בדקתי ועד כמה שהבנתי מדינא דשולחן ערוך אין שום קפידא, לשבת על מקומו לשכב על מיטתו וכן ללבוש את בגדיו וכדוצה חוץ מנעלים ומה שהיה על גופו בשעת פטירה, האם ישנן דעות נוספות או על פי הקבלה וכדומה הסוברים להיפך? היינו שלא להשתמש בחפצים ובגדים של נפטר?
ובזכרוני מונח שראש ישיבת בעלזא בירושלים לפני רבות בשנים הגאון רבי משה מנחם שובקס (בן אב בית הדין של החסידים בירושלים הגאון רבי ליפמן דוד) קודם פטירתו קרא לאחד מבניו כמדומה והקנה לו את השטריימל שלו בכדי להינצל מסוג חשש שכזה, אולי יש מי שיודע פרטים בנידון.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער