אותיות הפוכות ומוסתרות, כמו א"ת-ב"ש וכדומה

[מורינו הרב]

בעה"י

כבוד חכמי ורבני פארום אוצר החכמה שיחיו.

אבקש את עזרתכם בהעלאת והעשרת האשכול במקורות או חומר ממשי בנושא צירופי וסתרי אותיות באופנים שונים, כמו:
א"ת ב"ש
אלב"ם
אח"ס בט"ע
ומי שיודע להוסיף עוד כהנה וכהנה

והמתפצל מענין זה, כמו:
גימטריאות
מספר קטן
לשון נוטריקון
ומי שיודע להוסיף עוד כהנה וכהנה

וכל המסתעף.

תבורכו מן השמים בכל מילי דמיטב.

[חכם באשי]

מורנו,
לא הבנתי בדיוק מה את מבקש: מקורות? או שיטות חילוף נוספות?
החילוף אתב"ש וחילופים נוספים, מקורו בספר יצירה.

[מעיין]

יש ספר מהרב הקדוש המקובל האלקי הרוקח ז"ל [או מיוחס לו] ובה הרבה פנים, פנים מפנים שונים, בדרכי הצירופים והרמיזות

[דראל]

אינני יודע אם לזו כוונתך, אך הנה מקורות לשימוש באתב"ש בתנ"ך:
ששך=בבל
כשדים=לב קמי
תחו=אסף

[ישבב הסופר]

אינני יודע אם לזו כוונתך, אך הנה מקורות לשימוש באתב"ש בתנ"ך:
ששך=בבל
כשדים=לב קמי
תחו=אסף

דרא'ל - דבריך אומרים דרשני, האריך נא בדבריך להנות בהם בני אדם.

[אוצר החכמה]

לא מה שבקשת אבל העליתי פה פעם תכנה לגימטריה שגם מחשבת דברים אלו.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=5&t=1964&p=13200&hilit=+%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94#p13264

[מעיין]

רש"י סוכה כ"ח ע"א
וגימטריאות - דברים הלמדין בלשון גימטריא, כגון (ירמיהו כה) שש"ך בבל בא"ת ב"ש, כשדים (שם נא) לב קמי בא"ת ב"ש, סהדה מנון (סוכה נב, ב) בא"ט ב"ח, וכן לפי מנין האותיות, כגון סתם נזירות שלשים יום (נזיר ה, א) מקדוש יהיה, יהי"ה בגימטריא שלשים הוו:

[מעיין]

לשון היעב"ץ במגדל עוז בעליית הלשון פ"ב
וראשי כלי חכמת האמת הם שלשה סימנם גנ"ת אגוז, ולענפיהן אין חקר, וזה באורן גימטריא, ר"ל מספר העולה מאותיות התיבה, ולמדנו מן התורה מהכתוב וירק את חניכיו "שלש מאות ושמונה עשר" גימטריא "אליעזר" בן משק ביתו. נוטריקון נלמד ג"כ מן התורה, והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך. תמורה מתבאר מדבדי ירמיה, "לב קמי" היא "כשדים" באתב"ש וכן "ששך" היא "בבל" בתמורה זו. וכן רבים בדחז"ל אין מספר[? אולי כוונתו לכלול גם ספרי הקבלה], אידך פירושא זיל גמור בספרנו הקדושים, אז תבין יראת ה',

[דראל]

אינני יודע אם לזו כוונתך, אך הנה מקורות לשימוש באתב"ש בתנ"ך:
ששך=בבל
כשדים=לב קמי
תחו=אסף

דרא'ל - דבריך אומרים דרשני, האריך נא בדבריך להנות בהם בני אדם.

ששך נזכרת בנבואתו של ירמיה (פרק כה), והמפרשים מסבירים שהכוונה לבבל בגימטריה. קצת קשה להבין מדוע ירמיה משתמש בשם הקוד הזה, כשבהרבה נבואות הוא מזכיר בצורה מפורשת את בבל, וייתכן שניתן להבין מביטוי זה, שעיתים היו אנשים בתקופתו שהשתמשו באופן טבעי (ואולי זה אכן התחיל מסיבה מחתרתית כלשהי) באתב"ש.
ביטוי זה מופיע שוב בירמיה נא. שם גם מופיע הביטוי לב קמי, כשהכוונה שם היא לכשדים.
תחו הוא אביו של אלקנה, ונראה ששמו הוא אסף, שהוא שם שבטי המשתייך לשבט לוי. יש להאריך הרבה ביחס לשמות שבטיים, אך די בכך שנכיר בעובדה שבכל שבט היו שמות שחזרו על עצמם, כשבשבטים אחרים לפעמים כלל לא מוכר אותו שם.

[מעיין]

הלשון שכתבת על תחו אסף נראה שמסברת הכרס הוא אבל באמת כן הוא בפסיקתא ובילקוט שמואל רמז עז
בן ירוחם בן אליהו בן תחו. א"ר יוחנן לשון גימטריקון הוא תחו הוא אסף א"ת ח"ס ו"ף

[מעיין]

עוד על דברי דראל
מספר אדיר במרום לרמח"ל ח"ב בביאור חלום דניאל- בטעם שבבל וכשדים נכתבים בא"ת ב"ש

וזה ממש ענין התרגום שהוא בקליפת נוגה, שיש לו להתקן בקדושה. וזה דוקא שליטת מלכות בבל, שנאמר בנבוכדנצר, נבוכדנצר עבדי, שרק מפני היות זה הסוף, והוא הראשון בזה, כי הנוגה היא הקרובה יותר, ותיקונה בסוד (חבקוק ג, ד) ונוגה כאור תהיה. והכח שהיתה - מצד התאחזה בזה הנשר שאמרנו. והנה באברהם ויצחק אין נעשה זה התיקון, כי משם יוצאים עשו וישמעאל. אך יעקב - בו נעשה זה התיקון, בסוד אחד תרגום, להביאו אל התיקון האחרון, בסוד (צפניה ג, ט) לעבדו שכם אחד. ותדע שמפני זה נקרא בבל - ששך, וכן כשדים - לב קמי (ירמיה נא, ו), שהוא חילוף בא"ת ב"ש. כי תרגום תלוי בזאת האלפא ביתא, שהיא בת"ת. וכך תראה כי א"ת, שהוא האות הא', ר"ת, א' תרגום, ותרגום הוא תרדמה, וסודו, ותרדמה נפלה על אברם, שהוא ראשית ענין הגלות, בבחי' הד' של אחר מתן תורה, שאינה בדרך מצרים

[עושה חדשות]

האם יש ביאור על דרך הפשט, למה דוקא בבל וכשדים וכו' נקראו באתב"ש, ודוקא בנבואה זו, וכו'?

[דרומי]

אולי לא רצו להזכיר את שמם מחמת גנותם, ולכן החליפו.

בדורנו היו רבים מיוצאי רוסיה הקומוניסטית שלא רצו להזכירה בשמה והיו אומרים 'המדינה ההיא' וליתר דיוק באידיש: 'יענע מדינה'

[לבי במערב]

וי"ל דכעין מקור להנהגה זו מצוי בדברי אאע"ה (חיי שרה כד, ה־ח. וראה גם עקב ט, כח).

--


מצו"ב מאמרו של א. אברונין, 'רְשֻמּוֹת' כרך ג (ת"א, תש"ז) ע' 118 ואילך:

א. אברונין, מלות לשון־קודש בפי העם.pdf

(806.7 KiB) הורד 149 פעמים