איתור פיסקא בספר 'קול ברמה'

[חכם באשי]

בספר בני יששכר, מאמרי סיון, מאמר ו, סוף אות א, נאמר כך:

בני יששכר.png (9.82 KiB) נצפה 5503 פעמים

כוונתו לספרו של ר' יעקב צמח, שנדפס לראשונה בקארץ תקמה.
חיפשתי פיסקא זו בספר ולא מצאתיה (וההפניה "בפירושו לאידרא" לא עוזרת הרבה, כי פירוש האידרא מחזיק את רוב הספר).

הספר 'קול ברמה' מצוי באוצר, ואין בו חיפוש, אך בעותק שבה"ב יש חיפוש (לתשומת לב מנהלי האוצר!) אך לא מצאתיו גם אחרי מגוון חיפושים.

אודה מאוד למי שיאיר את עיני ויראה לי היכן נאמרו הדברים בספר.

[חנבין]

אינני יודע את התשובה
אבל לשונו של רבינו בהגהותיו על הדבש לפי מעט שונה, אולי תחפש לפיה ותמצא.

[חכם באשי]

תודה לך,
אך עדיין לא נושעתי.
חיפשתי ע"פ גבורות / חסדים.
ולא מצאתי מאומה השייך לענין.

לאחרונה נדפס 'בני יששכר' במהדורה חדשה, אך באוצר יש ממנו רק את הכרך הראשון.
אודה, איפוא, למי שיש בידיו את הכרך השני של מהדורה זו ויוכל לבדוק להיכן היפנה המהדיר, במקום הנ"ל.

[אתנחתא]

אין זה מבואר שם.

המקור הקדום לדבר זה במפורש הוא בדברי ויקהל משה, וההשראה על כך אפשר לראות בספר עמודיה שבעה.

[חכם באשי]

אתנחתא,
לא הבנתי את דבריך,
אתה בטוח שהענין לא מופיע בספר 'קול ברמה'?
אם כן כיצד רצ"א מדינוב מציין לשם פעמיים?

איני מחפש מקורות נוספים לענין שלעת"ל תהיה ההלכה כבית שמאי, יש בידי, בס"ד, מקורות רבים,
כל רצוני הוא לאתר את מיקום הענין בספר 'קול ברמה'.

[אתנחתא]

ידידי, לא באתי לתת לך מקורות, אלא לכתוב הידוע לי לענ"ד (שכן חקרתי ודרשתי את זה בעבר) שהמקור המפורש (ואני מדייק במפורש) הוא בספר ויקהל משה. ואכן כתבתי שנראה לי בטוח שאין כזה דבר בקול ברמה (עברתי על הספר כמ"פ).

ולמה מציין לשם? זה לראשונה שאתה נתקל במחבר שמייחס מקור שאינו?

מכיון שכתבת שיש לך הרבה מקורות, מעניין אותי לדעת הבאם יש לך מקור מוקדם לאלו שציינתי (מקורות מאוחרים כלל לא מעניין אותי ואין לכך חשיבות)

[כותב]

לא ציינת מקום המדויק בספר ויקהל משה. נמצא בדף מ"ה ע"א ובדף נ"ד ע"א, יעו"ש.

[חכם באשי]

אתנחתא,
תודה על הבהרת הדברים.
ואין לי (יותר נכון: לר' שמואל אשכנזי...), מקור מוקדם יותר לויקהל משה (דרך אגב, המקום הראשון הוא דף מה ע"ב)

[אמרתי אחכמה]

יש תח"י ספר 'בני יששכר' הוצאת 'ישיבת תולדות אהרן' (תשמ"ג - תש"ן),
הם מציינים לעיין ב'קול ברמה' דף ק"ג ע"א עיי"ש.

לא עיינתי שם כל הצורך,
אך בעיון קל ראיתי, ששם מדבר בענין 'כסף וזהב' ב' דרועין (=חסד גבורה).

[חכם באשי]

בדף קג - אין שום דבר מהענין,
רק בדף קב ע"ב, נידון הענין שלעת"ל יהיה גבורות במקום רחמים, אך לא נזכר שם 'בית שמאי' או 'בית הלל', שזה העיקר כאן.

[יאיר]

בדף קג - אין שום דבר מהענין,
רק בדף קב ע"ב, נידון הענין שלעת"ל יהיה גבורות במקום רחמים, אך לא נזכר שם 'בית שמאי' או 'בית הלל', שזה העיקר כאן.

ומכאן כמובן נובעת הטעות שציין לקול ברמה שמזכיר מעלת הזהב על הכסף download/file.php?id=2591
ושלעתיד יהיו הגבורות למעלה מן החסדים download/file.php?id=2595
אך לא מזכיר שלעת"ל הלכה כב"ש.

[פניני]

ראה פה מקור קודם מויקהל משה

[חכם באשי]

הובא כבר לעיל.

[למאי_נמ?]

תודה רבה על המאמר נפלא של הרב ישראל דנדרוביץ.

ראו גם את המקורות מדברי הראי"ה שציין הרב יהודה זולדן; וכן ראו במאמר מאת רפאל יעקובי ובמאמר מאת הרב יהודה מונדשיין. (הרב מרדכי ציון ב'עולם קטן' גיליון 353, פרשת בהעלותך, ח"י בסיוון ה'תשע"ב, ציין לתוספות חדשים פרקי אבות א, א, וקובץ מאמרים מהג"ר אלחנן וסרמן א).

[לבב]

מי יכול להביא את המאמרים האלו בקבצים מצורפים כמו שעשו למאמר באור ישראל

עיינתי במאמר ואני רואה שגם הרב הכותב לא מצא את הקול ברמה אולם הוא מראה שם שיש מקור לפני היקהל משה, וזה חידוש גדול המציאה זו

[בריושמא]

המקור הקדום ביותר שמדבר על מחלוקת בית שמאי ובית הלל נמצא בספר הלקוטים שנדפס בירושלים תרע"ג, דף סו טור ב.
ספר זה נערך בשנות הש' מכתבי תלמידי האר"י.
בסוף הדברים על בית הלל ובית שמאי נכתב שם כך:
'וז"ש כי אלו ואלו דברי אלקים חיים כי כל אחד דבר האמת לפי מקומו אלא שההלכה הוא לפי הזמן'.
אמנם לא נכתב שם כי לעתיד לבא תהיה ההלכה כבית שמאי, אבל נכתב מפורש כי 'ההלכה הוא לפי הזמן'.