דרומי כתב:מה כוונתך במלים 'לכתוב מלא'?
מה שנכון נכון כתב:דרומי כתב:מה כוונתך במלים 'לכתוב מלא'?
כפשוטו. לכתוב במפורש למה מונים. וכמו שהרבה כתבו אחרי המנין 'ליצירה' במפורש.
אך יש פותרים את הל' - 'לפרט'. וכנראה שהצדק עמם, כי לא מצאתי כעת מי שכותב בצורה הנ"ל, ומקדים ה"א.
(ולכאו' לפי"ז הוא קיצור של קיצור: ל = לפ"ק = לפרט קטן).
והפלא הוא, כי הנוסח הראשון סיפר הגאון בדרשתו במיץ בשנת תקט"ל, והנוסח השני דרש ל"ד שנים מקודם הנ"ל בפראג בשנת תק"ה, ואולי עיין במשך השנים במקור הדברים גופא ולכן סיפר המעשה יותר מדוייק.
קאצ'קלה כתב:הנה שיבוש משונה שקרה בעקבות כתיבת 'תקט"ל'. והיא ישנה נושנה אצלי:
בקובץ אור ישראל, יג, עמ' ריז, אחרי שהביא כותב אחד שינויים מדרוש אחד למשנהו שב'יערות דבש', העיר:והפלא הוא, כי הנוסח הראשון סיפר הגאון בדרשתו במיץ בשנת תקט"ל, והנוסח השני דרש ל"ד שנים מקודם הנ"ל בפראג בשנת תק"ה, ואולי עיין במשך השנים במקור הדברים גופא ולכן סיפר המעשה יותר מדוייק.
ורשמתי עליו בגליון:
בכותבו 'ל"ד שנים מקודם', הרי שחסרו לו שתי ידיעות חשובות:
א. תקט"ל מסמן המספר תק"ט לפרט לא תקל"ט.
ב. הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל נסתלק כבר בשנת תקכ"ד, ושוב לא דרש בשנת תקל"ט.
לוּ ידע אחת מאלה, לא היה כותב את אשר כתב.
ושא_נס כתב:זכורני כעת בעיקר על ספרים משנות התיו קוף, של רבני אירופה המרכזית. אבל מן הסתם יש עוד קודם וגם אחר כך.
ושא_נס כתב:אליפלט כתב:
זה לא עונה על תר"ז שנהיה תר"זיין
דומני כי זו תופעה אשכנזית בלבד (בצורה זו בדיוק).
לשער ניתן שזה כדי שלא יטעו בין "תר"ו" ו"תר"ז", או "תר"ו" ות"ר"י".
אם תמצא "תראל"ף" וכיו"ב, זה יפרוך דברי.
גם בסימן כ"ה ס"ק ד' כתב הש"ך:ושא_נס כתב:ש"ך יו"ד סימן מא אות יב דף כז ע"א בדפו"ר קראקא ת"ו-ת"ז: "בשחיטות החדשות שנדפסו בלובלין שנת תד"ל". ופשוט שכונתו ת"ד לפ"ק. בדפוסים מאוחרים שיבשו לשנת תל"ד, וזה דברי חלומות ודמיונות. ובמהדורת מכון ירושלם לנכון "ת"ד לפ"ק". אלא שמן הסתם לא ראו הדברים בשרשם.
כל זה כתב לי אחד מיקירי דחכימי אתרא הדין, והדברים אינם מעטי.
וכן מצאתי בשחיטות החדשים שנדפסו בק"ק לובלין שנת דת"ל בשם גליון שחיטות ישנים
עובדא הוה בשני אנשים כמר ליב בר אשר וכמר אנשיל בן נחמיה ועמהם היה השלישי נער אחד החתן אהרן נסעו מפה ק"ק ניקלשפורג בכסליו תאי"ו וי"ו לפ"ק לק"ק ווינא... והנה ביום ג' באסרו חג דשבועות תאי"ו זיי"ן לפ"ק העיד כמר שלמה זלמן בן אהרן ז"ל שור בבי דינא... העתקה מלשון אשכנז ללשון הקודש הגדת עדות שהעיד כמר שלמה זלמן בן אהרן ז"ל שור בב"ד בתורת עדות וכו' באסרו חג דשבועות תז"ל כנ"ל...
גם לענין מספר השנים רגילים לכתוב באגרות פסוקים שהם רומזים למספר אותה שנה, כגון שנתינו זאת שהיא שנת התל"ז ליצירה, כותבין בשנת תז"ל כטל אמרתי, ועושין ב' נקודות על תיבת תזל לרמוז על השנה... וכיוצא בזה כותבין בכל שנה ושנה. אם אירע שנכתב בגט כיוצא בזה, דעתי נוטה דכשר.
ושא_נס כתב:קבל דוגמא מספר לא רק קודם שנת ת"ק, אלא אף קודם שנת ת'.
בספר עמוד עבודה (לובלין שצ"ט) עמוד גמילות חסדים בראשו: "שבשנה שעברה שנת שצח"ל היתה עצירת גשמים כמעט בכל הארצות, וצריך לתלות במדה כנגד מדה...".
(במפעל הביבליוגרפיה נרשם הספר הנ"ל כלובלין שצ"ו, ואינו אלא שיבוש. ועוד יש להעיר בזה. ואכמ"ל ובמ"א הרחבתי).
יש3 כתב:נניח שתק"ע זה בעייתי אבל מה הבעיה בתקע"ט או תקע"ח?
ושא_נס כתב:. . דומני כי זו תופעה אשכנזית בלבד (בצורה זו בדיוק).אליפלט כתב:זה לא עונה על תר"ז שנהיה תר"זיין
לשער ניתן שזה כדי שלא יטעו בין "תר"ו" ו"תר"ז", או "תר"ו" ות"ר"י".
אם תמצא "תראל"ף" וכיו"ב, זה יפרוך דברי.
מאותה הסיבה כותבים זהירים (בעיקר ספרדים) כתבו "דף יו'ד", "דף ואו", כדי שלא יחליפו ביניהם. ויש אפילו "סימן ק"ק" במקום "סימן ר", וכדי שלא יוחלף "ר" ב"ד" כתבו "ק"ק".
שיף כתב:בהסכמות לחידושי הלכות מהר"ם שיף במהדורותיו השונות אנו מוצאים את רבי אברהם מרדכי מזאלקוא שחותם בשנת תקך"הל (תקכ"ה) ורבי יצחק יוסף תאומים מברעסלא בך"ח מנחם תקך"ו [..], רבי שלמה מינץ מקוברין בשנת תקסטי"ת ורבי מרדכי יפה מבראד בתקסטית"ל, רבי יוסף יוזפא שטרן בעל היד יוסף בתקעיין ויותר מאוחר בתקע"חיית ורבי אריה לייב קצנלבוגן מבריסק בתק"ע חיית.
לבי במערב כתב:ראשית, לא זכיתי להבין מהי תשובת כת"ר על תר"ז. להחליף בין ו' לז'?! בכת"י אשכנזי?!
שנית, כמדומה שמתוך מ"ש הרב 'שיף' (תקסטי"ת; תק"עיין) ניתן להוכיח שאי"ז דוקא במקום חשש טעות.
אם-כי מסתבר שזהו שרש צורת כתיבה זו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 240 אורחים