פורום אוצר החכמה

איני מבין גדול בעניינים אלה ואבקש את עזרת החכמים כאן,
א. לפי הידוע לי מלבד קטעי הגניזה יש שלושה כתבי יד עיקריים לספרי דברים, כת"י וטיקן 32, כת"י אוקספורד וכת"י לונדון, האם יש עדיפות לאחד מהכת"י על פני האחר כלומר שאחד יותר מוסמך מהאחר, או שהם מייצגים נוסחאות שונות של מקור אחד ואין עדיפות לזה על זה? אני שואל בעיקר על שינויים משמעותיים במשפטים ומימרות שלמים ולא על שינויים דקדוקיים וכדו',
פינקלשטיין במהדורתו קבע כנוסח הפנים את כת"י וטיקן 32 ובקטעים שחסר את כת"י אוקספורד, אך בדבריו למהדורות הבאות ציין שהוא חוזר בו מכמה בחירותיו, וגם שמעתי שיש השגות עליו בהרבה דברים.
אשמח על כל מידע בעניין.
ב. מה עושים כשיש מימרא שמובאת בכת"י אחד ולא מובאת בשאר כתה"י, כשלמימרא זו יש מקבילות במקורות שלא היו מצויים לכל כמו ירושלמי ודומיו, האם יש לתלות שהוא הוספה על בסיס המקבילה אף שהיא לא מצויה, או שמא יש לומר שנדירות המאמר מוכיח שלפנינו נוסח מסויים של המקור.
בתודה מראש לכל העונים והמסייעים.

ע. רייזל בספרה מפנה לשני מאמרי ביקורת על המהדורה של פינקלשטיין:
י"נ אפשטיין "ספרי דברים מהדורת פינקלשטיין", תרביץ ח, תרצ"ז, עמ' 375-392.
ש. ליברמן, "ספרי דברים מהדורת ל. פינקלשטיין", קרית ספר יד, תרצ"ח, עמ' 323-336.
יש שם עוד הפניות למחקרים על ספרי (בעיקר מובלעים בספרים אחרים).

למיטב ידיעתי וטיקן 32 נחשב המוסמך ביותר. אפשר למצוא הקלדה באתר מאגרים.

לגבי הקטעים שנמצאים בחלק מכתבי היד, מדובר בגליונות מהמכילתא לדברים שנוספו לכתבי היד המערביים בלבד.

ראה מחקר (ישן) של אפשטיין מתוך מבואות לספרות התנאים

את כל כתבי היד ניתן למצוא מוקלדים באתר עדי הנוסח לספרות התנאים של בר אילן.

(אם אתה מתעניין יותר, מומלץ לקרוא את המבוא של מנחם כהנא שיצא בספר החדש של יד בן צבי)

הרב לוצאטי והרב איתן תוגה רבה על תגובותכם, אשמח לשמוע את דעתכם על שאלתי השנייה, אני נתקל במקרים כאלה פעמים הרבה ואיני יודע איך להתייחס לעניין, הנה דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה:
בספי דברים פיסקא נב כתוב כך "פחדכם ומוראכם. הרי אם מפחדים הם - יראים הם! אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים..... כיוצא בדבר אתה אומר והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה, והלא בת פרעה היתה בכלל, ולמה יצאת? מלמד שהוא מחבבה יותר מכולם, וכלפי חטא שהחטיאה אותו יותר מכולם. אמרו: ביום שנתחתן שלמה עם בת פרעה - ירד גבריאל נעץ קנה בים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך של רומי. וביום שהעמיד ירבעם ב' עגלים עמד רמוס ורומולוס ובנו ב' כרכין ברומי"
המשפט האחרון "וביום שהעמיד ירבעם ב' עגלים עמד רמוס ורומולוס ובנו ב' כרכין ברומי" מצוי רק בכת"י לונדון, המקבילות למימרא "ביום שנתחתן שלמה" בשבת נ"ו ב' ובשהש"ר פ"א [ו'] לא מזכירים את רומוס ורומלוס, והמימרא נמצאת בצורתה לש הספרי רק בירושלמי ע"ז פ"א ה"ב. האם נדירות הביטוי מוכיח שלפני המקור של כת"י לונדון היה רומוס ורומלוס או שזה הוכנס בעקבות הירושלמי -היינו על אף שהירושלמי לא היה מצוי לכל- טו בעקבות תיקון מהגליון וכדו', או שבכלל נאמר שהירושלמי לקח מהספרי.
כמובן זה רק דוגמא ( ואולי דוגמא לא מייצגת) אך מה הם אמות המידה לעניין זה אם יש בכלל?

אלישיב ש כתב:לגבי הקטעים שנמצאים בחלק מכתבי היד, מדובר בגליונות מהמכילתא לדברים שנוספו לכתבי היד המערביים בלבד.

ראה מחקר (ישן) של אפשטיין מתוך מבואות לספרות התנאים

את כל כתבי היד ניתן למצוא מוקלדים באתר עדי הנוסח לספרות התנאים של בר אילן.

(אם אתה מתעניין יותר, מומלץ לקרוא את המבוא של מנחם כהנא שיצא בספר החדש של יד בן צבי)

ראשית, תודה רבה על התגובה וההפנייה,
א. אם אני לא טועה פינקלשטיין סימן במהדורתו את ההוספות האלה והם לא כוללים את כל מה שנמצא רק בחלק מהכתב יד, ראה לדוגמא מה שהבאתי בתגובתי האחרונה.
ב. עצם שאלתי (השנייה) אינה דווקא על הספרי אלא באופן כללי על הגישה בכתבי יד בכלל, אפשר ואפשר שזו שאלת בור ואין אמת מידה בנושא והדבר תלוי בכל חיבור לגופו, בכל אופן אם יש אמת מידה כזו אשמח לשמוע מה טיבה ואשמח מאוד להפניות ומראי מקומות למי שעסקו בנושא.
בתודה מראש

תקרא בקצרה על הקשיים של כהנא בההדרת ספרי במדבר במבואו הקצר למהדורתו ("מבוא" ארוך יותר הוא הדוקטורט שלו). כהנא מבסס את מהדורתו על כ"י וטיקן 32, ומהבחינה הזאת יש דימיון מסוים בין עבודתו ובין שאלתך. מבחינות אחרות ישנם הבדלים, כגון מה שהזכיר אלישיב בנוגע למכילתא לדברים.

נ.ב. למיטב הבנתי נוסחו של פינק' אקלקטי, ובמבואו הוא רק מציין שבמקומות רבים הוא בחר את הנוסח הטוב של כ"י וטיקן. לכן נראה לי שלא נכון לומר שמהדורתו מבוססת על כ"י וטיקן.

ביבליוגרפיה לספרי דברים מספרה של ענת רייזל.

להערה, אגב אורחא
viewtopic.php?p=186850#p186850