מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שם החתן כשם הכלה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ישורון250
הודעות: 59
הצטרף: ד' דצמבר 02, 2015 11:46 pm

שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי ישורון250 » ו' מאי 11, 2018 10:42 am

אבקש את עזרת החכמים כאן, האם מצינו קפידא או אזהרה להמנע מנישואין כאשר שם החתן כשם הכלה, כגון שלחתן קוראים שמחה וכן לכלה, או בשם יונה וכו', כי ידועה אזהרת רבינו יהודה החסיד ז"ל בעניני שידוכים שלא יהיה שם החתן כשם חותנו, וכן שם הכלה כשם המחותנת וכו', ורבים רבים נזהרים כנודע מהוראות רבותינו החזון איש והקהלות יעקב זצ"ל ראה בס' ארחות רבינו, וגם חכמי בני ספרד נזהרו בזה כמו שראיתי בארוכה בספר אור משה סי' א (לגריח"ס שליט"א).

והאם הוא הדין כאן, או כיון שאין בדברי ריה"ח ז"ל אזהרה בזה לית לן בה.

היש מי שעסק ודן בזה? אחכה לתשובתכם וייש"כ

סעדיה
הודעות: 1608
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי סעדיה » ו' מאי 11, 2018 10:50 am

שד"ח מערכת חתן וכלה וחופה סוף אות ה'.

שמעתי שי"ב משום 'אין מערבין שמחה בשמחה'

קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי קראקובער » ו' מאי 11, 2018 10:51 am

מה רע בזוג יונים?! זיל בתר טעמא ול"ש בכה"ג.

ישורון250
הודעות: 59
הצטרף: ד' דצמבר 02, 2015 11:46 pm

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי ישורון250 » ו' מאי 11, 2018 11:40 am

יישר כח למשיבים.

ואלה דברי השדי חמד שם: איש ואשה ששמותיהם שוים היינו שמחה שהוא שם לאיש וגם לאשה - שאל על זה הרב נתן נטע הכהן אבד"ק ראדשיץ יצ"ו מהרה"ג ראשון לציון יש"א ברכה יצ"ו הובא בספרו מעשה איש חו"מ סי' ז' וז"ל נצרך לי לדעת אם יש איזה חשש בחתן וכלה ששמותיהם שוה היינו שמחה, והיתה תשובת המחבר מה שנסתפק. הנה אם כונת שאלתו בשביל צוואת רבינו יהודה החסיד שהם שתי שמות שוות בבית אחד, כל לגבי דידי איכא למיחש שלא ישא מי ששמו שמחה אשה ששמה שמחה להמדקדקים לקיים צוואת החסיד וכבר האריכו הפוסקים בצוואות אלו עכ"ל.

ואני הדל חפשתי ולא מצאתי צוואה זו בצוואות ר"י החסיד בסי החסידים שבידי ואם האמת הוא שישנה בכלל הצוואות, יפה אמר רב שצריך לחוש לזה ואחד מהם ישנה שמו ולא תאונה אליהם רעה עכ"ל.

והנה צוואה זו שם חתן ושם כלה שווים, לא נזכרה בדברי החסיד, לכן דברי הרב מעשה איש איני מבין שהקיש משם חתן וחותנו לשם חתן וכלה, וזו מנין?

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' מאי 11, 2018 1:59 pm

חשוקי חמד בבא מציעא דף קז עמוד ב
תשעין ותשעה בעין רעה
האם מותר לאדם הקרוי 'יונה' לשאת אשה הקרויה 'יונה'
שאלה. חתן הקרוי 'יונה', והציעו לו שידוך בת ישראל הקרויה יונה, האם יש בזה משום קפידא משום צוואת רבי יהודה החסיד, שלא יקרא שמו ושם חמיו, או כלה וחמותה באותו שם?
תשובה. בספר רוח חיים למהר"ח פלאג'י (אבהע"ז סימן סב ס"ק טז) כתב שלא שמענו קפידא כזו בצוואת רבי יהודה החסיד. אולם בספר חינא וחיסדא (ח"ב דף רכה ע"ד) כתב דכיון דאין אנו יודעים טעם הדבר שהקפיד רבי יהודה החסיד בזה, על כן יש להקפיד שלא יהיה להם, שני שמות שווים בבית אחד.
ובשדי חמד (מערכת חתן וכלה סוף פרק ה) כתב בשם שו"ת מעשה איש (חו"מ סימן ז) שלהמקפידים על צוואת רבי יהודה החסיד, יש למיחש שלא לישא מי ששמו שמחה, אשה ששמה שמחה. והעיר עליו השדי חמד, חפשתי ולא מצאתי צוואה זו בצוואת ר"י החסיד, ואם האמת שיש צוואה כזאת, צריך לחוש לזה ואחד מהם ישנה שמו ולא תאונה אליהם רעה.
וכן אמר לי גיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א שיש להוסיף שם לאחד מהם, ואז יכולים להנשא זה לזה.

בינוני
הודעות: 695
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי בינוני » ו' מאי 11, 2018 3:38 pm

בלי קשר לצוואת ר"י החסיד.
אני מרגיש בזה הרגשה לא נוחה קצת בדרכי הצניעות. כל פעם שאיזה גיס יצעק "שמחה" הגיסה תפנה איליו אינסטינקטית "כן"...

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' מאי 11, 2018 8:32 pm

בקרו טלה כתב:
חשוקי חמד בבא מציעא דף קז עמוד ב
תשעין ותשעה בעין רעה
האם מותר לאדם הקרוי 'יונה' לשאת אשה הקרויה 'יונה'
שאלה. חתן הקרוי 'יונה', והציעו לו שידוך בת ישראל הקרויה יונה, האם יש בזה משום קפידא משום צוואת רבי יהודה החסיד, שלא יקרא שמו ושם חמיו, או כלה וחמותה באותו שם?
תשובה. בספר רוח חיים למהר"ח פלאג'י (אבהע"ז סימן סב ס"ק טז) כתב שלא שמענו קפידא כזו בצוואת רבי יהודה החסיד. אולם בספר חינא וחיסדא (ח"ב דף רכה ע"ד) כתב דכיון דאין אנו יודעים טעם הדבר שהקפיד רבי יהודה החסיד בזה, על כן יש להקפיד שלא יהיה להם, שני שמות שווים בבית אחד.
ובשדי חמד (מערכת חתן וכלה סוף פרק ה) כתב בשם שו"ת מעשה איש (חו"מ סימן ז) שלהמקפידים על צוואת רבי יהודה החסיד, יש למיחש שלא לישא מי ששמו שמחה, אשה ששמה שמחה. והעיר עליו השדי חמד, חפשתי ולא מצאתי צוואה זו בצוואת ר"י החסיד, ואם האמת שיש צוואה כזאת, צריך לחוש לזה ואחד מהם ישנה שמו ולא תאונה אליהם רעה.
וכן אמר לי גיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א שיש להוסיף שם לאחד מהם, ואז יכולים להנשא זה לזה.

מענין, הגאון ר' משה פיינשטיין ס"ל להיפך. שכל אלו הדברים שאין אנו יודעים טעמם, אין סבה להקפיד רק כאשר הדבר דומה בדיוק. כגון ביצה קלופה, שדעתו דבבית חרושת ליכא חששא.

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי ברוז » ש' מאי 12, 2018 9:36 pm

באחד מספרי השו"ת עם הגרח"ק דן בשאלה זו.
כמדומה שהוציאו ספר שלם ממנו שליט"א בעניינים אלו ומשם תדרשנו.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי לייטנר » ש' מאי 12, 2018 11:01 pm

בינוני כתב:בלי קשר לצוואת ר"י החסיד.
אני מרגיש בזה הרגשה לא נוחה קצת בדרכי הצניעות. כל פעם שאיזה גיס יצעק "שמחה" הגיסה תפנה איליו אינסטינקטית "כן"...


והרגשתך הלא נוחה יכולה לגרום לחומרות נוספות (למשל, שאסור לשני אחים לשאת נשים עם שם זהה)...

בינוני
הודעות: 695
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי בינוני » ש' מאי 12, 2018 11:21 pm

לייטנר כתב:
בינוני כתב:בלי קשר לצוואת ר"י החסיד.
אני מרגיש בזה הרגשה לא נוחה קצת בדרכי הצניעות. כל פעם שאיזה גיס יצעק "שמחה" הגיסה תפנה איליו אינסטינקטית "כן"...


והרגשתך הלא נוחה יכולה לגרום לחומרות נוספות (למשל, שאסור לשני אחים לשאת נשים עם שם זהה)...

את זה אפשר לפתור ע"י קריאת שם הבעל ג"כ (למשל שמחה חצק'לס), משא"כ בנידוננו...

דרומי
הודעות: 9392
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי דרומי » ש' מאי 12, 2018 11:23 pm

כבר הערתי כי אפשר לקרוא 'שמחה' בכמה אופנים - האם הח' בסגול או בקמץ או בפתח... ובזה פתרנו את הבעיה.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: שם החתן כשם הכלה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' מאי 13, 2018 7:06 pm

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן כ כתב:

בדבר שהקשה כתר"ה על מה ששמע שאמרתי לטעם על מה שבבתי אפיה משתמשים בביצים קלופות קפואות אף שעבר עליהון כמה לילות ולא חשו למה שאמר רשב"י בנדה דף י"ז ע"א שהאוכל ביצה קלופה שעבר הלילה מתחייב בנפשו ודמו בראשו, משום דמתחלה נקלפו לזה, מהא דהתוס' ביצה דף י"ד ע"א ד"ה איכא כתבו בטעם שני דשומין מותר לתקנם ביום טוב בלא שינוי משום דרוח רעה שורה עליהן כשנטחנין בלילה והא נקלפו אדעת זה לאוכלן בתבשיל למחר, הנה לא אמרתי דתלוי בדעת אדם הקולף דלחלוק כזה לא שייך לומר בלא ראיה מפורש, אף שבדברים כאלו אין לך בו אלא חדושו שנאמר מפורש דהרי אפשר שגם זה הוא מהמפורש ואין זה רק ענין דמיון למה שמפורש, אבל אמרתי דהמפורש היא בדבר שדרך העולם שקולפין ביצים ושומין ובצלים בשעת סעודתן וסמוך לסעודתן וכשנזדמן שקלפו בזמן קודם ונמלכו שלא לאכול או שכחו מלאכול משמיענו רשב"י שאיכא סכנה כשעבר עליהן הלילה, וכן הוא אף כשהכין מאיזה טעם הביצים והשומין ובצלים בכוונה לאוכלן למחר נמי הוא בכלל הסכנה, אבל בדבר שהדרך שצריך לקליפתם הוא בזמן מוקדם דימים כהא דקלוף לקבוץ חביות של חלבונים ושל חלמונים להקפיאם ולמוכרם לבתי אפיה הוא ענין קלוף אחר שאין זה בכלל עובדא דסתם מה שאמר רשב"י אין לנו למילף מזה שבדברים כאלו שאין להם טעם אלא שכן הוא המציאות דשריית הרוח רעה אין לנו אלא זה שנאמר מפורש ולא אף בשינוי קצת.



חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 248 אורחים