זקן ששכח כתב:כתב הריטב"א (יומא ט ע"א): "ר' יוחנן בן תורתא - אמרו בירושלמי שנקרא כן על שם שמכר פרתו לכותי ולא רצתה לחרוש בשבת עד שהלך ולחש לה באזנה".
שאלני תלמיד: הלא גזרו חז"ל שלא למכור בהמה גסה לנכרי וכיצד עבר על כך?
עוד יש להעיר שמדברי הריטב"א כי ר"י בן תורתא הוא זה שמכר הבהמה, בעוד שמבקורות אחרים [אוצר המדרשים - אייזנשטיין] נזכר שהיה זה הגוי שרכש את הבהמה ונתפעל משמירת השבת שלה ונתגייר, והוא זה שנקרא בן תורתא.
זקן ששכח כתב:כתב הריטב"א (יומא ט ע"א): "ר' יוחנן בן תורתא - אמרו בירושלמי שנקרא כן על שם שמכר פרתו לכותי ולא רצתה לחרוש בשבת עד שהלך ולחש לה באזנה".
שאלני תלמיד: הלא גזרו חז"ל שלא למכור בהמה גסה לנכרי וכיצד עבר על כך?
אמרתי אחכמה כתב:א. יש לומר שמכר לו על ידי סרסור,
ואז מותר כמבואר בגמ' (ע"ז טו, א) ובשו"ע (יו"ד קנא, ד).
ב. בדרך פשט'ל אפשר לומר,
כיון שכל האיסור הוא משום שהנכרי עושה בו מלאכה בשבת, (גזירה משום שאלה ושכירות ומשום נסיוני),
וכיון שהוא ידע שבהמתו אינו רוצה לעבוד בשבת, לא שייך הגזירה.
זקן ששכח כתב:אמרתי אחכמה כתב:א. יש לומר שמכר לו על ידי סרסור,
ואז מותר כמבואר בגמ' (ע"ז טו, א) ובשו"ע (יו"ד קנא, ד).
ב. בדרך פשט'ל אפשר לומר,
כיון שכל האיסור הוא משום שהנכרי עושה בו מלאכה בשבת, (גזירה משום שאלה ושכירות ומשום נסיוני),
וכיון שהוא ידע שבהמתו אינו רוצה לעבוד בשבת, לא שייך הגזירה.
א. יתכן. אבל לדעתך הדבר כל כך פשוט עד שלא מצאו לנכון להדגיש זאת?!
ב. דומני שכל מה שאסרו חכמים - לא נשתנה הדין בשום אופן. ובר מן דין, מה שטענת שידע שאין בהמתו רוצה לעבוד בשבת, לכן לא שייכא ביה האי גזרה, הלא נסתר הדבר מיניה וביה, שמסופר שם שהלך הוא עצמו 'לשכנע' בהמתו לעבוד בשבת...
חכם באשי כתב:אי"ס,
כנראה הינך מתכוון להדפסת הספר שתהיה ע"י מכון אופק, ואם כן, עוד נכונו לך שנים רבות (ולוואי ואתבדה).
אמנם הספר עצמו נדפס כולו, למיטב ידיעתי, עד אות י, נדפס ע"י מוסד הרב קוק (ומצוי באוצר, כמדומני), בשם 'יחוסי תנאים ואמוראים', ואות י נדפס ע"י ר"מ בלוי, בשם 'ערכי תנאים ואמוראים' (מצוי באוצר).
חכם באשי כתב:צודק,
התכוונתי לומר שאות יו"ד כולה - ששם אמור ליהיות הערך 'יהודה (או: יוחנן) בן תורתא' - נדפס כולו.
אתנחתא כתב:יש אות כ ' כולה? מדפיסים כל כך הרבה דברים חשובים ואוצר אדיר זה מונח בקרן זוייות.
ועם אופק זה יופיע עם הערות שהעיקר יהפוך לטפל כדרכם.
חכם באשי כתב:המעשה עם בן תורתא, לזכרוני, מובא גם בתוספות ישנים למס' יומא, סביבות דף לח
שמח תשמח כתב:קימחא טחינא טחינת
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 34&page=47
שמח תשמח כתב:עם כל ההתנצלות חבר זקן, עדיין פליאה נשגבה ממני איך נשמט ממך המאמר הנ"ל.
כמו כן, נימת הזלזול המובלעת בדבריך, מורה כי בודאי תתבייש לומר לאותו התלמיד שמצאת דין ודברים בענין שאלתו בקובץ של ישיבה קטנה של חב"ד.
... מיד נתיירא הגוי, אמר ומה אם פרה שאין לה לא שיחה ולא דעת הכירה את בוראה ואני שייצרני יוצרי בדמותו ונתן בי דעת איני הולך ומכיר את בוראי, מיד בא ונתגייר, ולמד וזכה לתורה והיו קוראים שמו יוחנן בן תורתה, ועד עכשיו רבותינו אומרים הלכה משמו, ואם תמיה אתה שעל ידי פרה נתקרב אדם אחד לכנפי שכינה הרי על ידי פרה היא (טהרתו) [טהרתן] של כל ישראל ממה שקראו בענין זאת חקת התורה
אבא יודן כתב:ע"ע סוף מהריל
אתנחתא כתב:יש אות כ' כולה? מדפיסים כל כך הרבה דברים לא חשובים ואוצר אדיר זה מונח בקרן זוית.
עושה חדשות כתב:אתנחתא כתב:יש אות כ' כולה? מדפיסים כל כך הרבה דברים לא חשובים ואוצר אדיר זה מונח בקרן זוית.
ג"א מצטרף לתמיהה. הרי בחלק שנדפס יש אוצרות נפלאים, וכיצד לא קם מאן דהו להקליד מתוך הכת"י את אות כ' לתועלת הרבים?
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:אתנחתא כתב:יש אות כ' כולה? מדפיסים כל כך הרבה דברים לא חשובים ואוצר אדיר זה מונח בקרן זוית.
ג"א מצטרף לתמיהה. הרי בחלק שנדפס יש אוצרות נפלאים, וכיצד לא קם מאן דהו להקליד מתוך הכת"י את אות כ' לתועלת הרבים?
רצוני לדעת, האם הכת"י של יחוסי תו"א אות כ שעוד לא נדפס, לכה"פ נסרק והועלה באיזה מקום?
עדיאל ברויאר כתב:איני יודע עד היכן מגיעים שני כתה"י הבאים:
http://hebrewmanuscripts.org/hbm_1538.pdf
http://hebrewmanuscripts.org/hbm_1539.pdf
עושה חדשות כתב:עשרת העמודים האחרונים (בערך), עדיין לא נדפסו, והכת"י קשה לקריאה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 422 אורחים