פורום אוצר החכמה

מצאתי ברשימותי ששמעתי מהגרמ"צ ברגמן שליט"א בד' סיון תשס"ג:

שמעתי ממרן החזו"א שהגהות הב"ח על הש"ס אינם תיקונים בעלמא ע"פ הסברא, אלא זה ע"פ כת"י מרש"י שהיו בידו.

מה ידוע למעלתכם בענין.

זה הסבר טוב להרבה תיקונים של הב"ח שאין בהם נפ"מ להבנת העניין רק לקישור הלשון ולפעמים גם אינם מוכרחים

שמעתי פעם בשם ר' אביגדר הלוי נבנצל שליט"א
שאי"צ להתייחס להגהת הב"ח היכן שבאה לתקן הלשון אם אין מזה נפקותא
וכמדומה שהסיבה היתה דומה -
שפעמים תיקן שלא מסברא וודאי לא הכריע שהכת"י שבידו הוא האמתי
רק הוסיף את הגירסא שברשותו כהצעה

כידוע, הצ"ע שיש על דברי החזון איש אודות הש"ס שנדפס לפנינו שהוגה על ידי תלמידי חכמים שהשגיחו היטב על נוסחתו, ולפי הידוע בידינו המדפיסים לא היו ברי אוריין ובפרט שהש"ס נדפס ממש בחפזון אפילו לפי העידן שלנו.

קודם כל יש לדעת שרבים מתקוני הב"ח הם הגהות המהרש"ל (מי שבודק צריך לחפש במהרש"ל השלם) שהב"ח רשמם על גליון הש"ס שלו.
יש מקומות שהב"ח מגיה ע"פ העין יעקב, כמו ברכות סוף דף י' ע"א.
אולם יש מקומות שניכר בעליל שמגיה מסברא, כי רואים בכתבי יד שהגירסה אותה דחה אכן אינה נכונה אלא שהפתרון אחר.

מרבית תיקוני הב"ח באגדתא - הם ע"פ נוסח 'עין יעקב', כמו שיראה כל הבודק אחריו.
שאר תיקוניו הם ע"פ סברא, ולא ע"פ כתבי יד או דפוסים ישנים. והוכח הדבר בידי שני חכמים: רד"י ווייס, מגדים חדשים עמ"ס ברכות (די בהתחלה; ואפשר לבדוק ע"פ המפתח; מצוי באוצר). ורי"ש שפיגל, עמודים בתולדות וכו', א (הגהות ומגיהים), בפרק על הב"ח.

שיבר כתב:כידוע, הצ"ע שיש על דברי החזון איש אודות הש"ס שנדפס לפנינו שהוגה על ידי תלמידי חכמים שהשגיחו היטב על נוסחתו, ולפי הידוע בידינו המדפיסים לא היו ברי אוריין ובפרט שהש"ס נדפס ממש בחפזון אפילו לפי העידן שלנו.

לא ידוע על מה אתה מדבר ואיזה ש"ס מצוי בידך
עכ"פ ש"ס וילנא הוגה באור נוגה ע"י תלמידי חכמים בקיאים במלאכתם
[די אם נציין את ראש המערכת ררנ"נ בעל דק"ס, מרא דשמעתתא דמלאכה זו]
כמו כן שילמו המדפיסים בעד כל טעות (גם אם יש מערערים בזכרונותיהם ומספרים שלכל מי שהביא טעות נאמר שהיא כבר נמצאה, מ"מ מצאו את הטעויות ותיקנום).

צא ולמד,
פתח תלמוד בבלי המתוקן 'עז והדר' בהגהות וציונים, וחפש איזה תיקון משמעותי.
קשה יהיה לך להשיג הערב מנין...

מדברי החזו"א זכורני שמשמע שכשעמדו להעלות את התלמוד על מכבש הדפוס בפעם הראשונה, אזי הגיהו אותו וקבעו את נוסחו ת"ח מובהקים.

אני שמעתי מפורשות מהרב קנייבסקי שליט"א מב"ב לייחס את הדיוק למהדירי וילנא ולא למדפיסי ונציה

דומני שבזבחים הגהות הב"ח דומות לעתים להגהות הש"מ

יחיעם מלח הארץ כתב:אני שמעתי מפורשות מהרב קנייבסקי שליט"א מב"ב לייחס את הדיוק למהדירי וילנא ולא למדפיסי ונציה

דברים שבעל פה שבידך סותרים לדברים שבכתב של החזו"א בזה (מלבד שהם מוקשים כשלעצמם, כי אם מקנים הילת-דיוק שכזו למדפיסי ווילנא לפני 130 שנה, קל וחומר בימינו, שהידיעות שלנו בענייני כתבי היד והנוסחים רחבות ומדוייקות עשרת מונים); שלא לדבר על זה שכתב כהנה וכהנה על הרנ"נ רבינוביץ' "ראש המערכת" (?) של מהדורת ווילנא, וכנראה שכח שכל דברי החזו"א בזה מוסבים על כת"י מינכן שעליו בנה הרנ"נ רבינוביץ' את כל הדקדוקי סופרים שלו.

בכל אופן בכותרת האשכול כדאי לשנות את המילה "עדות", כי בכגון דא לא שייך מושג זה (ואף על פי שנפוץ באיזה מקומות לנקוט תדיר על סיפורים שסיפר הגרא"מ שך וכיו"ב בלשון ש"העיד שהקצות והנתיבות דיברו וכך וכך" - גם על זה גופא אני אומר זאת).

ישנם בכ"מ הגהות הב"ח על הרא"ש ולעתים נוספו בהם קטעים, עד עתה לא עלה בידי להבין מה מקורם. גם הרי"ש שפיגל לא מצא מענה.

דברי בעל מגדים חדשים (שהזכיר חכם באשי לעילא)

איש_ספר כתב:ישנם בכ"מ הגהות הב"ח על הרא"ש ולעתים נוספו בהם קטעים, עד עתה לא עלה בידי להבין מה מקורם. גם הרי"ש שפיגל לא מצא מענה.

עי' רא"ש יומא פ"ח סי' ג, שמביא דברי העיטור, והב"ח מוסיף טעם נוסף לדברי העיטור, ולשונו שם הוא העתקה מהר"ן (שהביא גם הוא את תחילת הדברים בשם העיטור), וכנראה סבר הב"ח שמה שכתב הר"ן טעם נוסף הוא המשך דברי העיטור, ולכן הוסיף זאת אף ברא"ש. אמנם בעיטור לפנינו ליתא. (גם האבודרהם בהעתקת דברי הרא"ש לא כתב אלא כברא"ש לפנינו).

חכם באשי כתב:מרבית תיקוני הב"ח באגדתא - הם ע"פ נוסח 'עין יעקב', כמו שיראה כל הבודק אחריו.
שאר תיקוניו הם ע"פ סברא, ולא ע"פ כתבי יד או דפוסים ישנים. והוכח הדבר בידי שני חכמים: רד"י ווייס, מגדים חדשים עמ"ס ברכות (די בהתחלה; ואפשר לבדוק ע"פ המפתח; מצוי באוצר). ורי"ש שפיגל, עמודים בתולדות וכו', א (הגהות ומגיהים), בפרק על הב"ח.

לגבי דפוסים ישנים - ראה הגהתו ברשב"ם ב"ב כט ע"א, שם מוסיף דיבור שלם שנשמט מהרשב"ם - ובהגו"צ כתבו שכ"ה בדפו"י.

(לעומת זאת בהגהות הב"ח דף ח ע"א, מוסיף דיבור שלם של תוס' שנשמט, וע"פ השוואה מדוקדקת נראה שהעתיק מהעין יעקב, אף שדיבור זה מצוי גם בדפוס שונצינו).

מהתרשמותי מהגהות הב"ח על הרי"ף שבת ועירובין, לפחות בחלק מהמקומות הוא הגיה מכת"י (כמדומני שלפעמים הוא כותב זאת במפורש). אבל אין ערך ההגהות שווה בכל מסכת ומסכת, ויתכן גם שהדבר תלוי בטיב הכת"י שהיה לו לאותה מסכת.

יוצא פוניבז' כתב:לגבי דפוסים ישנים - ראה הגהתו ברשב"ם ב"ב כט ע"א, שם מוסיף דיבור שלם שנשמט מהרשב"ם - ובהגו"צ כתבו שכ"ה בדפו"י.

(לעומת זאת בהגהות הב"ח דף ח ע"א, מוסיף דיבור שלם של תוס' שנשמט, וע"פ השוואה מדוקדקת נראה שהעתיק מהעין יעקב, אף שדיבור זה מצוי גם בדפוס שונצינו).

הרבה מהגהות הב"ח עמ"ס ב"ב הם מדפוס לובלין של"ו (השווה עם המובא בדק"ס)

יש ראיה שלפחות חלק מהתיקונים של הב"ח היו ע"פ ספרים ישנים או כת"י.
עיין הגהות הב"ח בבא קמא נ' ע"א (אות א' ואות ב') מה שתיקן בדברי רש"י, ואותו התיקון מובא בספרו ב"ח חו"מ סי' ת"י ס"ק ה', עיי"ש שמביא הלשון בספרי הדפוס [כמו בדפוסים שלנו], וע"ז הוא מוסיף: אכן בספרים ישנים כתוב ... [כמו בהגהות הב"ח]. ולכאורה מלשונו שם, שכתב זה לעומת זה "ספרי הדפוס" ו"ספרים ישנים", משמע שמדובר בכת"י.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 00&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=603
[מסתבר שע"י השוואות בין דבריו בהגהות על הש"ס, לדבריו בב"ח על הטור, (או דבריו בשו"ת), יתבררו במקומות נוספים מה מקור כל הגהה].

האם ידועים היום טפסי הספרים המקוריים עליהם כתב הב"ח את הגהותיו בכתי"ק?

הפני יהושע דן ברש"י במסכת ברכות דף י"ג ע"ב ד"ה א"ר יאשיה עד כאן. פרק ראשון: שעל פי הגהות הב"ח על רש"י ולא גרס א"ר יאשיה, נפל כל הבנין !

בגמ' נדה ג' ע"ב, והתניא המדלה עשרה דליים מים. ובתוס' וכן בתוס' רא"ש הק' מ"ט לא הביאו המשנ'. אמנם בהגהות הב"ח גורס והתנן ומציין את המשנה.

הגהות הב״ח נדה מה:

ע״ש שחותם שמו ״יואל״ האם מצינו כן בשאר מקומות?

בספ"ה דכלאים: אני הקטן יואל

במס' שבת פרק האורג דף ק"ו ע"ב, בהגהות הב"ח אות ג' (על רש"י ד"ה הגזין) כותב: שוב מצאתי קושיא זו בספר פרי חדש סי' פ"א.
וצ"ע איך יתכן שהב"ח יביא ספר שנדפס אחרי פטירתו. כי הב"ח נפטר בשנת ת', וס' פרי חדש יורה דעה נדפס באמשטרדם תנ"ב.
ולכאורה צ"ל שהוא תוספת המגיה (או אחד מצאצאי הב"ח).

וכעת ראיתי שהעירו כן בש"ס עוז והדר, בהגהות וציונים.

מה עם הגהות הגר"א.
האם כולם הם מסברא?

בסנהדרין יט, א אות ב כתב הב"ח לאחר הגהתו: נ"ב כנ"ל להגיה.
האם ניתן להוכיח מזה ששאר הגהותיו אינם מסברא אלא מכת"י או דפו"י?

מענין לענין:
viewtopic.php?f=7&t=62568

א. הרבה יש להאריך בזה, וברור לכל מעיין בצדק, שישנם הגהות מכת"י וישנם מסברא וישנם הוספות מאוחרות שלא מהב"ח.
ב. ויש לעיין כל המקומות שמצויין לשו"ת הב"ח, שנדפס אחר פטירתו, כמו בריש קדושין ובב"מ כז: וביבמות כא. ולז:. וכמדו' שבדר"כ הציון איננו כפי הנדפס בידינו וצ"ת.
ג. בחידושי הב"ח עהש"ס שבת קטז: מבואר שהגיה שם מסברא, ואילו שם קיז. מבואר שהגיה מכת"י. וכן בספרו על חו"מ סו"ס רצ"א, ועוד במקומות רבים.
ד. מובא בשם ר' צדוק מלובלין שבכל מקום שהגיה הב"ח, עפ"י קבלה יש להשאיר הגירסא כפי הנדפס. וזה מתאים דווקא למה שהגיה מסברא כמובן.
ה. גם הגהות מהרש"ל, ישנם מסברא כמו שמשמע בסנהדרין כב., וישנם מכת"י כמו בשבת יז,