אותה אבקש כתב:חסום הקישור.
לא הבנתי, מה הנושא?
מה הפשט בין עליות למשברים?
חוקר ודורש כתב:היכן ניתן להשיג?
מנקיי הדעת שבירושלים כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=32233&start=80#p349139
וכמעשהו בראשונה, כך מעשהו בשניה, לשון המודעה לשוחרי החסידות וכו'.
מנשה123 כתב:חוקר ודורש כתב:היכן ניתן להשיג?
ובארה"ב?
מתפעל כתב:יש בשנים האחרונות, מאז הפשרה שהזקנים ייקראו פינסק קרלין, מחלוקת ביניהם?
בודאי שאין חיבה ביניהם אבל מחלוקת גם אין. איש לאהלו ישראל.
מתפעל כתב:האם משפחת בידרמן מוזכרת בספר? ר' יעקב יצחק האבא ובניו שנשארו עם היונגע.
מחולת המחנים כתב:וכמה הערות כלליות, בראון מנסה להציג את חסידות קרלין כחסידות אליטיסטית, לענ"ד זה לא נתפס כך בציבור, מבין הרבנים הידועים מקרב חסידי קרלין במהלך הדורות עולה לי כעת רק הרב מטורוב רבי ברוך מנדלבוים, וזאת בהשוואה למקבילותיה הליטאיות חב"ד וסלונים שנחשבות אליטיסטיות הרבה יותר.
כמו כן הוא מנסה להציג את הזקנים כשמרנים וקנאים ואת הצעירים כמודרנים יותר ופחות קנאים, אמנם בהערת אגב הוא מתייחס לעובדה שרי"ה הלטובסקי מנהיג הזקנים עמד בקשר טוב עם הרב קוק, למעשה התמונה היא קצת אחרת, הזקנים ברובם נטו יותר לאגו"י וחוגי הרב קוק (מלבד ר' זלמן בריזל), ואילו הצעירים נחשבו בירושלים ליותר קנאים עד לפילוג בשנת תשמ"ה, הענין קצת מורכב יותר, אבל בכל אופן באופן כללי זו היתה התמונה.
מחולת המחנים כתב:תובנה שאני למדתי מן הספר, התערבות של אישים מבחוץ במחלוקת לא בהכרח מועילה, בפילוג שבין הזקנים לצעירים אחזו רוב האדמורי"ם מבית טשרנוביל ורוז'ין עם הצעירים, ואף חתמו על מכתבים וקריאות לטובתם, ולמרות זאת זה לא הועיל לשום צד.
.
הרב יהושע העשיל הלטובסקי זצ"ל, שהיה זקן חסידי קרלין בירושלים ומנהיגם, היה נוהג ללכת להסתופף בצילו של מרן הראי"ה זצ"ל, בעיקר בסעודה שלישית, וכמוהו עוד רבים מזקני וחסידי קרלין. שמענו מפי אחד מזקני חסידי קרלין בירושלים, כי הוא זוכר שבבית המדרש של חסידות קרלין בעיר העתיקה היה קבוע על הקיר לוח שיש שעליו כתוב: "חברת משניות בנשיאות מרן הגראי"ה קוק שליט"א".
אין לו כעתהוד_והדר כתב:מנשה123 כתב:חוקר ודורש כתב:היכן ניתן להשיג?
ובארה"ב?
ביגלאייזן
מתפעל כתב:יש בשנים האחרונות, מאז הפשרה שהזקנים ייקראו פינסק קרלין, מחלוקת ביניהם?
בודאי שאין חיבה ביניהם אבל מחלוקת גם אין. איש לאהלו ישראל.
ישבב הסופר כתב:מחולת המחנים כתב:וכמה הערות כלליות, בראון מנסה להציג את חסידות קרלין כחסידות אליטיסטית, לענ"ד זה לא נתפס כך בציבור, מבין הרבנים הידועים מקרב חסידי קרלין במהלך הדורות עולה לי כעת רק הרב מטורוב רבי ברוך מנדלבוים, וזאת בהשוואה למקבילותיה הליטאיות חב"ד וסלונים שנחשבות אליטיסטיות הרבה יותר.
כמו כן הוא מנסה להציג את הזקנים כשמרנים וקנאים ואת הצעירים כמודרנים יותר ופחות קנאים, אמנם בהערת אגב הוא מתייחס לעובדה שרי"ה הלטובסקי מנהיג הזקנים עמד בקשר טוב עם הרב קוק, למעשה התמונה היא קצת אחרת, הזקנים ברובם נטו יותר לאגו"י וחוגי הרב קוק (מלבד ר' זלמן בריזל), ואילו הצעירים נחשבו בירושלים ליותר קנאים עד לפילוג בשנת תשמ"ה, הענין קצת מורכב יותר, אבל בכל אופן באופן כללי זו היתה התמונה.
טרם הספיקותי להשיג את הספר ולכן לא אוכל להגיב לגופו של אשכול.
לגבי מה שכתבת, אעיר כי אני צריך לראות את ההקשר בו נטען על אליטיסם, אך כפי שאני מבין הכוונה אינה ליהירות אלא לחסידות שחסידיה נמנים על השכבות הנכבדים והאצולה של החברה. זו אמנם היתה המציאות, וכך מתבאר מבין ספרי הזכרון של הערים - זאת בשונה מחסידויות אחרים באיזור ההוא, כגון דויד-הורדוק סטעפין ליבישוי וכדו' שחסידיהם נמנו על השכבות הפשוטות יותר, עובדי אדמה וכדו'. חסידי קרלין היו הסוחרים הבעלי בתים הרבנים והכלי קודש של האיזור.
זה שאין ידוע לך על רבנים מלבד הגר"ב מנדלבוים מטורוב אינו מעיד הרבה. קרלין ודברי ימיה הוא רובו על פה ומיעוטו בכתב. היו הרבה הרבה חסידים קרלינאיים שכיהנו כרבני ערים, וגם הרבה רבנים ידועים שנסעו לקרלין, לדוגמא בלבד אזכיר כי בדרשות "בית אב" להגרא"א יודלביץ מובא בין הדברים שרבו ודודו - הגאון רבי מאיר מארים אב"ד קוברין - מחסידיו הגדולים של רבי משה מקוברין - נסע לבית אהרן לשבת שובה! (הוא מזכיר כי הוא נכנס לבקר אצל שאר בשרו הגרש"א תוספאה רבה של קרלין. מסתבר לי איפוא שמדובר בלאחר פטירת רבו מקוברין בניסן תרי"ח, ואולי לאחמ"כ נסע לקרלין.)
[ובדרך אגב אעיר שזה שסלונים מוכרת כאליטיסטית היא הודות לעבודה אינטנסיבית מצד סופרי החסידות למתג את החסידות ככה. בחיי הבית אהרן היתה סלונים חסידות קטנה בהרבה, ואמנם היתה נחשבת חסידות חשובה אך לא תפסה מקום בעולם בהשוואה לקרלין בימים ההם, לא במנין החסידים ולא ובאיכותם. עיקר החיכוך והתחרות היתה בין חסידי קארלין וסלונים בטבריה, בתקופה מאוחרת בהרבה.]
הערתך בנושא של קנאות מול תמיכה בהרב קוק - היא נכונה מאוד. קרלין אינה חסידות שמקובעת פוליטית, ולכן קשה לדבר במונחים מוחלטים. ואאריך בזה מעט, כי נקל לטעות בזה מפני מורכבותו.
למרות שהיו גם אצל הזקנים כמה קנאים, אבל מ"מ ההלך הרוח אצל רובם ככולם של הזקנים, כמו אצל רוב זקני ירושלים - היתה עם הרב קוק. מהיושבים ראשונה בין הזקנים - די להזכיר את הרב שמואל אהרן שזורי, מגדולי החסידים של הזקנים וממכתירי הרמ"מ מלעלוב וקרובו וידידו - שהיה המזכיר של הרבנות ואיש אמונו של הרב קוק. הרב יהושע העשיל הלטובסקי היה זקן החסידים של הזקנים ומנהיגם - והיה מאוד מקורב להרב קוק, ואף היה מעורב עמו באופן מובהק בפרויקט אישי של הרב קוק, ואכמ"ל בזה כעת, ועוחז"מ בעז"ה. הרה"ח ר' מאיר דוד שוטלנד היה הגבאי של הרב קוק! הג"ר ישראל גרוסמן היה איש אגו"י ולא קנאי בכלל. הרמ"מ מלעלוב היה רחוק מאוד מקנאות. משפחת ברנשטיין בני רבי פישל דיין, ממש לא קנאים. רבי זלמן בריזל אכן היה קנאי, ואכן היה נחשב אצלם לאחד מחשובי החסידים, אבל קנאותו האישית לא שיקפה כלל את המקום ואת ההלך רוח בו.
ובניגוד להם, הצעירים היו יותר קנאיים, די לעיין ברשימת החסידים ולראות מי ומי ההולכים - ר' אלעזר בריז"ל, ר' אהרן יוסל, ר' יוסל צנוירט ואחיו ר' מוטל ור' יענקל, הפריינדים, וכו'. היו גם אנשים אצל הצעירים שהיו ציוניים יותר, ואפילו חסידים חשובים שניהלו את העניינים - כמו הג"ר שמעון בוקשפן שהיה חבר ב'אחוה', וכן ר' פייבל אוירבוך שהיה בעלבתישער איד באופיו ולא קנאי פרומער, ובערל פרידמן שהיה מעסקני החסידות היה איש מודרני בלי זקן, אבל מכיון שקרלין אינה חסידות פוליטית - עמדתם אינה משקפת את ההלך רוח בחסידות פנימה.
במידה ואכן פרופ' בראון תיאר את חלוקת ה'ציונות/קנאות' כמו שכתבת, אזי זה באמת תיאור שאינו נכון. הסיבה שטעה בזה - לדעתי, הוא מכמה גורמים. אך איני יכול להעיר יותר עד שאקרא את דבריו בעיון.
שייף נפיק כתב:שמעתי מבני משפחתו שהוצע לו לאחר פטירת הרב קוק להיות גבאו של הרב הרצוג ואמר הרב עם הצילינדר? חס ושלום... היה נראה לו מודרני מידי..
סבא שלי ר' מאיר דוד שוטלנד, היה ממייסדי ופעילי ה"ועד הכללי" וגם שמש של הרא"י קוק. מעניין, שעם זאת הייתה לו גישה עוינת מאוד כלפי אנשי ה"מזרחי" שהוא היה קורא אותם "נסרוחים". לאחר פטירתו של הרב קוק, נתבקש הסבא להמשיך ולשרת גם את הרב הרצוג. אך למרות שהוא רחש לו כבוד רב, סירב ר' מאיר דוד להצעה זו בנימוק, שהוא היהודי הירושלמי השורשי, אינו מסוגל לייצג רב בעל סגנון אירופאי, שחובש לראשו כובע צילינדר!.
הזיידע מאיר דוד, היה יהודי של פעם. היה קם כל לילה לתיקון חצות, ולצד היותו ירושלמי חסידי עסיסי על כל המשתמע, היה אדם מסודר באופן יוצא מגדר הרגיל. לדוגמא, היה לו ארון מיוחד שהיו בו כמדומני שתיים עשרה מחיצות!, שבכל אחת מהן היו ספרים לפי סדר מסוים, אותו היה לומד מידי יום ביומו בשעה המיועדת לכך. הוא היה ראש המדברים בכל מקום וגדולי תורה וחסידות רבים שבאו לארץ ישראל לביקור, היו מבקשים אותו ללוותם בשהותם בא"י.
בימים ההם במהלך אחת הבריתות בהם היה הרב קוק סנדק (אגב; הוא גם היה הסנדק שלי בברית שהתקיימה ב'ישועות יעקב' מאה שערים), הגיעו למקום קנאים שהשתוללו והרעישו. היה קשה לקיים כך את הברית והרב קוק שאל את סבא שכאמור היה חד לשון: "מאיר דוד: דו קענסט נישט מאכן אביסל שטיל?" (אתה יכול לעשות קצת שקט?)
הסבא לא התמהמה, עלה על הבימה והכריז "איך האב א שאלה!" (יש לי שאלה). מדוע רק כאשר מביאים ילד לברית מילה מכריזים "ברוך הבא", מדוע לא מכריזים כך לחתן בר מצווה? לחתן נישואין? ולאף אחד אחר?
הקהל השתתק. לאף אחד לא הייתה תשובה. "אומר לכם את התשובה" סיים הסבא "כאשר מכניסים ילד לברית הוא עדיין ערל, לערלים ולגויים יודעים כולם לתת כבוד. אבל כשמדובר ביהודי "מעפייפת אף העם אלע"... (מצפצפים עליו כולם).
ההגדרה שלו הייתה מאוד קולעת וכן מאוד אקטואלית מבחינה נוספת: הנציב העליון, הרברט סמואל, סבל מהתקפות שיכלו להתרחש רק על רקע היותו יהודי. אם הוא היה גוי היו המצפצפים נאלמים דום, אבל על יהודים מותר לצעוק...
חלמישצור כתב:שייף נפיק כתב:שמעתי מבני משפחתו שהוצע לו לאחר פטירת הרב קוק להיות גבאו של הרב הרצוג ואמר הרב עם הצילינדר? חס ושלום... היה נראה לו מודרני מידי..
ראיון עם נכדו ר' אברהם חיים שוטלנד (מוסף שבת קודש של יתד נאמן, י"ד שבט תש"ע, עמ' 25; באותו עמוד שתי תמונות של רמ"ד, אך איכותן בסריקה שבאוצה"ח למרבה הצער נמוכה. עוד סיפור נחמד מפי הנכד על ביקור האדמו"ר מקרלין עם רמ"ד ביקב בפתח תקווה, במוסף הנ"ל, י"א טבת תשע"ב)סבא שלי ר' מאיר דוד שוטלנד, היה ממייסדי ופעילי ה"ועד הכללי" וגם שמש של הרא"י קוק.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 425 אורחים