סוג אחד של טעות מצערת, הוא מה שמעתיקים דלגו לעתים מתיבה אחת עד לתיבה זהה דלהלן. כגון במועד קטן כה ע"ב נוסח כת"י מובא: "
דרבי אסי, אתעקרו כל ארזיא. דרב שמואל בר רב יצחק אתעקרו כל אילניא". אבל בנדפס: "
דרבי אסי, אתעקרו כל אילניא". נשמט בדילוג הדומות מ"אתעקרו כל" עד "אתעקרו כל". טעות זו מצויה עד ימינו בגמרא, ועדיין לא פלטינן מינה.
לא באתי לפתוח אשכול על כל מיני דילוגים שנגרמו מחמת הדומות, אלא על מקורות קדומים שהתיחסו לתופעה זו.ידועים דברי התוספות יום טוב בברכות פ"ה מ"ה:
...וטעות כזה מצוי שידלג הסופר התיבות הדומות זו לזו, כגון הכא שדלג מתיבת לשון לתיבת לשון.
שאלתי היא: מי מקדמונינו שקדמו לבעל תוי"ט מזכיר בפירוש את התופעה הזאת?