פורום אוצר החכמה

יהודי יקר שוקד זמן רב על הוצאת מסכת סופרים במהדורה חדשה.

לצורך כך אני מבקש לברר עבורו את העניינים הבאים.

א. ידוע שדברים רבים במסכת סופרים מתבהרים לאור ממצאי נוסח אר"י שעלה מן הגניזה. ועסקו בכך חוקרי התפילה אגב מחקרם (למשל פליישר) האם יש מי שטיפל בזה באופן מרוכז. כלומר משהו כמו: נוסח ומנהגים ארצי ישראלים המשוקעים במסכת סופרים?

ב. לצורך הכנת מדור שינויי נוסחאות. האם נעשה עבודה למיפוי אבות הנוסח של המסכת? האם ידוע על מסורות שונות המתחלקות לפי מדינות למשל?


אשמח לתשובותיכם כמו גם לכל רעיון שיכול לתרום לשלימות המהדורה.

בשורה טובה מאוד.
(הוא שוקד זמן רב על ההוצאה לאור, ועתה שואל על מיפוי אבות הנוסח? האם אין כדאי לקבוע את הגירסאות ואח"כ לעבוד על הטקסט?)

מקור חשוב, למביני אנגלית:

הצלחה רבה לחכם הטורח בזה. בשורה נעימה.
רק להבין: הוא מדפיס כל המפרשים כולם למסכת סופרים? רק הברייתא? מה בדיוק מלאכתו, וכשאבין אולי יהיה מה להוסיף.
יישר כוח

שרשי מ"א טיפל בכמה דברים ממסכת סופרים, מה שזכור לי כרגע הוא הלל בליל פסח בבית הכנסת (ח"א) ושתי חופות ביום הנישואין (ח"ד).

תודה לכל העונים

רצ"ב מלקראת שבת, מאת חבר בית מדרשינו הרב ישראל אליהו שליט"א
והוא עוסק בענין אחד ממ"ס שהז"ג

איש_ספר כתב:תודה לכל העונים

רצ"ב מלקראת שבת, מאת חבר בית מדרשינו הרב ישראל אליהו שליט"א
והוא עוסק בענין אחד ממ"ס שהז"ג

הפלס קריאת המגילה בשבתות שקודם פורים.pdf

א. במסכת סופרים שם מובא שכך המנהג בשאר המגילות, א"כ קשה לתלותה ב'החדש אשר נהפך'.
ב. להמנהג הראשון המובא שם, שגם את רות ושיר השירים חולקים לב' וקורים אותם בב' לילות -של יו"ט, נראה שאין קשר לקריאת כתובים במנחה בשבת.

סעדיה כתב:

איש_ספר כתב:תודה לכל העונים

רצ"ב מלקראת שבת, מאת חבר בית מדרשינו הרב ישראל אליהו שליט"א
והוא עוסק בענין אחד ממ"ס שהז"ג

הפלס קריאת המגילה בשבתות שקודם פורים.pdf

א. במסכת סופרים שם מובא שכך המנהג בשאר המגילות, א"כ קשה לתלותה ב'החדש אשר נהפך'.
ב. להמנהג הראשון המובא שם, שגם את רות ושיר השירים חולקים לב' וקורים אותם בב' לילות -של יו"ט, נראה שאין קשר לקריאת כתובים במנחה בשבת.

יש"כ שכת"ר טרח ופתח את הדברים בשורשם.
נלע"ד להשיב על דבריו:
א. בשאר המגילות נהגו לקרותם רק במוצאי יו"ט ראשון ושני, או לפי הי"א בשבת שלפני החג. משא"כ באסתר שנהגו שתי שבתות שבתחילת החודש. [יש לזכור שאת הביאור במ"ס שזהו משום 'והחודש אשר נהפך' כתבו כמה מפרשים על אתר. אני רק ניסיתי ליישב מדוע כיום לא נוהגים במנהג זה].
ב. את רות ושה"ש קראו ביו"ט וזה מחמת שיש לקרוא אותם ביו"ט עצמו, אלא שחילקום לשני ימים [ויש נם קהילות רבות בחו"ל שנוהגות כן עד היום. ראה סיני, סד, עמ' קג]. משא"כ באסתר הקדימו לשתי השבתות שקודם פורים. וזה שונה.
ולי"א שם שגם אותם קראו בשבתות שקודם החג, אה"נ אפשר שגם זה משום ההפטרה בשבת במנחה.

ישראל אליהו כתב:

סעדיה כתב:

איש_ספר כתב:תודה לכל העונים

רצ"ב מלקראת שבת, מאת חבר בית מדרשינו הרב ישראל אליהו שליט"א
והוא עוסק בענין אחד ממ"ס שהז"ג

הפלס קריאת המגילה בשבתות שקודם פורים.pdf

א. במסכת סופרים שם מובא שכך המנהג בשאר המגילות, א"כ קשה לתלותה ב'החדש אשר נהפך'.
ב. להמנהג הראשון המובא שם, שגם את רות ושיר השירים חולקים לב' וקורים אותם בב' לילות -של יו"ט, נראה שאין קשר לקריאת כתובים במנחה בשבת.

יש"כ שכת"ר טרח ופתח את הדברים בשורשם.
נלע"ד להשיב על דבריו:
א. בשאר המגילות נהגו לקרותם רק במוצאי יו"ט ראשון ושני, או לפי הי"א בשבת שלפני החג. משא"כ באסתר שנהגו שתי שבתות שבתחילת החודש. [יש לזכור שאת הביאור במ"ס שזהו משום 'והחודש אשר נהפך' כתבו כמה מפרשים על אתר. אני רק ניסיתי ליישב מדוע כיום לא נוהגים במנהג זה].
ב. את רות ושה"ש קראו ביו"ט וזה מחמת שיש לקרוא אותם ביו"ט עצמו, אלא שחילקום לשני ימים [ויש נם קהילות רבות בחו"ל שנוהגות כן עד היום. ראה סיני, סד, עמ' קג]. משא"כ באסתר הקדימו לשתי השבתות שקודם פורים. וזה שונה.
ולי"א שם שגם אותם קראו בשבתות שקודם החג, אה"נ אפשר שגם זה משום ההפטרה בשבת במנחה.

ייש"כ.
יש להוסיף שבשאר המגילות זו היתה קריאתן הבלעדית, בשונה מאסתר שזוהי קריאה נוספת מלבד הקריאה שבפורים עצמה.

יישר כוח על המאמר המחכים מאת הרב שליט"א.

א. היה כדאי לציין ב'ישוב ג' על מנהג קריאת כתובים במנחה בשבת, לתקנת חז"ל שלא לקרוא בכתובים עד המנחה בשבת מפני ביטול בית המדרש, משום דמשכי ליבא. הרי שהיה לעם עונג מיוחד להימשך בקריאת הכתובים בשבת [מושגים של עונג – ללמוד איוב! משלי!... כך הכה"ג אינו נרדם...!]
ובכל אופן, אפשר שזו הסיבה להשתכחות מנהג זה מפני האיסור של קריאת הכתובים בשבת בשעת בית המדרש.

ב. מאד חסר במאמר המשך המסכת סופרים על רבי מאיר שגער בהם 'עד מתי אתם עושים את התורה – קריות קריות' אמרו לו 'למען יזמרך כבוד' והניח להם. וכנראה הקפיד ר"מ על שמפסיקים באמצע, וכמו שמצאנו בירושלמי על רבי ורבי חייא שלמדו מגילת איכה בשבת ערב ת"ב והפסיקו באמצע ואח"כ נענשו ע"ש. [ואגב, הירושלמי שם זהו ג"כ זכר למנהג זה של מסכת סופרים לקרוא המגילה בשבת שלפני המועד].
וצריך להבין מה השיבו לו 'למען יזמרך כבוד', ומשמע שר"ל שאין זה בתורת לימוד אלא בתורת הלל ושבח לקב"ה, וכדברי חז"ל קרייתה זו הלילא, וכמו שכתב רש"י במגילה למה נקראת המגילה 'למען יזמרך כבוד' וקריאת מגילה שבח הוא, שמפרסמין את הנס, והכל מקלסין להקדוש ברוך הוא. [וכנראה זהו הטעם שמיד לאחר המגילה פותחים כולם לשבח לקב"ה בפיוט 'אשר הניא... שושנת יעקב', כדי לקיים 'הכל מקלסין להקב"ה' ע"י קריאת המגילה].

ג. הרב בעל המאמר שליט"א רצה לחדש ש'מוצאי שבתות' של אדר היינו 'שבתות אחה"צ', וראוי לציין שיש נפק"מ גדולה בין הפירושים הללו:
בשנה שחל י"ד אדר ביום ראשון, הרי אין לנו ב' מוצאי שבתות של אדר קודם ליל פורים. אכן ישנו מוצאי שבת שהוא ליל ל' שבט, ואפשר שגם זה נחשב 'מוצאי שבת של אדר', כלומר שהמוצאי שבת הוא 'של אדר', אף ש'השבת' אינה של אדר אלא כ"ט שבט.
אמנם לפי פירושו של בעל המאמר כלל לא קשה מידי, כי לעולם יהיו ב' שבתות קודם פורים, אחת בו' אדר וא' בי"ג אדר ערב פורים.

ד. ויש לדון איך היו נוהגים בשנה הנ"ל (שיום י"ד בראשון בשבת) בארץ ישראל בערים המוקפות חומה, שיש להם ג' מוצאי שבתות קודם פורים, האם היו מחלקים את המגילה לשלושה חלקים, או שלא היו קוראים במוצאי שבת הראשון – ליל א' דר"ח אדר.

לא אני חידשתי ש'מוצאי שבתות' היינו שבת אחה"צ. דבר זה חידש ר' נתן פריד (סיני).

משולש כתב:שרשי מ"א טיפל בכמה דברים ממסכת סופרים, מה שזכור לי כרגע הוא הלל בליל פסח בבית הכנסת (ח"א) ושתי חופות ביום הנישואין (ח"ד).

הוצאת ספר תורה בנעימה (ח"א)

איש_ספר כתב:יהודי יקר שוקד זמן רב על הוצאת מסכת סופרים במהדורה חדשה.
לצורך כך אני מבקש לברר עבורו את העניינים הבאים.
א. ידוע שדברים רבים במסכת סופרים מתבהרים לאור ממצאי נוסח אר"י שעלה מן הגניזה. ועסקו בכך חוקרי התפילה אגב מחקרם (למשל פליישר) האם יש מי שטיפל בזה באופן מרוכז. כלומר משהו כמו: נוסח ומנהגים ארצי ישראלים המשוקעים במסכת סופרים?
ב. לצורך הכנת מדור שינויי נוסחאות. האם נעשה עבודה למיפוי אבות הנוסח של המסכת? האם ידוע על מסורות שונות המתחלקות לפי מדינות למשל?
אשמח לתשובותיכם כמו גם לכל רעיון שיכול לתרום לשלימות המהדורה.

האם הוא הולך לכתוב הקדמה לבאר לחקור ולבדוק באיזה דורות זה נכתב???
יש הרבה מה לכתוב בענין זה, יש ראשונים שכתבו ועוד, ועוד....
האם הוא עשה מחקר מקיף על כך??

א. תשו"ח לר' ישראל אליהו על המאמר היפה. ירבו מסוגו וכמותו בישראל.

ב. על מס' סופרים, ראה בקובץ זכור לאברהם חולון תשס"ב עמ' שלח - שסט הערות על מס' סופרים עם ביאור מקרא ועיטור סופרים מאת רבי מרדכי ממזריטש.

א. את הפרקים הראשונים של מסכת סופרים צריך להשוות למסכת ס"ת ולמסכת סופרים ב'. ואכמ"ל.

ב. את פרקי המסורות צריך להשוות לשאר מקורות המסורה שבידינו ואיני יודע למה זה דומה.

ג. בכמה מקומות נוסחי התפילות שבפרקי המנהג דומים בפרטים הקטנים למנהג אשכנז, כגון בנוסח על הכל ובנוסח ברכות ההפטרה, שיתכן שזה השפעה של מעתיקים אשכנזים על המ"ס, וכמדומני שכל כה"י שבידינו הם אשכנזים/צרפתיים, וכן שכה"י שהיה בפני האבודרהם היה כ"י אשכנזי

על פי הבנתי הדלה במהדורה החדשה הנ"ל לא מתכננים להדפיס כל המפרשים למסכת סופרים, ויש מפרשים שיודפסו למחצה.

דומני כי כזה הוא ספר נחלת אריאל ומעון אריות, ספר כסא רחמים לחיד"א, וספר מקרא סופרים ועטור סופרים, שבהמדורה החדשה לא ידפיסום בשלמות אלא רק מדור אחד מהם.
ולע"ד אין זה מן הראוי לעשות כן. והלוואי ישוו היטב היחס בין ספר ככר לאדן (ליוורנו תקס"א) ובין ספר כסא רחמים (ליוורנו תקס"ג).

הלואי יבדקו היחס בין הגהות היעב"ץ בגליון מסכת סופרים שלו (פפד"מ ת"ף) עם דבריו האחרונים בספרו קולן של סופרים כ"י, וירשמו השינויים ויציגום כיאות.

***
מן הראוי ליצור אשכול חדש (במדה ואין) על ההדרות חלקיות של ספרים, והמכוון הוא כנ"ל בספרים שיש בהם יותר ממדור אחד, כיצד יש להתייחס ולדון על מהדירים שמהדירים רק חלק מהספר המקורי? הדבר עלול להוביל להטעיות עתידיות, נניח בספר כסא רחמים על סופרים בתוספותיו יש דיבור מסויים, וציין לו אחד מהאחרונים המוקדמים, ובמהדורה החדשה התוספות לא יודפסו, ויבוא אחרון מאוחר ויתמה על האחרון המוקדם כיצד זה ציין לכסא רחמים על סופרים, והרי אין שם כלום! וכיו"ב.

ראיתי בחנות ספרים 'מסכת סופרים' בהוצאת קרן רא"ם, עם שינו"ס מכת"י ועוד ועם ביאורי האחרונים ולקט מהראשונים והאחרונים.
האם זה נשוא האשכול, או שמדובר על הוצאה אחרת?
האם יש סקירה על הנ"ל באיזה מקום?

איש_ספר כתב:תודה לכל העונים

רצ"ב מלקראת שבת, מאת חבר בית מדרשינו הרב ישראל אליהו שליט"א
והוא עוסק בענין אחד ממ"ס שהז"ג

הפלס קריאת המגילה בשבתות שקודם פורים.pdf

מנהג זה השתמר בידי הקראים:
viewtopic.php?p=347954#p347954

מעט דבש כתב:

איש_ספר כתב:תודה לכל העונים

רצ"ב מלקראת שבת, מאת חבר בית מדרשינו הרב ישראל אליהו שליט"א
והוא עוסק בענין אחד ממ"ס שהז"ג

הפלס קריאת המגילה בשבתות שקודם פורים.pdf

מנהג זה השתמר בידי הקראים:
viewtopic.php?p=347954#p347954[/quote
לגבי המאמר באנגלית שהובא לעיל, אני מבקשת לציין שאותה אישה חיברה דוקטורט שלם על מסכת סופרים

בקהילת סקוירא מקיימים עד היום את המנהג לקרוא את המגילה במוצאי שבתות של אדר אבל לא ברבים אלא כל אחד בביתו.

ישראל אליהו כתב:הפלס

התוכן שהובא בסוף המאמר [ממדרש תנחומא] נתפרש בטוש"ע או"ח סימן רצ"ה לענין מוצ"ש, ומנ"ל למר לפרשו על יום השבת?

במסתרים כתב:

ישראל אליהו כתב:הפלס

התוכן שהובא בסוף המאמר [ממדרש תנחומא] נתפרש בטוש"ע או"ח סימן רצ"ה לענין מוצ"ש, ומנ"ל למר לפרשו על יום השבת?

אין כוונתי היתה על פירוש המילה "סדרים", אלא על עצם הדבר שיש דברים שמסתיימים סמוך למוצ"ש, ונקראים ע"ש סופם.
והיה מונח בדעתי שאכן כך הוא הפירוש בתנחומא, ואמנם הראשונים פירשו אחרת [זולת משמעות הרוקח], ואכן חוזרני בי מדוגמא זו.
ויישר כח.