יבנה כתב:ברור לכל המעיין בו שהוא מאוחר הרבה, כפי שניכר מלשונו שהוא כולו בעברית ומאריך טובא וכל צורתו וסגנונו אינו לחז"ל.
בבבלי מוזכרים כעשר מימרות ממנו אך כחציים אינם מופיעים בו.
ובתנא דבי אליהו זוטא פרשה א' מצטט ג' דברים בשם תנא דבי אליהו, ש"מ שאין זה התנא דבי אליהו המקורי.
ובתנא דבי אליהו עצמו מפורש זמנו-
תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה ב
"לפי שהעולם הזה הווה ששת אלפים שנה, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים משיח, בעונינו שרבו נכנס עלינו שעבוד בתוך שני אלפים של ימות המשיח, ויצא מהן יותר משבע מאות שנה,"
וזה היה בסוף זמן הגאונים.
ע"ע בויקיפדיה בערכו שכתב בזה.
א' זעירא כתב:בן מיכאל כתב:אשמח לשמוע וקבל חומר נוסף תודה רבה.
בן מיכאל כתב:יבנה כתב:ברור לכל המעיין בו שהוא מאוחר הרבה, כפי שניכר מלשונו שהוא כולו בעברית ומאריך טובא וכל צורתו וסגנונו אינו לחז"ל.
בבבלי מוזכרים כעשר מימרות ממנו אך כחציים אינם מופיעים בו.
ובתנא דבי אליהו זוטא פרשה א' מצטט ג' דברים בשם תנא דבי אליהו, ש"מ שאין זה התנא דבי אליהו המקורי.
ובתנא דבי אליהו עצמו מפורש זמנו-
תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה ב
"לפי שהעולם הזה הווה ששת אלפים שנה, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים משיח, בעונינו שרבו נכנס עלינו שעבוד בתוך שני אלפים של ימות המשיח, ויצא מהן יותר משבע מאות שנה,"
וזה היה בסוף זמן הגאונים.
ע"ע בויקיפדיה בערכו שכתב בזה.
הרב יבנה ישר כח על כל ההערות.
א' הוא כבר מצוטט על ידי בראשית רבה וויקרא רבה ומדרש תנחומא ואבות דרבי נתן שהם מדרשים קדומים ביותר.
ב' שם בתנא דבי אליהו, יש לעיין האם זוהי ראיה, אך בכל מקרה שלושת הציטוטים הנ"ל, הם באותו פרק וגם יש שם ויכוח על הגירסא.
ג'. התאריך הזה הוא בודאי תוספת מאוחרת, כי כבר רבי נטרונאי גאון שהיה כמאה שנה קודם לכן, מצטט את הגמרא בכתובות וכותב כי זה התד"א שלנו ויש בו כך וכך פרקים וכו'.
אשמח לשמוע וקבל חומר נוסף תודה רבה.
בן מיכאל כתב:יבנה כתב:א'- לא מצאתי במדרשים אלו שום ציטוט ממנו, התוכל לציין מקומות מדוייקים?
ב'- באיזה נוסחאות אין לפרק זה?
ג'- עי' בתשובות רנ"ג עמ' 51-52 שמבואר שאין עדות שתשובה הנ"ל הוא לרנ"ג, ולא הוזכר עליו בתשובה שהוא לו, אלא כיון שמצא שכמה מהתשובות שבאותו כתב יד הם לרנ"ג ולא מצא תשובות הידועות לגאונים אחרים שיער שהכל מרנ"ג. הרי שאין בדבר שום ודאות שהוא לרנ"ג.
בנוסף מדובר בתשובה שם על סדר אליהו ולא על תנא דבי אליהו, אך משער העורך שם שהם חיבור אחד למרות שבתשובה כתוב שיש בסדר אליהו רבה ל' פרקים ובזוטא י"ב פרקים, ואילו בתד"א יש ברבה כ"ט פרקים ובזוטא כ"ה פרקים. יש מקום גדול לחלוק על הנחתו ולומר שב' חיבורים שונים הם ומספר פרקיו יעידו.
שלום רבינו.
א' אבות דרבי נתן פ"ב סיפור על אליהו הנביא, הסיפור מובא בתד"א בגו"ר - הלכתי וכו.
ב' תנחומא ורשא וילך ב, כנ"ל א"ז יד.
ג' רוב פרק ז' באליהו רבה, הוא כמעט מילה במילה הכתוב ויקרא רבה (פ"א ט"ו, ולרוב פ"ב). ולכאורה הויקרא רבה העתיק מתנא דבי אליהו כי הסגנון נראה כתנא דבי אליהו, בפרט הלשון (ויק"ר פ"ב סי"א) מעידני עלי את השמים ואת הארץ שהינו ייחודי לתנד"א.
ד' ב"ר נד ד, ועא ט.
ה' הפרקים האחרונים של הספר הם בודאי לא מהתנא דבי אליהו ויש לי לכך ראיות רבות.
ו' הממצא מתשובות הרנ"ג מעניין מאד ותודה רבה. אשמח אם תתן לי חומר נוסף על כך.
בן מיכאל כתב:אני חוקר כעת מעט את תנא דבי אליהו ואת הדיעות השונות סביב זמנו ומקומו וכו'.
ראיתי כעת ראבי"ה שנראה ממנו כי יש לו מחלוקת עם ר"ת האם תנא דבי אליהו היא ברייתא, או ספר מאוחר מימי רב ענן.
(תשובות וביאורי סוגיות תתקסב) מה שפירש רבינו תם דגזירה דר' זירא דהחמירו וכו' (נדה סו ע"א) הייתה קדמונית, וראייתו מדשאלה אליהו בימי ליבונך מהו אצלך. פר"ת ולא שמיע ליה כלומר ... ותו דתנא דבי אליהו דשאל בימי ליבוניך מהו, שנה רב ענן כדאיתא בפרק שני דייני גזירות (קו ע"א) דמסיק התם דאיהו תנא סדר דבי אליהו רבה וסדר דבי אליהו זוטא. ואיפשר שהמעשה ששאלה אליהו היה לאחר גזירה ובימי רב ענן. ורב ענן תלמיד דרב הונא היה כדאיתא בכתובות (סט ע"א), ור' זירא תלמיד דר' יוחנן הוה. וכמה מעשים דמדרבנן תמצא בתנא דבי אליהו. ודוק ותשכח.
האם מישהו יודע היכן מקור דברי רבינו תם אלו? - חיפשתי רבות ולא מצאתי.
כמובן שאשמח לקבל כל חומר העוסק בתנא דבי אליהו. תודה רבה.
ושא_נס כתב:ברגע שיש מאמרים שנמצאים רק באדר"נ נו"א, לפחות למיטב ידיעתנו כיום עם כל האמצעים האלקטרוניים והתכנות, ורואים שיש מאמרים שנמצאים רק באדר"נ, והם מובאים בתד"א, הסבירות הגבוהה היא שבעל תד"א שהוא מדרש מאוחר יחסית, לקח מאדר"נ. לומר הפוך דחוק מאד. דומני כי גם לדברי מאחרי אדר"נ הוא עדיין מוקדם לתד"א.
בפרט שיש כמה וכמה מאמרים בתד"א שנראים מאד קרובים לאדר"נ, ובצירוף העובדה שלא מדובר על מאמר יחידי אלא על כמה מאמרים, ומתוכן המאמרים ניכר כי הבסיס הוא אדר"נ שהועתק כצורתו או שעבר קצת עריכות, מכל זה לפו"ר יש להסיק שלפני בעל תד"א היה אדר"נ.
ולכאורה הויקרא רבה העתיק מתנא דבי אליהו כי הסגנון נראה כתנא דבי אליהו, בפרט הלשון (ויק"ר פ"ב סי"א) מעידני עלי את השמים ואת הארץ שהינו ייחודי לתנד"א.
דעת נעימה כתב:ולכאורה הויקרא רבה העתיק מתנא דבי אליהו כי הסגנון נראה כתנא דבי אליהו, בפרט הלשון (ויק"ר פ"ב סי"א) מעידני עלי את השמים ואת הארץ שהינו ייחודי לתנד"א.
אמנם אינני בקי בתארוכי ספרים, אך נפלאתי בהבאת הראיה שתנ"א מצוטט בויקרא רבה. הרי לפי המבוא של הרב צבי הירש חיות למדרש רבה, עולה שלכאורה ניתן לראות שלכל המורדם ויקרא רבה הופיע לפני רבותינו היה אצל רב האי, הערוך ורבנו חננאל.
לכן, לא ניתן להביא מכאן ראיה שתנ"א היה אצל האמוראים או התנאים.
שייף נפיק כתב:עיין תולדות ישראל לזאב יעב"ץ חלק תשיעי 'מוצא דבר' אות ג' אריכות נפלאה בענין.
דעת_האברך כתב:עיין בבאר שבע סנהדרין צב, ב: "תנא דכי אליהו צדיקים שעתיד כו'. אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא התשבי אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להרמב"ם ז"ל אצל חוני המעגל סוף פרק ז' ובפרק מי שהיה פסחים צד א תמצא תנא דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב תחת כוכב אחד וכו' דף ע"ג ע"א".
עושה חדשות כתב:יותר מאשר הפתיח של "ברוך המקום ברוך הוא"?
עושה חדשות כתב:על 'תנא דבי אליהו' המופיע בגמ', ראיתי פעם אצל הגרחי"ס שכבר דנו בזה הראש', האם מכוון לאליהו הנביא. הראבי"ה מחד והרשב"ץ מאידך, והביא עוד מקורות, עיין עליו.
אבל האם יש שייכות נראית לעין בין ספר תנדב"א להמובא בבבלי בלשון זו?
דעת נעימה כתב:ולכאורה הויקרא רבה העתיק מתנא דבי אליהו כי הסגנון נראה כתנא דבי אליהו, בפרט הלשון (ויק"ר פ"ב סי"א) מעידני עלי את השמים ואת הארץ שהינו ייחודי לתנד"א.
אמנם אינני בקי בתארוכי ספרים, אך נפלאתי בהבאת הראיה שתנ"א מצוטט בויקרא רבה. הרי לפי המבוא של הרב צבי הירש חיות למדרש רבה, עולה שלכאורה ניתן לראות שלכל המורדם ויקרא רבה הופיע לפני רבותינו היה אצל רב האי, הערוך ורבנו חננאל.
לכן, לא ניתן להביא מכאן ראיה שתנ"א היה אצל האמוראים או התנאים.
שומע ומשמיע כתב:עושה חדשות כתב:יותר מאשר הפתיח של "ברוך המקום ברוך הוא"?
זכור לי שכן, אבל גם אני זוכר כעת רק את הנקודה הזאת.
בן מיכאל כתב:דעת נעימה כתב:ולכאורה הויקרא רבה העתיק מתנא דבי אליהו כי הסגנון נראה כתנא דבי אליהו, בפרט הלשון (ויק"ר פ"ב סי"א) מעידני עלי את השמים ואת הארץ שהינו ייחודי לתנד"א.
אמנם אינני בקי בתארוכי ספרים, אך נפלאתי בהבאת הראיה שתנ"א מצוטט בויקרא רבה. הרי לפי המבוא של הרב צבי הירש חיות למדרש רבה, עולה שלכאורה ניתן לראות שלכל המורדם ויקרא רבה הופיע לפני רבותינו היה אצל רב האי, הערוך ורבנו חננאל.
לכן, לא ניתן להביא מכאן ראיה שתנ"א היה אצל האמוראים או התנאים.
ויקרא רבה לכאורה קדם אף לירושלמי.
ד"א בחדש השביעי ר' ברכיה היה קרי ליה ירחא דשבועתא שבו נשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ע"ה הה"ד (בראשית כב) ויאמר בי נשבעתי נאם ה' מה צורך היה לשבועה ר' ביבי בר אבא בשם ר' יוחנן אמר עמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי (שם /בראשית/ כב) קח נא את בנך את יחידך היה בלבי מה להשיבך והיה בלבי מה לאמר אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי והעלהו שם לעולה אלא כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבותיך (תהלים לח) כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו כך כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ועמוד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים ותרחם עליהם ותהפוך להם מדת הדין למדת רחמים אימתי בחדש השביעי.
י וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את האיל ניתש מחורש זה ונסבך בחורש אחר אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם כך עתידין בניך להיות נאחזים בעונות ונסבכים בצרות וסופן ליגאל בקרניו של איל הה"ד (זכריה ט) וה' אלהים בשופר יתקע, א"ר הונא בר' יצחק מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאברהם את האיל ניתש מחורש זה ונסבך בחורש זה אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם כך הם עתידין בניך נאחזין באומות ונסבכין בצרות ונמשכין ממלכות למלכות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום וסופן ליגאל בקרניו של איל הה"ד (שם /זכריה ט'/) וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו ר' אבא בריה דרב פפי ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר כל ימות השנה ישראל עוסקין במלאכתן ובר"ה נוטלין שופרותיהן ותוקעין לפני הקדוש ברוך הוא והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים אימתי בחדש השביעי.
מתני' על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה בא"י גואל ישראל: גמ' ולא יצחק נגאל. מכיון שנגאל יצחק כמו שנגאלו כל ישראל. רבי ביבי אבא בשם ר' יוחנן אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך אתמול אמרת לי [בראשית כא יב] כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר [שם כב ב] והעלהו שם לעולה. ח"ו לא עשיתי כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך כן יהי רצון מלפניך ה' אלהי שבשעה שיהיו בניו של יצחק בני נכנסים לידי צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא אתה תהא מלמד עליהם סניגוריא. ה' יראה את נזכר להם עקידתו של יצחק אביהם ומתמלא עליהם רחמים מה כתיב בתריה [שם יג] וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. מהו אחר א"ר יודה בי ר' סימון אחר כל הדורות עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות וסופן להגאל בקרניו של איל הזה שנאמר [זכריה ט יד] וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן. רבי חונה בשם ר' חיננה בר יצחק כל אותו היום היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא נאחז בחורש זה וניתור ויוצא נאחז בסבך זה וניתור ויוצא אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידין בניך נאחזים בעונות ומסתבכין במלכיות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום. אמר לפניו רבון העולמים יהיה כן לעולם א"ל וסופן להגאל בקרניו של איל הזה וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן:
[כב, יג] וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר מהו אחר אמר רבי יודן אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות וסופן ליגאל בקרנו של איל שנאמר (זכריה ט) וה' אלהים בשופר יתקע וגו', אמר רבי יהודה בר סימון אחר כל הדורות ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות וסופן ליגאל בקרנו של איל הה"ד וה' אלהים בשופר יתקע, א"ר חנינא ב"ר יצחק כל ימות השנה ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם, וסופן ליגאל בקרנו של איל שנאמר וה' אלהים בשופר יתקע, רבי לוי אמר לפי שהיה אברהם אבינו רואה את האיל ניתוש מן החורש הזה והולך ומסתבך בחורש אחר, אמר לו הקדוש ברוך הוא כך עתידין בניך להסתבך למלכיות מבבל למדי מן מדי ליון ומיון לאדום וסופן ליגאל בקרנו של איל הה"ד וה' אלהים בשופר יתקע
.השוחט כתב:מכירים את מהדורת תנא דבי אליהו של ר' ישעיה כהן שליט"א?
דומני שיש בו ענין הן במבואותיו, והן במראי המקומות למקבילות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 153 אורחים