צדיק בעל בשר מצרות ישראל - בפרי צדיק

[מעיין]

בזכרוני שבא' מספרי ר' צדוק הכהן, מוזכר שצדיק א' הי' בעל בשר לא מאכילה מרובה ח"ו אלא מצרות ישראל.
אם יש א' להשיב אבידתי ימחול לציין

[היא שיחתי]

יש בדומה לזה

פרי צדיק ויקרא לחג הפסח

כמו שאמר רבינו הקדוש מלובלין זצוק"ל על אחד בימיו שהיה בעל בשר אף שהיה עני אך היה מתמיד גדול בתורה, ואמר שמשיג תענוג ובריאות הגוף מהדברי תורה
פרי צדיק דברים שמיני עצרת

כמו ששמענו בשם הרב הקדוש מלובלין זצללה"ה שאמר על איש אחד שנעשה בעל בשר מהנאה ותענוג שקיבל מלימוד התורה

[מעיין]

יישר כח

לא ידעתי אם אכן זה אבידתי

אתה משתמש עם מפתח או חיפוש, או מן הזכרון?

באופן שתוכל לברר שאכן רק זאת נמצא.

---------------
מי הוא הצדיק שכיון עליו הרבי מלובלין.

[גוראריה]

כמדומני שבספר קדוש ישראל מסופר על האהבת ישראל זי"ע שאמר ע"ע שנעשה בעל בשר מצרות ישראל.

[מעיין]

כמדומה שגם האוהב ישראל הי' בעל בשר, ואולי אליו הדברים אמורים.

[גוראריה]

כמדומה שגם האוהב ישראל הי' בעל בשר, ואולי אליו הדברים אמורים.

הבה ונעשב סדר בדברים:
א. אם מופיע בפרי"צ אי"ז על האהבת ישראל, כמובן.
ב. האוהב ישראל היה אוכל למעלה משיעור אנוש, אבל כפי המסופר לא היה בעל בשר.
ג. האהבת ישראל היה מאד בעל בשר ורואים זאת בחלק מהתמונות, ובזכרוני שכך אמר ע"ע.
ד. כמדומני שראיתי פעם שרבי מרדכי מטשרנוביל או אביו רבי נחום אמר ע"ע שנעשה שמן מהתענוג של תורה ומצוות.

[מעיין]

הרבי מלובלין כיון על ר' מרדכי מטשערנוביל?

[גוראריה]

לענ"ד לא. כי ר"צ לא הי' כותב 'אמר על אחד' אלא 'על צדיק א' '.

[אתנחתא]

באחד מספרי אדמור רש"ב מליובאוויטש מביא שר"נ מטעשרנוביל היה שמן מאמירת אמן יהא שמיה רבה.

[איש_ספר]

באחד מספרי אדמור רש"ב מליובאוויטש מביא שר"נ מטעשרנוביל היה שמן מאמירת אמן יהא שמיה רבה.

כ"ה בלוח היום יום בשם הרב בעה"ת על ר"נ מטשערנוביל.
ולא שיש לי הלוח בנרתיק הטו"ת, אלא כ"ז פרי חיפוש קל באוצר המלמד על עוד כו"כ צדיקים שמסופר עליהם כיו"ב. (הקישו: 'הרה"ק בעל-בשר') אכן נ"ל מעט מגונה כל העסק הזה.
וראוי להעתיק בכאן מש"כ בשש"ק: פ"א אמר הה"ק מקאצק שהכיר הברדיטשובער, ענה אחד ואמר, אני ראיתיו והיה גראבער, והיה כונותו שהיה בעל בשר אך לא היה זהיר בלשונוואמר בלשון אשכנז גראבער, והקפיד עליו הה"ק מאד ולא דיבר עמו עוד, ונפטר אותו האיש בקירוב ל"ע, בינו גודל קדושתם!

--------------
כיון שהוזכר פה קדוש ישראל, של רנ"א רוט: כל ספריו כעשרים במספר עומדים להכנס לאוצר החכמה. נוסף לספרו קדוש וברוך (!) שנמצא כבר באוצר.

[מעיין]

איש ספר חסם עלינו הדרך בכתבו שנראה לו העסק בזו מעט מגונה
אבל הלב יודע אם לעקל...
מ"מ תורה היא וללמוד אנו צריכים ביאור הדברים בכוונת הרבי מלובלין
שבוודאי לא נאמר למליצה בעלמא וטובא גניז ביה
וזה ברור שאינו כפשוטו ממש (אם שמצינו שמועה טובה תדשן עצם, וכגיטין נו: במעשה דר' יוחנן בן זכאי ואספסיינוס, מ"מ אין זה רק מעט וגם שם פי' המהר"ל הגמ' שלא כפשטו), שהרי הי' כמה צדיקים שהתמידו בתורה עם תענוג נפלא ולא נעשו בעלי בשר עי"ז

-------
עוד מצאתי בפרי צדיק לר"ח שבט

פרי צדיק.jpg (103.67 KiB) נצפה 6239 פעמים

[יאיר]

אם בהא איירינן איך אפשר לא להזכיר הגמ' הידועה בב"מ פד. (ועיין סוף פג: הוו מפקו) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 1&page=179

וכן הגמ' בברכות מד. "ר' אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דודבא מאפותיה וכו'" (היה מחליק לו זבוב ממצחו) ושמעתי לפרש (בד"ר) שר' אבהו היה כ"כ מלא וגדוש בתורה ומצוות עד שיצה"ר הנמשל לזבוב היה מחליק לו ובורח ולא היה יכול להתגבר עליו. ונאים הדברים עד מאד.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 8&page=119

[זקן ששכח]

בזכרוני שבא' מספרי ר' צדוק הכהן, מוזכר שצדיק א' הי' בעל בשר לא מאכילה מרובה ח"ו אלא מצרות ישראל.
אם יש א' להשיב אבידתי ימחול לציין

אף אם נמצא מקור מפורש נזדקק ליישבו, שכבר אמר החכם מכל האדם 'ושמועה טובה תדשן' וכו'.

[צפנת פענח]

אולי כוונת דברי רבינו הקדוש מלובלין כוונו על תלמידו הרה"ק מראפשיץ, כי שמעתי מזקני חסידים מספרים דכעין זה הזכיר הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ בהספדו את חותנו הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ, ואמר חותני הי' בעל בשר והעיד על עצמו שכן הוא מחמת צרות ישראל, לכן אבקש מחותני שיניח את בטנו לפני כסא הכבוד וממילא יעורר רחמים על עמו שבות ישראל וכו' וכו', ואולי נדפס בספרי תולדות הצדיקים, וברוך היודע לכוון מקומו.

[אראל]

ואני לא מבין כאן משהו
אם בקרא נאמר ושמועה טובה תדשן עצם, וכן מספר הגמ' בגיטין על ריב"ז שאמר כן לאספסינוס כששמע בשורה טובה, וכי הצדיקים הללו נתדשנה בטנם משמיעת צרות ישראל, וכי טובה היתה בעיניהם, ואדרבא אם הצטערו כל כך בצערם של ישראל היה להם להיות כחושים ורזי בשר ביותר, אתמהה
ואולי הכונה שהצדיקים הקדושים זכי הראות ראו בצורת אלו את הטובה הגנוז בגוויהו, והרגישו במוחש איך שכל הרעות שפוקדים לאדם הם באמת טובות גדולות, כאשר מסופר כן על הה"ק ר' זושא שלא הבין המשנה חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, ומהטוב ההוא נתמלא כריסם....
והדרשנים ידרשו בזה הפסוק בתהלים י"ז וצפונ"ך תמלא בטנם, והבן....

[זקן ששכח]

עתה עלה ברעיוני שהוא כמו 'נפוחי כפן', משמע שיש פעמים שרוב נפיחותו ושומנו של האדם אינם מפאת טובה וברכה, אלא מרוב רעה.

[מן הגורן ומן היקב]

עתה עלה ברעיוני שהוא כמו 'נפוחי כפן', משמע שיש פעמים שרוב נפיחותו ושומנו של האדם אינם מפאת טובה וברכה, אלא מרוב רעה.

חסידים יקרים, אולי תפסיקו לעשות חויזק מעצמכם ומרבותיכם???

[מעיין]

אף שהוא עשוי' מן הגורן ומן היקב, מ"מ כוכבים נראין מתוכה, ודי למבין.
כבר כתבתי הלב יודע...תורה היא וללמוד אנו צריכים, שיחת חולין של תלמידי חכמים, ובוודאי דברי הפרי צדיק, ובעל אהבת ישראל, ובוודאי שצריך ליזהר שלא לכתוב שטויות והבלים, אבל במה שהרשית התבונן, בדברים של טעם.

[מעיין]

דברים קדושים בענין זה מהרה"ק ר' צדוק הכהן הגדול מלובלין בספרו תקנת השבין אות י'

ושם מקודם בר' אלעזר בר' שמעון ור' ישמעאל בר' יוסי סיפרו מה שהיו בעלי בשר, נראה לי גם כן הכוונה להודיע מקדושת בשר גופם שגם כל גופניותם היה כולו קודש לה' לבדו דזולת זה מה שייך להזכיר בהם דבר זה דהיו בעלי בשר כלל והא ודאי ופשוט, דריבוי בשר הנעשה רימה ותולעה אינו אלא לגנאי וכדתנן באבות (ב', ז') מרבה בשר מרבה רימה, אבל ר' אלעזר בר' שמעון שהיה בטוח דבשרו ישכון לבטח כמו שאמרו שם (פ"ג סוף ע"ב) וכן ר' ישמעאל בן ר' יוסי מסתמא היה כיוצא בו דמה שאירע לזה אירע לזה וזיככו גופם כל כך עד שהיה בשר גופם כולו קדוש לה' אצלם שייך לספר שהיו בעלי בשר שתוספת בשר הגוף הוא אצלם תוספת קדושה ומה שהוא אצל כל אדם בעולם הזה לגנאי, וכמו שאמרו (סוטה ה' סוף ע"א) בשר בושה סרוחה וכו' דזה עיקר הבושה של האדם מה שהוא בשר ואצלם היה לשבח וכמו לעתיד שנאמר לשבח (יחזקאל י"א, י"ט) והסירותי וגו' ונתתי לכם לב בשר וכן יבוא כל בשר להשתחוות וגו' כיון שכל גופניותיו קדוש לה':