מחפש דפוס ראשון או כתב יד של הגהות יעב"ץ לש"ס

[אִיךְ-מֶיְין]

יעבץ יומא כא.jpg (38.52 KiB) נצפה 11065 פעמים

ביעב"ץ יומא כא: יש ראשי תיבות א"ה אני כמעט בטוח שיש כאן טעות - האם יש אפשרות לבדוק זאת במקור הראשון - אודה למי שיעזור.

[מה שנכון נכון]

לכאו' צ"ל: א"כ.

[אִיךְ-מֶיְין]

לכאו' צ"ל: א"כ.

יש"כ.
ראיתי שהרב יעקב חיים סופר בספרו זכות יצחק תיקן 'א"ו' (אלא ודאי) ולכן רציתי לבדוק מה באמת כתב היעב"ץ.

זכות יצחק.jpg (83.04 KiB) נצפה 11052 פעמים

[עתניאל בן קנז]

יעבץ יומא כא.jpg

ביעב"ץ יומא כא: יש ראשי תיבות א"ה אני כמעט בטוח שיש כאן טעות - האם יש אפשרות לבדוק זאת במקור הראשון - אודה למי שיעזור.

למה כמעט בטוח שיש טעות???

מדוע לא לפתוח את הראשי תיבות 'אי הכי'??? [הלא המשפט בלול בארמית 'נמי חושן מקרי'; ומאד מסתבר שגם הרישא בארמית 'אי הכי'].

[זסבה]

יראה המעיין בקולן של סופרים שם:
זה לשונו - לא אבין מנין דבר זה, וכי אורים ותומים בגד הם, והכתיב ויתן אל החושן וגו', אי הכי בלא אורים ותומים נמי חושן מקרי, חושן הוא מכלל שמונה בגדים המעוכבים בו כדתנן פ"ז כהן גדול משמש כו' והיינו הנהו דכתיב בהו צואה בעשייה דידהו משא"כ באורים ותומים דלית להו קרא בעשיה אלא ויתן אל החושן ולא נאמר בהם ציוו מכלל דלאו לעיכובא נינהו, לאו בכלל בגדי כהונה הוי.

ויש לשום לב, למה השמיט במהודרא, הראיה (וקושיא על תוס'), מקרא דעזרא. וי"ל דאינו מוכרח, כמוש"כ התוס' עצמם דחסרו שלא היו משיבין לנשאלין. ומסייע לשון הכתוב עד עמוד הכהן לאורים ולתומים, דחסר כהן להשיב לנשאלין. עיין.

[אִיךְ-מֶיְין]

תודה.
תוכל להרחיב? מה זה קולן של סופרים? היכן ניתן לעיוני ביה?

[ושא_נס]

רצו"ב צילומים מכי"ק של היעב"ץ במהדורא קמא בגליון התלמוד שלו, ובמהדורא בתרא בספרו קולן של סופרים.

[ושא_נס]

לכאו' צ"ל: א"כ.

יש"כ.
ראיתי שהרב יעקב חיים סופר בספרו זכות יצחק תיקן 'א"ו' (אלא ודאי) ולכן רציתי לבדוק מה באמת כתב היעב"ץ.

זכות יצחק.jpg

צריך לשאול אצל מומחי היעב"ץ למינם, דוגמת הרב בומבך והרב אלימלך צוויבל והרב אברהם טרופר, האם היעב"ץ בכלל רגיל לכתוב ראשי תיבות "א"ו" בסגנון זה. ואם לא - יש לפקפק קצת בהשערת הרב זכות יצחק נר"ו.

בתמונות שהעליתי ברור שלא כתוב "א"ו". ובהגהותיו בגליון התלמוד לא נראה כ"כ שכתוב "א"כ" כמו שרצה לומר החכם מה שנכון נכון. ובספרו קש"ס כ"י בהדיא "א"ה".

[מה שנכון נכון]

יישר כח. ברוך שמסר עולמו וכו'.
נמצא שהיעב"ץ השתמש בלשון 'אי הכי' במובן של 'שמע מינה'. היינו: 'אם כך יוצא לנו ש...'. וכמדומני שבד"כ אי"ז הרגילות, (משא"כ כאשר הוא בלשון העברית 'אם כן'), אלא כפתיחה לקושיא, ולא כמסקנא בניחותא. (זה שהוא בא להקשות על תוס' לא נוגע כמובן למבנה לשון המשפט הזה). מעניין לבדוק אם כך מורגלא בלישניה.

[הבטחתי]

מענין לענין באותו ענין
מה פשר דברי היעב"ץ הללו?

[מה שנכון נכון]

מענין לענין באותו ענין
מה פשר דברי היעב"ץ הללו?

היעב"ץ כתב חיבור על התרגום בשם 'גלעד'. הזכירו במגלת ספר (מהד' בומבך עמ' רכג).

[ושא_נס]

טיבו ויסודו של גלעד זהה עם כמה מספריו מבחינת מבנם ודרך התחברותם. ויותר לא אוסיף (כמובן אין בדבריי אלו צל שמץ רמז אבק דק של חוסר כבוד כלפי הגאון יעב"ץ זצ"ל).

ושר בית היעב"ץ אחד כתב אלי כי גם בגליון התלמוד יש לקרוא "א"ה" והפתרון אי הכי. אלו דבריו נר"ו. וייש"כ החכם מש"ן נר"ו על דבריך הנעימים והמשכילים.

[זסבה]

יראה המעיין בקולן של סופרים שם:
זה לשונו -לא אבין מנין דבר זה, וכי אורים ותומים בגד הם, והכתיב ויתן אל החושן וגו', אי הכי בלא אורים ותומים נמי חושן מקרי, חושן הוא מכלל שמונה בגדים המעוכבים בו כדתנן פ"ז כהן גדול משמש כו' והיינו הנהו דכתיב בהו צואה בעשייה דידהו משא"כ באורים ותומים דלית להו קרא בעשיה אלא ויתן אל החושן ולא נאמר בהם ציוו מכלל דלאו לעיכובא נינהו, לאו בכלל בגדי כהונה הוי.

ויש לשום לב, למה השמיט במהודרא, הראיה (וקושיא על תוס'), מקרא דעזרא. וי"ל דאינו מוכרח, כמוש"כ התוס' עצמם דחסרו שלא היו משיבין לנשאלין. ומסייע לשון הכתוב עד עמוד הכהן לאורים ולתומים, דחסר כהן להשיב לנשאלין. עיין.

תודה. תוכל להרחיב? מה זה קולן של סופרים? היכן ניתן לעיוני ביה?

חיבור של הגהותיו על הש"ס מהדורא מורחבת ובתרא.
הוצאת וגשל הדפיסו את זה
בקטע זה - הביא הרב ושא נס שני הצילומים - זריז וחכים.

[אִיךְ-מֶיְין]

יש"כ עצום לכל העונים.

[מיללער]

בהגהות היעב"ץ על הש"ס תמורה יד: על התוס' ד"ה תמורה, ציין הגריעב"ץ בזה"ל: כדתנן תמן שקלים פ"ד.

וזה ברור ט"ס וכוונתו לציין דברי המשנה במס' תענית פ"ד, כמ"ש בהגהות הגר"א ועוד, לציין על דברי התוס' דיחידין קורין על פה ואין בזה משום דברים שבכתב וכו' ואולי בשקלים לא נמצא שום רמז בענין הזה.

האם במהדורת וגשל עפ"י בדפוס קדום נשתנה ותיקנה הדבר?

[אליהו חיים]

לא תוקן

[זסבה]

יעיין בכתי"ק היעב"ץ כך הוא ברוך שכיוון.

[מיללער]

יעיין בכתי"ק היעב"ץ כך הוא ברוך שכיוון.

תודה רבה!

[זסבה]

מענין לענין באותו ענין
מה פשר דברי היעב"ץ הללו?

תמןג.PNG (32.8 KiB) נצפה 9693 פעמים

[ושא_נס]

יעיין בכתי"ק היעב"ץ כך הוא ברוך שכיוון.

i

כמובן כן הוא גם בספרו קולן ש"ס.

[הבטחתי]

מענין לענין באותו ענין
מה פשר דברי היעב"ץ הללו?

תמןג.PNG

ועכשיו זכינו ונדפס, ושם בפרשת חוקת מפנה לדבריו בפרשת דברים ועיין שם בהערות המהדיר בחוקת הערה י"ט

[ושא_נס]

ידידי החכם זסבה נר"ו, גם באדר"נ פרק ט: "מה משכן עשר אמות אף משה עשר אמות קומתו". אך באדר"נ שתק היעב"ץ (הן בגליוניו כ"י לאדר"נ והן בספרו קש"ס כ"י) מלציין כדרך שציין בברכות ובשבת, ובברכות ובשבת לא ציין לאדר"נ. וצריך טעם. סביר כי גם בספרו אם לבינה לא זכר האדר"נ.

[מיללער]

יעיין בכתי"ק היעב"ץ כך הוא ברוך שכיוון.

i

כמובן כן הוא גם בספרו קולן ש"ס.

יישר כחכם!

[שמואל דוד]

אשמח לראות כת״י של יעב״ץ שבת דף קיא ע״א

[חרט]

סקרנות בעלמא: היכן אצורים כת"י אלו?
והאם נשתמרו עוד מכת"י? (מגילת ספר - ידוע).

[בתוך הגולה]

איתא בגמרא נדרים פא א

מפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן אמר רב יוסף שלא יאמרו תורה ירושה היא להם רב ששת בריה דרב אידי אומר כדי שלא יתגדרו על הצבור מר זוטרא אומר מפני שהן מתגברין על הצבור רב אשי אומר משום דקרו לאינשי חמרי רבינא אומר שאין מברכין בתורה תחלה

והיעב"ץ בהגהותיו לש"ס כתב שם זל"ש: 'עמ"ש בריש הפועלים'.
וכוונתו לכא' לדברי הגמרא ב"מ פה א 'אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר וכו'.
ובהגהות היעב"ץ שם לפנינו כתב 'עיין בלחם שמים אבות (פ"ב מי"ב) ובחידושי נדרים פא'
(בש"ס וילנא והבאים מכוחו באה ההגהה זו משובשת ואני העתקתי מהלש' שב"ס וגשל שהשוו את ההגהות לכת"י היעב"ץ ולחיבורו קש"ס)

וזה לשון הלחם שמים באבות שם

התקן עצמך ללמוד תורה כו'. שלא תאמר הואיל ואבא חכם ואבי אבא כו' לשונו זה מדויק. דדוקא כי האי גוונא דאכתי לא מוחזק באבהתא. אז אינו מובטח עדיין שלא תפסוק תורה מזרעו. דבעינן שלשה דורות. אתה וזרעך וזרע זרעך. אבל מכאן ואילך ודאי תו לא צריך. ובזה לא הרגיש תי"ט. והוא דבר ברור. ונתיישב לי עוד בו דבר קשה. שכך אמרו גם בבתרא דנדרים. מפני מה אין מצוין בת"ח בניהם ת"ח. שלא יאמרו תורה ירושה להם. שנראה כסותר לאותה שאר"י בפ' הפועלים. תו לא צריכנא תורה מחזרת על אכסניא שלה. והוא סתירה גמורה לכאורה. והשתא לק"מ. כמ"ש בס"ד שם בפי' אגדות:

בעצם העניין נראה כוונתו דדוקא בג' דורות הוי חזקה ובהא איירי הגמ' בב"מ אבל המשנה באבות וכן המימרא בנדרים הם בפחות מכך ואכ"מ להאריך בזה.

עכ"פ נראה מדבריו בלח"ש שיש לו ליעב"ץ חיבור מיוחד לאגדות הש"ס. ואליו הוא מפנה לעיין.
(וכן נראה קצת שלזה הפנה בהגהות לנדרים שאם כוונתו רק למה שהעתקתי לעיל הרי לא נוסיף שם כלום מלבד ההפניה ללח"ש ומה לו לדרך עקלתון, להפנות מנדרים לב"מ ומשם ללח"ש. ונראה יותר שכוונתו לחיבור אחר על האגדות כמש"כ בלח"ש).

השאלה היא האם מצינו לרבנו היעב"ץ במקו"א שהוא מזכיר חיבור על האגדות?

(שתי הערות קלות בשולי הדברים: בשנת תשמ"ז הו"ל הרב י"י פרידמן קש"ס למסכתות ב"ק-ב"ב ובהקדמה ציין שבדעתו להו"ל את שאר החיבור. מישהו יודע מה עם זה?
דבר נוסף. כידוע הש"ס של ווגשל הולך ונדחק ממדפי הספרים מפני הש"ס החדש של עוז והדר (כך עכ"פ בבתי המדרש שסביבי) מצער מאד א"כ שלא השכילו אנשי עוזו"ה להטמיע בחיבורם את הגהות היעב"ץ בשלמותם. אין לי הצעה ברורה איך לפתור את זה אבל ממש חע"ד).

[מעט דבש]

בענין דברי היעב"ץ שהובאו בתחלת האשכול:

אורים ותומים - יעבץ יומא כא.jpg (38.52 KiB) נצפה 7015 פעמים

צ"ע מתרגום אונקלוס דברים לג, ח

וּלְלֵוִי אֲמַר תֻּמַּיָּא וְאוּרַיָּא אַלְבֵּישְׁתָּא לִגְבַר דְּאִשְׁתְּכַח חַסִּיד קֳדָמָךְ

והנה כתב הרמב"ם הלכות בית הבחירה ד, א

ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקדש, ולא היו נשאלין בהן שנאמר עד עמוד כהן לאורים ותומים, ולא היו עושין אותן אלא להשלים שמנה בגדים לכהן גדול כדי שלא יהא מחוסר בגדים

.
והשיג הראב"ד:

לא היו משיבין. א"א והלא אורים ותומים ורוח הקדש שני דברים הם מן החמשה שחסרו בבית שני ולדבריו אינו אלא אחד וחיסור בגדים שאמר אינו כלום שאינו מחשבון הבגדים.

וכתב על זה באור שמח (במילואים):

ולא היו עושין אותן אלא להשלים שמונה בגדים.
נ"ב פשטיות הכתובים מכריח כדעת רבינו, דבחנוך המלואים בצווי בפ' תצוה כתיב 'וזה אשר תעשה להם לקדש אותם כו' ולקחת את הבגדים כו' החשן' ולא נזכר כלל האורים ותומים, ובפרשת צו בעשייה כתוב 'ויתן אל החשן את האורים' כו' והוי בכלל חושן דבלא אורים ותומים לא מקרי חושן, וכן בתרגום על קרא ד'תומיך ואוריך' - 'אלבשתא לגבר חסידך' הרי דמלבוש מקרי, ולדברי ראב"ד אין מקום לאו"ת בשבעת ימי המלואים כמובן ודוק:

[בתוך הגולה]

השאלה היא האם מצינו לרבנו היעב"ץ במקו"א שהוא מזכיר חיבור על האגדות?

(שתי הערות קלות בשולי הדברים: בשנת תשמ"ז הו"ל הרב י"י פרידמן קש"ס למסכתות ב"ק-ב"ב ובהקדמה ציין שבדעתו להו"ל את שאר החיבור. מישהו יודע מה עם זה?
דבר נוסף. כידוע הש"ס של ווגשל הולך ונדחק ממדפי הספרים מפני הש"ס החדש של עוז והדר (כך עכ"פ בבתי המדרש שסביבי) מצער מאד א"כ שלא השכילו אנשי עוזו"ה להטמיע בחיבורם את הגהות היעב"ץ בשלמותם. אין לי הצעה ברורה איך לפתור את זה אבל ממש חע"ד).

אציין כי בחיפוש בספרי היעב"ץ שבאוצה?"ח לא מצאתי עוד מקום שבו הוא מזכיר את פרושי/חידושי אגדות שלו.
אלא שכידוע הרבה מחיבוריו טמונים נדפסו באותיות רעות לקריאה ומן הסתם החיפוש בהם אינו מיטבי. מצורף לכך בקיאותי הדלה בהלכות חיפוש באוצה"ח. אלא מהא ליכא למשמע מינה עד שיבואו חכמים ובקיאים ויורונו

[עכ''פ]

דבר נוסף. כידוע הש"ס של ווגשל הולך ונדחק ממדפי הספרים מפני הש"ס החדש של עוז והדר (כך עכ"פ בבתי המדרש שסביבי) מצער מאד א"כ שלא השכילו אנשי עוזו"ה להטמיע בחיבורם את הגהות היעב"ץ בשלמותם. אין לי הצעה ברורה איך לפתור את זה אבל ממש חע"ד).[/i]

עוז והדר עובדים על זה

[בתוך הגולה]

יש"כ!

[תורת המן]

כמובן כן הוא גם בספרו קולן ש"ס.

כנראה יש לכבודו גישה לכת"י קולן של סופרים. האם יש לך יכולת לבדוק ולהעלות גיטין ס. מעייני בספרא דאגדתא. ונז: דיניה דהאי גברא בצואה רותחת.
כי בשני מקומות הללו נכתבו בכמה מקומות במה' וגשל ג' נקודות(...), ונראה שהוא בכוונה דדוקא לאחר הנקודות נראה שמוסתר דברים בוטים.

[עניו כמשה]

כמובן כן הוא גם בספרו קולן ש"ס.

כנראה יש לכבודו גישה לכת"י קולן של סופרים. האם יש לך יכולת לבדוק ולהעלות גיטין ס. מעייני בספרא דאגדתא. ונז: דיניה דהאי גברא בצואה רותחת.
כי בשני מקומות הללו נכתבו בכמה מקומות במה' וגשל ג' נקודות(...), ונראה שהוא בכוונה דדוקא לאחר הנקודות נראה שמוסתר דברים בוטים.

הכת"י נמצא בסה"ל הלאומית וניתן לגישה מקוונת
כנל לגבי הפירוש על החומש והתרגום

[מה שנכון נכון]

הכת"י נמצא בסה"ל הלאומית וניתן לגישה מקוונת
כנל לגבי הפירוש על החומש והתרגום

?
אשמח לקישור.

[עניו כמשה]

https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... FL78498072
תבדוק פה
הקישור הוא לשס של היעבץ שנמצא סרוק כולו בסה"ל בקישור שהבאתי
הספר קולן של סופרים באמת לא ניתן לגישה מקוונת לצערי

[מה שנכון נכון]

הכת"י נמצא בסה"ל הלאומית וניתן לגישה מקוונת
כנל לגבי הפירוש על החומש והתרגום

?
אשמח לקישור.

https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... FL78498072
תבדוק פה

זה לא קולן של סופרים (שעליו היה הנידון). יש הבדלים בין ההגהות שבגליון לקש"ס.

[עניו כמשה]

זה לא קולן של סופרים (שעליו היה הנידון). יש הבדלים בין ההגהות שבגליון לקש"ס.

כתבתי בהודעתי
ואולי מי שיש לו גישה יזכה אותנו בקובץ של הקולן ש"ס המלא ובכך נזכה לראות בעיננו דברי יעבץ

[אלון בן שמרי]

ראיתי בכתב היד שהוא מלא קווים קטנים בכל דף ודף, האם גם זה יצא מעטו של היעב"ץ? ומה פשרם?

[יהודה בן יעקב]

היעב"ץ נהג לפסק את הספרים שלמד בהם.
צורת ה'פסיק' הפוכה ממה שנהוג היום.

[תורת המן]

היעב"ץ נהג לפסק את הספרים שלמד בהם.
צורת ה'פסיק' הפוכה ממה שנהוג היום.

ראיתי שם נמי שכמעט על כל יו"ד, רשם קו עליו, כנראה דעתו שבארמית המקורית אין לכתוב ביו"ד:

קוים.png (43.12 KiB) נצפה 3022 פעמים

[תורת המן]

כמבואר כאן בש"ס וגשל הוסיפו הרבה הגהות מהיעב"ץ מספרו קולן של סופרים. יחד עם זה - לפי מה שכתבו - גם תיקנו ע"פ הערותיו על גליון הגמ' שלו.

לעומת זה מה שנמצא בדפוס וילנא המקורי הוא רק הגהותיו על גליון הש"ס שלו, ומשם לש"ס וילנא החדש ולמהד' עוז והדר.

אמנם ראה זה מצאתי, דלא רק שהוסיפו וגשל ע"פ קש"ס, כנראה גם גרעו.

דהנה כך איתא בש"ס וילנא (גיטין נז:):

וילנא חדא מטה.png (7.75 KiB) נצפה 3015 פעמים

ובעקבותיהם בוילנא החדש:

חד מטה וילנא חדש.png (11.92 KiB) נצפה 3015 פעמים

וכ"ה בעוז והדר.

אמנם בש"ס וגשל ליתא להאי הערה כלל:

חד מטה נהרדעא.png (66.09 KiB) נצפה 3015 פעמים

וחבל שבאמת לא תיקנו ע"פ הכת"י, כי ראה דבריו ז"ל כתובים באצבעותיו:

יעבץ חד מטה.png (44.14 KiB) נצפה 3015 פעמים

ומבואר שבכל המהדורות הושמט מילה אחת "דליכא אלא איסורא דרבנן".

ולא בדקתי אלא עמוד זה בלבד, ולכאורה - ע"פ הנתונים - זאת אומרת שכ"ה בהרבה עוד מקומות.