסים ראו את האגרת עצמה (או למצער צילום ממה). לפיכך מצאתי לנכון לשאול מעמם, האם אכן נשמט דבר מה באגרת זו?

לדבריהם האגרת המקורית נמצאת ברשותם (ואף זכרו שנכתבה ע"ג גלויה), לעת עתה עוד לא התאפשר למצוא בין המון המסמכים את המכתב עצמו, אך הואילו המה לבדוק הדבר בעותק קו"א שברשותם. בעותק זה נרשם בצד כל אגרת, נמענה, (דבר שנשמט באופן קיצוני באגרות כולן), וכן ישנו סימון מיוחד במקום בו נשמט בדפוס דבר מה.

מתברר כי האגרת ממוענת לידיד נעוריו של החזו"א, ר' אביגדור זלמנוביץ ז"ל. ר' אביגדור למד עם מרן החזו"א בצוותא עוד בקוסבה ולאחר שעקר למקום אחר, נמשך הקשר בינהם באמצעות חילופי אגרות. רבים מן האגרות היותר מיוחדות שבקובץ מיועדים לר' אביגדור, (לדוגמא ח"א אגרת יב בשבח הלימוד הישר, ח"ג אגרות נ"ט, ק"כ, קמ"ו). ר"א זלמנוביץ יצא מבית המדרש לעולם המעשה, (בעל הבית בלע"ז) ועם זאת נשאר דבק בחזו"א כל ימיו והרבה לבקרו בביתו. גם במותם לא נפרדו: ימים ספורים אחרי סילוקו של מרן החזו"א, נפטר גם ר' אביגדור.

עוד עולה מרישומיהם, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי האגרת כפי שבאה בדפוס, באה בשלימותה ולא נשמט ממנה דבר!

יתכן מאד שאכן החזו"א כתב דברים אלו, ורגלים לדבר שכן מצינו אגרת ידועה של החזו"א שנדפסה בחלק ראשון אגרת קע"ט, והיא משנת תרפ"ד, שם כותב החזו"א לפלוני במענה לשאלתו אם נכון וכדאי הדבר לעלות לארץ ('לא אוכל לעשות מה שהטלת עלי, להגיד החלטה ע"ד עליה לארצינו הקדושה, לוא בשרתני החלטתך אתה, או יותר נכון עליתך שמה, אז הוספת לי משנה שמחה'), וגם אגרת זו ממוענת לר' אביגדור, הרי שר"א התלבט שנים מספר על דבר עליה לארץ. עכ"ז, לדבריהם שורות אלו לא הופיעו באגרת המקורית, (ואולי נכתבו במקו"א והועתקו בידי המעתיק לכאן).
-------------------------------
אקוה שיתאפשר בזמן הקרוב לראות את האגרת המקורית עצמה.

[מתעמק]

אעיר שסגנון ההוספה קשה להבין, וגם המו"ל בהמעיין נתלבט לפרשה.
איש ספר, לא הבנתי כוונתך, סוף דבר האם נראה לך שהמכתב הנדפס בהמעיין מקורי או לא.
בכל אופן, פרסום מכתב החזו"א מתוך כת"י אלמוני, שאין איש יודע מי העתיקה ואיזה קשר היה לו עם החזו"א, נראה תמוה בעיני, וזה נכנס לגדר "לא תשתחוה לכתב יד".
גם הרושם שמייצרים כאילו יש כאן תגלית מיוחד, לא משכנע אותי. אף אם נקבל הכל, אז מה, נתגלה שבאיזה שלב היה להחזו"א ספק באיזה ענין. בתקופה מאוחרת ידוע לכל, שהופשט לו הספק, אז מה הרעש בזה.

[אברהם צבי]

יסלחו לי הכותבים אך מרוב המלל לא זכיתי להבין את הנקודה.
האם הטילו כאן ספק בזיהוי המכתב מהחזו"א? או שרק נחלקו אם שייך למכתב זה או אחר? ומה בדיוק חדשו כאן הרבנים לבית גריינימן? שיש כאן זיוף? או שמא השמטה מכוונת (כפי שנראה מהלשונות המעורפלים: 'לא התאפשר למצוא בין המוני המסמכים' 'יתכן שכתב במקום אחר' וכו')?
אודה למי שיוכל לפרש מה בדיוק הולך כאן.

ולמתעמק: אין הנושא כאן ספק שנפשט או לא, מעניינת מאוד הסתכלותו של החזו"א על הנעשה בארץ בימים ההם, ועצם העובדה שהיה לו צד שיש כאן סממני גאולה יש בה מן החידוש, אלא שלא נדע כעת אחרי פקפוקיו של איש ספר מה בדיוק רמת מהימנות הכת"י, נקוה למידע אמין.

[איש_ספר]

כיון שלא הובנתי אכתוב עתה ביתר בהירות:
א. בקו"א ח"ג סי' קצ"א נדפסה אגרת.
ב. בהמעיין חזרו והדפיסו אותה אגרת, ובסופה אחרי החתימה נוספו ב' שורות שאינם מופיעים בעותק הנדפס.
ג. לדברי המלבה"ד בהמעין, לא עמד לפניהם כת"י של האגרת, אלא העתקה (קטועה בראשה), ובכ"ז פשוט אצלם בלא ספק ששני השורות הללו הם שייכות לאגרת, ויצאו מתחת ידי החזו"א, ו'משום מה' נשמטו באגרת הנדפסת בקו"א.
ד. מתוך עיון באגרת כפי שנדפסה בקו"א, עולה שהיא עצמה (ולא העתקה) עמדו לפני המדפיסים (הם הרבנים בני ר' שמריהו).
ה. ברשות הרבנים הנזכרים יש עותק של קו"א ובו סימנו לעצמם בצד כל אגרת מי נמענה והאם נשמטו בה דברים בעת הגשתה לדפוס.
ו. לפי בדיקתם עולה, כי האגרת ממוענת לר' אביגדור זלמנוביץ, והיא נדפסה בשלימותה!
ז. לדבריהם רישום זה הוא מדויק ולא יתכן בו טעות.
ח. לפי"ז השורות שנדפסו לראשונה בשולי האגרת בהמעיין, שעליהם נטען שהם שייכות לאגרת זו, לא הופיעו באגרת זו מעולם!

ומכאן להשערות: יתכן ואולי ושמא שהחזו"א אכן כתב שורות אלו במקו"א, והמעתיק הוא שצירפם לאגרת זו. וכבר ראינו לעיל שאכן ר' אביגדור - נמען אגרת זו - קיבל מן החזו"א אגרת אחרת שתוכנה אודות ספיקו אם לעלות לארץ. אלא שבודאי ביטול שייכות שורות אלו לאגרת מרחיק את יחוסן לחזו"א בכלל. וז"פ.
--------------------
בימים הקרובים יעשה מאמץ לאתר את האגרת המקורית ממנה הדפיסו בקו"א, לכשיהיו תוצאות אודיעם כאן.

[ר' גרונם יקום פורקן]

ומכאן להשערות: יתכן ואולי ושמא שהחזו"א אכן כתב שורות אלו במקו"א, והמעתיק הוא שצירפם לאגרת זו. וכבר ראינו לעיל שאכן ר' אביגדור - נמען אגרת זו - קיבל מן החזו"א אגרת אחרת שתוכנה אודות ספיקו אם לעלות לארץ. אלא שבודאי ביטול שייכות שורות אלו לאגרת מרחיק את יחוסן לחזו"א בכלל. וז"פ.

שתי שאלות תם:
א. היכן הועלתה ההשערה שהחזו"א כתב שורות אלו במקו"א והמעתיק צירפן לאגרת זו?
ב. כיצד למען השם משליכה העובדה שר' אביגדור קיבל אגרת אחרת באותו ענין, את הרחקת ייחוסן לחזו"א במידה ושורות אלו אינן שייכות לאגרת זו.

[מתעמק]

א) איש ספר כתב השערה הנ"ל כדי לחפות במקצת על עורכי המעיין, כי במכתב זה עצמו הוברר לו שלא היה דבר כזה.
ב) העובדה שר' אביגדור קיבל אגרת אחרת באותה ענין, הוסיף איש ספר גם כן לכוונה זו, להניח "אפשרות" שהחזו"א כתב קטע זה עכ"פ במקום אחר.
וכל זה פשוט וברור

[אברהם צבי]

אם נאמין לבני משפחת גריינימן שאכן הקטע הנ"ל אינו שייך למכתב זה [יהיו שיאמרו: החשוד בהשמטה חשוד גם בשקר], ובהעתקה הנעלמת שמצאו בגניזה הדברים מופיעים כהמשך למכתב, הרי שברור ומחוור מעל לכל ספק ששורות אלו לא יצאו מתח"י החזו"א, השערת איש ספר שהיות וכבר מצינו שכתב לנמען מכתב בעניני עליה לארץ יתכן שג"ז ממנו -אין לה על מה שתסמוך, וכבר נכוינו פעמים רבות מזייפני וחקייני החזו"א שחיקו את סגנון כתיבתו ותלו בו בוקי סריקי, בקיצור אם יתברר שאכן אין כזה המשך למכתב הרי שמדובר בודאות בזיוף או לכל הפחות טעות מבישה ובלתי אחראית של עורכי המעיין.

נצפה איפוא בכליון עיניים לאגרת המקורית שהבטיחנו בה איש ספר, לברר ולהוודע.

[איש_ספר]

נצפה איפוא בכליון עיניים לאגרת המקורית שהבטיחנו בה איש ספר, לברר ולהוודע.

מעולם לא הבטחתי. אמרתי את שנאמר לי, שיעשה מאמץ למצוא את האגרת עצמה.

[ר' גרונם יקום פורקן]

ב) העובדה שר' אביגדור קיבל אגרת אחרת באותה ענין, הוסיף איש ספר גם כן לכוונה זו, להניח "אפשרות" שהחזו"א כתב קטע זה עכ"פ במקום אחר.
וכל זה פשוט וברור

תסולח לי הנקרנות, כי במחכ"ת זאת אבקש לברר להיוודע אם לא התבלעה עלי דעתי. אני חוזר ושואל כיצד תורמת עובדת האגרת הנוספת לר' אביגדור לכך שאם יתברר ששורות אלו אינן במכתב שהן יוחסו אליו, להפחית את הסבירות שהשורות יצאו מידי החזו"א.

[תוך כדי דיבור]

יהיו שיאמרו: החשוד בהשמטה חשוד גם בשקר

בערך כמו לומר: "העובר בשב ואל תעשה חשוד לעבור בקום עשה". ובאמת אפילו לכך אין זה דומה. בדרך כלל אני האחרון לתמוך בצנזורים והשמטות, אבל הבל בעיני לחשוב שמי שמשמיט חשוד אוטומטית גם לשקר.

[ר' גרונם יקום פורקן]

יהיו שיאמרו: החשוד בהשמטה חשוד גם בשקר

בערך כמו לומר: "העובר בשב ואל תעשה חשוד בקום עשה". ובאמת גם לכך אין זה דומה. בדרך כלל אני האחרון לתמוך בצנזורים והשמטות, אבל קצת חורה שחושבים שמי שהשמיט חשוד אוטומטית גם לשקר.

הערה שולית: המשל אינו ממש דומה לנמשל. החשוד על ההשמטה מטעמי חינוך והשקפה, יכול מאותם טעמים להיחשד על ההכחשה. משא"כ במשל.

[מתעמק]

ב) העובדה שר' אביגדור קיבל אגרת אחרת באותה ענין, הוסיף איש ספר גם כן לכוונה זו, להניח "אפשרות" שהחזו"א כתב קטע זה עכ"פ במקום אחר.
וכל זה פשוט וברור

תסולח לי הנקרנות, כי במחכ"ת זאת אבקש לברר להיוודע אם לא התבלעה עלי דעתי. אני חוזר ושואל כיצד תורמת עובדת האגרת הנוספת לר' אביגדור לכך שאם יתברר ששורות אלו אינן במכתב שהן יוחסו אליו, להפחית את הסבירות שהשורות יצאו מידי החזו"א.

וודאי שלא תורמות. להיפוך, הן תורמות לעובדא שיש מקום להפך בזכות הקטע הנתוסף אף במקרה שיתברר ששורות אלו אינן במכתב שהן יוחסו אליו. (אך אם זה משכנע לצד זכות של הקטע הנתוסף, וודאי שלא).

[דראל]

בקיצור אם יתברר שאכן אין כזה המשך למכתב הרי שמדובר בודאות בזיוף או לכל הפחות טעות מבישה ובלתי אחראית של עורכי המעיין.

לחשוד ברב יואל קטן בזיוף בידיו, זה טמטום!

[איש_ספר]

יהיו שיאמרו: החשוד בהשמטה חשוד גם בשקר

בערך כמו לומר: "העובר בשב ואל תעשה חשוד לעבור בקום עשה". ובאמת אפילו לכך אין זה דומה. בדרך כלל אני האחרון לתמוך בצנזורים והשמטות, אבל הבל בעיני לחשוב שמי שמשמיט חשוד אוטומטית גם לשקר.

צריך להכיר את המולי"ם של קו"א כדי לדעת שהם אינם מסוג האנשים שעושים מעשיהם במחשכים.
אם הם חושבים שראוי ונכון להשמיט הם לא יסתירו זאת מאיש.

[יצמח פורקניה]

שאלת תם לכל המעיינים בכל תג ואות מדברי מרן החזון איש:

לכאורה נראה שבנקודה אחת כולם מסתפקים ובנקודה אחת כולם שלמים.
נקודת הספק-האם הושמטו שורות ממכתב החזון איש
נקודת ההסכמה-כשאיש ספר יעלה צילום המכתב יתפשטו כל הספקות

אם באמת עורכי הקו''א חשודים על ההשמטה מה יתן לכם צילום המכתב הרי כל ילד יכול להשמיט בצילום שתי שורות אחרונות???

[אברהם צבי]

לדראל,
ח"ו לי לחשוד בר"מ שעלבים בזיוף, אלא שאפשר והקטע זויף בידי מאן דהו שהונה את המערכת.

[מתעמק]

מי חשד את קטן בזיוף? חשדו אותו באי-זהירות. וזה נכון אף במקרה שאכן היה כתוב כן בכת"י החזו"א והושמט, הרי לכה"פ עורכי המעיין לא ידעו על כך והדפיסו רק מתוך כת"י שאין לה שום ערך כמו שהערתי לעיל

בכל אופן, פרסום מכתב החזו"א מתוך כת"י אלמוני, שאין איש יודע מי העתיקה ואיזה קשר היה לו עם החזו"א, נראה תמוה בעיני, וזה נכנס לגדר "לא תשתחוה לכתב יד".

ראה תיאור הכתב יד בהערה שבהמעיין שם:

הפיסקה האחרונה ... מובאת כאן בפעם הראשונה מתוך העתקה של המכתב [בה חסרה הפתיחה עד 'מכתבי עוד' העתקתיה מהספר הנדפס] שנמצאה ע"י אספן בגניזה בבני ברק עם ניירות אחרים שהגיעו ללא-ספק מבית בני משפחתו של החזו"א (בצמוד לדף הזה היו דפים אחרים בהם פיסקאות רבות שנמצאות בספרי החזו"א הנדפסים). הדברים לא היו כתובים בכתי"ק של החזו"א, אך אין ספק שהם העתקה מדבריו.

האין זה חוסר אחריות, להדפיס מכתב ע"פ ראיות יחוס חזקות כאלו?
אך דעת הכותב אברהם צבי שאם יתברר שהמכתב אוטנתי אז אין זה חוסר אחריות (כן משמע מדבריו שתלה זה בזה), אבל לענ"ד זה חוסר אחריות בכל אופן. וכל שכן כשלא טרח כנראה לברר אצל המולי"ם כפי שהצליח איש ספר לעשות בקלות.

[דראל]

לדראל,
ח"ו לי לחשוד בר"מ שעלבים בזיוף, אלא שאפשר והקטע זויף בידי מאן דהו שהונה את המערכת.

לכתוב שמדובר בזיוף א ו בטעות מבישה, מאפשר להבין שיש שתי אופציות, כיון שצמצמת אותן לאחת, נחה דעתי.

[מתעמק]

אינני דוברו של אברהם צבי, אך כך הבנתי דבריו, שחושד בזיוף את הכותב האלמוני, או את ה"מוצא בגניזה".
אך לא הבנתי למה מותר לחשוד בכל אדם זולת בהרב קטן, עד שזה כבר טמטום.
לעומת תמיהני על ר' גרונם חביבנו, וכי משוא פנים יש בדבר, נתפרסמו פה ארבעה קובצים (ירושתנו, ישורון, עץ חיים, המעיין), על שנים אשתפך עליהם תיכף מפסולת גורן, ועל שנים האחרים לא נשמע שמץ דבר.

[ר' גרונם יקום פורקן]

לעומת תמיהני על ר' גרונם חביבנו, וכי משוא פנים יש בדבר, נתפרסמו פה ארבעה קובצים (ירושתנו, ישורון, עץ חיים, המעיין), על שנים אשתפך עליהם תיכף מפסולת גורן, ועל שנים האחרים לא נשמע שמץ דבר.

אם אכן מתעמק אתה, מדוע לא תשער שאני אכן משתפך עליהם בניקים אחרים אשר לי?

[אברהם צבי]

מתעמק,
לכאורה צדקו דבריך אשר פזיזות וחוסר אחריות מצד המעיין יש כאן מכל מקום.

דראל,
כונתי מלכתחילה היתה שא' מהשתיים: או שזייפן נוכל רימה את עורכי המעיין, או שהאספן הנ"ל בתום לב חשב והסיק כך וטעו בזה גם המערכת.

כך או כך, חוסר אחריות בודאי יש כאן.

[יצמח פורקניה]

מתוך אימון וכבוד לכל הכותבים הנכבדים אשר כולם חרדים לכל אות ותג וקוץ מתורתו של איש האלקים מרן זללה''ה,
אמצא לנכון להעמיד דברים וטענות על דיוקם:

א. חוברת המעיין הורתה ולידתה בחוגי המזרחי שם מעולם לא הורגלו לביקורת חריפה מעין זו על שתיים וחצי שורות בדברי החזו''א אם היו או לא היו, ולכל היותר מבחינתם אפשר להדפיס בחוברת הבאה פולמוס בענין זה אבל ודאי לא מתקפה כה קשה והחברים החשובים מתבקשים לכבד רגשותם.
ב. בהתאם ובהמשך להנ''ל מבחינתם אין בכך חוסר אחריות אלא די בכך שמציינים בהגהות שהמכתב נמצא בגניזה בכתב יד לא מהחזו''א ועם סממנים מביתו של החזו''א ובכך לשיטתם התמונה מוצגת במלואה ומסתיים הענין ומכאן ואילך כל הרוצה יעיין בזה וישלח את תגובתו אליהם ועדיף בכתב ויתקבל בכבוד ובתשואות.

והאמת והשלום אהבו

[דראל]

מתוך אימון וכבוד לכל הכותבים הנכבדים אשר כולם חרדים לכל אות ותג וקוץ מתורתו של איש האלקים מרן זללה''ה,
אמצא לנכון להעמיד דברים וטענות על דיוקם:

א. חוברת המעיין הורתה ולידתה בחוגי המזרחי

קובץ 'המעין' הורתו ולידתו בפא"י. שם התחיל, ושם הוא עד היום יו"ל - בישיבה שהוקמה ע"י פא"י, השוכנת בתוך קיבוץ שהוקם ע"י פא"י.
אעפ"כ, ניתנו הדברים להיאמר שהעיסוק בגנוזות וכד' אינו ממנהג המעין כלל, גם אם פה ושם ניתן למצוא שם בדל מכתב כזה או אחר.

[יצמח פורקניה]

מאז שתנועת פא''י הפנתה עורף לגדול ישראל בשנת תשי''ג הושוותה והוטמעה בתוך המזרחי לכל דבר, וכיום אין שום מורשת לפא''י מלבד נדל''ן וכדברי דראל, צא וראה מי הם הלומדים בשעלבים האם בעלי זהות מיוחדת מקרב המזרחי? ועל כן לעניננו אין נפק''מ מהיכן מקור הכסף פא''י או מזרחי כולם שווים.

[נוטר הכרמים]

מענין לענין באותו ענין, ראיתי מכתם שנון על ההגדה. איתא 'אילו נתן לנו את התורה ולא נתן לנו את ארץ ישראל דיינו, ואילו איפכא - ארץ ישראל - בלי תורה, זאת אינה שווה לנו...

[ר' גרונם יקום פורקן]

מה שנון בזה? מי סבר אחרת?

[נוטר הכרמים]

מה שנון בזה? מי סבר אחרת?

גרונימא, זאת תשאל לחבריך ב'המעין', לטעמם של רבים לפחות הסדר יתכן שיהיה כך: תחילה, ארץ ישראל ע"י פורקי תורה, אולי אח"כ תהיה גם תורה. ומליצתם בפיהם: יפה תורה עם דרך ארץ, ודרך ארץ קדמה לתורה.

אם אינו חידוש, אדרבה, כל כמה דפשיט טפי מעלי.

[ר' גרונם יקום פורקן]

דרך ארץ זו ארץ ישראל?
מכל מקום, מגונה לטפול דבר שכזה בלי להביא אסמכתאות. מי כתב שארץ ישראל שווה בלא תורה?

[מחשבתישראל]

הפתגם השנון נודע ומפורסם שהוא לאדמור רבי יואל מסאטמאר, ובטח תמצא אותו בהגדת מהר"י טב

[נוטר הכרמים]

דרך ארץ זו ארץ ישראל?
מכל מקום, מגונה לטפול דבר שכזה בלי להביא אסמכתאות. מי כתב שארץ ישראל שווה בלא תורה?

מגונה לחפש את הגנאי בכל מחיר.

אף אחד לא טפל דבר על מאן דהו. חוששני שיש מי שסבור כך ואולי גם כתב כך, אין עיסוקי בכך, ודומה שלהרב יואל קטן וסיעת מרחמוהי יש מה לומר בנושא, זה הכל.

דרך ארץ אינה ארץ ישראל, וכפי שנכתב, אין כאן אלא מליצה.

[ר' גרונם יקום פורקן]

מגונה לחפש את הגנאי בכל מחיר.

ג"א מצטרף להנ"ל.

[אדג]

איני יודע מה הינכם שחים (או שמא סחים, כדברי חז"ל אודות סייח ההולך אחר שיחה), וכי מימיכם לא שמעתם את תלמידי הרב קוק ושיטתו מצטטים בקול גדול את מארז"ל "כל הדר בא"י הרי הוא בן עוה"ב", וכדו' (יכול להיות שהם לא מצאו מארז"ל כזה, אבל אילו הוא היה - לא היה להם כל מניעה לצטטו).

ודאי הוא הדבר שבלהט העשיה ואהבת א"י, שגו בר(ו)א"ה, והחלו להציג מימרות אגדתא המשמחות כיין לבב אנוש, ואף דמסעד סעיד הני מילי פורתא, אך טפי הרי מגרר גריר, שאני מינות דמשכא, ושיכור ופסול להוראה.

כיום, התפקחו והתפכחו רבים מהם, כך שהדעה הזו אינה נפוצה כ"כ, ועיקר השיח הוא כיצד יש לגרום לאותם אחים רחוקים להתקרב שנית לצור חוצבם. אבל זה כבר סיפור אחר.

[דראל]

אקווה כי לכולם כבר יש הסבר למאמרז"ל: "כל הדר בארץ ישראל (אפילו בעיר שרובה נכרים) דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל ([אפילו הוא האדמו"ר מסאטמר או מליובביץ'] דומה כמי שאין לו אלוה", ונדמה שאין צורך לומר שלא יפה תורה בלי אלוה...

האם למישהו יש שאלה מה עדיף? ארץ ישראל או תורה? אני מעדיף שלמות.
ומחב"דניק המחזיק בדעה שעד שיבוא המשיח אין משמעות לארץ ישראל (ולפחות בשני מקומות אמר זאת הרבי זצ"ל), לא אצפה לתשובה טובה.
כנ"ל לא ממי שרוצה לקנטר, במקום להבין.

בזאת אסיים את דברי בנושא,אא"כ יתברר שיש כאן שיח ולא שנאה או מן הדומה לה.

[ר' גרונם יקום פורקן]

סופו של דבר, גם הבקיאים בדת הציונות ובתרבות הגידופים מילאו פיהם מים ואינם יודעים למצוא מקור ל"עיקר המפורסם" שהוא משנתם העיקרית, שיפה ארץ ישראל בלא תורה. העיקר להטיח גנאי.

------------
אחזור לענין האשכול, אני מתקשה להאמין שפרסמו שתי שורות מחודשות מדברי החזו"א הנחשדות בזיוף, והגלויה המקורית נמצאת ברשות משפחת גריינימן, ובכל זאת אין אף אחד מבני המשפחה טורח להזים שמועה קלוקלת זו, באמתלא שהגלויה נמצאת בתוך "המון מסמכים" ואין פנאי לחפשה.