פורום אוצר החכמה

שלום וברכה.

ראיתי שבדפוס של ארבעה טורים משנת רל"ה מפיובה די סאקו (מוזכר הרבה בהערות שירת-דבורה) חלק אורח חיים, המצוי באתר hebrewmanuscripts, לפני הלכות תפילת המנחה יש העתק של כמה פרקים מהלכות דעות לרמב"ם בנושאי דרך ארץ וכד'. בדפוסים אחרים לא ראיתי את זה.

האם בעל הטורים בעצמו צירף אותם לספרו? או שמא היה זה מהדיר עז פנים?
האם המעתיקים האחרים שלפני המצאת הדפוס הסמוכה, לא ראו לנכון לבזבז את כישוריהם וזמנם על כמה דפים מספר אחר שכבר ישנו בנמצא, ודילגו על פרקים אלו? או שמא המהדיר הוסיף, כמו כמה מקומות בפיובה די סאקו שכתוב בתוך הטקסט "אמר המעתיק וכו' וכו' עד כאן"?

ואם זה לא היה במקור, כיצד זה השמיט רבנו הטור כ"כ הרבה נושאים המוזכרים בגמרא ונוהגים היום?

היכן זה בקובץ pdf איזה עמוד?

אורייתא! כתב:היכן זה בקובץ pdf איזה עמוד?

98 עד 105. העמודים שם מבולגנים, ההתחלה היא בעמ' 99 והסוף בעמ' 104.
הוא פותח במילים "ראיתי להעתיק הלכות דיעות להרמב"ם ז"ל לפי שהם דברים המיישבים דרך אורח חיים"
ומסיים במילים "ועתה אחזור לסדר היום".
הקובץ כאן

יש"כ גדול ממש.
אשמח כמוצא שלל רב על כל עדכון שיש לך בנושא זה.
תודה

ראיתי שבגיליונות על הטור מציינים המהדירים שבדפוסים ישנים היה נדפס לפני סימן רלב הלכות דעות להרמב"ם,
ובזה מובן למה אין הלכות שמירת הלשון בטור, וגם הבית יוסף לא כתב ע"ז כי ברמב"ם כבר כתב את הכסף משנה.
רק לא הבנתי למה בשו"ע אין הלכות אלו.

בח"ח מהדורת דרשו (הקדמה, הע' 35) הביאו ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שנשאל בזה (קובץ בקש שלום, משפטי הלשון עמ' לג), והשיב שמפני שהדברים היו כה פשוטים (שלא לדבר שום דיבור של גנות על השני, וכמו שאר עניני מידות שלא הוזכרו) - לכן לא הוצרך השו"ע להזכירם. ומה שראה הח"ח להאריך בזה כי ראה שנפרץ הדור והותר הדבר כמעט לגמרי, ולכן טרח להאריך בכל פרטי האיסור. והביאו שכ"כ בשו"ת שבט הקהתי (ח"ב סי' שכא). יעוי"ש עוד מה שהוסיפו בזה.

יש לציין שבשועה"ר יש הלכון שמירת הלשון.

גימפעל כתב:יש לציין שבשועה"ר יש הלכון שמירת הלשון.

עד שהגעת לשועה"ר הו"ל לציין שכבר המגן אברהם בסימן קנ"ו כתב הלכות לה"ר ורכילות (בדרך כלל השועה"ר אזיל בדרך של המג"א).

וע"ע viewtopic.php?f=7&t=45255

יש לציין שבהלכות ת"ת מעתיק הטור את הרמב"ם, וזה נשאר גם בדפוסים שלנו.

גימפעל כתב:ראיתי שבגיליונות על הטור מציינים המהדירים שבדפוסים ישנים היה נדפס לפני סימן רלב הלכות דעות להרמב"ם,
ובזה מובן למה אין הלכות שמירת הלשון בטור, וגם הבית יוסף לא כתב ע"ז כי ברמב"ם כבר כתב את הכסף משנה.
רק לא הבנתי למה בשו"ע אין הלכות אלו.

לפי מה שכתבת בד"ה 'ובזה' משמע שבעל הטורים עצמו הכניס זאת, ואם כן ראוי במהדורות חדשות להשיב הלכות אלו פנימה.
היכן הוא "גליונות על הטור"? בשירת דבורה? ובאילו דפוסים נוספים אפשר לראות את ההוספה מלבד פיובה די סאקו?

השו"ע הולך לפי סדר הטור שנדפס בקושטא, ואם שם לא היתה תוספת זו מסתבר שגם השו"ע לא יכניסנה.

תם מה הוא אומר כתב:וע"ע viewtopic.php?f=7&t=45255

מה זאת?

חגי פאהן כתב:

גימפעל כתב:ראיתי שבגיליונות על הטור מציינים המהדירים שבדפוסים ישנים היה נדפס לפני סימן רלב הלכות דעות להרמב"ם,
ובזה מובן למה אין הלכות שמירת הלשון בטור, וגם הבית יוסף לא כתב ע"ז כי ברמב"ם כבר כתב את הכסף משנה.
רק לא הבנתי למה בשו"ע אין הלכות אלו.

היכן הוא "גליונות על הטור"? בשירת דבורה? ובאילו דפוסים נוספים אפשר לראות את ההוספה מלבד פיובה די סאקו?

גם שירת דבורה וגם המאור.

מכון הדרת קודש, החזירו עטרה ליושנה. ותיתי להם.
אגב, כן עשה הטור גם בסוף הלכות תלמוד תורה, שהעתיק מהלכות תלמוד תורה להרמבם והדביק אותן לספרו ארבעה טורים. ושם נשארו על מכונם. ופירשו המפרשים דבריו כרגיל.

חגי פאהן כתב:

תם מה הוא אומר כתב:וע"ע viewtopic.php?f=7&t=45255

מה זאת?

הודעה שנכתבה טרם איחוד האשכולות. אפשר עתה להתעלם ממנה.

ספר ארבעה טורים נדפס בשנות הרי"ש לרוב. בדקתי בכל הדפוסים שנדפסו עד שנת רס"ד, וברובם יש הלכות דעות, ובמיעוטם אין. יש עוד כמה וכמה דפוסים עד שנת שי"ן, ואין פנאי לבודקם עתה.
אצלי ברור כשמש כי ריב"ה עצמו הוא שקבע הלכות אלו בספרו, ואין לתלות זה במדפיסים. וגם הלשון בתחילת הלכות אלו ובסופן היא לריב"ה.

ושא_נס כתב:ספר ארבעה טורים נדפס בשנות הרי"ש לרוב. בדקתי בכל הדפוסים שנדפסו עד שנת רס"ד, וברובם יש הלכות דעות, ובמיעוטם אין. יש עוד כמה וכמה דפוסים עד שנת שי"ן, ואין פנאי לבודקם עתה.
אצלי ברור כשמש כי ריב"ה עצמו הוא שקבע הלכות אלו בספרו, ואין לתלות זה במדפיסים. וגם הלשון בתחילת הלכות אלו ובסופן היא לריב"ה.

בקושטא רנז, באישאר רמה ובספרדי רנה אין. אשמח לשמוע איפה יש.

דפוס קושטא הוא משנת רנ"ז? זה מנין? למיטב ידיעתי נחלקו אם רנ"ד או רס"ד, אבל רנ"ז מהיכן כבודו מביא?
בספרד כמובן לא הדפיסו ספרים עבריים בשנת רנ"ה (בפורטוגאל כן, אך לא בספרד). תעלה בטובך תמונה מדפוס ספרד זה שכונך אליו כדי להבין במה בדיוק מדובר.

דפוסים שיש בהם הלכות תלמוד תורה הנ"ל: פייביא דישקו רל"ה, מנטואה רל"ו, ספרד או פורטוגאל רמ"ה לערך, נאפולי רנ"ב לערך (דפוס זה אצל העולם לא ידוע שלם, וכמעט ואין זה נכון).

דפוסים שאין בהם הלכות תלמוד תורה הנ"ל (לפחות לא במיקום של יתר הדפוסים, לא בדקתי בכל הסביבה): אישאר רמ"ה, שונצין ר"ן לערך,ליריאה רנ"ה, ברשה? רנ"ז לערך, קושטא רנ"ד או רס"ד.

הרי כי טעיתי, ואכן ברוב הדפוסים עד שנת רס"ד אין הלכות דעות, אך אין זה רוב מוחץ, וכמעט רוב שקול, וברור שיש כמה דפוסים שאכן יש בהם זה וכנ"ל.

יש עוד כשבעה דפוסים של טור לאורח חיים עד שנת שי"ן.

ושא_נס כתב:הרי כי טעיתי, ואכן ברוב הדפוסים עד שנת רס"ד אין הלכות דעות, אך אין זה רוב מוחץ, וכמעט רוב שקול, וברור שיש כמה דפוסים שאכן יש בהם זה וכנ"ל.

כמו למשל?..

ושא_נס כתב:דפוס קושטא הוא משנת רנ"ז? זה מנין? למיטב ידיעתי נחלקו אם רנ"ד או רס"ד, אבל רנ"ז מהיכן כבודו מביא?

סליחה, התכוונתי רנג. זה מה שכתוב ב-hebrewmanuscripts (חפש "קושטא"), לא בדקתי לעומק.