פורום אוצר החכמה

נתבקשתי לתלות את זה כאן

---

א. לא הבנתי את המילים ובדליכא ג' אנשים כגון בלילה? בלילה אין ג' אנשים בטרמינל???
ב. על הדוגמה של ביה"כ אפשר להסתפק. שמאחר שכל טומאתו היא מחמת רה"ר, שהיינו שרק שאם רה"ר טמא גם המקום הזה טמא מחמתו האם נקרא ספק טומאה ברה"י.

הערה לפום ריהטא, בלי לעיין כראוי בכל הפרטים:

כיון שבארץ יש רק נמל תעופה אחד ואין ברירה אחרת, הרי כמדומה שלא כדאי לפרסם אזהרה זו בין המון העם, שבוודאי לא ישמעו לזה, ומוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים

זה חידוש אצלי שנקרא ספק טומאה כשלא הוחזק שום ספק כלל, אלא שבאופן כללי ידוע לנו שפעמים יש מציאות כזה שיש טומאה, אבל לא נודע לנו שום ספק אמיתי.
אולי אם ידוע שזה דבר שכיח היה מקום לחוש, אבל הם הוסיפו לחוש גם בשדה תועפה נוארק בארה"ב מצד מתים המובאים להקבר בנו יורק, ושם בל"ס מתים יהודים הם מיעוט שולי. שהרי בלא"ה אינו כ"כ שכיח להביא מת להקבר במקום אחר אא"כ במקרה מת שלא במקומו, ורק אצל יהודים יש ענין מיוחד להקבר בא"י, ומתוך מיעוט המתים המובאים לנו יורק האחוז של יהודים בתוכם קטן ביותר. ולחוש להשיטה שמתי גוים מטמאים באהל כשלא הוחזק אפילו ספק שיש כאן מת נשמע כחומרא יתירה.

האם יש איזה חדשות בנושא הנ"ל, בנסיעה מנמל נוארק לארצה"ק או לשאר מקום

כשנבנה הטרמינל החדש בנמל התעופה הגיע רב החברה "אל על" ושאל לגבי טומאת כהנים בכל מבנה הטרמינל, שהרי הרבה פעמים מעלים נפטרים להקבר בארץ, והמטען לא עובר בכלי רכב כפי שהיה בישן, אלא מתחבר שרוול ישר לבטן המטוס והמטען עובר לתוך הטרמינל ע"י מסועים יש מהמטוס. והחיבור הזה גורם לכאורה לכל הטרמינל להיות "אהל המת" באותו זמן. רבינו שמע את הבעיה, ומיד אמר פתרון הלכתי שיפתור את הבעיה. וכך נוהגים עד היום.

ספר השקדן. חלק שלישי. ירושלים תשע"ג. עמוד 197.

כמדומני הפתרון היה שאת הנפטר יוציאו אחרון רק אחרי שינותק השרוול מהטרמינל שיעור שלא תעבור טומאה ממנו לטרמינל, ולפני הפתח של המטוס שמתחבר לשרוול יהיה קטע של תקרה נמוכה יותר, שבכל זמן החיבור בעת יציאת המזוודות הטומאה של המת תיעצר בגובה האוהל ולא תרד. וכך עד שלא יעבור המת תחת התקרה הנמוכה לא תגיע הטומאה עד הפתח ולא יחשב הפתח למעביר טומאה מצד סו"ט לצאת.