פורום אוצר החכמה

ראיתי שמזכירים את הטענה שאסור לסמוך על כתבי יד חדשים רק על המאירי ולא על הרמב"ן רשב"א וריטב"א שחלק מחידושיהם נדפסו רק בדור האחרון (רמב"ן של הגרא"ז מלצר זה הדור האחרון גם אם נדפס בכתב רש"י ובדפוס גרוע).
וגם יש מסכתות שהמאירי נדפס לפני מאתים שנה ולא ראיתי שהיחס אליו שונה.
אם כן כנראההבעיה היא שאנשים מסויימים אינם אוהבים את דרכו של המאירי והם מחפשים תירוצים ממקומות אחרים.

ההוא גברא כתב:ראיתי שמזכירים את הטענה שאסור לסמוך על כתבי יד חדשים רק על המאירי

נא להביא ציטוט ואז נוכל לראות מי אמר או כתב כן, ואם נאמר לגבי לסמוך הלכתית או פשט וסברא

[quote="ההוא גברא"]ראיתי שמזכירים את הטענה שאסור לסמוך על כתבי יד חדשים רק על המאירי ולא על הרמב"ן רשב"א וריטב"א שחלק מחידושיהם נדפסו רק בדור האחרון (רמב"ן של הגרא"ז מלצר זה הדור האחרון גם אם נדפס בכתב רש"י ובדפוס גרוע).
וגם יש מסכתות שהמאירי נדפס לפני מאתים שנה ולא ראיתי שהיחס אליו שונה.


אני כן ראיתי שהיחס שונה !

דנני כתב:אני כן ראיתי שהיחס שונה !

ראית? דוגמא?

שלחו לי בפרטי "בכל מקרה אין הבדל בין 200 שנה ל50 שנה הרעיון הוא הנתק של מאות שנים".

ואיני יודע למה התכוונו. על המאירי אין נתק במסורת. להיפך, הסוחר שמכר את כתב היד לספרית פרמה ראה את דברי החיד"א בשם הגדולים ולפי זה חיפש אצל היורשים לאיפה התגלגל כתב היד.
לפני החיד"א השתמשו בו רק אחרונים בודדים, אבל כל מי שהכיר אותו התייחס אליו בכבוד גדול. ר' בצלאל אשכנזי והרדב"ז בתשובותיו מביאים ממנו קבוע, הבית יוסף הכיר רק קרית ספר ומביא אותו בכל הלכות סת"ם.
(שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן ו: דכתב הרב רבי מנחם בר שלמה לבית מאיר ז"ל בחידושיו לקמא פ' הגוזל וז"ל הסכימו חכמי הנשיאים שבברצלונה שבענין איסורין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין כגון אם באו עדים והעידו שלא בפניה שנתקדשה לפלוני או שנטמאו טהרותיו שזכות הוא לו להפריש מן האיסור ואפי' היה נראה לדיין שיש שם צד רמאות לא יקל בכך ע"כ. וזה היה רב גדול עשה שיטה לכל הגמרא והרבה ספרים).

ההוא גברא כתב:ר' בצלאל אשכנזי

גם בשיטמ"ק על בבא קמא הוא מצטט דברי המאירי הרבה פעמים, בדרך כלל לשם סיכום ההלכה.

יעויין מכאן ואילך
viewtopic.php?p=324048#p324048

שם כתוב שלא לומדים לא ב"ח ולא מאירי. אין מכאן ראיה לענייננו כי על הב"ח יש מסורת... וזו לשונו:
שמעתי פעם (מכלי שני) שניגש אליו אברך חברונאי לדבר בלימוד ולהציג את עצמו (אולי לפני קבלת היתר הוראה?) ותוך כדי הדברים אומר האברך 'הב"ח כתב...' ענה לא הגאון שליט"א 'מי לומד ב"ח? ' בהמשך אמר האברך: 'המאירי סובר....' ענה לו הגאון שליט"א 'מי לומד מאירי? '

מדה כתב:

ההוא גברא כתב:ר' בצלאל אשכנזי

גם בשיטמ"ק על בבא קמא הוא מצטט דברי המאירי הרבה פעמים, בדרך כלל לשם סיכום ההלכה.

המאירי כתוב בעצמו בצורת סיכום.
בשו"ת ר' בצלאל אשכנזי ובשו"ת הרדב"ז המאירי מובא פעמים רבות לפסוק הלכה על פיו והם מתייחסים אליו כאחד הראשונים החשובים. גם בשטמ"ק הוא מובא בכל מסכת שהיה לו. אבל הבאתי את הציטוט הנ"ל כי הוא נועד להסביר למי שלא מכיר מי היה המאירי.

ההוא גברא כתב:שם כתוב שלא לומדים לא ב"ח ולא מאירי. אין מכאן ראיה לענייננו כי על הב"ח יש מסורת... וזו לשונו:
שמעתי פעם (מכלי שני) שניגש אליו אברך חברונאי לדבר בלימוד ולהציג את עצמו (אולי לפני קבלת היתר הוראה?) ותוך כדי הדברים אומר האברך 'הב"ח כתב...' ענה לא הגאון שליט"א 'מי לומד ב"ח? ' בהמשך אמר האברך: 'המאירי סובר....' ענה לו הגאון שליט"א 'מי לומד מאירי? '

שמעתי מאחד מתלמידיו שליט"א שנכנס אליו פעם אחד ושאלו על פי' דברי 'מאירי', וענה לו 'אני איני לומד 'מאירי' שהינו ספר קשה וסותר גמרות, אלא ספרים קלים כגון בעה"מ ומלחמות' ומנה מספר מקומות ה'מאירי' המוקשים מגמ'.

רש"י על הש"ס הוא לומד?

ראה בשיעורי הגרד"ל שמביא המון פעמים מדברי המאירי וגם מדברי הב"ח על הטור

האם הטענה שנטענה כלפי המאירי התייחסה ל|"בית הבחחירה להמאירי" או ל"חידושי המאירי" שיש על חלק מהמסכתות.
אגב, המשנ"ב מביא מספר פעמים את "המאירי שזכינו לאורו מחדש וגם הוא סוברס ש" ומשתמש בזה כמקור לפסיקה

ההוא גברא כתב:שלחו לי בפרטי "בכל מקרה אין הבדל בין 200 שנה ל50 שנה הרעיון הוא הנתק של מאות שנים".

ואיני יודע למה התכוונו. על המאירי אין נתק במסורת. להיפך, הסוחר שמכר את כתב היד לספרית פרמה ראה את דברי החיד"א בשם הגדולים ולפי זה חיפש אצל היורשים לאיפה התגלגל כתב היד.
לפני החיד"א השתמשו בו רק אחרונים בודדים, אבל כל מי שהכיר אותו התייחס אליו בכבוד גדול. ר' בצלאל אשכנזי והרדב"ז בתשובותיו מביאים ממנו קבוע, הבית יוסף הכיר רק קרית ספר ומביא אותו בכל הלכות סת"ם.
(שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן ו: דכתב הרב רבי מנחם בר שלמה לבית מאיר ז"ל בחידושיו לקמא פ' הגוזל וז"ל הסכימו חכמי הנשיאים שבברצלונה שבענין איסורין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין כגון אם באו עדים והעידו שלא בפניה שנתקדשה לפלוני או שנטמאו טהרותיו שזכות הוא לו להפריש מן האיסור ואפי' היה נראה לדיין שיש שם צד רמאות לא יקל בכך ע"כ. וזה היה רב גדול עשה שיטה לכל הגמרא והרבה ספרים).

הנה עוד ציטוט שמלמד על החשיבות של המאירי בעיניו של רב"א, בתשו' סי' לא (ב)

כן כתב הרב המאירי ז"ל בחידושיו פרק הגוזל קמא בשם גדולי המחברים ז"ל ובכל מקום שמזכיר גדולי המחברים הוא הר"מ במז"ל ואני חפשתי בהרמב"ם ז"ל ולא מצאתיו ואפשר שהוא רמוז בשום מקום בחבורו וחזי מאן גברא רבא קא מסהיד עליה

איש_ספר כתב:

ההוא גברא כתב:שלחו לי בפרטי "בכל מקרה אין הבדל בין 200 שנה ל50 שנה הרעיון הוא הנתק של מאות שנים".

ואיני יודע למה התכוונו. על המאירי אין נתק במסורת. להיפך, הסוחר שמכר את כתב היד לספרית פרמה ראה את דברי החיד"א בשם הגדולים ולפי זה חיפש אצל היורשים לאיפה התגלגל כתב היד.
לפני החיד"א השתמשו בו רק אחרונים בודדים, אבל כל מי שהכיר אותו התייחס אליו בכבוד גדול. ר' בצלאל אשכנזי והרדב"ז בתשובותיו מביאים ממנו קבוע, הבית יוסף הכיר רק קרית ספר ומביא אותו בכל הלכות סת"ם.
(שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן ו: דכתב הרב רבי מנחם בר שלמה לבית מאיר ז"ל בחידושיו לקמא פ' הגוזל וז"ל הסכימו חכמי הנשיאים שבברצלונה שבענין איסורין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין כגון אם באו עדים והעידו שלא בפניה שנתקדשה לפלוני או שנטמאו טהרותיו שזכות הוא לו להפריש מן האיסור ואפי' היה נראה לדיין שיש שם צד רמאות לא יקל בכך ע"כ. וזה היה רב גדול עשה שיטה לכל הגמרא והרבה ספרים).

הנה עוד ציטוט שמלמד על החשיבות של המאירי בעיניו של רב"א, בתשו' סי' לא (ב)

כן כתב הרב המאירי ז"ל בחידושיו פרק הגוזל קמא בשם גדולי המחברים ז"ל ובכל מקום שמזכיר גדולי המחברים הוא הר"מ במז"ל ואני חפשתי בהרמב"ם ז"ל ולא מצאתיו ואפשר שהוא רמוז בשום מקום בחבורו וחזי מאן גברא רבא קא מסהיד עליה

יפה!
מאידך, יחסית הגיעו אלינו מעט התייחסויות למאירי בדורו ובשנים הסמוכות למותו. זו עובדה מפליאה, שכנראה יש בה ללמד שלמרות היצירה המרשימה שלו בני דורו לא התייחסו אליו כחכם מאוד מרכזי.

ההוא גברא כתב:ראיתי שמזכירים את הטענה שאסור לסמוך על כתבי יד חדשים רק על המאירי ולא על הרמב"ן רשב"א וריטב"א שחלק מחידושיהם נדפסו רק בדור האחרון

ראיתי להרב משה פיינשטיין שכתב כעין זה על תוס' הרא"ש,


והדברים מחודשים קצת, כי תוס' הרא"ש הללו הם נדפסים בתוך ספר ברכה משולשת הנדפס בשנת תרכ"ג והיה לעיני הרבה מאד מן הגדולים אשר בארץ המה.

גם עצם הדברים אשר כתב הגרמ"פ נגדם אינם מחודשים כ"כ, וכל המעיין הישר בתרומת הדשן סימן א' ישפוט בצדק כי שעות זמניות לא היו מושכל ראשון אצל הקדמונים, ועיין פנ"י מהדורה בתרא ברכות, שך יו"ד סימן קפד סק"ז ובנה"כ שם, ועיין מש"כ עליו בשו"ע הרב בקוה"א שם, ועיין לחם שמים להיעב"ץ ריש ברכות, משכנות יעקב הביאו באג"מ הנ"ל, מנח"א ח"א סימן מג (כמדומני), ועוד.

בענין המאירי כפי מה ששמעתי החילוק הוא כיון שלהמאירי עצמו כמעט אין יחס אליו מראשוני האחרונים, ע"כ הותרה הרצועה לומר עליו הדברים שהרבה חושבים, ואינו דומה להרשב"א אשר דבריו היה נשקל בפלס מאזנים בכל הדורות, וא"כ אפי' אם החידושים האלו חדשים הם, האיש ישן הוא, וכבר נכנס אל תוך ה"מסורה".

המאירי הובא בב"י או"ח סי' ל"ב, ויו"ד סי' של"ד.