פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:מצאתי זה (אות ב'):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?7492&page=388

יצג כתב:ביאור זה נמצא בספרו של הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, עמ' פח-פט.

יאיר כתב:

יצג כתב:ביאור זה נמצא בספרו של הרב ראובן מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, עמ' פח-פט.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... KS&page=87

שלום וברכה

זכרתי ימים מקדם שפעם שאלת בפורום אוצר החכמה למקור מה שמביא השד"ח בשם ילקוט גרשוני מהק' הר"י פיק לתשבי ששואל מדוע נקטו חז"ל בכל מקום 'בל' תחת 'לא' הכתוב בתורה, כמו בל יראה ובל ימצא ובתורה כתיב לא יראה ולא ימצא וכן בל תילן תחת לא תלין ועוד הרבה. ולפנינו ליתא בהק' ר"י פיק או בכל מקום אחר מכתביו.

כמדומה שלא היתה תשובה כיצד מביא הילקוט גרשוני דבר שלא קיים.

כמדומני שיש לי את הפתרון (שאולי כבר נודע לך בינתיים):

מקור הענין הוא בספר מי באר שנד' בוינה תקפ"ט סי' צב, כפי שמפורש שם הוא קיבל את הערות הגר"י פיק בכת"י האורגינאלי לשם הסכמה להדפסה ומעתיק באריכות רבה את כל הלשון הנ"ל מן ההקדמה.

מסתבר כי משום מה קטע זה נותר בכ"י ומעולם לא נדפס (חוץ ממה שנדפס במי באר) והילקוט הגרשוני העתיק ממי באר ולא ישירות מהקדמת התשבי.

כט"ס

מעיין כתב:אבל יתכן שנאבד בקורות הימים, ומאן נימר שנדפס או נעתק

איש_ספר כתב:שמעתי פעם שטעם ששינו חז"ל את 'לא' ב'בל' הוא כדי שלא ישמעו הדברים לו, שהרי היו שונים ע"פ. (והרי"ז כפירוש המיוחס לגר"א בריש עדויות על מלא הין מים שאובים וכו'). מישהו ראה כך באיזה ספר?

איש_ספר כתב:שטרי המאוחרין נזכר ע"י הגרי"ב כו"כ פעמים בספריו.
שרגא אברמסון במאמרו על הגרי"ב אסף את המקומות הנ"ל, חשבתי שאבנה מזה, אך לא מצאתי ברשימתו ענין זה. וז"פ!

בתוך הגולה כתב:(נראה שכרכי שנה זו חסרים באוצה"ח, עכ"פ בגירסה המקוונת)

איש_ספר כתב:התעלומה באה לפתרונה

שלום וברכה

זכרתי ימים מקדם שפעם שאלת בפורום אוצר החכמה למקור מה שמביא השד"ח בשם ילקוט גרשוני מהק' הר"י פיק לתשבי ששואל מדוע נקטו חז"ל בכל מקום 'בל' תחת 'לא' הכתוב בתורה, כמו בל יראה ובל ימצא ובתורה כתיב לא יראה ולא ימצא וכן בל תילן תחת לא תלין ועוד הרבה. ולפנינו ליתא בהק' ר"י פיק או בכל מקום אחר מכתביו.

כמדומה שלא היתה תשובה כיצד מביא הילקוט גרשוני דבר שלא קיים.

כמדומני שיש לי את הפתרון (שאולי כבר נודע לך בינתיים):

מקור הענין הוא בספר מי באר שנד' בוינה תקפ"ט סי' צב, כפי שמפורש שם הוא קיבל את הערות הגר"י פיק בכת"י האורגינאלי לשם הסכמה להדפסה ומעתיק באריכות רבה את כל הלשון הנ"ל מן ההקדמה.

מסתבר כי משום מה קטע זה נותר בכ"י ומעולם לא נדפס (חוץ ממה שנדפס במי באר) והילקוט הגרשוני העתיק ממי באר ולא ישירות מהקדמת התשבי.

כט"ס

הבטחתי כתב:זכורני כי באפיקי ים אמורה להיות התייחסות לשימוש במילה בל

(מעניין, שאיסורי התורה לרוב אינם אמורים בלשון "אל", כפי שניתן היה לצפות, אלא בלשון "לא". נראה, כי "לא תגנוב" וכדומה מציין שלילה עמוקה יותר של הרע מאשר "אל תגנוב". "אַל" היה מניח קיומו של רצון, בעדו עוצר האיסור; ואילו "לא" שולל את עשיית הרע על ידינו מכל וכל. כלומר, אם יהודי הנך, הרי לא יהיה בך רצון כלל לעשות דבר, אשר אך החוק ימנענו ממך. כיהודי לא רק אסור לך לעשותו, אלא כיהודי עשה לא תעשנו: מוחזק הנך, שלא תעשנו. וכן, כדברי ר' עקיבא במכילתא שמות כ, א, קיבלו אבותינו את מצוות "לא תעשה" באותה חדוות הסכמה, בה קיבלו את מצוות "עשה": "שהיו אומרים על הן הן ועל לאו הן". התמסרו לשמירה על מצוות לא - תעשה בשמחה ובמרץ רענן, כשם שהתמסרו לקיים מצוות עשה). פורום לאשכול הראוי לכך.