פורום אוצר החכמה

שלום
מפנה לחברי ה"פורום" שאלה שקבלתי מת"ח:
בספר משמרת שלום אות י' ס"ק י"ג כתב בענין להתפלל לפני העמוד בשבת לפני היא"צ והביא דבריו בשם מו"ק
בספר מטה אפרים שער ג' אות א' באלף למגן כתב כנ"ל אבל בשם ספר מ"ק וכן הובא דבריו בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' קל"ד
אודה לך באם תוכל לברר לי הר"ת הנ"ל ומיהו הספר.

תודה
אבישי
מנהל ספריית הרמב"ם

האם חיפשו במקראי קדש יוסט?

אולי הכוונה ל'מור וקציעה' של היעב"ץ.
ומדוע לא לבדוק קודם בספרים המיוחדים לראשי תיבות, הם אינם בספרייה?

היעב"ץ לא אמור להתעסק עם מנהגים נטולי יסוד שכאלו...

איש,
במחילה, מנהג זה אינו כה "נטול יסוד".

שלו'
נסיתי לחפש בדרכים הרגילות ולא עלתה בידי. מקור המנהג ע"פ הקבלה. ב"מור וקציעה" לא מצאתי התייחסות.

כמה פעמים נתקלתי בר"ת מ"ק כמקור לספר מקראי קדש, וכיון שיש רבים קשה להצביע על המדוייק (למרות שיוטס הכי לא מתאים).

ואגב השאלה ראיתי שיש באוצר החכמה מקראי קדש ומקראי קודש שניהם של חיות ושניהם ספר אחד.

כמו כן ראיתי שבאחד מספרי משמרת שלום (של מחבר אחר, לא קשור לאמור כאן) נסרק הספר הפוך.

האם הציון למשמר"ש סי' י' ס"ק יג אינו משובש?

מצויין כאן לאות י ס"ק יג, ולכאו' הוא משובש בכפליים.

כידוע מנהג זה אין לו בית אב לא בספרי הפוסקים ולא בקבלה (אף אם יש התולים עצמם באריז"ל) אף שיש המראים לו פנים לאור הקדמות מתורת הקבלה. וכ"ז ידוע.
אם מ"ק זה מקראי קדש אזי שניים בלבד מתאימים של יוסט ושל גרודזנסקי, ומכיון שנזכר באלף המגן שנדפס קודם גרוד', נשאר רק יוסט.
באלף המגן שם מצוין בסוף שערי אמונה. לא הצלחתי למצוא המקור (פרי עץ קדש לבוב ת"ר שבסופו נדפס עמוד משערי אמונה - אין בו מאום) אולי שם הפתרון.

האם מישהו יכול לומר היכן זה במשמר"ש?

הציטוט במשמרת שלום (טשרניק) ח"ב, חיו"ד הלכות שמחות, אות י סעיף יג (ערך יא"צ).

בספר אוצר י"ד החיים עמוד 11 (מעמודי ה'אוצר') אות ה מפורש "מור וקציעה".

ברוך שכיוונתי(?). עי' הודעתי לעיל.

עתה איגלאי מילתא שלא היתה הכוונה לס' המנהגים משמר"ש (קוידנוב) ששם לכאורה מקומו של מנהג מעין זה.

חכם באשי כתב:ברוך שכיוונתי(?). עי' הודעתי לעיל.

אבל הדבר לא נמצא שם, ולא בשאר ספרי היעב"ץ (בנסיון חיפוש).

אין כאן שום פתרון. משמרת שלום ח"ב נדפס בתר"ץ ושם הובא מו"ק, אוצר יד החיים שנדפס בתרצ"ב העתיק ממנו ושגה לפתוח מור וקציעה, וכבר הובהר לעיל שאין שם כלום. אז בנתיים לא התקדמנו במאום.

מצאתי בחיפוש ב'אוצר' שפתחו את הר"ת "מקראי קדש", למשל, סיני כ"ח עמ' 342 מעמודי האוצר, אולם לא ציינו מקור מדויק.

בקונטרס 'דברי תורה' של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שיצא לאור לש"ק זו, עמ' י':
וכשהייתי אצל הגה"ק מבלאזוב זי"ע שהיה צדיק אמת, ראיתי פעם שלא התפלל תפילת מוסף בשבת קודש לפני התיבה, הגם שידעתי מנהגו להתפלל כל תפילות מוספין לפני התיבה.
שאלתי אותו על הדבר והשיבני, כי שתי שבתות בשנה אינו מתפלל מוסף לפני התיבה, בשבת שלפני היארצייט של אביו ושל אמו. לאפוקי מאותם המדמים שיש בזה איזה חיוב וכדומה ועל ידי כך נכשלים בקטטות ומריבות רח"ל.

יהושע מונדשיין כתב:בקונטרס 'דברי תורה' של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שיצא לאור לש"ק זו, עמ' י':
וכשהייתי אצל הגה"ק מבלאזוב זי"ע שהיה צדיק אמת, ראיתי פעם שלא התפלל תפילת מוסף בשבת קודש לפני התיבה, הגם שידעתי מנהגו להתפלל כל תפילות מוספין לפני התיבה.
שאלתי אותו על הדבר והשיבני, כי שתי שבתות בשנה אינו מתפלל מוסף לפני התיבה, בשבת שלפני היארצייט של אביו ושל אמו. לאפוקי מאותם המדמים שיש בזה איזה חיוב וכדומה ועל ידי כך נכשלים בקטטות ומריבות רח"ל.

שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן קנג
ועיין דרכי חיים ושלום ס' תפלת מוסף סעי' תמ"ה שכתב מי שהיה לו יא"צ בשבוע הבאה היה תקנה בבית מדרשו עוד מימי אבוה קדישא בעל דרכי תשובה זצ"ל שלא להתפלל מוסף בשבת שלפניו לפני התיבה ומשום לא פלוג גם רבינו בעצמו שלפני יא"צ אחר אבותיו לא התפלל ג"כ מוסף לפני העמוד זולת כשחל יא"צ בו ביום ש"ק התפלל תפלת מוסף, והטעם נראה פשוט כיון דהמוסף של אמצע השבוע אינו חיוב כלל ולכן מחמת קטטות בטלוהו לגמרי כמובן ולא המוסף של יא"צ בו ביום שהוא חיוב. וא"כ כ"ש שאין לדחות מפני טענתו מי שמחויב בדבר.
[המודגש הוא ציטוט של דרכי חיים ושלום, והשאר הוא מדברי המשנה הלכות]

בחידושי מהרש"ל על הטור, וממנו בפרישה ודרישה כתב הרבה פעמים בשם מ"ק או קונטרס של מ"ק, ולא ידעתי פירושו. (א"א לפותרו מהדורא קמא, ולא מועד קטן).

סופר-סתם כתב:בחידושי מהרש"ל על הטור, וממנו בפרישה ודרישה כתב הרבה פעמים בשם מ"ק או קונטרס של מ"ק, ולא ידעתי פירושו. (א"א לפותרו מהדורא קמא, ולא מועד קטן).

כוונת מהרש"ל לקיצור ספר המרדכי הנקרא ספר 'מרדכי קטן', שחיבר מהר"ש שליצשטט (בעל "הגהות מרדכי") בשנת קל"ו, והיה נפוץ בכת"י בדורו של מהרש"ל ומביא ממנו בספרו יש"ש ובחיבוריו על הסמ"ג והטור. חלק מן הספר יצא לאור מכת"י בשנים האחרונות (למסכתות שבת, בבא קמא והלכות קטנות), ורוב הספר עדיין בכת"י ולא נדפס.

ספריית הרמבם כתב:מפנה לחברי ה"פורום" שאלה שקבלתי מת"ח:
בספר משמרת שלום אות י' ס"ק י"ג כתב בענין להתפלל לפני העמוד בשבת לפני היא"צ והביא דבריו בשם מו"ק
בספר מטה אפרים שער ג' אות א' באלף למגן כתב כנ"ל אבל בשם ספר מ"ק וכן הובא דבריו בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' קל"ד
אודה לך באם תוכל לברר לי הר"ת הנ"ל ומיהו הספר.

לגוף האשכול, בס"ד נמצאים הדברים בספר "מקרא קודש" לרבי ישראל מתתי' אויערבאך, נדפס בלעמבערג בשנת תר"נ (ונקרא גם "חלק שני מספר נזר ישראל", סימן ד סעיף ל, ליקוטי רימ"א אות לד, דף ט ע"ב). ספר "מקרא קודש" הביא את דברי ספר זכור לאברהם, וכתב על זה: "ונ"ל דמזה יצא המנהג בכמה מקומות, דמי שיש לו יא"צ, אזי הוא מתפלל מוסף לפני התיבה בשבת שלפניו".

הוגה כתב:

סופר-סתם כתב:בחידושי מהרש"ל על הטור, וממנו בפרישה ודרישה כתב הרבה פעמים בשם מ"ק או קונטרס של מ"ק, ולא ידעתי פירושו. (א"א לפותרו מהדורא קמא, ולא מועד קטן).

כוונת מהרש"ל לקיצור ספר המרדכי הנקרא ספר 'מרדכי קטן', שחיבר מהר"ש שליצשטט (בעל "הגהות מרדכי") בשנת קל"ו, והיה נפוץ בכת"י בדורו של מהרש"ל ומביא ממנו בספרו יש"ש ובחיבוריו על הסמ"ג והטור. חלק מן הספר יצא לאור מכת"י בשנים האחרונות (למסכתות שבת, בבא קמא והלכות קטנות), ורוב הספר עדיין בכת"י ולא נדפס.

ייש"כ.
אכן בכמה מקומות הדברים אכן תואמים למובא בהגהות מרדכי.
העולה מן הדברים שהמהרש"ל רשם הגהות על קונטרס מרדכי קטן שהיה ברשותו, כיון שבהגהותיו על הטור הוא כותב: ובקונטרס של מ"ק הארכתי.